אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 
 
ראשון לציון
ראשון לציון צילום: יולס רונן
 
בית הכנסת הגדול אז
בית הכנסת הגדול אז צילום: לע"מ
 
בית הכנסת הגדול כיום
בית הכנסת הגדול כיום צילום: יולס רונן
 
היקב אז
היקב אז צילום: לע"מ
 
היקב כיום
היקב כיום צילום: יולס רונן
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר של עירית ראשון לציון
 אתר ש.י.ל של ראשון לציון
 מקומון.נט - ראשון לציון


ערכים קשורים
 בנימין זאב הרצל
 ארתור ג'יימס בלפור
 סר וינסטון צ'רצ'יל
 אדמונד ג'יימס רוטשילד
 אליעזר בן-יהודה
 מישור החוף
 תל אביב-יפו
 ביל"ו
 יין
 נפתלי הרץ אימבר
 הקרן הקיימת לישראל
 מלחמת העולם הראשונה
 ניל"י
 מלחמת העצמאות


תחומים קשורים
 מקומות בישראל


 
 
 

ראשון לציון


Rishon Le-Ziyyon

אתרים נבחרים

ראשון לציון, עיר במישור החוף, מדרום לתל אביב-יפו. מקור שמה בפסוק "ראשון לציון הינה הנם ולירושלים מבשר אתן" (ישעיהו מ"א, כ"ז).

ראשון לציון
ראשון לציון
שם ישוב: ראשון לציון
סוג ישוב: עיר
שנת ייסוד: 1882
   
נ"צ 36/36705.35381
רום: 70-40 מ'
   
רשות: עירייה
מחוז: המרכז
נפה: רחובות
איזור טבעי: ראשון לציון
   
אוכלוסייה (ינואר 2004; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 214,600 (+)
דמוגרפיה: יהודי
דרוג (10-1) רמה חברתית-כלכלית (ינואר 2004; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 7 (-)


ראשון לציון נוסדה כמושבה ב-1882. מייסדיה, עשרה עולים אמידים מרוסיה. בבואם לארץ-ישראל הם התרכזו ביפו, שם הקימו ב-1881 את "ועד חלוצי יסוד המעלה", בהנהגת זלמן דוד לבונטין. הם רכשו מהערבים שישבו בסביבה את אדמות עויון-קרא (על שם מעיין אכזב, שהיה באזור החולות, ואשר הם זיהו בטעות עם עין הקורא, שנזכר בכתובים בסיפור שמשון), ועלו על הקרקע ב-1882 יחד עם עוד שבע משפחות. ב-1883 הצטרפו אליהם 13 מאנשי ביל"ו.

המתיישבים סבלו ממחסור במים ומאדמה לא ראויה לגידולי פלחה. ביוזמת אחד ממייסדי העיר יוסף פיינברג, פנו המתיישבים ב-1883 לברון רוטשילד בבקשת עזרה. הברון רכש מהם את אדמתם, וחילקה מחדש בינם לבין מתיישבים נוספים. ביוזמתו, חוסל ענף הפלחה, והמושבה החלה לבסס את כלכלתה על גידול כרמים ותעשיית היין. ב-1887 הוקם במקום יקב "כרמל מזרחי".

שינוי זה הביא לשיפור ניכר בכלכלת המושבה. במשך הזמן ניטעו גם פרדסים ומטעי שקדים, ובהשפעת החלוצים שהגיעו למושבה נעשתה ראשון לציון, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, מרכז תרבותי וחברתי של ההתיישבות החדשה בארץ.

ב-1888 הוקם במושבה בית הספר העברי הראשון (ספרי הלימוד הראשונים בעברית נכתבו על ידי מוריו); ב-1889 הוקמו גן הילדים הראשון ובית העם הראשון; המקהלה והתזמורת המקומית נודעו בכל רחבי ארץ-ישראל, והשלטונות העות'מאנים הזמינו אותן להשתתף באירועים רשמיים. לפי גרסת חלק מן הביל"ויים, בראשון לציון חיבר נפתלי הרץ אימבר את מלות "התקווה". בראשון לציון גם הוכרז על ייסוד קרן הקיימת לישראל; בה הופעלו לראשונה בא"י טלפון וגנרטור לייצור חשמל; ובה נוסדה, ב-1913 "התאחדות המושבות ביהודה", שאיגדה בתוכה 17 יישובים והפכה ב-1923 ל"התאחדות האיכרים בישראל".

במלחמת העולם הראשונה השתתפו אנשי המושבה בפעילות של ארגון ניל"י, ובמלחמת העצמאות היה במקום בסיס של חטיבת גבעתי.

כבר ב-1930 הוקמו בראשון לציון מפעלי התעשייה הראשונים. לאחר קום המדינה הואץ תהליך עיורה וצביונה השתנה. ב-1950 היא הוכרזה כעיר. תהליך העיור הגיע לשיאו בעשור האחרון של המאה ה-20 (1990 - 2000), עת נבנו במערבה שכונות חדשות וגדולות, שהפכו אותה לעיר בה צפיפות המגורים היא מהגבוהות בישראל.

לב העיר, המקום בו שוכנת המושבה הישנה, תוכנן מחדש, תוך דגש על שימור ושחזור אתרים מראשית ההתיישבות.

 


אתרים נבחרים

אורוות הברון רוטשילד (ברחוב מוהליבר) - מבנה דו קומתי, שבו שכנו משרדי הפקידות של הברון. בחצרו, אורווה גדולה ומפוארת לסוסים ולכירכרות, מחסנים וחדרים לרוכבים. משני צדי הבית חדרים לעובדי האורווה.

גן העיר ("גן הנדיב" - בין רחוב זד"ל לרחוב הרצל) - גן ציבורי גדול, שהיה בראשיתו תחנת ניסיונות חקלאית, שעל שטחה ניטע פרדס, ובמרכזו שדרת עצי דקל. בשדרה זו נערכו קבלות הפנים לאורחים רמי מעלה, בהם:
בנימין זאב הרצל, ארתור ג'ימס בלפור, סר וינסטון צ'רצ'יל ואחרים.

יקב ראשון לציון (ברחוב הכרמל) - הוקם ב-1887 במתכונת של יקב צרפתי, והיה בזמנו מן הגדולים ביקבי העולם. תוכנן בידי האדריכל הגרמני ג' שומכר. ליד היקב מצבת זיכרון לברון רוטשילד .

בית הכנסת הישן (ברחוב אחד העם) - המבנה הראשון במושבה. בנייתו החלה ב-1885, והתאפשרה תודות למתן שוחד למושל העות'מאני המקומי, שכן השלטונות אסרו על היהודים להקים בתי כנסת. כשביקרו במושבה פקידים עות'מאנים, הוצאו ספרי התורה והמקום הוצג כמחסן. על המדרגות שבחזיתו נהגה להופיע במוצאי שבת התזמורת המפורסמת של המושבה.

בית הספר העברי הראשון (ברחוב אחד העם 7) - נקרא על שם דב חביב ליבמן, שעמד במשך שנים רבות בראש ועד ההורים ובראש ועד המושבה. מוריו לימדו את כל המקצועות בעברית, בהדרכתו של אליעזר בן-יהודה.

 

עוד בעיר: הבאר הראשונה, מגדל המים הישן, מוזיאון לתולדות העיר, היכל לתרבות ולאמנות, טיילת לחוף הים, פסלי חוצות ואנדרטאות, פארקים, גן חיות ועוד.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©