אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


שבתי צבי
שבתי צבי 
 
יעקב פרנק
יעקב פרנק 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 בעקבות משיח


ערכים קשורים
 קבלה
 פסיכוזה
 גזרות ת"ח-ת"ט
 נתן העזתי
 הטורקים הצעירים
 יעקב עמדן
 יעקב פרנק


תחומים קשורים
 אסלאם
 היסטוריה יהודית
 יהדות - אישים


 
 
 

שבתי צבי


Shabtai Tzvi

ראשית דרכו |  הכרזת משיחיותו |  התאסלמותו |  התנועה השבתאית

שבתי צבי (1626- 1676), מייסד התנועה המשיחית שנקראת על שמו (שבתאות). יליד סמירנה, היא איזמיר שבטורקיה. תנועתו חוללה זעזוע עמוק בעולם היהודי.

 

יהודים מוינה עוזבים את העיר בדרכם לארץ ישראל בעקבות שבתי צבי

 

 


ראשית דרכו

אביו של שבתי צבי היה סוחר אמיד והעניק לו חינוך מסורתי, במטרה להסמיכו לרבנות. לפי אחד המקורות, עזב שבתי צבי את הישיבה בהיותו בן 15 והחל ללמוד באופן עצמאי. עם הזמן הלך ונטה לקבלה ולתורת הסוד.

בהיותו בגיל ההתבגרות החל לחוות מצבים נפשיים, העשויים לרמוז על פסיכוזה מאנית-דפרסיבית: תקופות של דיכאון עמוק ומלנכוליה מחד גיסא, והתקפי התעלות ואופוריה מאידך גיסא. מצבים אלה היו עתידים להימשך כל חייו: בתקופות "ההתעלות" היה מחדש חידושים מוזרים ועושה "מעשים זרים" (כלומר: מעשים בלתי מקובלים במנהג המקום, ולעתים אף כאלה שנתפסו כמנוגדים למצוות הדת).

ב-1648, כשהגיעה לאיזמיר הבשורה הקשה על גזרות ת"ח-ת"ט באוקראינה, הגה שבתי צבי את השם המפורש בציבור, וכנראה הכריז על עצמו כמשיח. אך כיוון שכבר אז נודע כלקוי בנפשו, והיה בדרך כלל נעים-הליכות, התייחסו אליו תחילה חברי הקהילה בסלחנות ואף האירו לו פנים. אך לא ארכו הימים ובני קהילת איזמיר גזרו עליו גלות.

במשך מספר שנים נדד בערי יוון והמשיך ב"מעשים זרים" בתקופות ההתעלות שלו. הוא התחבב על הבריות, אך קומם נגדו את הרבנים.

ב-1662 בא לירושלים ושהה בה כשנה. הוא ביקר במקומות הקדושים, השתטח על קברים ואף יצא לקהיר בשליחות ציבורית. בקהיר ישב כשנה וחצי, והיה מבאי ביתו של ראש היהודים במצרים, רפאל יוסף צ'לבי, שהיה בעל נטיות סגפניות וקבליות.

ב-1664 נשא שם לאשה את שרה, יתומה שהגיעה למצרים אחרי נדודים באמסטרדם ובאיטליה ונהגה לספר כי גדלה בבית אצילים בפולין, וכי נועדה להינשא למלך המשיח.

 


הכרזת משיחיותו

המפנה הגורלי בחייו של שבתי צבי חל באפריל 1665, כשבא לעזה לחפש "תיקון" לנשמתו אצל רב צעיר בשם נתן העזתי, שהתפרסם כאיש אלוהים המביא מזור לנפש האדם. אבל כבר בפברואר אותה שנה ראה נתן העזתי בחלומו את שבתי צבי כמשיח על ישראל, כנראה על סמך הסיפורים ששמע עליו בעת לימודיו בירושלים, ובמקום "לרפא" אותו ממחלתו, חיזק אותו באמונתו שהוא אמנם המשיח.

ככל הנראה, אז גם פקדה את שבתי צבי אחת מ"תקופות ההתעלות" שלו, והוא הכריז על עצמו משיח קבל עם ועדה. הדבר אירע בי"ז בסיון תכ"ה (31.5.1665) בעזה, והקהילה נסחפה אחריו כאיש אחד ועמה רב המקום.

שבתי צבי החל לעבור ברחובות רכוב על סוס, ואף מינה שליחים מטעמו כנציגיהם של 12 שבטי ישראל. השמועה התפשטה בקהילות א"י וקנתה נפשות במקומות נוספים. הרבנים נחלקו לחסידיו וליריביו. נתן העזתי ואנשי חוגו החלו לפעול לקידום הגאולה וקראו לתשובה המונית. הם הגדילו את מספר הצומות והסיגופים, אבל את צום י"ז בתמוז עשה נתן דווקא ליום שמחה בעזה ובחברון. הדברים הגיעו לידיעת הקהילות באירופה, אך שם סיפרו כי "ראש הגייסות של עשרת השבטים עומד לכבוש את מכה וצועד לתוך פרס". סיפורים מפורטים יותר על שבתי צבי הגיעו לאיטליה, להולנד, לגרמניה ולפולין בסוף 1665.

שבתי צבי חזר בינתיים לאיזמיר, ואף שרבני המקום שמעו כי רבני ירושלים נידו אותו, הם לא פעלו כנגדו. במשך שבועות היתה בקהילה התרגשות רבה: מאות ליוו אותו בכל אשר הלך ואלפים הצטרפו לתנועה, בהם גם רבנים ותלמידי חכמים. יריביו פחדו לפעול נגדו משום ההמון שנהה אחריו, אבל נמצאו כאלה שהזהירו את שלטונות טורקיה מפניו: בדרכו לקושטא נעצר, הושם באזיקים והובא לפני מועצת הממלכה. אך הווזיר הגדול נמנע מלהוציאו להורג, אם משום שנשבה בקסמיו ואם כדי למנוע את הפיכתו לקדוש מעונה.

סירובו של שבתי צבי להשתחרר תמורת כופר האדיר את שמו בקרב חסידיו, ומקום מאסרו, מבצר גליפולי, נקרא בפי מאמיניו "מגדל עוז".

אחד ממבקריו בהיותו במעצר היה נחמיה הכהן, מקובל מפולין, שבילה עמו ימים אחדים בתחילת ספטמבר 1666. נחמיה ערער כנראה על שליחותו של שבתי צבי כמשיח בן דוד, בטענה שלא קדמה לו הופעתו של משיח בן יוסף. לפי חלק מן המקורות, המבקר אף הכריז שהוא עצמו משיח בן יוסף, ולאחר מכן הצהיר על רצונו להתאסלם. כשנלקח לאדריאנופול האשים את שבתי צבי בהסתה למרד.

 


התאסלמותו

ב-13 בספטמבר הובא שבתי צבי לפני מועצת הממלכה והועמדה לפניו הברירה לצאת להורג או להתאסלם. ב-15 בחודש הוא התאסלם, קיבל את השם עזיז מחמט אפנדי, וכיוון שראו בו אדם חשוב, נקבעה לו קצובה שנתית. אחדים ממלוויו התאסלמו והשתחררו עמו, בהם אשתו שרה.

התאסלמותו של שבתי צבי גרמה זעזוע עמוק למאמיניו, שבמשך זמן רב סירבו להאמין בדבר. נתן העזתי הודיע כי העניין אפוף מסתורין, וכי ההתאסלמות באה כדי להעלות את הניצוצות הקדושים שבאסלאם, שרק המשיח יכול להעלותם באמצעות ירידה ל"קליפה" הטמאה; כך הניח את היסוד לרעיון השבתאי למשך 100 השנים הבאות. בפקודת שבתי צבי נסע נתן העזתי לרומא, כדי לערוך שם טקס סודי שיגרום להפלת האפיפיור. הופעתו בוונציה, בפסח 1668, עוררה התרגשות רבה בקרב תושבי המקום - יהודים ונוצרים.

שבתי צבי עצמו חי כמוסלמי באדריאנופול ולפרקים בקושטא (עד 1672), אך גם קיים כמה ממנהגי היהדות. הוא הורה ל-200 ראשי המשפחות שעברו עמו לאסלאם להילחם ב"קליפה" כקבוצה מלוכדת, וקרא לאסלאם "תורת החסד", לעומת היהדות - "תורת האמת". השלטונות האשימוהו בדו-פרצופיות ובמתירנות, ובינואר 1673 הוא הוגלה לדולצינו שבאלבניה ונעלם מתודעת הציבור (אף שאחדים מתומכיו הוסיפו לעלות אליו לרגל, מחופשים למוסלמים).

על תכני האמונה הדתית של שבתי צבי אין מידע רב. סוגיה זו עמדה ברקע העימות שהתנהל לאחר מותו בין התיאולוג השבתאי מיכאל קרדוזו לבין שבתאים אחרים, ובראשם ר' שמואל פרימו - אחת הדמויות הקרובות ביותר לשבתי צבי. מעט לאחר מכן פרסם קרדוזו את הספר "רזא דמהימנותא" (סוד האמונה), וטען כי הדברים נכתבו בידי שבתי צבי והועברו אליו על ידי מתווכים עלומי שם. אף שהספר התקבל על ידי שבתאים רבים בהמשך השנים, נראה שמדובר בחיבור של קרדוזו עצמו  (ההיסטוריון יהודה ליבס עסק בכך בכמה ממאמריו).

 

מותו של שבתי צבי גרם לפרישתם של רבים מן התנועה, אך לעומתם נמצאו רבים שהתמידו (גם בסתר) בכמה מרכזים בגולה.

 


התנועה השבתאית

המספר הגדול ביותר של מאמינים בשבתאות היה בסלוניקי. ב-1683 התאסלמו כ-300 משפחות מקבוצת ה"דונמה" - אנוסים מרצון, שבציבור נהגו כמוסלמים אך דבקו במעין מיזוג של יהדות מסורתית עם יהדות כופרת. עד המאה ה-20 הם נבלעו בציבור המוסלמי. משורותיהם יצאו אחדים ממנהיגי "הטורקים הצעירים".

רוב מאמיניו של שבתי צבי נשארו במסגרות יהודיות. מרכזים שבתאיים היו בליבורנו שבאיטליה, בכורדיסטן, במרוקו ובמקומות אחרים. ביהדות אשכנז נמשכה המסורת השבתאית בפולין ובעיקר בליטא, ובמחלוקת שהיתה בין יהונתן איבשיץ ליעקב עמדן באמצע המאה ה-18, היא התפרסמה ברבים. בהשפעת השבתאות עלתה תנועתו של יעקב פרנק בפולין, אך גם היא הסתיימה בהיטמעות אל תוך קבוצת "אנוסים מרצון" שעברה לקתוליות.

הגם שמספר מאמיניו של שבתי צבי (בעקביות ולאורך זמן) מעולם לא היה גדול, תנועתו חוללה סערה גדולה בעולם היהודי, זעזעה מוסדות ותיקים והביאה רבים לחשבון נפש, לעיסוק במיסטיקה או לנטישת היהדות.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©