אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הפגנה ניאו-נאצית בגרמניה, 1999
הפגנה ניאו-נאצית בגרמניה, 1999 צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 ספריית מטח: "מפאשיזם שמאלני לפאשיזם ימני", מאת פרופ' שלמה בן-עמי


ערכים קשורים
 בניטו מוסוליני
 נאציונל-סוציאליזם
 מלחמת האזרחים בספרד
 קונסול
 ג'ובני ג'נטילה
 מלחמת העולם הראשונה
 פסיכולוגיה חברתית
 קומוניזם
 ליברליזם
 קפיטליזם
 לאומיות
 פוטוריזם
 מלחמת העולם השנייה


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 המאה ה-20 ואילך
 פילוסופיה


 
 
 

פשיזם


Fascism

פשיזם, האידיאולוגיה של תנועה פוליטית איטלקית, ולאחר מכן גם מפלגה, מיסודו של בניטו מוסוליני. תנועה זו שנוסדה ב-1919, עלתה לשלטון ב-1922 והשפיעה השפעה רבה על תנועות דומות לה, כמו הנאציונל-סוציאליזם בגרמניה, הפלנגות בספרד, ותנועות בצרפת, בבריטניה ובעוד מדינות, רובן באירופה. מקור השם "פשיזם" במלה הלטינית fasces, צרור הקנים והקרדום שהיה סמל הסמכות של הקונסולים ברומא העתיקה.

הפשיזם נסמך על הגותם האידיאולוגית של תיאורטיקנים ואנשי רוח צרפתיים כמו פול דרולד (Paul Déroulède), ז'ורז' סורל (Geoges Sorel) ושרל מורס (Charles Maurras), אשר הטיפו בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ללאומנות, לאלימות פוליטית, ולמיליטריזם, וקראו להכפפתם המוחלטת של אינטרסים חברתיים סקטוריאליים (מגזריים), מעמדיים או אינדיווידואליים תחת האינטרס העליון של המדינה. התיאורטיקן העיקרי של הפשיזם באיטליה היה ג'ובני ג'נטילה (Giovanni Gentile) אשר כונה על ידי מוסוליני "הפילוסוף של הפשיזם".

ציטוט - בניטו מוסוליני
שליט איטליה
"פשיזם הוא דת; המאה ה-20 תירשם בהיסטוריה כמאה של הפשיזם".

 

שורשיו החברתיים  של הפשיזם נעוצים במשבר הכלכלי והרוחני שפקד את אירופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. יסודות המשטרים הישנים התמוטטו כליל, תנועה מהפכנית חדשה - הקומוניסטית - איימה על מה שנותר מהסדר החברתי, והשקפת העולם הדמוקרטית נראתה חסרת אונים למול הבעיות הקשות שניצבו בפני כל מדינה ומדינה.

המכנה המשותף לתנועות השונות שצמחו באירופה ונקראו (לא תמיד בפי חבריהן) פשיסטיות, היה השאיפה למדינה סמכותית, ממושטרת וממושמעת, בראשותו של מנהיג יחיד שכל מוסדות השלטון מרוכזים בידיו. המדינה היתה רעיונו המרכזי של הפשיזם, שהפרט ורצונו משועבדים לו לחלוטין. מדינות זרות נתפסו כאויבות שיש להילחם בהן כמידת האפשר, אם נתפסו כמסַכנות את שלום האומה וטובתה.

בניגוד לתנועות ימין מסורתיות, הפשיזם לא היה אליטיסטי, אלא ביקש להתבסס כתנועת המונים פופוליסטית. הואיל והפסיכולוגיה של ההמון מלמדת כי קל יותר להסית נגד מאשר לגייס תמיכה בעד דבר-מה, אין פלא שהתנועות הפשיסטיות הגדירו את אויבי העם כמעט קודם לכל דבר אחר. אויבים אלה היו הקומוניזם, הליברליזם הדמוקרטי, ובמקרים רבים גם הקפיטליזם (יש לזכור כי הפשיזם צמח בימי השפל הכלכלי הגדול, שציין את התמוטטות הקפיטליזם הבלתי-מרוסן). בארצות רבות (אך לא בכולן) היתה בפשיזם נימה גזענית מובהקת, ששיאה באנטישמיות הנאצית.

 

יחס הפשיזם אל הדת לא היה אחיד - הנאציונל-סוציאליזם בגרמניה גילה, ככלל, עויינות לדת הממאורגנת, בעוד תנועות פשיסטיות אחרות ניסו לצבור תמיכה באמצעות חבירה לכנסיות הלאומיות המקומיות.

 

קשה יותר להגדיר את הרעיונות שהפשיזם ביקש לקדם, מעבר להשגת מדינה סמכותית. היה בו סממן מיליטריסטי ברור, כהשלכה של הרעיון הלאומני: למדינה חזקה צריך להיות צבא חזק. כיוון שכך שמו הפשיסטים בכל אתר ואתר דגש חזק בהיבטיו החיצוניים של המיליטריזם: מדים, סמלים, מפגנים ותהלוכות, הצדעה ייחודית וכו'. הכוחנות היתה איפוא סימן היכר נוסף של הפשיזם: יריבים ומתנגדים נרדפו עד חורמה, התעמולה היתה דורסנית, החוק היה רצונו של מנהיג האומה.

לעומת זאת, לא היתה מעולם אידיאולוגיה או מדיניות כלכלית שאפשר לתארה כפשיסטית. הגם שההסתה נגד הקפיטליזם היתה המנוף שהביא מפלגות פשיסטיות לא-מעטות לשלטון, אחרי עלייתן כרתו כולן ברית עם הקפיטליסטים הגדולים בארצותיהן, וניהלו מדיניות מעורבת של ריכוזיות ויוזמה פרטית זו לצד זו.

ציטוט - ג'ון סנט לואי סטרצ'י
פוליטיקאי בריטי
"פשיזם פירושו מלחמה".


באיטליה, בייחוד, היה לאידיאולוגיה הפשיסטית ביטוי חזק באמנות, בספרות ובשירה; גבריאלה ד'אנונציו נתפס כמשורר הפשיזם. רוח הפשיזם היתה מודרניסטית ופוטוריסטית, אם כי סממנים אלה התמוססו בהדרגה אחרי עליית התנועה לשלטון (כשם שנמוגה איבתה לקפיטליזם).

מלחמת העולם השנייה הסתיימה בתבוסתו המוחצת של הפשיזם, ורבים שרחשו אהדה לרעיונותיו מיהרו להתנער מהם. במשך שנים רבות שימשה המלה "פשיסט" כינוי גנאי כוללני, בייחוד בפי הקומוניסטים. אולם כעבור שנות דור ויותר החלו צצות שוב באירופה תנועות ניאו-פשיסטיות. לא כולן מגדירות את עצמן ככאלה, אבל כוחן הולך וגובר בהדרגה במדינות לא מעטות. מחמת הקושי בהגדרת ה"פשיזם" עצמו, קשה להגדיר את ה"ניאו-פשיזם", אך בצרפת, בגרמניה, באוסטריה ואף במדינות ברה"מ לשעבר פועלות כיום מפלגות, חלקן גדולות למדי, שניכרים בהן רבים מסממני הפשיזם שמלפני מלה"ע השנייה.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©