אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


שר הביטחון משה דיין והאלוף אברהם אדן במוצב צה"ל בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, 1973
שר הביטחון משה דיין והאלוף אברהם אדן במוצב צה"ל בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, 1973 צילום: יהודה ציון, לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 חצי האי סיני
 מלחמת יום הכיפורים
 חיים בר-לב
 מלחמת ששת הימים
 תעלת סואץ
 ישראל טל
 אריאל שרון
 מרגמה
 אברהם אדן
 מלחמת ההתשה
 קו מז'ינו


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

קו בר-לב


Bar Lev Line

מידע נוסף

קו בר-לב, קו ביצורים שהקימה ישראל בחצי האי סיני. נחשב לאחד מסמלי "המחדל" במלחמת יום הכיפורים. נקרא על שם הרמטכ"ל שהורה על הקמתו, חיים בר-לב.

 

עם סיום מלחמת ששת הימים הציב צה"ל יחידות שריון ורגלים על גבול תעלת סואץ. ההנחה הראשונית היתה כי המצרים יהססו מלתקוף את כוחות הצבא הישראלי שניצח במלחמה. הנחה זו התבדתה במהרה, ותוך זמן קצר החלו המצרים לתקוף באש ארטילרית ולבצע פשיטות קומנדו. יחס הכוחות העדיף של הצבא המצרי והיעדר מיגון קשיח, הביאו למספר נפגעים הולך וגדל בצד הישראלי. בנסיון להתמודד עם המצב הוקם על גדות התעלה קו ביצורים זמני, ובמקביל החל צה"ל בתכנון קו הגנה לאורך הגבול. 
 

להגדלה - לחצו על המפה


הדיון בנושא התמקד בשתי תפיסות הגנה עיקריות: הראשונה נתמכה על ידי האלופים ישראל טל ואריאל שרון, והתבססה על פיתוח קו הגנה נייד, במרחק מה מן התעלה. השניה נתמכה על ידי הרמטכ"ל בר-לב והאלוף ישעיהו גביש, והתבססה על פיתוח קו הגנה קשיח ומבוצר על גדות התעלה עצמה.

 

בנובמבר 1968, זמן קצר לאחר מתקפה ארטלירית מצרית מוצלחת, הכריע בר לב לטובת קו ההגנה הקשיחה. בעקבות ההחלטה החל משרד הביטחון בבניית מערכת בת 28 מוצבים ("מעוזים") לאורך גדות התעלה (160 ק"מ). המעוז נועד לשמש כמוצב "חוץ" לדיווח על המתרחש בקו התעלה. כל מעוז הוקף בסוללת עפר (שאפשרה תנועה בהיחבא) ובה עמדות קבועות (נ"מ, מרגמות, תצפית וכו'). בנוסף נבנה בכל מעוז בונקר מגורים. מערכת המוצבים זכתה לכינוי "קו בר לב", ועל הקמתה הופקד תת אלוף אברהם אדן. מטרת הקו היתה כפולה: אספקת מיגון לכוחות במקום, ועצירת הכוחות המצרים במקרה של מתקפה אפשרית.

 

דוד בן גוריון עם הרמטכ"ל חיים בר-לב בסיור שנערך לאורך הביצורים בתעלת סואץ בגבול עם מצרים, 1971 (צילום: לע"מ)

הקמת הקו לוותה בביקורת חריפה מצד כמה אלופי צה"ל (בעיקר אריאל שרון). עם ההסלמה בלחימה בין הצדדים והתפתחות מלחמת ההתשה, המשיך צה"ל לחזק ולבצר את המוצבים. ביוזמת שרון הוקם קו מוצבים (תעוזים) במרחק של כ- 8 - 12 ק"מ מהגבול, ובו הוצבו כוחות שריון.

ב-6 באוקטובר 1973 פתחו הכוחות המצרים במתקפה ומלחמת יום הכיפורים החלה. עם פרוץ המלחמה, היו עשרים מן המעוזים מאויישים: אחד בחוף הים התיכון (שלא הותקף), אחד על השרטון מול פורט סעיד (מעוז בודפשט), שבעה-עשר לאורך קו התעלה ואחד בחוף מפרץ סואץ. לוחמי המעוזים עמדו באש רציפה מאז תחילת המלחמה, אך הכוחות המצרים הקיפו אותם מכל עבר.

 

ב-7 באוקטובר ניתנה הוראה לפנות את כל המעוזים. במהלך היומיים לאחר מכן חולצו לוחמי 11 מעוזים כאשר כוחות שריון פרצו את הדרך אליהם. שישה מעוזים נותרו מוקפים בכוחות הצבא המצרי. שניים מהם נכנעו ב-7 באוקטובר. השלישי ביום שלמחרת, ושניים נוספים ב-9 באוקטובר. מעוז בודפשט היה היחיד שלא נכבש, עד תום המלחמה.

בדיעבד כמעט ואין עוררין על כך שקו בר לב לא מילא את התפקיד שיועד לו. הסיבות לכך שנויות במחלוקת. בין השאר נטען כי תפיסת ההגנה הקשיחה נועדה לכישלון (דוגמת קו מז'ינו). טענה אחרת היתה כי תפיסה ההגנה הקשיחה לא יושמה כמתוכנן, וכי המעוזים לא צויידו בכוחות הדרושים ולא הופעלו כהלכה. לצד הביקורת הצבאית-היסטורית התקיימה ביקורת ציבורית: בעיני הציבור הישראלי נחשב קו בר לב לאחד מסמלי כישלון המערכת הצבאית והפוליטית במלחמת יום הכיפורים.

בהקמת הקו הושקעו בין מיליארד וחצי לשני מיליארד לירות ישראליות. חלק נכבד מעבודות הקמת הקו בוצעו במהלך הפסקת אש בת 90 יום. בלחץ הזמן בוצעו העבודות בלא בקרה כספית ומנהלית מסודרת, מצב שנוצל ככל הנראה על ידי כמה מן הקבלנים המבצעים למעשי מרמה, הונאה וביצוע רשלני. אותם קבלנים זכו לכינוי "קבלני קו בר-לב" ונחשבו בעיני הציבור למתעשרים מהירים על חשבון קופת המדינה וביטחון חיילי צה"ל. תופעות דומות אירעו גם בעבודות הביצורים ברמת הגולן ובמהלך שיקום קו המוצבים לאחר המלחמה. בדו"ח המבקר המדינה לשנת 1973 - 1974 נקבע כי את ביצוע עבודות הביצורים באותה שנה ליוו אי סדרים כספיים, ביצוע רשלני, וחשד למעשי הונאה.

 


מידע נוסף

 

מלחמת יום הכיפורים - פרוייקט אנציקלופדי מיוחד המתמקד במהלכי המלחמה ובאישים הבולטים בתקופה.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet. לציר הזמן - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©