אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 גוף תא עצב, עם דנדריטים ותחילת האקסון
גוף תא עצב, עם דנדריטים ותחילת האקסון 
 
חתך צד בסיב עצב ברקמת חיבור במעי, הכולל אקסונים עטופים במיילין וכאלה שאינם עטופים
חתך צד בסיב עצב ברקמת חיבור במעי, הכולל אקסונים עטופים במיילין וכאלה שאינם עטופים צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 גרעין התא
 אברון
 רשת אנדופלסמית
 ריבוזומים והקוד הגנטי
 שריר
 בלוטות
 גן
 סינפסות
 מוח
 עמוד השדרה
 עור
 רשתית
 רפלקס
 אדרנלין
 אלקטרוכימיה
 סרוטונין
 יון
 אשלגן
 נתרן
 סידן
 קרומית
 אלקטרוסטטיקה
 תחושת שיווי משקל
 אוזן
 תא
 מערכת העצבים
 אור
 קול
 לחץ
 חולייתנים
 חלוקת התא
 מוות


תחומים קשורים
 ביולוגיה


 
 
 

תא עצב


Neuron

מבנה תא העצב |  סוגי תאי העצב |  העברת אותות |  עיבוד אותות |  מידע נוסף

תא עצב, סוג תא שנמצא במערכת העצבים בגופם של בעלי חיים, המשמש להעברת מידע. בשפות לועזיות, ולעתים גם בעברית, נקראים תאי העצב "נוירונים". יש מספר סוגים של תאי העצב, הנבדלים זה מזה במבנה ובתפקוד, וכן ברגישותם למידע ובאופן קבלתו והעברתו. רוב תאי עצב רגישים לגירוי חשמלי, אך יש ביניהם המגיבים על אור, קול, חומרים כימיים מסוימים, ואפילו מגע פיסי - לחץ וכיו"ב. תאי העצב של החולייתנים (והאדם בכלל זה) שונים משאר תאי הגוף בכך שלאחר התמיינותם, כלומר קבלת צורתם הסופית במהלך ההתפתחות העוברית, הם מפסיקים להתחלק (מלבד בכמה מקרים יוצאים מן הכלל). תאי עצב עשויים למות, עקב פגיעה או אף עקב הוראה גנטית (בתהליך הקרוי אפופטוזה). אבל אין הם מסוגלים לשקם את עצמם בעקבות פגיעה בגוף התא (תאי העצב של מערכת העצבים ההקפית עשויים לתקן אקסונים שנפגעו במידה מסוימת). לכן, אנו מאבדים תאי עצב, במוח ובשאר חלקי הגוף, במשך כל ימי חיינו.

 

 

המדע העוסק בחקר תאי העצב - מבנה, פעולה, יחסי גומלין ביניהם וקשריהם עם שאר חלקי הגוף - קרוי נוירולוגיה.

 


מבנה תא העצב
תאי העצב הם יחידות המבנה הבסיסיות של מערכת העצבים. תא העצב בנוי משלושה חלקים: גוף התא, אקסון ודנדריטים.

 

גוף התא הוא החלק הבסיסי של תא העצב. הוא דומה במראהו ובתפקודו לתאים אחרים בגוף, כולל גרעין תא ו אברונים שונים. גופי ניסל (Nissl bodies) הם ריכוזים בדידים של רשת אנדופלסמית גסה וריבוזומים, האופייניים לגוף התא העצב ולדנדריטים שלו. השוני העיקרי בין תא עצב לשאר התאים מתבטא בכך שיוצאות ממנו שלוחות ארוכות יחסית, האקסון והדנדריטים, בעוד שבשאר תאי הגוף אין בדרך כלל זיזים בולטים.

 

 

 

להגדלה לחצו על התמונה

 

 

האַקסוֹן (axon, "ציר" ביוונית) הוא שלוחה סיבית, לרוב ארוכה ביחס לממדי גוף התא, המשמשת להעברה של גירויים לתאים אחרים (תאי עצב, תאי שריר, תאי בלוטות וכיו"ב). הקשרים בין קצות האקסונים השונים לתאים אחרים נקראים סינפסות (להלן). בתקשורת בין תאי עצב, האקסון מתקשר באמצעות הסינפסה לדנדריטים של תא אחר. במקרים רבים, האקסון מוקף בעטיפה עשויה מיילין  – חומר שומני-חלבוני המספק לו הגנה ומסייע למעבר אותות חשמליים לאורכו. אולם קצה האקסון הקרוי "האיזור הקדם-סינפטי", אינו עטוף במִיֵילִין. בקצה זה נמצאים כפתורי המסופים הסינפטיים, המכילים כימיקלים שונים ששמם המשותף "מתווכים עצביים" (נוירוטרנסמיטרים). (לתשומת לב: בגנים יש קטעים הקרויים "אֶקסוֹנים", שאין להם ולא כלום עם האַקסונים של תא העצב.)

 

הדנדריט (dendrite; דֶנְדְרוֹן – "עץ" ביוונית) הוא מעין שלוחה דמוית ריס היוצאת מגוף התא ומשמשת לקליטה של גירויים. לרוב, מגוף התא יוצאים כמה וכמה דנדריטים. קצה הדנדריט נקרא "האיזור הבתר-סינפטי", ומצויים בו קולטנים המותאמים למתווכים העצביים השונים.

 

סינפסות (synapses, מהמלה "מגע" ביוונית) הן אתרי הקשר בין תאי עצב, שבהם מתקיימות התגובות הכימיות המסדירות את הולכת המסרים מעצב לעצב. הן כוללות את האיזור הקדם-סינפטי של תא אחד, האיזור הבתר-סינפטי של תא אחר, ורווח זעיר ביניהם – השסע הסינפטי (synaptic cleft).

 

סיבי העצב מורכבים ממספר אקסונים, ולעתים הם עטופים כצרור בתוך עטיפה של מיילין. צרורות של סיבי עצב יוצרים את העצבים ההיקפיים ואת המסלולים במוח וב חוט השדרה.

 

 


סוגי תאי העצב
נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של תאי עצב - תא עצב תחושתי, תא עצב תנועתי ותא עצב מקשר. שמות תאי העצב מעידים על תפקידיהם במערכת העצבים.

 

תא עצב תחושתי (סֶנסורי) הוא תא עצב המעביר מידע מרקמות הגוף השונות אל מערכת העצבים המרכזית. למשל, כאשר אנו מניחים את כף ידנו על חפץ לוהט, מעבירים העצבים שקצותיהם מצויים ב
עור את המידע בצורת דפקים חשמליים בתאי העצב התחושתיים, אל מערכת העצבים המרכזית. גם הקנים והמדוכים של הרשתית הם תאי עצב תחושתיים, המגיבים על אור.

 

תא עצב תנועתי (מוטורי) הוא תא עצב המעביר את המידע ממערכת העצבים אל הרקמות. לרוב, המסר המועבר בו הוא פקודה של מערכת העצבים לגבי אופן התפקוד והפעולה שיש לנקוט. דוגמה למידע כזה יכולה להיות הרפלקס – למשל, הוראה להרחיק את היד במקרה של מגע מקרי בחפץ חם מאוד, או פקודה להגברת קצב ייצורו של ההורמון אדרנלין במקרה של בהלה פתאומית.

 

תא עצב מקשר (או מתַאם, אינטרנוירון) הוא תא עצב הנמצא כולו בתוך מערכת העצבים המרכזית, ומשמש לעיבוד ומסירה של מידע בשני הכיוונים - מהרקמות אל מערכת העצבים, וממערכת העצבים אל הרקמות. תאי העצב המקשרים נמצאים בקשר עם תאי עצב אחרים - תחושתיים, תנועתיים או מקשרים אחרים - אך ישנם תאי עצב מקשרים הפועלים במישרין על איברים מסוימים, ובעיקר על בלוטות ותאי שריר.

 


העברת אותות
תאי העצב מגיבים על גירויים מהסביבה בשינויים
אלקטרוכימיים מהירים מאוד. הגירוי מועבר מעצב לעצב דרך הסינפסה באמצעות מתווכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים), וביניהם אצטילכולין, נוראדרנלין, סרוטונין ועוד (עד כה זוהו למעלה מ-50 סוגים שונים). השאלה איזה נוירוטרנסמיטר יופרש בכל מצב נתון קובעת את אופן השפעתו של תא עצב על התאים שעמם הוא קשור, שכן רוב תאי העצב יכולים להפריש נוירוטרנסמיטרים שונים במצבים שונים.

 

האלקטרוכימיה של פעולת העצבים מבוססת במידה רבה על יונים חיוביים של אשלגן ושל נתרן, המצויים בריכוזים נבדלים בתוך תא העצב ומחוצה לו: ריכוז יוני האשלגן בתא העצב גבוה מריכוזו מחוץ לתא, והיפוכו של דבר בריכוז יוני הנתרן. גירויו של תא עצב מביא לפליטת נוירוטרנסמיטרים מהשלפוחיות המכילות אותם במסופי האתר הקדם-סינפטי שבקצה האקסון שלו. תפקיד חשוב כנראה בשחרור נוירוטרנסמיטרים, שעדיין אינו ברור לחלוטין, ממלאים יוני סידן המצויים בנוזל הבין-תאי.

 

פעולת הנוירוטרנסמיטרים מתבטאת בשינוי מקומי בחדירותה היחסית של קרומית התא ליוני אשלגן ונתרן. הנוירוטרנסמיטר המופרש מהאקסון מגיע לקולטני הדנדריט של תא עצב שכן; בדנדריטים יש קולטנים מרובים לסוגים השונים של נוירוטרנסמיטרים, ותגובתם תלויה בטיב הנוירוטרנסמיטר שנקלט. אך בכל המקרים, תגובה זו היא שינוי לכאן או לכאן בחדירותה של קרומית התא הקולט לאשלגן ולנתרן.

 

ישנם שני סוגים כלליים של נוירוטרנסמיטרים: מגרים ומעכבים. כאשר מופרש מהאקסון נוירוטרנסמיטר מגרה, התא הקולט מאבד יוני אשלגן וסופג יוני נתרן. עקב כך משתנה הפוטנציאל החשמלי שלו, ושינוי המתח מועבר כדופק חשמלי (למעשה, זרם חשמלי המתקיים זמן קצר מאוד, ונע במהירות של כ-350 קמ"ש) לאורך התא, מהדנדריטים אל גוף התא והלאה אל האקסון. בהגעתו לקצה האקסון, האות גורם להפרשת נוירוטרנסמיטרים מעבר לשסע הסינפטי אל הדנדריטים של התא הבא, וחוזר חלילה.

 

הואיל ומערכת העצבים היא מערכת מורכבת ביותר, מרובת קישורים, הדנדריטים של כל תא עצב מקושרים לאקסונים רבים. כל אחד מאלה עשוי לספק אות, או שלא לספק אותו (אם פלט נוירוטרנסמיטר מעכב). תא עצב במוח, לדוגמה, עשוי לקבל אלפי אותות שונים בעת ובעונה אחת דרך הדנדריטים המסועפים שלו. סך כל האותות המתקבלים, שחלקם מגרים וחלקם מעכבים, מסוכם בתא הקולט בשיטת "הכול או לא-כלום": יש לתא סף גירוי מוגדר, ואם עבר הגירוי את הסף הזה, התא ישגר אות דרך האקסון שלו; אם עוצמת הגירויים המצרפית נמוכה מן הסף, התא לא יפלוט אות.

 

באורגניזמים אחדים, לא רבים, קיימת אפשרות נוספת להעברת אות עצבי – מגע חשמלי ישיר בין שני תאי עצב שכנים, דרך "גשר" חלבוני מוליך. אך זהו היוצא מן הכלל, ולא הכלל.

 

עד כאן תוארה העברת אותות בין תאי עצב לבין תאי עצב אחרים, אך התהליך אינו שונה עקרונית במגע בין תאי עצב ותאים אחרים. ברקמות שריר, למשל, ישנם תאים משפעלים (אפקטורים) מיוחדים, שקולטים אותות - בדרך אלקטרוכימית דומה - מהאקסונים של תאי העצב המוטוריים הקשורים אליהם, ו"מתרגמים" את האות המתקבל לפעולתם המכנית של תאי השריר: התכווצות או הרפיה. בדומה לכך, תאי חישה במקומות שונים בגוף מקושרים לדנדריטים של תאי עצב תחושתיים, ומעבירים דרכם את הגירויים שקלטו. לדוגמה, תנועות הריסים של מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית נקלטות כאותות בדנדריטים של העצבים הקשורים אליהם.

 

 


עיבוד אותות
ברוב המקרים, המידע מועבר מחלקי הגוף השונים, הפנימיים או החיצוניים, אל המוח. שם הוא עובר תהליך של עיבוד ופירוש, היוצר את תמונת המצב שנתפסת בתודעה כ"מציאות". אולי השאלה הקשה ביותר בחקר המוח היא כיצד הופך מכלול עצום של דפקים חשמליים זעירים למחשבה, לתחושה או לרגש, וחוקרים רבים מנסים להתמודד עמה. לפי שעה, אין בפיהם תשובה של ממש. התמונה מעט יותר ברורה במה שנוגע לתפקודיו האוטונומיים של הגוף, אך במה שנוגע לתפקודים הרצוניים, המצב רחוק מאוד מבהירות.

 

מה שאינו מוטל בספק, מכל מקום, הוא שהמחשבה, הזיכרון, הזיהוי ושאר תפקודי התודעה מתבטאים כולם בהתרוצצויות של דפקים אלקטרוכימיים מתא עצב למשנהו, בתבניות שחלקן "מחוּוטות" במוח מטבע ברייתו, וחלקן מתפתחות במהלך חייו של האורגניזם. אם וכאשר נדע כיצד בדיוק מתנהלים הדברים הללו, ניישב תעלומה שהיא אולי הגדולה ביותר הניצבת כיום בפני המדעים כולם.

 


מידע נוסף

 

התא: יחידת החיים הבסיסית - פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לפרויקט המלא - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©