אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מנחם בגין נואם בהפגנה נגד הסכם השילומים (1952)
מנחם בגין נואם בהפגנה נגד הסכם השילומים (1952) צילום: לע"מ
 
ח"כ אברהם ברמן - התנגד להסכם השילומים
ח"כ אברהם ברמן - התנגד להסכם השילומים צילום: אתר הכנסת
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 לאתר ועידת התביעות


ערכים קשורים
 דוד בן-גוריון
 אליעזר קפלן
 קונרד אדנאואר
 דוד הורוביץ
 משה שרת
 נחום גולדמן
 תנועת חרות
 הציונים הכלליים
 מפ"ם
 המפלגה הקומוניסטית הישראלית
 מנחם בגין
 מרד גטו ורשה
 התנועה הרוויזיוניסטית
 דב שילנסקי
 דינמיט
 טמפלרים
 גרמניה
 נאציונל-סוציאליזם


תחומים קשורים
 יחסים בינלאומיים
 ישראל והציונות
 מושגים ואישים בכלכלה


 
 
 

הסכם השילומים


Reparation Agreement

רקע ומו"מ |  העימות הציבורי |  פרטי ההסכם |  פיצויים אישיים |  ציטוטים |  מידע נוסף

הסכם השילומים (1952), הסכם בין ממשלת מערב גרמניה לממשלת ישראל, בו הכירה גרמניה בכך שהמשטר הנאצי המיט שואה על העם היהודי ולכן התחייבה למתן פיצוי חלקי על הרכוש היהודי שנגזל, ולכיסוי חלק מהוצאות שיקומם של הניצולים. 

 

הסכם השילומים היה הסכם תקדימי במשפט הבינלאומי, משום שהוא הכיר במדינת ישראל כאחת מיורשי הקהילות היהודיות שנכחדו בשואה. החתימה על הסכם השילומים סייעה בידי מערב גרמניה לשקם את מעמדה בקהיליה הבינלאומית. בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל נחשב ההסכם לאחד מהצעדים המשמעותיים שאפשרו את צמיחת המשק הישראלי בשנים לאחר מכן.

 

מהומות לקראת ההצבעה על הסכם השילומים (צילום: דוד רובינגר)

 


רקע ומו"מ

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, זכר השואה היה עדיין טרי בזיכרון הקולקטיבי: גרמניה ואזרחיה היו מטרה לרגשות איבה ושנאה, רוב אזרחי ישראל לא קנו מוצרים שיוצרו בגרמניה, ברדיו לא השמיעו שירים בגרמנית, ועל הדרכונים הישראליים הטביעו חותמת: "מותר לכל הארצות – חוץ מגרמניה". למרות זאת החליט ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון להוביל מהלך של "נורמליזציה" ביחסי גרמניה-ישראל, זאת לאחר מתן פיצוי כלכלי נרחב מצד הגרמנים. להחלטה זו תרם בעיקר מצבה הכלכלי של מדינת ישראל שהיה קשה למדי באותה עת, לנוכח הצורך לקלוט מאות אלפי עולים בזמן קצר. בינואר 1951 כתב בן-גוריון ביומנו: "קפלן (שר האוצר דאז אליעזר קפלן) - מצב המזון בכי רע. בעוד חודשיים לא יהיה לחם... הובלה דורשת 5 - 6 שבועות. באירופה אין להשיג בשום מקום קרדיט, ואם לא נדאג - יהיה אסון". 

 

ב-6 בינואר 1951 הגישה ממשלת ישראל לארבע המעצמות (ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת) איגרת בנושא פיצויים והחזרת רכוש שגרמניה חייבת ליהודים, ובה הוצגה דרישה לפיצויים בסך מיליארד וחצי דולר. לאחר מכן החלה ישראל במערכה בינלאומית ליצירת לחץ על ממשלת גרמניה להיענות לדרישת הפיצויים. במאי 1951 נפגש קנצלר גרמניה קוֹנרַד אַדֶנאוּאֶר עם מנכ"ל משרד האוצר דוד הורביץ ועם שגריר ישראל בפריז ולאחר מכן החל במו"מ סודי בין הצדדים. בדיונים בין הצדדים נקבע כי המשך המו"מ מותנה בפרסום הצהרה פומבית בה תכיר גרמניה באחריותה לפשעי הנאצים.

 

בספטמבר 1951 בנאום בפרלמנט הגרמני הצהיר אדנאואר: "פשעים שלא ניתן לתארם בוצעו בשם העם הגרמני, דבר הקורא למתן פיצוי מוסרי וחומרי... הממשלה הפדרלית מוכנה, ביחד עם נציגי העם היהודי ומדינת ישראל... להביא לפתרון הבעיה של הפיצויים החומריים ובכך להקל על הדרך להסדר רוחני של סבל אינסופי". בדצמבר 1951 הודיע אדנאואר בפומבי כי ממשלתו מוכנה להגיע להסכם שילומים עם מדינת ישראל על בסיס ההסכמות שהושגו בין הצדדים.

 

בינואר 1952, למרות התנגדות ציבורית עזה, נענתה ישראל להצעה הגרמנית וראש הממשלה בן-גוריון הודיע מעל דוכן הנואמים בכנסת על נכונותה של ממשלת ישראל להיכנס למו"מ עם גרמניה. המהלך הועמד להצבעה בכנסת, ולאחר דיון ארוך וסוער עברה ההצעה ברוב של 61 נגד 50, עם שישה נמנעים, והכנסת החליטה להסמיך את ועדת החוץ והביטחון לאשר סופית את נוסח ההסכם שיושג.

 

המו"מ בין הצדדים התנהל ברובו בטירת וואסנאר ליד העיר האג בהולנד. ב-10 בספטמבר 1952 נחתם ההסכם בלוקסמבורג. על ההסכם חתמו אדנאואר, שר החוץ משה שרת ונשיא הקונגרס היהודי העולמי נחום גולדמן, כנציגם של הארגונים היהודים. במרס 1953 אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את נוסח ההסכם.

 


העימות הציבורי

במהלך חודשי המו"מ התנהל דיון ציבורי לוהט בנוגע לעצם ההסכם ולאופיו. שוללי הסכם השילומים טענו כי חתימה על ההסכם מהווה פשע מוסרי ואל למדינת ישראל "למכור" את זכר הניצולים בעבור כסף. המתנגדים, ביניהם ניצולי שואה ופעילי מפלגות האופוזיציה: חירות, ציונים כלליים, מפ"ם ומק"י, יצאו להפגין ברחובות כשהם נושאים שלטים: "הלאה ממשלת הקלון", ו"לא נספסר בדם המיליונים".

 

מצדדי ההסכם טענו מנגד כי אין להטיל את האשם לפשעי הנאצים באורח קולקטיבי על כל הגרמנים לנצח, וכי קמה גרמניה "חדשה" אשר מבקשת להתפייס עם העם היהודי. ב-6 בינואר 1952 הובאה ההצעה לפתוח במו"מ רשמי עם גרמניה לאישור הכנסת. הדיון בהצעה ארך שלושה ימים שהיו לשיאו של העימות הציבורי בסוגיה והרוחות התלהטו בשני צידי המתרס.

 

יומיים לפני ההצבעה על ההסכם בכנסת יזמה תנועת חרות עצרת מחאה המונית נגד ההסכם בירושלים ליד בניין הכנסת. מעל דוכן הנואמים בעצרת קרא מנהיג חרות מנחם בגין להמונים למנוע את אישור פתיחת המו"מ.

 

נאומו של בגין שילהב את הרוחות בקרב המפגינים והוביל למעין "התנפלות" של המפגינים על הכנסת שכללה זריקת אבנים ועימות אלים בין המפגינים לשוטרים. במהלך האירוע נפצעו כ-200 מפגינים ונעצרו כ-400. בעקבות ההפגנה הושעה בגין מישיבה בכנסת עד לסוף אותו מושב.

 

במהלך השנים הבאות שימשה ההפגנה כבסיס לסרובה של מפא"י לשלב את תנועת חרות בקואליציה. יום לאחר ההפגנה נאם בן-גוריון בשידור רדיו מיוחד לאזרחי המדינה: "אתמול הורמה יד זדונית על ריבונות הכנסת", אמר ויצא בתקיפות נגד הנסיון להשפיע באמצעות אלימות על החלטת הכנסת.

 

ב-9 בינואר 1952 התקיימה ההצבעה בכנסת. את הדיון חתם  נאומו של שר החוץ משה שרת שנמשך כשעה וחצי והיה לאחד משיאי הדיון בסוגיה.

 

דקות לפני ההצבעה עלה לדוכן ח"כ אברהם ברמן, איש מפ"ם ומלוחמי מרד גטו ורשה, ואמר: "בשם חבריי, אני מתחנן: אסור לנו בשום פנים ואופן לחתום על ההסכם הזה". ההצעה עברה ברוב של 61 נגד 50, עם שישה נמנעים.

 

בן גוריון סיכם ביומנו את שלושת ימי הדיון בכנסת: 'יום ב', ג' וד' היו ימי ה"שילומים" - הניסיון הנכשל, הטרגי והנלעג של הפוטש של בגין. ביום ג' שידרתי לעם, ביום ד' נתקבלה עמדת הממשלה ברוב ניכר ומתוך ניצחון מוסרי. סיכום הוויכוח של משה (שרת) היה מופתי".

 

ההצבעה בכנסת לא סיימה את המאבק בהסכם השילומים, אשר כלל במהלך החודשים הבאים מספר פעולות אלימות. במרס 1952 נשלחה מעטפת נפץ ללשכתו של הקנצלר הגרמני אדנאואר. חבלן משטרה גרמני שפתח את המעטפה נהרג במקום וקצין משטרה נוסף נפצע קשה.

 

בעקבות האירוע נעצרו מספר חברי התנועה הרוויזיוניסטית (ביניהם חבר הכנסת אלעזר שוסטק) בפריס, ושוחררו לאחר מכן, משלא נמצאה הוכחה כי היו קשורים לפיצוץ. מעטפת נפץ נוספת נשלחה לראש המשלחת הגרמנית במו"מ, אולם נוטרלה ללא נזק.

 

באוקטובר 1952 נעצר דב שילנסקי, לימים יו"ר הכנסת ה-12, בכניסה למשרד החוץ. בחזקתו נתגלה מטען חבלה (מורכב מ-28 מקלות דינמיט). בספטמבר 1953, כאשר הגיעו אוניות השילומים לנמל חיפה, נעצר אחד מפעילי חרות בכניסה לנמל ובידו נמצא מטען חבלה בן 3 ק"ג דינמיט. 

 

אלפים מפגינים נגד השילומים בכיכר מוגרבי בתל אביב, 1952 (צילום: לע"מ)

  

 


פרטי ההסכם

בהסכם התחייבה ממשלת מערב גרמניה להעביר למדינת ישראל פיצויים בסך 3 מיליארד מארק (750 מיליון דולר בערכי התקופה) בתשלומים פרוסים לאורך 12 שנה. כמו כן סוכם כי הפיצויים יועברו לא במזומן, אלא באשראי לרכישת סחורות וציוד בגרמניה (וכן מוצרי דלק מבריטניה). במקרה של הרעה משמעותית במצבה הכלכלי של גרמניה נקבע כי תהיה לה הזכות לשנות את אופן פריסת התשלומים.

 

כותרת העיתון ידיעות אחרונות ביום חתימת הסכם השילומים 5.9.1952

 

ממשלת ישראל התחייבה כי הפיצויים לא ישמשו לצריכה מיידית אלא להשקעות ארוכות טווח. למעשה כלל ההסכם התחייבות להעברת פיצויים בסך 4.5 מיליארד מארק, אולם שליש מהסכום נזקף לחשבונה של מזרח גרמניה. ממשלת מזרח גרמניה (שלא היתה שותפה לחתימת ההסכם) ניהלה שיחות בדרגים נמוכים עם נציגי ממשלת ישראל לגבי העברת הפיצויים, אולם אלו הסתיימו ב-1955 ללא תוצאות.

 

העברת השילומים התבצעה באמצעות חברה ממשלתית מיוחדת שהוקמה לצורך העניין ונמשכה כמוסכם עד 1965. בין היתר רכשה ישראל בכספי השילומים: אוניות, חומרי גלם שונים, ציוד חקלאי וציוד תעשייתי. לאחר חתימת ההסכם הוקמה בגרמניה נציגות רשמית ישראלית אשר לכאורה עסקה בעניני השילומים, אך למעשה תפקדה כנציגות דיפלומטית.

 

במסגרת הסכם השילומים לקחה מדינת ישראל על עצמה את האחריות לטיפול בזכויותיהם של אזרחי ישראל נכי רדיפות הנאצים. בהתאם להסכם זכו כ-21,000 ניצולים לקצבאות ממשלתיות (נמוכות יותר מאלו מגובה הקצבאות ששולמו לניצולים ישירות מממשלת גרמניה). כמו כן, כלל ההסכם התקזזות בין ישראל וגרמניה לגבי שוויים של נכסים שונים בישראל שהיו בבעלותם של אזרחים גרמנים (דוגמת בתיהם של הטמפלרים).

 

בהסכם נקבע גם כי 450 מיליון מארק נוספים יועברו לארגונים יהודיים שונים בתפוצות. על מנת לנהל את המו"מ עם גרמניה לגבי קבלת הפיצויים האישיים לכלל ניצולי השואה הקימו הארגונים היהודים את הוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה (Conference on Jewish Material Claims against Germany). כמו כן נקבע כי גרמניה תדאג באמצעות חקיקה לפצות את קורבנות הנאצים שנותרו בחיים באופן אישי וישיר.

 


פיצויים אישיים

הסכם השילומים עם מדינת ישראל הוביל מאוחר יותר לחתימת הסכם פיצויים אישי לניצולי השואה. המו"מ להסכם זה נוהל על ידי הוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה. במסגרת הסכם זה נקבעו פיצויים וקצבות חודשיות (רנטות) לניצולי השואה על פי כללים שנקבעו לצורך חישוב גובה הפיצוי (לדוגמא, זמן השהות במחנה ריכוז, אזרחות וכו').

 

ב-1998 הגיעו הארגונים היהודים להסכם עם הבנקים השווייצרים על הקמת קרן בסך 1.25 מיליארד דולר לפיצוי ניצולי שואה על אובדן רכוש וחסכונות וכן פיצוי עובדי כפייה שנוצלו על ידי חברות שוויצריות.  

 

ביולי 2000 נחתם בברלין הסכם לפיצוי עובדי הכפייה (מרביתם לא יהודים) בזמן המשטר הנאצי. ההסכם נחתם בין ממשלת גרמניה לממשלות ישראל, ארה"ב ושמונה מדינות ממזרח אירופה. בהסכם נקבעה הקמתה של קרן פיצויים בסך 10 מיליארד מארק אשר תפצה כל עובד יהודי בסכום של כ-15 אלף מארק (מעט יותר מהפיצוי שנקבע לעובדים לא יהודים).

 

 


ציטוטים

 

  • "צירי הכנסת הנכבדים, לא אגזים אם אגיד שהיום מופנות אליכם עיניהם של היהודים בעולם כולו - יותר אפילו מאשר ביום ההיסטורי של התכנסות נציגי העם במוזיאון של תל אביב ב-14 במאי 1948, עת הוכרז על הקמתה של המדינה היהודית! כי היום ורק היום, יסתבר מה היא מהותו האמיתית של כל אלה, שנתקבצו ביובל האחרון בארצנו ודגל הדרור הלאומי בידם. שהרי אופיו האמיתי של הלאום מתבטא לא בדיקלמציות המושמעות בטוב לו, אלא דווקא ברע לו, דווקא בימי צרה ומשבר. ויום משבר כזה הוא היום, עת התכנסותכם בירושלים". ד"ר ה. רוזנבלום, "עורך ידיעות אחרונות" במאמר מערכת, 7 בינואר 1952.

 

  • "אני יודע שיש לכם כוח. יש לכם בתי-סוהר, מחנות-ריכוז, צבא, משטרה, בולשת, תותחים, מכונות-יריה. אין דבר. על ענין זה, יתנפץ כל הכוח הזה כזכוכית אלי סלע. על ענין צודק נילחם עד הסוף. הכוח הפיסי, במקרים כאלה, אין לו כל ערך; הוא הבל ורעות-רוח. אני מזהיר, אך אינני מאיים. על מי אאיים? אני יודע כי תסחבונו למחנות-ריכוז. היום אסרתם מאות. אולי תאסרו אלפים. אין דבר, הם יכלו, הם ישבו. נשב יחד אתם. אם יהיה צורך - ניהרג יחד אתם. ולא יהיו 'שילומים' עם גרמניה". מנחם בגין, מתוך נאומו בכנסת במהלך הדיונים על הסכם השילומים, 7 בינואר 1951.

 

  • "יום ב', ג' וד' היו ימי ה'שילומים' - הניסיון הנכשל, הטרגי והנלעג של הפוטש של בגין. ביום ג' שידרתי לעם, ביום ד' נתקבלה עמדת הממשלה ברוב ניכר ומתוך ניצחון מוסרי. סיכום הוויכוח של משה (שרת) היה מופתי".  רה"מ דוד בן-גוריון, מסכם ביומנו את ימי ההצבעה בכנסת על הסכם השילומים.

 


מידע נוסף

 

היום שבו נכבשה הכנסת (כמעט) - ב-7 בינואר 1952 עמד משכן הכנסת בפני מתקפה אלימה של מאות אזרחים שביקשו בכוח הזרוע והאמונה לקבוע את אופיה של אחת ההחלטות הגורליות בתולדות מדינת ישראל. כתבה במדור "במנהרת הזמן" באנציקלופדיה ynet.

לקריאת הכתבה -  לחצו כאן.

 

גרמניה: לא נפתח את הסכם השילומים - שר האוצר הגרמני בא לישראל כשברקע הדרישה לפתוח מחדש את ההסכמים מ-1952, כדי לקבל מגרמניה תשלומים נוספים עבור ניצולי השואה. נציגי ניצולי השואה נפגשו עמו והציגו לו את הקשיים שלהם: המצוקה כלכלית, הבריאותית והנפשית. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה -  לחצו כאן.

 

הציבור משלם - ב-1953, אחרי הפגנות סוערות וזעקות "ייהרג ובל יעבור", החלו להגיע כספי השילומים מגרמניה. אז גם החלה מורשת תרבותית של הנצחת השואה והזנחת הניצולים, שעם תוצאותיה אנחנו מתמודדים היום. אריאנה מלמד על רגעים מעצבים בתרבות הישראלית. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©