אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הפגנת מחאה נגד פעולת כוחות צה"ל בעזה, 27 לדצמבר 2008
הפגנת מחאה נגד פעולת כוחות צה"ל בעזה, 27 לדצמבר 2008 צילום: דודו אזולאי
 
הפגנות תמיכה במבצע עופרת יצוקה, 31 לדצמבר 2008
הפגנות תמיכה במבצע עופרת יצוקה, 31 לדצמבר 2008 צילום: עופר עמרם
 
נפילת רקטת גראד באשדוד, 1 לינואר 2009
נפילת רקטת גראד באשדוד, 1 לינואר 2009 צילום: AFP
 
כניסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, 4 לינואר 2009
כניסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, 4 לינואר 2009 צילום: רויטרס
 
המתקפה על מתקני אונר"א, 17 לינואר 2009
המתקפה על מתקני אונר"א, 17 לינואר 2009 צלום: AFP
 
לאחר המתקפה על בניין הפרלמנט בעזה
לאחר המתקפה על בניין הפרלמנט בעזה צילום: AFP
 
אולמרט מכריז על הפסקת אש
אולמרט מכריז על הפסקת אש צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 רקטות
 צה"ל
 פלסטינאים
 אהוד אולמרט
 מלחמת לבנון השנייה
 גלעד שליט
 רצועת עזה
 חמאס


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

מבצע עופרת יצוקה



הרקע למבצע |  מהלך המבצע |  סיכום ומסקנות |  ציטוטים |  מידע נוסף

מבצע עופרת יצוקה, מבצע של כוחות צה"ל ברצועת עזה שנפתח ב-27 לדצמבר 2008 והסתיים ב-17 לינואר 2009. מטרת המבצע היתה לפעול נגד תשתית החמאס ברצועה ולהביא להפסקת ירי הרקטות על שטח ישראל. הפעילות הצבאית הסתיימה בהפסקת אש חד-צדדית של ישראל.

 


הרקע למבצע

בתחילת 2008 חלה הסלמה בתקיפת חמאס יעדים ישראליים. הירי הנרחב היווה עדות להתעצמות המתמשכת בכוחו הצבאי של הארגון. בתגובה להסלמה בירי הרקטות, תקף צה"ל מן האוויר מטרות ברצועה עזה, ונערך מבצע קרקעי בצפונה ("חורף חם"). לאחר יציאת כוחות צה"ל מן הרצועה נערך מו"מ עקיף בין הצדדים בתיווך מצרים, בסופו סוכם על הפסקת אש זמנית (רגיעה, תהדיה) למשך חצי שנה בין ישראל ובין ארגוני הטרור ברצועה.

 

הסלמה בתקיפת חמאס יעדים ישראליים. נפילת קסאם בשדרות, 15 לינואר 2008 (צילום: רויטרס)

 

הפסקת האש נכנסה לתוקפה ביוני 2008 ונסתיימה בדצמבר. עם תום תקופת הפסקת האש, שב החמאס לירות רקטות לעבר ישראל. זמן קצר לאחר מכן, ב-27 בדצמבר 2008, פתח צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" שנועד להביא להפסקת הירי לעבר ישראל.

 


מהלך המבצע

תקיפת צה"ל החלה באמצעות ירי מסיבי של חיל האוויר אשר פגע בתשתיות ארגון החמאס ובאנשיו. דגש רב הושם על אלמנט ההפתעה, ואכן יומו הראשון של המבצע תפס את אנשי החמאס בלתי-מוכנים. חיל האוויר תקף בתוך דקות ספורות למעלה מ-100 יעדים שונים, בהם מפקדות, מחסני נשק, משגרים תת-קרקעיים ואתרי אימון של הארגון. ביום הלחימה הראשון נהרגו כ-230 פלסטינאים.

 

בהמשך המבצע הצטרפו ללחימה גם כוחות חיל הים וב-4 לינואר החלה כניסת הכוחות הקרקעיים. המהלך הקרקעי, שתוכנן מראש, נועד להרחיב את המכה הצבאית שהנחית צה"ל על ארגון החמאס, בעיקר בנקודות בהן אין לחיל האוויר יתרון. הכוחות הונחו להגיע למצבורי אמצעי לחימה, מנהרות ומקומות מסתור של פעילי הארגון. לצד הכוחות הסדירים, גייס צה"ל גם חיילי מילואים שהצטרפו ללחימה.

 

תפיסת הלחימה של צה"ל במבצע הציבה בראש סדר העדיפויות את הבטחת שלומם של הלוחמים הישראלים - הווה אומר, הפעלת כוח מסיבי שנועדה למנוע סיכונים מיותרים (גם אם במחיר סיכון הפגיעה בחפים מפשע). לוחמת הכוחות הקרקעיים נעשתה בעיקר בשטח בנוי, תוך התמודדות עם מארבים של החמאס שהוכנו מראש, היתקלויות עם מחבלים מתאבדים, ובתים ממולכדים.

 

התקפת חיל האוויר ברצועת עזה, 28 לדצמבר 2008  (צילום: רויטרס)

  

במהלך הלחימה פגעו כוחות צה"ל בטווח מטרות מגוון, לכל אורך רצועת עזה, שהופרדה לגזרות לחימה שונות. המטרות שהופצצו לא היו רק מתקני צבא ובסיסי אימונים של חמאס, אלא גם מטרות אסטרטגיות שנועדו לערער את שלטון חמאס – משרדי הממשלה, בית הכלא המרכזי, אולפני תחנת "אלקודס" – הטלוויזיה של חמאס, עורקי תחבורה ראשיים, בניין משרד האוצר, עיריית בית חנון, מתקני קשר, בניין המודיעין הכללי, האוניברסיטה האיסלאמית בעזה ועוד. 

 

יכולת ההתנגדות של חמאס לפעילות צה"ל בעזה התגלתה כנמוכה יותר ממה שציפו בצד הישראלי, ועיקר מאמצי הלחימה של הצד הפלסטיני התנקזו להגברת ירי הרקטות לעבר שטח ישראל. בזירה זו חמאס אכן רשם לעצמו הישגים: טווח ירי הרקטות הורחב וכלל לא רק את יישובי עוטף עזה, אלא גם את אשדוד, אשקלון, יבנה ובאר שבע. לאחר שנורו ארבע רקטות לבירת הנגב (אחת מהן פגעה בבית ספר, שהיה ריק מתלמידים), הורחבה כוננות "המצב המיוחד" לרדיוס של 40 ק"מ מהרצועה.

 

יחד עם זאת, ירי הקסאמים והמרגמות לא הביא לכמות נפגעים גדולה בצד הישראלי כפי שציפה החמאס, ואולי כתוצאה מכך - לא הוליד לחץ ציבורי בעורף הישראלי להפסקת המבצע. במובן זה, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרותיה של הצמרת המדינית ובסיקור התקשורתי הישראלי, הפגין העורף הישראלי יכולת עמידה וכושר התמודדות גבוהים.  

 

ככל שהתמשך מבצע "עופרת יצוקה", כך גברה בקרב הקהילה הבינלאומית ביקורת נגד ישראל על פגיעתה בחפים מפשע ועל ההרס המסיבי שנגרם למבנים ולרכוש ולמעשה שיתק את תשתיות החיים ברצועה. ישראל מצידה הפנתה אצבע מאשימה כלפי החמאס, שלטענתה עשה שימוש ציני באוכלוסיה האזרחית בכך שמיקם את כוחותיו בבתי אזרחים ובמוסדות ציבור כגון בתי ספר, מסגדים ומוסדות אונר"א, וביצע מתוכם את הירי לעבר כוחות צה"ל וישובים בשטח ישראל.

 

הפגנה פרו פלסטינית נגד ישראל קופנהאגן דנמרק, דצמבר 2008 (צילום: AP)

 


סיכום ומסקנות

בתקופה המבצע נורו לעבר ישראל יותר מ-660 רקטות, כ-13% מהן רקטות לטווח ארוך. בצד הישראלי נמנו 13 הרוגים: 4 אזרחים נהרגו מירי רקטות ופצצות מרגמה, ועוד 9 חיילים שנהרגו במהלך הלחימה הקרקעית. 699 פצועים טופלו בבתי החולים, ועוד רבים אחרים הוגדרו כנפגעי חרדה.

 

רבים הוגדרו כנפגעי חרדה. נפגעת חרדה לאחר נפילת רקטת גראד באשקלון (צילום: דודו אזולאי)

 

ישנן מספר הערכות שנות לגבי מספר ההרוגים הפלסטינאים כתוצאה מהמבצע. הערכת צה"ל כי היא במהלך המבצע נהרגו כ-1,166 פלסטינאים, כאשר 709 מתוכם הם לוחמים בארגון החמאס. מנגד, טוענים מרכזי זכויות אדם ברצועה וארגון הסהר האדום כי במהלך המבצע נהרגו 1,417 פלסטינים, מתוכם 926 אזרחים. על פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני נפצעו במבצע 5,303 פלסטינים. מבדיקה שערך מכון הסטטיסטיקה הפלסטיני עולה, כי 4,000 מבני מגורים נהרסו כליל, לצד 48 מוסדות ממשלתיים, מרכזי משטרה, ומוסדות ציבור.

 

 

על פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני נפצעו במבצע 5,303 פלסטינים (צילום: רויטרס)

 

לאחר 22 ימי לחימה הכריז ראש הממשלה אהוד אולמרט על הפסקת אש חד-צדדית. מבין הישגי המבצע, כפי שהוצגו על ידי צמרת השלטון בישראל: שיקום כוח ההרתעה הישראלי שנחלש בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הוכחת עמידותו של העורף הישראלי, פגיעה קשה בשלטון החמאס ברצועה, וקיומה של חזית אחידה בעולם הערבי המתון (ובעיקר מצרים) נגד ארגון החמאס. אולם לצד הישגים אלו, נמנים גם חסרונות המבצע: החמאס לא איבד לגמרי את יכולתו לירות רקטות לעבר ישראל, והוא לא התחייב לקיים את הפסקת האש. מאז תום המבצע אמנם חלה ירידה דרסטית בירי לעבר ישראל, אך מדי פעם בפעם שוב נדרשים תושבי היישובים בעוטף עזה להיכנס לכוננות "צבע אדום" (שפירושה ירי רקטות לשטחם).

 

גם חודשים לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה, נראה כי אחד מחסרונותיו הבולטים הוא הפגיעה הקשה בתדמיתה של ישראל בעולם כמי שביצעה פשעי מלחמה. ב-15.9.09 הוגש באו"ם דו"ח גולדסטון, המסכם את ממצאי חקירת ועדת האו"ם (חקירה שעימה סירבה ישראל לשתף פעולה בטענה שאין היא אובייקטיבית). סיכום הדו"ח מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל כמי שהפרה את החוק הבינלאומי ואף נחשדת ב"ביצוע פשעים נגד האנושות".

 

גולדסטון וחברי הוועדה ברצועת עזה, 3 ליוני 2009 (צילום: רויטרס)

 

אחת הציפיות המרכזיות שנבנו בציבור הישראלי סביב מבצע "עופרת יצוקה", היתה שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, המוחזק על ידי החמאס ברצועת עזה. אמנם אף אחד מקברניטי המדינה לא הגדיר את החזרתו כמטרה מבצעית, אולם תקוות רבות נתלו בכך שלפחות הישגי המבצע יגוייסו לטובת העניין. בפועל, המגעים לשחרורו של שליט אחרי סיום המבצע (בתיווכה של מצרים) הגיעו למבוי סתום.

 


ציטוטים

 

  • "הכניסה לתוך עזה היתה יחסית מהירה, אבל התנהלנו כאילו מדובר במלחמה ונכנסנו עם הרבה מאוד אש. עוצמת האש הזאת יצרה ריכוך מסוים שאיפשר לנו לתפוס עמדות כבר ביום הראשון. חיל האוויר, חיל ההנדסה והטנקים של השריון ליוו אותנו ממש מקרוב. הרגשנו שהכנסנו את החמאס לשוק, שזה ממש פורר את ההתנגדות המסודרת שהם הכינו לנו. השלב השני היה השתלטות על הבתים בשטח. הבתים מאוד מאוד צפופים, ומצאנו שם הרבה מאוד אמצעי לחימה, טילי נ"ט ומטעני קלע (...) הבתים ממולכדים, ויש גם אופנועים מוכנים לפעולת חטיפה. כל רגע יש היתקלות. כמעט כל שעתיים יש ניסיון של מחבל או של מחבלת מתאבדים לרוץ אלינו ולהתפוצץ עם חגורת נפץ. בבתים הממולכדים שאיתרנו, מצאנו גם פתחים למנהרות שנועדו לחטוף חייל. (...) אנחנו עובדים בצורה אגרסיבית. רוב האוכלוסיה הפלסטינית ברחה דרומה. אפשר לראות שהבתים נעזבו בחיפזון". (קצין צה"ל מתאר את הלחימה הקרקעית בימיה הראשונים)

 

  • "זו התהלוכה הגדולה ביותר בתולדות העם הפלסטיני בישראל. אחוז הצפיפות בעזה הוא מהגבוהים בעולם, אך למרות זאת המטוסים של חיל האוויר הישראלי מפציצים ורוצחים חפים מפשע. אני קורא לישראל להפסיק את המלחמה מיד ולהסיר את המצור. אני שולח ברכה לתושבי עזה, שעומדים בפני מכונת הכיבוש הישראלית - תחי פלסטין, שבירתה ירושלים ויחי השהידים". (ראש העיר סכנין, מאזן גנאים, בהפגנת הזדהות עם תושבי עזה, 3.1.09)

 

  • "למרות ההרס וההרג, העם לא מפחד, לא מייבב. עמידתכם האיתנה היא פלא אלוהי. אנו חשים כי הקוראן יורד אלינו לעזה, עזה היא עטרת ראשנו. עזה תנצח". (ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, בנאום מצולם ממקום מחבואו בזמן המבצע)

 

  • "החמאס הוכה קשות, הן במערכיו הצבאיים והן בתשתיות שלטונו. אם יחזור על התקפותיו הפרועות הוא יופתע שוב מנחת ידה של ישראל - אני לא מציע לו לנסות זאת. החמאס אינו חלק מההסדרה אליה הגענו. לארגוני טרור אין ולא יהיה חלק בהסכמים". (ראש הממשלה אהוד אולמרט, עם סיום המבצע)

 

  • "כוחות צה"ל והשב"כ הנחיתו על חמאס מכה קשה וכואבת. ההישגים טובים ממה שהערכנו ערב היציאה למבצע, והם הושגו במהירות". (שר הביטחון אהוד ברק, עם סיום המבצע) 

 

  • "הפסקת אש חד-צדדית אין פירושה סיום התוקפנות והמצור, שאף הם מהווים מרכיבים של מלחמה. לפיכך, פירוש הדבר שגם ההתנגדות לא הסתיימה". (דובר החמאס, פאוזי ברהום, 17.1.09)

 

  • "לישראל היתה חובה וזכות כאחת לצאת למבצע צבאי נגד החמאס בעזה, על מנת להפסיק את מתקפות הטילים והמרגמות הכמעט בלתי פוסקות שלו על אלפי תושבי ישראל, וכן על מנת לשים קץ לפעילויות טרור אחרות של ארגון זה. בין השנים 2000 ל-2008 הומטרו על ישראל כ-12,000 טילים ופצצות מרגמה, ומתוכם כ-3,000 טילים ופצצות מרגמה בשנת 2008 בלבד". (מתוך דו"ח משרד החוץ הישראלי, 30.7.09)

 

  • "השימוש ב'נוהל שכן' המכונה כעת 'נוהל ג'וני' כולל הפרה בסיסית של זכויות האדם. הוא מעמיד את זכותם של האזרחים לחיים בסכנה בדרך לא חוקית. הסבל שנגרם לאזרחים שעיניים מכוסות וידיהם אזוקות, הנאלצים להיכנס תחת איום רובה לבתים שיכולים להיות מלכודות של חמושים, יכול להיות מתואר כטיפול אכזרי ואסור". (מתוך דו"ח גולדסטון, המתייחס לפעילות הכוח הצה"לי במסגרת המבצע)

 

  • "אין שום הצדקה בחוק הבינלאומי לירי רקטות או פצצות מרגמה, שאותן לא ניתן לכוון למטרות צבאיות, לעבר אזורים בהם ממוקמת אוכלוסיה אזרחית (...) חמאס וארגוני הטרור הנוספים הביעו בפומבי את כוונתם לפגוע באזרחים ישראלים". (מתוך דו"ח גולדסטון, המתייחס לפעילות החמאס)

 

  • "דוח גולדסטון כותב מחדש פרק מביש בתולדות המשפט הבינלאומי ובסוגיית זכותם של עמים להגן על עצמם. אנו מתייחסים אליו בהתאם. (...) פסק הדין נכתב מראש מז'נבה והוועדה עסקה רק בגביית עדויות מסולפות וחד צדדיות נגד ישראל". (תגובת משרד החוץ מיד לאחר פרסום דו"ח גולדסטון, 15.9.09) 

 


מידע נוסף

 

מבצע  "עופרת יצוקה" - סקירת ארסנל הנשק המצוי בידי חמאס ברצועת עזה. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

2008, על-פי השב"כ: חמאס התחזק, יותר נרצחו - אחרי 13 הרוגים ב-2007, בשנה החולפת נהרגו 36 בני אדם מטרור פלסטיני - שפעל בעיקר מעזה. הדו"ח השנתי של השב"כ מציין את התעצמות חמאס, ואת המחבלים הבודדים ממזרח ירושלים. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

יום אחד: 180 תקיפות, 230 הרוגים - חיל האוויר ביצע עשרות גיחות, שבהן תקף יותר מ-100 יעדים ברצועת עזה - מפקדה, שבה שוכנת לשכתו של הנייה, מחסני אמצעי לחימה ומחנות אימונים. בין היתר הותקפו משגרים תת-קרקעיים של רקטות לטווח בינוני. בצה"ל אומרים כי זו רק ההתחלה. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

תחקירי ה"אש כוחותינו": האזהרה שלא נשמעה - זיהוי שגוי, אמצעי שליטה שונים לכל כוח והודעה אחת בקשר, שיכולה הייתה למנוע טעות טראגית - אך פוספסה. ynet חושף את ממצאי תחקירי האירועים הקשים ביותר של צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", בהם ירו חיילים אש קטלנית על חבריהם. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

  

"עופרת יצוקה": מילון מתמשך - נפגעי חרדה הם לא נפגעים? וכשכותשים זה יותר או פחות מכשמחסלים? ומישהו בכלל יודע מה הם יעדי המבצע? אריאנה מלמד מנסה להבין את מלחמת המילים. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

ישראל מציגה: כתב הגנה אחרי "עופרת יצוקה" - בדו"ח בן 160 עמודים, מטילה ישראל על חמאס את האחריות למבצע וטוענת כי הארגון הפר את החוק הבינלאומי. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

עדויות "שוברים שתיקה" מעזה - 30 חיילים אנונימיים מצוטטים בדו"ח ארגון שוברים שתיקה, ומספרים על "עופרת יצוקה". אחד מהם סיפר כיצד נעשה שימוש ב"נוהל שכן", כאשר קנה הרובה מונח על כתפו של הפלסטיני. צה"ל: לא איפשרו לנו לבדוק את המידע כדי לאשר או להפריכו. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

עופרת יצוקה - תערוכה ראשונה המציגה צילומים מהמערכה האחרונה מוצגת בשדרות. בתמונות בשחור לבן מנסה הצלם אדי גרלד, "לחדד שאלות מוסריות ולאפשר לצופה מרווח פרשנות באשר לסיבות ותוצאות המלחמה". כתבה וצילומים מתוך אתר ynet. 

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

"בצלם": 773 מהרוגי עופרת יצוקה - אזרחים - בארגון זכויות האדם אספו את שמות כל ההרוגים הפלסטינים במבצע, ומצאו כי 60 מהם היו בני פחות מ-5 ורק 330 השתתפו בלחימה. מנגד, מחקר ישראלי אחר מטיל ספק בנתוני הפלסטינים - וטוען שקרוב ל-1,000 מההרוגים הם מהחמאס. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

חקירת האו"ם: ישראל וחמאס - פושעי מלחמה - ועדת גולדסטון פרסמה את מסקנותיה מ"עופרת יצוקה": אזרחים נורו כשברחו עם דגל לבן, שימשו כמגן אנושי, מסגד נפגע בזמן תפילה. "יש אחריות פלילית אישית", טען השופט שעמד בראש הוועדה, "אך אין הוכחות משפטיות". מנגד, הוזכר הירי הפלסטיני על אזרחים והחזקתו של שליט שלא על פי האמנות. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.  

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©