אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 בז נודד
בז נודד צילום: חיים זיו
 
בז אדום
בז אדום צילום: החברה להגנת הטבע
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 בז מצוי
 בז אדום


ערכים קשורים
 נוצה
 חרקים
 נציים
 אברות
 ציפורי שיר
 זוויגיות
 עופות
 אווז
 יונקים
 ביצה
 חלבון
 מצרים העתיקה
 אלי מצרים העתיקה
 חניטה
 מסעי הצלב
 הדברה
 דורסים
 טקסונומיה


תחומים קשורים
 זואולוגיה


 
 
 

בזיים


Falconidae

מבנה פיזיולוגי |  תזונה |  רבייה |  הבזיים והאדם

בזיים, משפחת עופות בסדרת דורסי היום. חיים בעיקר בנופים חשופים, בתנאי אקלים מגוונים: מהטונדרה הקרה, דרך ערבות ועד למדבריות חמים. הם ציידים מהירים, ומבנה גופם והניצוי שלהם מותאמים לרדיפה אחרי טרף חי באוויר ובשטחים פתוחים.

 

משפחת הבזיים כוללת 10 סוגים ובהם כ-60 מינים. הסוג הכולל את המספר הרב ביותר של מינים הוא הבז (37 ממיני המשפחה כלולים בו) והוא גם הסוג הגדול במספר מיניו מבין כל דורסי היום. נהוג לסווג את מיני הבז לארבעה טיפוסים, שכל אחד מהם מותאם למקום חיות מסוים: בזים מרפרפים (בז מצוי ובז אדום), בזים גמדיים, בזים ארוכי כנף (בז עצים, בז חופים ובז שחור) ובזים גדולים (בז צוקים, בז ציידים ובז נודד). למשפחת הבזיים יש נציגות אחת בלבד בישראל של הסוג בז, ובו 11 מינים.

 

חשוב לציין שישנם חילוקי דיעות באשר למעמדה הטקסונומי של משפחת הבזיים ויש הרואים בה סדרה עצמאית.

 

 


מבנה פיזיולוגי

נוצותיהם של הבזים קשות וקשיחות ורגליהם קצרות, חשופות וחזקות. אורך אצבעותיהם מותנה בהרגלי תזונתם: לאוכלי ציפורים אצבעות ארוכות ומיובלות, ואילו לאוכלי חרקים – אצבעות קצרות. כנפיהם ארוכות, מחודדות וחרמשיות. אברת היד השנייה היא הארוכה ביותר, לא כמו אצל בני משפחת הנציים, שאצלם האברה הארוכה ביותר היא הרביעית, החמישית, השביעית או השמינית. הזנב צר, ואורכו לרוב בינוני. החזה רחב, ובמינים העטים על טרפם באוויר הוא משמש להכאת הטרף תוך צלילה.

 

הבזיים נבדלים משאר דורסי-היום בשלדם ובתופעות אחרות הקשורות למבנה גופם. כך, לדוגמה, אין החילוף של אברות הכנף מתחיל אצלם באברת היד הפנימית, כאצל שאר דורסי-היום, אלא הוא מתחיל באברה הרביעית ומתקדם החוצה, ורק אחר כך מתחלפות גם האברות הפנימיות. 

 

בז מצוי שבחר לקנן בדירה בת"א (צילום: אייל שפירא)

 

ראשם של הבזיים קטן יחסית ועגול, והוא נישא על צוואר קצר. עיניהם גדולות וכהות ומוקפות בטבעת עור חשופה. מעל העיניים אין עצם גבה בולטת, ולכן מבטן נראה בעיניהם של בני האדם פחות אכזרי מזה של דורסים אחרים. המקור חזק וכפוף. שולי הלסת העליונה חדים ובולטים מעל ללסת התחתונה; בשוליה הקדמיים יוצאת בליטה חדה מכל צד, מעין "שן" מיוחדת, וכנגדה פגימה בלסת התחתונה (שן דומה קיימת גם במשפחת החנקניים שבסדרת ציפורי השיר). שלא כמו אצל הנציים, המקור הוא מכשיר הקטל העיקרי ובו מכה הבז בעורף טרפו. הרגליים משמשות רק לתפיסה ולאחיזת הטרף.

 

הבזים הם דורסים שגודלם קטן עד בינוני, משקלם 60 ג' עד 2 ק"ג, וביניהם הקטנים שבדורסי היום. במינים הקטנים הנקבה גדולה במעט מהזכר, ואילו במינים הגדולים ההבדל ניכר עוד יותר ומגיע כדי רבע עד שליש. במינים אחדים יש גם הבדלי צבע בין הזוויגים (הזכר והנקבה).

 


תזונה

כל הבזים ניזונים בטרף מן החי, מחרקים ועד עופות גדולים (אווזים למשל), ולעתים גם יונקים קטנים. הם עפים בתנועות חתירה מהירות ומעופם מהיר ביותר. צלילותיהם הן המהירות ביותר בין העופות. זו הסיבה שמאלפים אותם במיוחד למטרות ציד והם אכן מסוגלים להדביק כל טרף.

 

 

בז מצוי (צילום: דני לרדו)

 

אחדים ממיני המשפחה לוכדים את טרפם על פני הקרקע – אם מעמדת רפרוף באוויר ואם מעמדת תצפית. למינים אלה יש טפרים קצרים יחסית בהשוואה למינים הלוכדים באוויר, וזנבם ארוך יותר.

 


רבייה

הבזים אינם בונים כלל קן. הנקבה מטילה את ביציה בקנים נטושים של ציפורים אחרות או בחללי עץ, בבניינים, בקירות ועל מדפי סלע, ללא כל ריפוד. מספר הביצים 3 - 6 והן מוטלות מדי יומיים. דמותן סגלגלה-עגלגלה, רקען צהבהב והן מנומרות בנקודות וכתמים בגוון חום-אדמדם, עד כי הן נראות חלודות בעצמה שונה, ולא לבנבנות כאצל משפחת הניציים. גם ההרכב הביוכימי של החלבון שלהן שונה מזה של בני משפחת הניציים.

 

הנקבה לבדה דוגרת על הביצים, ומשך הדגירה 25 - 35 יום. הגוזלים בוקעים מן הביצה כשהם עוורים ועוטי פלומה לבנה וצפופה. הנקבה שומרת על הגוזלים, ואילו הזכר ממשיך לדאוג למזונה ולמזון הצאצאים. רק כשהגוזלים אינם זקוקים עוד להגנה, ודרישתם למזון גוברת, מצטרפת הנקבה לציד. הלשלשת של הגוזלים נופלת תחתיהם כמו אצל דורסי-לילה, ואינה מוטלת למרחק כמו אצל דורסי יום. אפשר למצוא דמיון לדורסי-לילה גם בהתנהגות של הגוזלים: בעת סכנה או פחד הם נושפים, ובסקרנותם הם מנענעים בראשם.

 

גוזלי בז אדום (צילום: יגאל בן משה, בי"ס התקווה)

 


הבזיים והאדם

הבזים נחשבו לעופות מקודשים במצרים העתיקה. עדויות לכך נמצאו בדמותו של האל חור (הורוס) אשר עוצב בדמות בז. כמו-כן, עופות אלו שכיחים בין הציפורים החנוטות.

 

עוד בימי קדם התפתח המנהג של ציד בעזרת עופות דורסים, ובעיקר על ידי בזים. מנהג זה התפתח במרחב שבין מרכז אסיה למזרח התיכון. הוא היה שכיח בסין כבר בשנת 2000 לפנה"ס. ציור מימי השושלת הי"ח במצרים (1580 - 1320 לפנה"ס) מתאר את האל חור (הורוס), המעוצב כבז, תוקף ומתגבר על צבי.

 

מנהג זה היה מקובל גם כשעשוע ברחבי אירופה במשך מאות בשנים, והפך לספורט אצל האצילים לאחר מסעי הצלב, בעקבות ספרו המפורסם של פרידריך השני, שנכתב במאה ה-13: "על אמנות הצייד בעופות". ספורט זה היה מקובל, ולמעשה הוא מקובל עד ימינו על שיח'ים, אמירים ומלכים במזרח התיכון.

 

כיום נמצאים מינים שונים ממשפחת הבזיים בסכנת הכחדה (הבז האדום למשל) עקב גורמים שונים: הרעלות כתוצאה מחומרי הדברה, התמעטות השטחים הפתוחים המשמשים להם שדות ציד, הרס קנים, תחרות בין המינים עצמם, טריפת גוזלים ועוד.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©