ספטמבר השחור

ארגון ספטמבר השחור הוקם בחשאי במהלך ועידת פתח בדמשק בספטמבר 1971. הארגון נקרא על שם אירועי הדמים, שהתרחשו בירדן בספטמבר 1970 ונודעו בכינוי "ספטמבר השחור". במהלך אירועים אלו פעל המשטר הירדני באלימות קשה נגד הארגונים הפלסטיניים (ובראשם אש"ף) בשטח ירדן שפעלו באופן עצמאי ונתפסו כסכנה לשלטון ההאשמי.

מטרותיו של הארגון היו לפגוע במטרות ירדניות, כנקמה על אירועי ספטמבר 1970, להילחם בישראל בכל מקום אפשרי, לערער את היחסים של מדינות ערב עם המערב וכן להלהיב את הנוער הפלסטיני בשטחים. מטרות אלו ביקש הארגון להשיג באמצעות פעולות חבלה וטרור באישים ובמתקנים שונים, תוך הסוואת קשריו לארגון פתח ואש"ף, על מנת שלא לפגוע בפעילותם הפוליטית בעולם. בראש הארגון עמדו צלאח ח'לף (אבו איאד), עלי חסן סלאמה (אבו אהאב) ומחמד דאוד עודה (אבו דאוד).

המלך חוסיין בזמן אירועי ספטמבר השחור, 1970 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

המבצע הראשון, שהוציא לפועל ארגון ספטמבר השחור, היה התנקשות בראש ממשלת ירדן, וצפי אלתל, ב-28 בנובמבר 1971. אלתל, שביקר בקהיר לרגל כנס של הליגה הערבית, נרצח על ידי שני חברי הארגון על מדרגות מלון שרתון בעיר. אלתל נרצח משום שנחשב על ידי הפלסטינים למתכנן העיקרי של מאורעות ספטמבר 1970. שבועיים לאחר ההתנקשות באלתל ניסו פעילי ספטמבר השחור להתנקש בחייו של שגריר ירדן בלונדון, זיד אלרפאעי. אך הפעם לא עלה הדבר בידם.

לאחר מבצעים אלו וככל הנראה בעקבות לחץ שהופעל מצד מדינות ערב על ארגון פתח, הפסיק ספטמבר השחור לפעול נגד מטרות ירדניות ומיקד את פעולותיו נגד ישראלים ונגד מטרות ישראליות מחוץ לשטח ישראל.

הארגון ביצע פעולות טרור נגד ישראלים בדרכים שונות, בהן פגיעה וחטיפה של מטוסים, שליחת מעטפות נפץ וכן חטיפה, פגיעה והתנקשות באישים ישראלים. 

ב-8 במאי 1972 נחטף מטוס חברת התעופה הבלגית "סבנה" שעשה דרכו לישראל (הרחבה בערך - חטיפת מטוס "סבנה"). ארבעת חוטפי המטוס הנחיתו את המטוס בנמל התעופה בלוד ושם דרשו את שחרורם של מאות אסירים פלסטיניים בתמורה לשחרורם של בני הערובה שהוחזקו במטוס. דרישתם של החוטפים לא נענתה. ביום למחרת השתלטו לוחמי סיירת מטכ"ל על המטוס. שניים מהחוטפים נהרגו ושניים אחרים נכנעו. מחילופי הירי נהרג גם אחד הנוסעים. בפעולת טרור אחרת ב-19 בספטמבר 1972 נרצח נספח ישראל בלונדון, ד"ר עמי שחורי, לאחר שפתח מעטפת נפץ שהגיעה אליו מהולנד. 

החטופים לאחר חילוצם ממטוס "סבנה", 1972 (צילום: אילן רון, לע"מ)

המבצע הראוותני והקשה ביותר, שביצע הארגון, היה פעולת הטרור נגד המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן (טבח הספורטאים במינכן): ב-5 בספטמבר 1972 השתלטה חוליית מחבלים על מבנה המגורים של המשלחת הישראלית לאולימפיאדה. תוך כדי ההשתלטות רצחה החוליה שניים מחברי המשלחת. תשעה ספורטאים ישראלים נלקחו כבני ערובה. ממשלת מערב גרמניה ניהלה מו"מ עם החוטפים והגיעה להסכמה עמם על פינויים יחד עם בני הערובה לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן (Firstenfeldbruck). בשדה התעופה, כך הובטח להם, יימצא מטוס שייקח אותם ואת בני הערובה למדינה ערבית. המחבלים ובני הערובה הוסעו באוטובוסים למסוקים בקרבת מקום, ומשם הוטסו לשדה התעופה. במקביל הכינה המשטרה הגרמנית תוכנית פעולה לחילוץ בני הערובה.

השר הבווארי לענייני פנים Herr Merk משוחח עם אחד המחבלים, במהלך פעולת "ספטמבר השחור" במינכן (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

עשר דקות לאחר נחיתת המסוקים פתחה המשטרה הגרמנית באש לעבר החוטפים. רק כמה מן המחבלים נפגעו מן הירי, והשאר ניהלו קרב יריות שנמשך זמן מה. במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון, וירו בבני הערובה שהיו במסוק השני. כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום. חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם, ושלושת האחרים נפצעו ונשבו. שלושת המחבלים, שנשבו בגרמניה, שוחררו ב-29 בנובמבר לאחר שנחטף מטוס של חברת לופטהנזה בשמי זגרב בידי חוליה של ספטמבר השחור.  

בתגובה לפעולה במינכן הפציץ צה"ל את בסיסי אש"ף בלבנון ובסוריה. במהלך התקיפה נהרגו כ-200 מחבלים. במקביל הורתה ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לחסל את כל הפעילים, שלקחו חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הפעולה במינכן. אנשי המוסד גיבשו רשימה של 11 יעדים לחיסול, בקרב אנשי ארגון ספטמבר השחור ואש"ף. על פי מקורות זרים, שמונה מן המופיעים ברשימה חוסלו בידי אנשי המוסד, בהם ואא'ל זועייתר, נציג אש"ף ברומא, מחמוד המשארי, נציג אש"ף בפריז וחוסיין אבו-אלח'יר, נציג אש"ף בניקוסיה.

ב-10 באפריל 1973 יצא לפועל מבצע "אביב נעורים", במהלכו פעלו כוחות צה"ל בביירות בחשאי נגד מטרות פלסטיניות. במהלך המבצע, חוסלו שלושה מראשי אש"ף: כמאל עדואן (ממפקדי ספטמבר השחור), יוסוף אלנג'אר (ממתכנני הפעולה במינכן) וכמאל נאצר.

ב-28 ביוני 1973 חוסל בפריז מוחמד בודיה, שהיה כפי הנראה ראש המבצעים של ארגון ספטמבר השחור באירופה. ב-21 ביולי 1973 נורה למוות אחמד בושיקי, מלצר ממוצא מרוקני, בעיר לילהאמר שבנורווגיה. הירי בוצע על ידי סוכני המוסד שסברו בטעות כי בושיקי הנו עלי חסן סלאמה, קצין המבצעים של "ספטמבר השחור" ומתכנן הטבח במינכן. פרשה זו נודעה לאחר מכן כ"פרשת לילהאמר". 

התגובה הישראלית הביאה לפגיעה ניכרת ביכולת הביצוע של ספטמבר השחור כאשר ראשי הארגון התקשו להוציא לפועל פיגועי טרור חדשים והתמקדו יותר בהגנה על עצמם. למרות זאת הצליח הארגון לבצע מספר פיגועי טרור גם לנוכח מדיניות החיסולים הישראלית. ב-28 בדצמבר 1972 השתלטה חוליה של הארגון על שגרירות ישראל בבנקוק. החוטפים איימו, כי אם ישראל לא תשחרר עצורים פלסטיניים, הם יוציאו להורג ששה מעובדי שגרירות שהוחזקו כבני ערובה. ממשלת תאילנד הצליחה להידבר עם החוטפים ובסופו של דבר הוסכם, כי הם ישחררו את בני הערובה בתמורה להעברתם השקטה של החוטפים לקהיר. כמו כן המשיך הארגון לשלוח מעטפות נפץ ליעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל ולקח הארגון אחריות על חיסולם של כמה ישראלים שלטענתו היו "סוכני מוסד" כמו איש העסקים, שמחה גילצר, שנרצח ב-12 במרס 1973 בניקוסיה ומשה חנן ישי, שנרצח ב-28 בינואר 1973 במדריד.  

ב-1974 הורתה הנהגת פתח על הפסקת פעילותו של ספטמבר השחור. להחלטה זו תרמו בין השאר תוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים וכן ההשערה כי לא ניתן לגרוף עוד רווח פוליטי מביצוע פעולות טרור מחוץ לשטח ישראל. גם לאחר פירוק הארגון המשיכה ישראל לרדוף אחרי אנשיו שהיו שותפים לטבח הספורטאים במינכן.

ב-22 בינואר 1979 חוסל עלי חסן סלאמה בביירות. סלאמה, שכונה "הנסיך האדום", היה ממייסדי ארגון ספטמבר השחור ובעת חיסולו שימש כקצין הביטחון של הפתח. הוא חוסל על ידי מכונית נפץ שנצמדה לרכב בו נסע ברחובות ביירות. ישראל לא לקחה מעולם אחריות לפעולה. 

שני שותפיו של סלאמה להקמת "ספטמבר השחור" היוו גם הם מטרה להתנקשות. ב-14 בינואר 1991 חוסל צלאח ח'לף בטוניס. מוחמד עודה, הידוע בשם אבו-דאוד, נפצע קשה בניסיון התנקשות בבית קפה בוורשה ב-27 ביולי 1981.