אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


קטורת במקדש בודהיסטי
קטורת במקדש בודהיסטי צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 קורבן, קורבנות
 בושם
 כוהן גדול
 יום כיפור
 קודש הקודשים
 משה רבנו
 אהרן


תחומים קשורים
 דתות אחרות


 
 
 

קטורת


Incense

קטורת, חומר או תערובת של חומרים המפיצים ריח נעים בשרפתם. מאז ימי קדם נהוג להקטיר קטורת בטקסים פולחניים בדתות שונות בעולם. המלה קטורת נגזרת מהשורש קטר, שמשמעו להעלות עשן, והיא מציינת במקורה את העשן העולה מקורבן הנשרף על המזבח (שמואל א' ב' ט"ו-ט"ז; תהילים ס"ו ט"ו). השימוש בקטורת בתנ"ך היה קשור בעיקר, אם לא באופן בלעדי, בפולחן הקורבנות.

 

היו שני סוגי קטורת: האחד מורכב אך ורק מלבונה שנשרפה יחד עם כל המנחות. הלבונה הוקטרה יחד עם קומץ סולת מעורבת בשמן, על המזבח החיצון. הקטורת האחרת היתה עשויה חלקים שווים של בשמים ריחניים: נטף, שחלת, חלבנה ולבונה. חז"ל מזכירים 11 סוגי בשמים (בין השאר, קנמון, ציפורן, צרי, קציעה וכרכום) שהיתה עשויה ממידות שונות. קטורת זאת היו מקטירים פעמיים ביום, בוקר וערב, על מזבח מיוחד בתוך ההיכל, הוא מזבח הקטורת - מעין שולחן קטן מצופה זהב, ארבע קרנות בפינותיו, אמה אורכו, אמה רוחבו ושתי אמות גובהו (שמות ל' א'-ח'). קטורת זאת היתה מוקטרת גם בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, כשנכנס לקודש הקודשים (ויקרא ט"ז י"ב-י"ג), את הקטורת היו שורפים על המזבח, או מפזרים על גחלי אש בתוך מַחְתָּה - אחד מכלי המקדש (ויקרא ט"ז יב).

 

קטורת. תהלוכה דתית באחת ממדינות דרום אמריקה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

רק הכהנים היו רשאים להקטיר קטורת (במדבר י"ז ה'). סגולתה המיוחדת של הקטרת הקטורת והאיסור הבאתה בידי "איש זר" משתקפים בשני אירועים. בשעת המגיפה שהשתוללה בעם לאחר מרד קורח ועדתו, ציווה משה על אהרון שיקטיר קטורת, וכך נעצרה המגיפה (במדבר י"ז י"א-ט"ו). לעומת זאת כאשר נדב ואביהוא, שני בני אהרון, הביאו לפני ה' קטורת של "אש זרה", יצאה אש מלפני ה' ושרפה אותם (ויקרא ע' א'-ג'). מקרה נוסף: המלך עוזיהו שמלאו ליבו להקטיר קטורת במקדש, נענש בצרעת (דברי הימים כ"ו ט"ז, י"ט).

 

אף על פי שהקטורת הייתה קשורה לפולחן הקורבנות, נזכר גם שימושה לצרכים חילוניים. זאת ניתן להסיק מהאיסור (שמות ל' ל"ז) על עשיית קטורת כדוגמת התערובת ששמשה במקדש לצרכים אישיים. אורחים נתכבדו על ידי שריפת קטורת לפניהם (יחזקאל כ"ג מ"א; דניאל ב' מ"ו).

 

רבות דרשו בשבחה של הקטורת: שריחה הטוב היה נישא עד יריחו במזרח ושילה בצפון; שירושלים כולה התבשמה מריחה; שיש ביכולתה לכפר על לשון הרע.

 

היוונים והרומאים היו נוהגים לזרוק את הקטורת לאש, ובפולחן הנוצרי שורפים את הקטורת בכלים המיועדים לכך. השימוש בקטורת בטקסי קבורה (אצל המצרים הקדמונים ובנצרות) עניינו אולי טיהור המת.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©