אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 המפתח כסמל ל"זכות השיבה"
המפתח כסמל ל"זכות השיבה" צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 הארגון לשחרור פלסטין
 פרשת דיר יאסין
 החלטת האו"ם 194
 חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני
 פלסטינאים
 מלחמת העצמאות
 המנדט הבריטי
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 החלטת החלוקה


תחומים קשורים
 ישראל והציונות


 
 
 

אל-נכבה


Al-Nakba

בעיית הפליטים |  זכות השיבה |  אונרוו"א

אל-נכבה (בערבית "האסון"), כינוי שנתשרש בקרב ערביי ישראל והפלסטינים במדינות ערב ל"אסון" שפקד את העם הפלסטינאי במהלך מלחמת העצמאות, ובו הרס הכפרים הערבים, בריחתם וגירושם של תושבים ערבים מבתיהם, וניצחונה של ישראל במלחמה. לאירוע נקבע יום זיכרון פלסטיני ב-15 במאי בכל שנה (מועד סיומו של המנדט הבריטי בארץ ישראל).

 

מאז מלחמת העצמאות הפכה הנכבה למיתוס מכונן בזכרון הקולקטיבי ובנרטיב הפלסטיני כאירוע גירוש יזום ושיטתי של הפלסטינים מאדמתם במטרה לאפשר את יישובם של מאות אלפי יהודים במדינתם החדשה, ולחלק מאתוס המאבק במדינת ישראל שזכה להכרה מצד מדינות ערב.

 

המונח "אל-נכבה" רווי במשמעויות פוליטיות כנגד מדינת ישראל, ונרטיב הנכבה מעמיד אלטרנטיבה לסיפור הקוממיות הציוני. כך למשל לפי נרטיב הנכבה התנועה הציונית אינה אלה חלק מהקולוניאליזם העולמי שמטרתו לנשל את ילידי הארץ (קרי, הפלסטינאים) מאדמתם. ככזה, נעשה גירוש מכוון של תושבי המקום המקוריים כדי לאפשר התיישבות יהודית.

 

לפי העמדה הישראלית, סיפור הנכבה מתעלם מהתוקפנות והסרבנות הפלסטינית להכיר במדינת ישראל, ומתעלם מגירושם של 800,000 יהודים ממדינות ערב (אירוע שזכה לשם לא רשמי: "הנכבה היהודית"). כן טוענת העמדה הישראלית כי הפלסטינים נמנעים במכוון משימוש בחומרים ארכיונים בריטיים, אמריקנים וישראלים (מרבית הארכיונים של מדינות ערב סגורים לציבור), וכי הם מרבים להשתמש בעדויות זכרון, ובמסמכים הצהרתיים של האו"ם.

 

בנוסף טוענת העמדה הישראלית כי הכתיבה הערבית על הנכבה מתרכזת בהטלת אשמה על הציונות ולא עוסקת כלל בניתוח אירועים ותהליכים. ביקורת נוספת מופנית על כך שהעמדה הפלסטינית נמנעת מלהזכיר את התנגדות מדינות ערב להחלטת החלוקה (181) של האו"ם ולהחלטה בשאלת עתידם של הפליטים (194), שלימים תהפוך ל"זכות השיבה".

 

תהלוכה לציון "יום הנאכבה" בסמוך לקיבוץ עין השופט (צילום: עידו ארז)

 


בעיית הפליטים

בעקבות עקירתם התרכזו הפלסטינים במחנות פליטים במדינות ערב השכנות בלבנון, ירדן, סוריה ומצרים (במחנות אלו התפתחו ניצני הלאומיות הפלסטינית, ולימים הצמיחו את אש"ף – הארגון לשחרור פלסטין).

 

זו היתה ראשיתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, בעיה אשר עדיין עומדת על הפרק גם היום כאחד מסלעי המחלוקת הקשים ביותר בין ישראל והפלסטינאים. "זכות השיבה" - דרישתם של הפליטים לחזור אל בתיהם ואדמותיהם, נחשבת לאחת הדרישות העקרוניות של ההנהגה הפלסטינית כלפי מדינת ישראל כתנאי לסיום הסכסוך.

 

נסיבות עזיבתם של הפליטים הפלסטינים שנויות אף הן במחלוקת. העמדה הפלסטינית הרשמית מאשימה את היישוב הציוני ואת מדינת ישראל במדיניות גירוש מכוונת (ומאזכרת כדוגמה את פעולת דיר יאסין, שנועדה לפי גרסה זו להטיל אימה על כלל ערביי ארץ ישראל). העמדה הישראלית גורסת כי לא היתה מדיניות גורפת שכזו, ורוב הפליטים עזבו מרצונם, או גורשו משום שהשתתפו בלחימה. ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם, וקשה למצוא תיאור היסטורי של בעיית הפליטים החף מהטייה פוליטית כלשהי.

 

רק מעטים מאותם פליטים, בעלי האמצעים ובעלי הקשרים המשפחתיים ההדוקים במדינות השכנות, הצליחו להתערות במדינות שאליהן נמלטו. רובם המכריע גלה למחנות פליטים בגדה המערבית, ברצועת עזה, בדרום לבנון ובעבר הירדן המזרחי.

 


זכות השיבה
החלטת האו"ם 194 התקבלה בעצרת הכללית ב-11 בדצמבר 1948 והודיעה על הקמתה של "ועדת פיוס" מטעם האו"ם, שתהיה אחראית להסדרים שעליהם החליט האו"ם לגבי שאלות שונות הנוגעות לא"י.

 

בשאלת הפליטים שברחו או גורשו במלחמת העצמאות, קבעה העצרת הכללית כי הפליטים המבקשים לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם, יורשו לעשות כן בהקדם האפשרי, ופיצויים ישולמו תמורת רכושם של אלה שאינם מבקשים לחזור, בהתאם לכללי המשפט והצדק הבינלאומיים.

 

לאחר קבלת ההחלטה הודיעו הן מדינת ישראל והן חאג' אמין אל-חוסייני, מטעם הפלסטינים, כי הפתרונות שהוצעו בהחלטה זו אינם מקובלים עליהם. כידוע, החלטה של העצרת הכללית של האו"ם היא בגדר המלצה בלבד, ואין לה תוקף מחייב.

 

העמדה הישראלית מצביעה ומדגישה כי בשעתן התנגדו מדינות ערב להחלטה זו, וכי רק בעקבות תבוסתן הצבאית הפכו הערבים את החלטת האו"ם בעניין "זכות השיבה" לנושא המרכזי בתביעותיהם.

 

ישראל מתנגדת לזכות זו מטעמים רבים: מעשיים, פוליטיים, חוקתיים ועוד. הטעם המעשי העקרי הוא סיכון אופייה היהודי של מדינת ישראל. כן טוענת ישראל כי האחראים לבעיית הפליטים הם ערביי ישראל ומדינות ערב שסרבו לקבל את תכנית החלוקה, ושהכריזו מלחמה על ישראל בשנת 1948 במטרה מוצהרת להשמידה.

 

טעם חוקי להתנגדות מוצאת ישראל בהעדר חקיקה בינלאומית הוראות מחייבות של האו"ם או הסכמים בין ישראל לפלסטינים הדורשים את שיבת הפליטים, כן ערביי ארץ ישראל המנדטורית מעולם לא היו אזרחי מדינת ישראל, אלא אזרחי המנדט, ולכן לא עומדת להם הזכות "לשוב לארצם".

 


אונרוו"א

בדצמבר 1949 הוקמה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (UNHCR) מכוח החלטה 302 של האומות המאוחדות לטיפול בפליטים, לשיקומם ויישובם כאזרחים במדינות שקלטו אותם. להבדיל מפליטי העולם האחרים, הפליטים הפלסטינים אינם מטופלים על ידי נציבות האו"ם לפליטים.

 

כדי לדאוג לצורכיהם של הפליטים הוקמה בשנת 1949 אונרוו"א - סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים (United Nations Relief and Works Agency). הסוכנות, שלוחה של האו"ם, הקימה באותו זמן כ-53 מחנות פליטים בהם שוכנו כ - 700,000 - 650,000 איש.

 

סוכנות אונרוו"א אחראית רק לרווחה ולחינוך ואינה עוסקת בשיקום ואכן, מרבית הפליטים הערבים לא נטמעו ולא זכו למעמד אזרחי ברוב מדינות ערב, ונותרו במחנות הפליטים.

 

לא זאת ועוד, לפי החלטתה של הסוכנות הזכות לקבל סיוע הועברה גם לצאצאיהם של הפליטים, וכפועל יוצא, הפלסטינים הם אוכלוסיית הפליטים היחידה בעולם המשמרת את סטטוס הפליטות, ואוכלוסיית הפליטים היחידה בעולם שגדלה עם השנים: 700 אלף בזמן הקמתה של אונר"א ל-4.8 מיליון כיום, ולפיכך ממשיכה אונרוו"א לפעול כגוף הומניטרי מסייע גם בשנת 2011, יותר משישים שנה לאחר המלחמה.

 

העמדה הישראלית מטיחה ביקורת באונרוו"א ומאשימה אותה בהנצחת מצב הפליטות מכיוון שאינו מסייע לפליטים להיקלט במדינות שבהן נמצאים מחנות הפליטים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©