אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אברהם שלונסקי, 1936
אברהם שלונסקי, 1936 צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
 
שלונסקי, 1952
שלונסקי, 1952 צילום : לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 דירתו של שלונסקי


ערכים קשורים
 חב"ד
 שאול טשרניחובסקי
 רוסיה הצארית
 הגימנסיה העברית הרצליה
 מלחמת העולם הראשונה
 מלחמת העולם השנייה
 חיים נחמן ביאליק
 נתן אלתרמן
 לאה גולדברג
 האקדמיה ללשון העברית
 הארץ


תחומים קשורים
 ספרות עברית ויידיש
 עיתונות


 
 
 

אברהם שלונסקי


Avraham Shlonsky

מן הארכיון |  מידע נוסף

אברהם שלונסקי (1900 - 1973), משורר, עורך ומתרגם עברי יליד אוקראינה. בזכות יצירתו ופעילותו הספרותית העניפה קנה את מעמדו כאחד מעמודי התווך של התרבות העברית בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.

 

נולד בקריוקוב שבאוקראינה. אביו, טוביה שלונסקי, היה קבלן בורגני, חסיד חב"ד (נודע גם כמי שהלחין את השיר "שחקי שחקי" של שאול טשרניחובסקי). האם, ציפורה, היתה מהפכנית רוסיה שהשתתפה בפעולות מרי ונהגה להחביא בצל קורת הבית נרדפי משטר של רוסיה הצארית. שלונסקי היה אחד מששת ילדיהם של בני הזוג. את ראשית חינוכו קנה ב"חדר מתוקן" וכך החל להתוודע לשפה העברית כבר מגיל צעיר.

 

בהיותו בן 13 נשלח ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בארץ ישראל. כעבור שנה, בעת פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שהה בחופשה בבית הוריו וכך נמנעה ממנו החזרה ארצה. הוא המשיך את לימודיו בגימנסיה יהודית בעיר יקטרינוסלב. כשרונו בכתיבת שירה זכה לתהודה עוד בנעוריו, כאשר שיריו התפרסמו בכתב העת הספרותי "השילוח". ב-1921 שב שלונסקי ארצה. מאוחר יותר עלו לישראל גם כל בני משפחתו. זמן מה עבד כפועל בסלילת כבישים ובבניין והצטרף לחלוצי גדוד העבודה בקיבוץ עין חרוד. תקופה זו באה לידי ביטוי במחזורי שיריו "עמל", "יזרעאל" ו"גלבוע".

 

אברהם שלונסקי מקבל את פרס ישראל לספרות מנשיא המדינה דאז זלמן שזר, 1967 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

 

ב-1924 נסע ללמוד בפריס ומקץ שנה חזר לישראל. הוא קבע את משכנו בתל אביב, העיר בה חי עד סוף ימיו. מכאן ואילך, התמסר כל כולו לפעילות ספרותית - כמשורר, כמתרגם וכעורך. ב-1925 החל לשמש כעורך הראשון של המוסף הספרותי בעיתון "דבר". ב-1926 החל לערוך, לצדו של אליעזר שטיינמן, את השבועון הספרותי "כתובים". ב-1933 ייסד את השבועון "טורים", בטאונה של קבוצת "יחדיו". כמו כן, ערך את המוסף הספרותי של עיתון "הארץ" (1928 - 1943), את דפי הספרות של שבועון "השומר הצעיר" (1939 - 1942), את מדור הספרות של "משמר" ו"על המשמר" (1943 - 1949) ואת כתב העת הספרותי "אורלוגין" (1950 - 1957). בנוסף, תרם תרומה רבה לייסודה ולעיצובה של "ספריית הפועלים".

בשירתו של שלונסקי באים לידי ביטוי מוראות העולם האכזר שסביבו מלחמת העולם הראשונה, הפוגרומים ביהודים בגולה, ה"מאורעות" בא"י ובדידות האדם וחרדתו בעיר המודרנית המתועשת ("אבני בוהו"; 1934). בשירתו שנכתבה לפני מלחמת העולם השנייה ניכרים הפחד מפני השואה העולמית, וכן תהיות וספקות שהם נחלת האדם המודרני ("שירי המפולת והפיוס"; 1938). חרדה זו נעלמת בשירי ה"פיוס" שלו, המקובצים ב"על מילאת" (1947) והעוסקים בפגישה חדשה, רעננה וילדותית עם הטבע. בספריו "אבני גויל" (1960) ו"משירי הפרוזדור הארוך" (1968) נתן ביטוי לויתור ולכניעה בפני הגורל, ויש בהם הרהורי הגות על החיים והמוות.


שלונסקי יצר פואטיקה חדשה, הקוראת תיגר על המסורת השירית של דורו של ביאליק ומציינת את המעבר משירה רטורית-דידאקטית לשירה מודרניסטית-סימבוליסטית. שירתו החדשנית השפיעה על משוררי הדור, שהבולטים בהם היו נתן אלתרמן ולאה גולדברג.

בשיריו ובתרגומיו יש חידושי לשון רבים, לצד שימוש ברבדי לשון ארכאיים. בשיריו המאוחרים חידש את כליו וניסה להתמודד עם דרכי ההבעה של השירה החדישה, המאופקת והחסכנית בהתבטאותה. היה חבר ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית.

 

שלונסקי (מאחור) מקבל את פניהם של הפילוסופים הצרפתיי ז'ן-פול סַרְטְר וסימון דה בובואר (שנייה מימין) בביקורם בארץ, 1967 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

שלונסקי, ואלתרמן לצידו, נודעו לא רק ביצירתם אלא גם בהיותם עמודי התווך של הזירה הספרותית בארץ בשנות ה-40 וה-50. באותה תקופה, שימש בית הקפה התל אביבי "כסית" כמקום מפגשם של אנשי רוח ואמנים, ונוכחותם של השניים במקום היוותה את אחד ממוקדי המשיכה שלו. שלונסקי נודע באישיותו הכובשת ובהיותו איש שיחה שנון ומלא הומור, ונהג לשלב בדבריו שעשועי לשון ואמרות שפר. כך למשל, כשעבד בעיתון "הארץ" ושאלוהו ממה הוא מתפרנס, ענה "מוציא לחם מן הארץ". במלאת לביאליק שישים שנה, בירך אותו "שלא יהיה בטל בשישים", וכששאלוהו איך מגדירים אישה בוגדת, המצמיחה לבעלה קרניים, השיב: "אם זו בגידה ראשונה, הרי זו קרן היסוד. ואם בגידותיה רבות, הרי זו קרן קיימת".

שלונסקי פרסם גם שירים ומחזות לילדים: הספרים "עלילות מיקי מהו" (1947) ו"אני וטלי בארץ הלמה" (1957), "עוץ לי גוץ לי" (1970, עיבוד של המחזה הגרמני רומפלשטילצכן [Rumpelstilzchen]) ; תרגומים למחזות שיקספיר ("המלט", "המלך ליר"); תרגומים לכתבי צ'כוב, פושקין וגוגול ולספרי רולאן, שולוחוב ודה-קוסטר ("טיל אוילנשפיגל"). האנתולוגיה "מבחר שירת רוסיה" (שתרגם וערך עם לאה גולדברג) השפיעה רבות על השירה החדשה בשנות ה-40 וה-50. לאחר מותו יצא לאור ספרו האחרון - "ספר הסולמות" (1973) - ובו שירים חדשים שלא פירסם בחייו. בניגוד לנימה המתפייטת, המשעשעת והמשועשעת שהיוותה קו מאפיין במכלול יצירתו, שירים אלו ביטאו הלך רוח קודר, המהווה מעין חשבון נפש של אדם בערוב ימיו.

 


מן הארכיון

אברהם שלונסקי על תפקידיהם החברתיים של אמנים ואינטלקטואלים. מתוך ראיון לעיתון "ידיעות אחרונות", 1962:

 

"בתולדות העמים תמצא דוגמאות למכביר לכוח השפעתו של איש הרוח, בזכות שבט ביקורתו לא כלפי חוץ אלא כלפי פנים, כלפי שלטון הכוח. זכור ויקטור הוגו, זכור אמיל זולה. גם רוסיה הצארית, הביזנטית, הפיאודלית-פחדה מפני פושקין, טולסטוי וגורקי. גם ברית המועצות של היום מפחדת מפני איש הרוח, וזה ההסבר לצנזורה החזקה, הקיימת במדינה זו.  

 

"פוחדים מ'דר' ז'יוואגו', פוחדים משיר אחד של ייבטושנקו. ואצלנו? אצלנו אין מפחדים, ופחות מכל-מאיש הרוח. ואצלנו-כלום לא סופרים ואנשי רוח, שירשו את מקום הרבי, עשו היסטוריה בגולה? כלום לא הם שקבעו את דעת ההמונים שעוררו את תנועת שיבת ציון? אבל כאן, בארץ, השתוקקנו לשלטון הכוח. זו הייתה התרופה הדרושה שלנו כדי להילחם בהיפרטרופיה של הרוח. החברה היא האנטיביוטיק נגד הרוח. ועכשיו-עכשיו אנו משלמים את המחיר. אנשי הרוח בעצמם עזרו לסלק את שלטון הרוח. הם שהטיפו נגד הרוחניות היתרה. והם הצליחו, הם הצליחו קצת יותר מידי..." .

 

לקריאת הראיון במלואו - לחצו כאן .

 


מידע נוסף

 

שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט – לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©