אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חאג' אמין אל חוסייני
חאג' אמין אל חוסייני צילום: לע"מ
 
פאוזי קאוקג'י
פאוזי קאוקג'י 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 המנדט הבריטי
 העלייה החמישית
 פלסטינאים
 הוועד הערבי העליון
 חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני
 הגנה
 יצחק שדה
 פלגות הלילה המיוחדות
 אורד צ'רלס וינגייט
 ארגון צבאי לאומי
 פאוזי קאוקג'י
 ועדת פיל
 משטרת היישובים העבריים
 ספר לבן


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך
 ישראל והציונות


 
 
 

המרד הערבי



מידע נוסף

המרד הערבי (1936 - 1939, "מאורעות תרצ"ו"), כינוי למרד התושבים הפלסטינאים בארץ ישראל בשלטון המנדט הבריטי. לפריצתו גרמו בעיקר חששם של הערבים מפני השתלטות היהודים על הארץ, שאיפתם לקבל עצמאות, כפי שקיבלוה כמה מארצות ערב השכנות (סעודיה, עירק ומצרים) וההערכה שהבריטים יסכימו לכך.

עם עליית הנאציזם בגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל גל עלייה המוני לארץ ישראל - העלייה החמישית, מארצות מרכז אירופה. כתוצאה הוכפל מספר היהודים בארץ ישראל בין השנים 1931 - 1936. העלייה במספר התושבים היהודים עוררה את חששם של התושבים הפלסטינאים, שמא יצירת רוב יהודי בארץ ישראל יחבל בשאיפותיהם הלאומיות.

ב-19 באפריל 1936 נערך כינוס פעילים פלסטינאים בשכם. בתום הכינוס הוחלט לפתוח בשביתה כללית, ולכונן גוף ציבורי שינהל את המאבק למימוש שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינאים. בראש הגוף, "הוועד הערבי העליון", עמד המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני. כמה ימים לאחר מכן קרא הוועד לתושבים הפלסטינאים להחריף את השביתה, עד אשר ימלא שלטון המנדט אחר דרישות הוועד: עצירת העלייה היהודית, איסור על התושבים היהודים לרכוש קרקעות והקמת מוסדות ממשל עצמאיים לפלסטינאים.

המרד הערבי לא הצטמצם בפעולות מרי אזרחי בלבד, ובמקביל החל מאבק אלים ביהודים ובבריטים. את עיקר הפעולות האלימות ביצעו קבוצות חמושות מקומיות ("כנופיות"), שחלקן פעלו כבר לפני כן וחלקן הוקמו עם תחילת המרד. באפריל 1936 תקף המון פלסטיני את יהודי יפו והשכונות הסמוכות ("מאורעות יפו"). 16 יהודים נרצחו ו-7,000 נאלצו לברוח מבתיהם. גם שלטון המנדט הבריטי היווה יעד לפעולות טרור. שיירות צבא ותחנות משטרה הותקפו, ומסילת הברזל הפכה מטרה לפעולות חבלה.

 

בתים של יהודים בפרברי תל אביב שנהרסו בפרוץ מאורעות יפו, 1936 (צילום: לע"מ)

 

מאורעות יפו הולידו גל טרור פלסטיני ברחבי הארץ אשר כלל הצתת שדות, תקיפת אוטובוסים ותקיפת עוברי אורח יהודים בערים. בששת החודשים הראשונים למרד נרצחו 80 יהודים ונפצעו 340.

 

למשך רוב תקופת המרד הורו מוסדות הנהגת היישוב הציוני בא"י לארגון ה"הגנה" (כוח הביטחון העיקרי של היישוב) לשמור על מדיניות הבלגה ולהסתפק בהגנה פסיבית מפני התוקפים. ההנחיה הציבה בפני ה"הגנה" אתגר קשה שעיקרו ניהול מערך הגנה יעיל על מאות יישובים יהודים ברחבי הארץ. בהקשר זה התפתח דיון סוער בקרב מנהיגי הארגון בנוגע לדרכים הטקטיות והאסטרטגיות הראויות בניהול מערך ההגנה. במהלך שנות המרד התגבר קולם של הטוענים בעד פיתוח הגנה אקטיבית ("היציאה מן הגדר"), בראשם יצחק שדה, וביצוע פעולות יזומות נגד התוקפים הערבים. בהתאם הוקמו יחידות שאופיין נייד והתקפי, כגון "הנודדת",  "פלגות הלילה המיוחדות" בפיקודו של אורד צ'רלס וינגייט ו"פלוגות השדה" (פו"ש). בשנה הראשונה למרד קיבל עליו גם ארגון האצ"ל את מדיניות ה"הבלגה" שהנהיגו מוסדות היישוב. אולם ב-1937 השתנתה המדיניות וחבריו החלו לתקוף מטרות ערביות, לרוב כפעולות תגמול לתקיפות ערביות.

במהלך שנת 1936 הצטרף למרד "צבא ההצלה", בפיקודו של פאוזי אל קאוקג'י. כוח שהורכב מלוחמים סורים ועירקים, והיה מצוייד ומאורגן טוב יותר מאנשי הכנופיות. פעולותיו הראשונות של צבא ההצלה כוונו נגד שיירות בריטיות באיזור השומרון, וזכו להצלחה רבה. בנסיון להתמודד עם המרד החל הצבא הבריטי בתיגבור כוחותיו בא"י. נקודת המפנה בעימות בין הצדדים אירעה בספטמבר 1936, אז הותקפה שיירה בריטית גדולה בקרבת שכם. במהלך הקרב שהתפתח הזרימו הבריטים כוחות רבים לאיזור והכוחות הפלסטינים ספגו אבידות כבדות. חודש לאחר מכן כיתר הצבא הבריטי את מחנה קאוקג'י. לאחר מו"מ בין הועד הערבי העליון לבריטים, סוכם על הכרזת שביתת נשק. בלחץ המנהיגים הפלסטינאים נפתח הכתר ולקאוקג'י הותר לצאת מגבולות א"י.

באוקטובר 1936 ועד אוגוסט 1937 הייתה הפוגה בלחימה. בעקבות פעילותם הנמרצת של מנהיגי עבר הירדן, סעודיה, עירק ומצרים, הקימה ממשלת בריטניה את ועדת פיל. בסוף דיוניה המליצה הוועדה לחלק את ארץ ישראל למדינה יהודית, מדינה פלסטינית ושטח של מנדט בריטי. כשלב ביניים המליצה הוועדה להגביל את מספר העולים ורכישת הקרקעות בידי יהודים. מנהיגי הפלסטינאים ובראשם חוסייני דחו בתוקף את המלצות הוועדה ותוכנית החלוקה.

מספטמבר 1937 ועד מרס 1939 המשיכו אנשי הכנופיות במלחמת גרילה נגד הבריטים והיהודים. הוועד הערבי העליון הוצא אל מחוץ לחוק, ומאבק אלים התנהל בין חברי הוועד המתונים לחבריו הקיצוניים. אלה האחרונים שלטו הלכה למעשה בוועד ורצחו אלפי מתונים. באותה תקופה גייסו הבריטים כוחות עזר יהודים ("נוטרים") והפעילו מדיניות דיכוי נמרצת. בשלהי 1938 הקימו חברי הוועד המתונים "כנופיות שלום" שסייעו לדיכוי המרד עד לדעיכתו.

עם פתיחת המרד הצטמצם מספר העולים לא"י במידה ניכרת. במקביל הביא המרד גם להאטה כלכלית במשק היהודי (שזכה לפני לשגשוג בזכות העולים). זאת למעט המשק החקלאי שהמשיך להתפתח עקב עצירת שיווק תוצרת חקלאית ערבית לאוכלוסיה היהודית. המרד החליש את החברה הפלסטינית למשך זמן רב, חיזק את היישוב היהודי בזכות עמידתו בחרם ומדינות ערב היו לגורם מעורב בסכסוך על א"י. מאידך מקובל להניח כי המרד היה אחד ממניעיו העיקריים של המנדט הבריטי בפירסום "הספר הלבן" ב-1939.

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©