אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


בזמן טיפולים כימותרפיים נושר השיער
בזמן טיפולים כימותרפיים נושר השיער 
 
מכשיר מיפוי גוף עבור חולי סרטן
מכשיר מיפוי גוף עבור חולי סרטן צילום: אופירה יוחנן
 
גלולות אספירין להפחתת הסיכוי לחלות בסרטן השד
גלולות אספירין להפחתת הסיכוי לחלות בסרטן השד צילום: אביגיל עוזי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אתר האגודה למלחמה בסרטן


ערכים קשורים
 מצרים העתיקה
 היפוקרטס
 גלנוס
 רפואה
 טבק
 פרנסיס פייטון ראוס
 סרקומה
 נגיף
 פרס נובל
 קרני רנטגן
 קרינה מייננת
 מוטציה
 ביולוגיה מולקולרית
 גן
 פוליפ
 מחזור הדם
 מערכת הלימפה
 שריר
 עצם
 עור
 דם
 אפיתל
 מלנומה
 בלוטת הערמונית
 עיכול
 סרטן שד
 חלוקת התא
 גרעין התא
 דנ"א
 כלי דם
 חלבון
 אנדותל
 כיב
 שחלה
 הורמונים
 המערכת החיסונית
 כשל חיסוני
 השתלת איברים
 תא
 מוות


תחומים קשורים
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

סרטן (1)


Cancer

תולדות חקר הסרטן |  סוגי הסרטן |  התפתחותה של שאת סרטנית |  השפעותיה של שאת סרטנית

סרטן, ברפואה, קבוצה של מחלות המאופיינת בגדילה בלתי מבוקרת של תאי גוף לא-תקינים, היוצרת גוש (שֵׂאת, ובלשון שגורה "גידול"). כאשר תאי השאת מגלים נטייה לחדור לרקמות בְּרִיאוֹת סמוכות, ואף להתפשט למקומות אחרים בגוף, השאת נקראת ממאירה. לא לכל סרטן תכונה של ממאירוּת, אבל בלשון הדיבור, כשאומרים "סרטן" סתם, מתכוונים לשאת ממאירה. ללא טיפול, רוב המחלות הסרטניות מסתיימות בדרך כלל במוות. יותר מ-100 סוגים של מחלה זו ידועים אצל האדם.

 

במאתיים השנים האחרונות היתה מחלת הסרטן לגורם רב חשיבות למחלות ולמוות. עם עליית תוחלת החיים של האוכלוסייה, בעיקר בארצות המפותחות, ועקב הירידה בתמותה ממחלות מידבקות, אנשים רבים נחשפים לתנאי סביבה הגורמים לסרטן (קרצינוגניים) במשך פרקי זמן ארוכים יותר. לפי הערכה, כשליש מתושבי העולם המפותח צפויים לחלות בסרטן במהלך חייהם. בה בעת, המחקר והפיתוח של דרכים למלחמה בסרטן - הן מניעה והן ריפוי - מתנהלים במרץ רב, ולמעשה, שיעור התמותה מסרטן מצוי בירידה מאז אמצע המאה ה-20 ברוב ארצות העולם המפותח, אם כי לא בישראל: מן הטבלה דלהלן נראה כי בניגוד למגמת הירידה הכללית בתמותה ממחלות בארץ בשנים 1979 – 2000, שיעור התמותה משאתות ממאירות עלה בהתמדה, עד שהחליף את קבוצת מחלות הלב כסיבת המוות החשובה ביותר בישראל.

 

 

 

 

שכיחות המחלה שונה בקרב גברים ונשים, ובקרב קבוצות ממוצא אתני שונה. יש הבדלים בשכיחות הסרטן במקומות שונים בעולם: סרטן הקיבה, למשל, נפוץ יותר ביפן מאשר בישראל, כנראה בשל הבדלים בהרגלי התזונה. בישראל (נכון ל-2001) התגלו 606 מקרי סרטן חדשים (מכל הסוגים) מדי שנה לכל 100,000 תושבים.

 


תולדות חקר הסרטן

מחלת הסרטן ידועה מאז ימי קדם: סימניה נמצאו למשל בגופות חנוטות במצרים העתיקה. הרופא היווני המהולל היפוקרטס טבע את המונח קרצינומה (ביוונית, karkinos = בעל החיים הקרוי סרטן) לתיאור המחלה, בשל צורת השאתות ובשל הכאב העז שהן גורמות.

 

בסביבות 200 לספירה קבע הרופא גלנוס כי הסרטן מתפתח מדלקת. התקדמותו של מדע הרפואה מאז ימיו ועד תחילת העת החדשה היתה מועטה מאוד, ורק במאה ה-18 נקבע כי גורמים תורשתיים עשויים להיות מעורבים בהופעת הסרטן. ב-1761 הצביע הרופא האנגלי ג'ון היל (Hill) על קשר בין הרחת טבק לבין סרטן, ובכך היה הראשון שעמד על חשיבותם של גורמים סביבתיים, וביניהם אורח חיים. אנגלי אחר, סר פרסיוול פוט (Pott), ציין באותה עת כי ייתכן מרווח זמן של שנים רבות בין החשיפה לקרצינוגן לבין הופעת המחלה עצמה.

 

הפיסיולוג הגרמני רודולף וירכוב קבע באמצע המאה ה-19 כי כל תאיה של רקמה סרטנית מקורם במספר תאי נבט סרטניים, ובכך הניח את יסודות הגישה המדעית המודרנית לחקר הסרטן כמחלה תאית. בתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור כי ההתמודדות עם מחלה זו אינה פשוטה וקלה, והחלו לקום מוסדות וקרנות למימון המלחמה בסרטן, במישור המחקרי והטיפולי מזה ובמישור ההסברתי והחינוכי מזה.

 

בראשיתו התמקד המחקר בגורמי התפשטותו של הסרטן מתא נגוע לתא בריא. ב-1911 מצא האמריקאי פייטון ראוס כי הגורם לאחת המחלות במשפחת המחלות הסרטניות הקרויה סרקומה הוא נגיף מסוים (הקרוי עתה על שמו, נגיף הסרקומה של ראוס), ועל כך זכה בפרס נובל לרפואה ב-1966. זמן מה אחרי אותה תגלית הראו חוקרים יפנים כי כימיקלים מסוימים עלולים לגרום לסרטן. בהמשך התברר כי גם חשיפה לצורות מסוימות של קרינה, למשל קרני רנטגן, היא גורם מסרטן, הואיל והשפעתה של קרינה מייננת מתבטאת (בין השאר) במוטציות בתאים שבהם פגעה.

 

התפתחות הביולוגיה המולקולרית בשנות ה-60 וה-70 תרמה רבות לחקר הסרטן. במיוחד, בסוף שנות ה-60 נמצא כי חדירתו של נגיף הנושא גורם מסרטן לתא גורמת לשינוי בחומר הגנטי של התא, עקב העברתו של גן פגום מתא סרטני לגנום של תא בריא. בהמשך נמצא שיש כמה וכמה גנים כאלה, ששמם המשותף אוֹנקוֹגֶנים. וכך התברר בהדרגה כי הסרטן נובע משינויים מוגדרים בחומר הגנטי. גורם חשוב הוא שינוי כזה באותם גנים שתפקידם הוא מניעת התפתחותן של שאתות: אם משתבשת פעולתם עקב מוטציה כלשהי, השאת יכולה להתפתח באין מפריע.

 


סוגי הסרטן

במחלת הסרטן חל שיבוש בתהליך החלוקה הרגיל של התאים, המתחילים להתחלק ולהתרבות באופן בלתי-מבוקר. כך נוצרים, במרבית מחלות הסרטן, גושי התאים הסרטניים הקרויים שאתות. יש להבחין בין שתי קטיגוריות של שאתות: שפירות וממאירות. בחלק מהמקרים, השאת נשארת מוגבלת לרקמה שבה הופיעה, מוקפת בקרום שיוצר מעין כיס הקרוי קופסית (קפסולה), ואינה פולשת למקומות אחרים. זוהי שאת שפירה, שסכנתה מועטה, אבל לא בלתי-קיימת: שאת כזו עלולה לשבש את פעולתן התקינה של רקמות שכנות מחמת התרחבותה (למשל, ללחוץ על כלי דם חיוני ולחסום אותו). לעתים עלולות שאתות שפירות לעבור התמרה לכדי שאת ממאירה השולחת גרורות. לכן, גם שאתות שפירות עלולות להיות מסוכנות, ויש להסירן אם הדבר אפשרי. שאת שפירה שבולטת לתוך אחד מחללי הגוף נקראת פוליפ.

 

בשאר המקרים, השאת היא ממאירה: היא הולכת ומתפשטת, ותאיה פולשים לרקמות שכנות והופכים גם אותן לממאירות. אם התאים הנגועים מגיעים למחזור הדם או למערכת הלימפה, הם עשויים להיסחף למקומות אחרים בגוף ולהצמיח שאתות משניות, הקרויות גרורות. כאמור, לרוב משתמשים במלה "סרטן" לתיאור שאתות ממאירות, אם כי הלא-ממאירות משתייכות אף הן לקטיגוריה רחבה זו.

 

יש שם לכל אחד מהסוגים השונים של שאתות סרטניות, שמספרם אצל האדם כמאה, כאמור. לעתים מתייחסים השמות לרקמות שבהם הופיעה השאת הראשונית (סרטן הריאות, סרטן השד), אף שגישה זו אינה דייקנית, משום שבכמה סוגי רקמות עלולים להופיע סוגי סרטן שונים. דרך מדויקת מעט יותר מצרפת סיומת מוגדרת לשם הרקמה. לפי המוסכמות, הסיומת –סַרקוֹמָה מציינת שאת ממאירה ברקמות מזנכימיות (רקמות תמיכה וחיבור, כמו שריר או עצם); הסיומת –קַרצִינוֹמָה מציינת שאת ממאירה ברקמה אפיתלית (למשל עור); הסיומת –אֶמיָה מציינת שאת ממאירה של מרכיבי הדם והרקמות היוצרות אותם. הסיומת –וֹמָה בצמוד לשם הרקמה מציינת בדרך כלל שאת שפירה. לדוגמה: אַדנומה היא שאת שפירה ברקמת אפיתל; אדנוקרצינומה היא שאת ממאירה ברקמה כזו. מיומה היא שאת שפירה בתאי נבט של שרירים (מִיוֹגֶנים); מיוסרקומה היא שאת ממאירה בתאים כאלה, וכן הלאה.

 

עם זאת, ההקפדה על כלל זה אינה מלאה; לדוגמה, לימפומה היא שם משותף לשאתות ממאירות, ולא שפירות, בחלקיה השונים של מערכת הלימפה. ויש עוד יוצאים מן הכלל, כגון מלנומה, סרטן ממאיר של תאי עור מסוימים (מלנוציטים).

לבסוף, כמה סוגי סרטן קרויים על שמות הרופאים שתיארו אותם לראשונה, כמו מחלת הודג'קין, סרקומה ע"ש קפושי, ועוד.

למיקום השאת בגוף נודעת חשיבות לא רק מבחינת מתן השם למחלה, אלא גם מבחינת מהירות האבחון, מהירות גידולה של השאת ואפשרות הטיפול. כפי שמלמדת הטבלה המתעדת גילוי מקרי סרטן חדשים בישראל ב-2001, שעמד על 22,657 במספר או 606 לכל 100,000 תושבים, השכיחים ביותר אצל הגברים הם סרטני הערמונית, המעי הגס והחלחולת, הריאה ושלפוחית השתן. אצל הנשים, אלה הם סרטן השד (כשליש מהמקרים) וסרטן המעי הגס והחלחולת. כן מלמדת הטבלה כי שיעור המקרים החדשים גדל במהירות עם הגיל, וכי נשים נוטות לחלות בסרטן קצת יותר מגברים – אולי בגלל תוחלת החיים שלהן, הגדולה קצת יותר.

 

 

 

 


התפתחותה של שאת סרטנית

כל סוגי השאתות, שפירים וממאירים, מוגדרים כגדילה בלתי-תקינה של תאים. הסיבה לגדילה זו היא כשל כלשהו במנגנונים המפקחים על התפתחות התא, על חלוקתו ועל מותו. לפיכך, שני החשובים במאפייניה של התפתחות שאת הם קצב מהיר מן הרגיל של חלוקת תאים מזה, וקצב אטי מן הרגיל של מות תאים מזה. בבדיקה מיקרוסקופית, נקל לעמוד על חריגותם של תאים סרטניים: צורתם לא-תקינה, מבניהם הפנימיים (ובעיקר גרעין התא) מעוותים, והם מאבדים את התאמתם לתפקודיהם המקוריים (כגון תאי שריר, תאי דם וכו'); תופעה זו קרויה אנפלסיה (anaplasia). במקרים רבים, הגדילה הבלתי-תקינה גורמת להצטברות כמות חריגה של דנ"א בגרעין התא, מה שמשבש עוד יותר את תפקודו הגנטי החריג בלאו הכי.

 

לכאורה, חייב להיות גבול לגדילתה של שאת, משום שכל תא גוף יכול להתקיים רק אם הוא קרוב מאוד לכלי דם דק – לנים שיזין אותו, יספק לו חמצן ויסלק את פסולתו. אם חלוקת תאים סרטניים יוצרת שכבות שאין בהן כלי דם, תאי השכבות האלה ימותו בתוך זמן קצר. לפיכך, שאתות עשויות להישאר מצומצמות מאוד בנפח, ובעיקר בעובי, במשך זמן רב. במצב זה קשה עד בלתי-אפשרי לזהותן, למרבה הצער – משום שבמצב זה, גם קל יחסית לטפל בהן, אם התגלו בדרך מקרה. שאתות כאלה, המוגבלות למקום מצומצם ברקמה יחידה, הן בלתי-פולשניות.

 

השלב הקריטי בהיהפכותה של שאת לפולשנית קרוי אנגיוגנזה (angiogenesis), יצירת כלי דם. תאי השאת "מגייסים" תחילה מתאים בריאים את החלבונים המסייעים ליצירת נימי דם, ובהמשך מפתחים יכולת ליצור את החלבונים האלה בעצמם. החלבונים האמורים שייכים לקבוצה הקרויה VEGF – גורמי גדילה אנדותליים-וסקולריים – המכוונת תאים אנדותליים ליצירת נימי דם. בדרך זו מתפתחת בתוך השאת רשת של כלי דם, המאפשרת את המשך גדילתה. ראוי לציין כבר כאן כי ריסון האנגיוגנזה הוא אחד הכיוונים המבטיחים במלחמה בסרטן.

 

עם גידולה של השאת, עשויים תאים סרטניים להתנתק ממנה ולפלוש לרקמות סמוכות. בגוף הרב-תאי הפועל כתקנו יש מנגנונים שמונעים נדידת תאים מרקמותיהם, אך השאת מפתחת אמצעים להתגבר על המנגנונים האלה, ומתחילה לפלוש לרקמות שכנות, להתרחב על חשבונן, ואף להחדיר תאים סרטניים למערכות הדם והלימפה. לא כל התאים הסרטניים מסוגלים להוסיף ולהתקיים אחרי התנתקותם מגוש השאת, אבל די בכך שמעטים מהם מצליחים לעשות זאת. הם מגיעים לזרם הדם, וסופם שאחד הנימים מביא אותם לאיבר חדש, שם הם משתכנים, ממשיכים להתחלק ויוצרים שאת חדשה – גרורה.

 

תהליך יצירת הגרורות מורכב מאוד, ונראה שיש צורך בהתלכדותם של כמה גורמים כדי לאפשר אותו. זאת ועוד, נראה שסוגים מסוימים של סרטן "מעדיפים" ליצור גרורות בסוגי רקמות מסוימים ולא באחרים. מכל מקום, לאחר שהופיעו גרורות בחלקי גוף רחוקים מאתר השאת המקורית, הסרטן נחשב "מתקדם" וריפויו קשה שבעתיים. הגרורה דומה לשאת הראשונית במובן חשוב אחד – תהליך התפתחותה עשוי אף הוא להימשך זמן רב, וייתכן איפוא מצב שבו נתגלתה בגוף השאת הראשונית, ואולי אף טופלה בהצלחה, אך הגרורות השניוניות טרם התגלו. אם כך, הצלחת הטיפול בשאת הראשונית רק דחתה את המשך התפתחותה של המחלה.

 


השפעותיה של שאת סרטנית

השאת הממאירה משפיעה על הגוף בכמה דרכים, חלקן מקומיות וחלקן כלליות. ההשפעות המקומיות הן לחיצה, פלישה, הרס רקמות והפרשת חומרים למחזור הדם. שאת שהופיעה ברקמה רכה עשויה לגדול לממדים ניכרים, בטרם תתחיל להפעיל לחץ על איברים שכנים שיש בו כדי לשבש את פעולתם. במקומות אחרים בגוף, השפעה זו של השאת יכולה לתת את אותותיה כבר בשלב מוקדם יחסית. כאשר שאת משפיעה על העור או על קרומים ריריים, היא עשויה לגרום לכיבים המעידים על הימצאותה. במקרים חריפים (אקוטיים), שאת עלולה לגרום להתבקעותו של איבר (כגון שחלה), או לחסום כלי דם ולפגוע בפעולת האיברים שהוא מזין.

 

שאתות עלולות להפריש למחזור הדם ולמערכת הלימפה חומרים שונים, בהתאם לרקמות שבהן הן מצויות – למשל הורמונים בכמויות מופרזות. הורמונים כאלה אולי אינם משפיעים על הרקמה שבה נוצרו, אך הם נותנים את אותותיהם בחלקים אחרים של הגוף. זהו חלק מן ההשפעות המערכתיות של השאת – השפעותיה על הגוף בכללותו. השפעה מערכתית אחרת היא ירידה במשקל, בשל הצריכה האנרגטית הגבוהה של התאים הסרטניים, העוברות חלוקות מרובות. עוד אחת היא הגדלת כושר הקרישה של הדם, המוליכה להיווצרות קרישים ותסחיפים. לבסוף, אחת ההשפעות החשובות היא אוטו-אימונית: הואיל והמערכת החיסונית נחלצת לפעול כנגד הסרטן, היא עלולה לתקוף גם תאים בריאים, אם האנטיגנים שלהם דומים מאוד לאלה של התאים הסרטניים.

 

בסוגים רבים של סרטן, קרומיות התא מכילות מולקולות שהמערכת החיסונית מזהה כ"לא-עצמוניות", כלומר כגופים זרים, ולפיכך היא פועלת נגד תאים אלה, בדרכים המתוארות בהרחבה בערך העוסק במערכת החיסונית. עדות לפעולת המניעה המתמדת של המערכת נגד הופעתם של תאי נבט סרטניים ניכרת בעובדה שבעלי מערכת חיסונית לקויה (או אלה שקיבלו טיפול לדיכוי המערכת, עקב השתלת איברים למשל) נוטים במידה גבוהה יחסית ללקות בסרטן.

 

כאמור, המאפיין החשוב של התא הסרטני הוא שיבוש המנגנון הגנטי שלו. כיוון שכך עשוי התא לייצר חלבונים שלא לפי ה"תכנות" שלו, וכאשר חלבונים אלה מצויים על פני קרומית התא, המערכת החיסונית (ביתר פירוט, הלימפוציטים מסוג T) מזהה אותם כאנטיגנים ופועלת נגד התא. אך שוב, אם האנטיגנים הללו דומים במידה מספקת למולקולות עצמוניות, עלולה להתפתח תגובה אוטו-אימונית – המערכת החיסונית תזהה כגופים זרים גם תאים בריאים שכוללים אותן בקרומיותיהם, ותפעל נגדם.

 

לאור כל זאת, שאתות סרטניות מתפתחות רק במקרים שבהם לא הצליחה המערכת החיסונית לזהות את תאי הנבט הסרטניים, בשל אחת הסיבות המתוארות בהמשך.

 

עוד על הסרטן בערך סרטן (2): סרטן וחלוקת התא, גורמי המחלה, אבחון, טיפול ומניעה.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©