אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


לני ריפנשטל, 1994
לני ריפנשטל, 1994 צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 לני ריפנשטל


ערכים קשורים
 גרמניה
 סוגה (ז'אנר)
 אדולף היטלר
 יוזף גבלס
 אנטישמיות
 נאציונל-סוציאליזם
 משחקים אולימפיים
 מחנות ריכוז והשמדה
 מלחמת העולם השנייה
 דיוויד גריפית'
 סרגיי אייזנשטיין
 אורסון ולס


תחומים קשורים
 קולנוע


 
 
 

לני ריפנשטל


Leni Riefenstahl

לני ריפנשטל (1902 - 2003), בימאית קולנוע גרמניה. נודעה בעיקר בזכות הסרטים שביימה עבור שלטון גרמניה הנאצית.

 

לני בחצר ביתה בקיצבהיל, אוסטריה, 1945 (צילום: איי פי)

 

הלנה (לני) ברטה אמליה ריפנשטל נולדה בברלין, בת לאב מהנדס ולאם תופרת. מגיל צעיר גילתה עניין בריקוד ובתיאטרון, אולם בשל התנגדותו של אביה פיתחה את הקריירה האמנותית שלה כרקדנית רק בגיל מאוחר יחסית, לאחר תום לימודיה התיכוניים. תקופה מסוימת הופיעה כרקדנית בלהקתו של מקס ריינהרדט (Max Reinhardt), בימאי התיאטרון היהודי הנודע, אולם בעקבות פציעה קשה נאלצה לפרוש מהתחום.

 

בשלב הבא בקריירה שלה ביססה ריפנשטל את מעמדה כשחקנית קולנוע. היא כיכבה ב"סרטי ההרים" של הבימאי הגרמני ארנולד פאנק (Arnold Fanck) - סרטים שהיסוד העלילתי בהם מצומצם למדי ועיקרם טיפוס הרים על רקע נופים רבי רושם (ז'אנר זה היה פופולרי מאוד בגרמניה של שנות ה-20 וה-30). לאחר הצלחת סרטיה הראשונים החליטה כי ברצונה להתנסות גם בבימוי קולנועי. הסרט הראשון שיצרה, "האור הכחול", קצר תשבוחות רבות ואף זכה בפרס מדליית כסף בביאנלה של ונציה בשנת 1932.

 

הצלחתה של הבימאית הצעירה משכה גם את תשומת ליבו של מנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר ומכאן נסללה דרכה של ריפנשטל אל לב תעשיית הקולנוע הנאצי. בשנת 1934 פנה אליה יוזף גבלס, שר התעמולה של המשטר הנאצי, כדי שתתעד את ועידת המפלגה הנאצית בנירנברג. ריפנשטל נענתה להצעה ויצרה את הסרט התיעודי "נצחון הרצון" – יצירת מופת קולנועית שהיוותה בסיס ומקור השראה לרוב סרטי התעמולה שנוצרו אחריה. אמנם בסרט לא הוזכרה האנטישמיות הגרמנית באופן מפורש, אולם האסתטיקה הויזואלית שאותה עיצבה ריפנשטל, שירתה באופן מובהק את האידיאולוגיה של "האדם העליון" כפי שניסח אותה היטלר.

 

לני ריפנשטל עם אדולף היטלר, 1937 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

סרטה הבא – "אולימפיה" (1938) - נעשה גם הוא בהזמנת השלטון הנאצי ובו תיעדה את המשחקים האולימפיים שהתקיימו ב-1936 בברלין בחסות הרייך השלישי. המבע הקולנועי שפיתחה ריפנשטל בסרט זה הפך לאבן יסוד בקולנוע התיעודי, ומשמש עד היום בסיס לעקרונות הצילום של תחרויות ספורט. לא רק מבחינה טכנולוגית נחשבה ריפנשטל לחדשנית (כדי לצלם את מירוץ המרתון בזמן אמת הציבה מצלמות על מסלולי הריצה ליד האצנים, פיתחה טכניקות לצילום מתחת למים בבריכה האולימפית ועוד), אלא גם מבחינה רעיונית. באמצעות עריכה קפדנית ויצירתית, הצליחה לבנות מתוך חומר הגלם המונוטוני המתעד את התחרויות, סיפורי דרמה אנושיים הכוללים את חדוות הניצחון לצד הייאוש והתסכול שבהפסד.

 

בין השנים 1940 - 1942 ביימה סרט נוסף, "ארץ השפלה", עיבוד קולנועי לאופרה "טיפלנד" מאת איז'ן אלבר (Eugen d'Albert). במהלך הצילומים השתמשה באסירים צוענים שנלקחו ממחנה ריכוז כניצבים. כאשר הואשמה אחרי המלחמה כי ידעה בבירור מה יעלה בגורלם של אותם ניצבים עם תום הצילומים, טענה הבימאית להגנתה, כי השתמשה בהם בסרטה על מנת להצילם ממוות במחנות ההשמדה. הסרט עצמו ראה אור רק בשנת 1954, כאשר כבר נחשבה ריפנשטל מוקצה מחמת מיאוס.

 

עם נפילת גרמניה הנאצית, נעצרה ריפנשטל בחשד לשיתוף פעולה עם הנאצים, אבל לא הוגשו נגדה כל תביעות משפטיות. היא שוחררה ב-1945 וכעבור שבע שנים זוכתה רשמית על ידי הוועדה האמריקנית לדה-נאציפיקציה מכל מעורבות במפלגה הנאצית. היא עצמה טענה להגנתה כי לא ידעה דבר על התוכנית להשמדת העם היהודי, וסירבה בכל תוקף להכיר בהשפעה שהיתה לסרטיה על עיצוב דעת הקהל בגרמניה. אלא שזיכרון תצלומיה של הבימאית לצדו של היטלר, וההדים הנרחבים להם זכו סרטיה הדוקומנטריים בשרות המפלגה, נחרתו עמוק בלב התודעה הציבורית של העולם המערבי והקריירה של ריפנשטל נבלמה לחלוטין.

 

לאחר מכן עברה ריפנשטל לצילום סטילס. תקופה מסוימת בילתה בדרום סודן, שם תיעדה את השבטים הנוביים בסדרת צילומים שעוררו עניין מחודש באמנותה. אולם גם צילומים אלו גררו גלי ביקורת משום ששיקפו את סגידתה של האמנית לאסתטיקה הגופנית, מה שהיה לסימן ההיכר של עבודותיה בשירות הנאציזם.

 

במהלך השנים, פיתחה ריפנשטל תחביב של צלילה וצילום מתחת למים, ואת זמנה חילקה בין תחביבה החדש לבין נסיונות חוזרים ונשנים לטהר את שמה. בשנת 2002, בהיותה בת 100, ראה אור סרטה האחרון - "רשמים מתחת למים" - סרט דוקומנטרי העוסק כולו בתיעוד מסעות הצלילה שעשתה במהלך חייה.

 

מבחינת הישגיה הקולנועיים, ניתן למנות את הבימאית הגרמניה יחד עם גדולי היוצרים של המדיום הקולנועי - ד.וו. גריפית', סרגיי אייזנשטיין ואורסון ולס. לעומת זאת, התגייסותה לטובת שלטון הנאציזם ושיתוף הפעולה שלה עם היטלר ועם גבלס, עימם ניהלה ככל הנראה מערכת יחסים קרובה וחברית, הנציחו אותה בדפי ההיסטוריה, בסופו של דבר, בעיקר כמי שתרמה יותר מכל אמן אחר להפצת המצע הגזעני הנאצי ולמתן הלגיטימציה של המפלגה הנאצית בתוך גרמניה.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©