אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הרברט קלרק הובר
הרברט קלרק הובר 
 
פרנקלין דלנו רוזוולט
פרנקלין דלנו רוזוולט 
 
 צריף מגורים בשנות השפל
צריף מגורים בשנות השפל מתוך מאגר Gettyimages Imagebank
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 מלחמת העולם הראשונה
 אשראי
 קפיטליזם
 מיסוי
 מניה
 מילטון פרידמן
 פדרל ריזרב
 אקולוגיה
 ערבות
 הרברט קלרק הובר
 בצורת
 היד הנעלמה
 אדם סמית
 סובסידיה
 מושגים במיסוי
 דגלס מקארתור
 סחר חוץ
 משפחה פטריארכלית
 מרקסיזם
 הומניזם
 ברית המועצות
 קומוניזם
 ג'ון סטיינבק
 צילום אמנותי ותיעודי
 פרנקלין דלנו רוזוולט
 ניו דיל
 ג'ון מיינרד קיינס
 החוקה האמריקנית
 פשיזם
 מיליטריזם
 גרמניה
 מלחמת העולם השנייה
 הסכם ורסיי
 נאציונל-סוציאליזם
 אדולף היטלר
 בריטניה
 צרפת
 ארצות הברית של אמריקה
 מיתון
 השקעה וחיסכון
 בורסה לניירות ערך


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך
 מושגים ואישים בכלכלה


 
 
 

השפל הכלכלי הגדול


The Great Depression

הגורמים לפרוץ המשבר |  קריסה כלכלית |  השפעות חברתיות |  הניו דיל |  שפל עולמי |  סוף המשבר |  פרשנויות |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

השפל הכלכלי הגדול, המשבר הכלכלי הממושך ביותר והחמור ביותר בהיסטוריה המודרנית שפקד בעיקר את ארצות הברית, אך גם את שאר המדינות המתועשות, בין השנים 1929 - 1940. השפל התבטא במיתון חמור, בירידה חדה בייצור התעשייתי והחקלאי, בסגירת עסקים, בהתמוטטויות בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, באובדן חסכונות ונכסים ובאובדן מקומות עבודה. בשיאו, כ-15 מיליון אמריקאים (כרבע מכוח העבודה) היו מובטלים. ההשלכות החברתיות והפוליטיות היו מרחיקות לכת, בכל רחבי העולם.

 

בניגוד לדעה הרווחת, קריסת הבורסה בניו יורק ב"יום חמישי השחור", 24 באוקטובר 1929, לא החלה את המשבר אלא היתה סימפטום שלו, וחשפה בעיה מהותית בכלכלה העולמית המודרנית. 

 

 


הגורמים לפרוץ המשבר
הרקע למשבר טמון בתקופת הצמיחה הכלכלית התוססת והשינוי החברתי המהיר בארה"ב שלאחר
מלחמת העולם הראשונה – עשור השגשוג הידוע בכינויו "שנות ה-20 העליזות". תקופה זו אופיינה בדחיקת הערכים המסורתיים שהעלו על נס הסתפקות במועט ואורח חיים צנוע, לטובת תרבות עירונית צעירה שאחד מביטוייה העיקריים היה שאיפה להתעשרות מהירה ולצריכה ראוותנית. התעשייה ידעה השקעות מרובות במוצרים וברעיונות והגדילה פלאים את כושר הייצור שלה. במציאות הכלכלית של שנות ה-20 , הגדלת כושר הייצור גרם לעודף לעומת כוח הקנייה של רוב האוכלוסייה. ניתן למנות מספר גורמים שעיצבו את המציאות הבעייתית אשר קדמה לפרוץ המשבר:

 

1.פערי שכר ומתן אשראי: קפיטליזם דורסני, שנהנה מגיבוי ממשלתי בדמות קיצוצים במיסוי לבעלי הכנסות גבוהות ומדיניות של אי-התערבות, הגדיל את פערי ההכנסה במשק האמריקני עד כדי כך שהכנסתן של 0.1% מהמשפחות האמריקאיות מהמעמד העליון היתה שווה להכנסת 42% מהמשפחות מהמעמדות הנמוכים. פערי ההכנסה הגבוהים בין המעמדות לא אפשרו למרבית האוכלוסייה לרכוש מוצרי צריכה מההכנסה השוטפת, בעת שייצורם של אלו הלך והתרחב. כדי להתגבר על בעיה זו נתנו הבנקים אשראי ביד רחבה ובתנאים נוחים, לרבות משכנתאות – רוב הציבור האמריקני היה שקוע בחובות, שאותם ציפה להחזיר מהכנסה עתידית גבוהה יותר, הודות לצמיחה כלכלית מתמשכת. במיוחד, תנופת הבנייה היתה אדירה.

 

2. נפילת הבורסה: הבנקים, שהיו מעוניינים להפנות את הכספים המצטברים בידיהם להשקעה בבורסה, עודדו את סניפיהם לתת הלוואות נדיבות לאזרח הקטן בתנאי אשראי נוחים לצורך רכישת מניות. אווירת השגשוג יצרה בקרב ציבור המשקיעים אשליה שהבורסה מסוגלת לעלות עוד ועוד, וכתוצאה מכך נסחרו מניותיהן של רוב החברות בערכים העולים בהרבה על שוויין האמיתי, כמשתקף מפעילותן ומרווחיהן הממשיים. בועה זו החלה להתפקע באוקטובר 1929. למרבה ההפתעה, קשה למדי לזהות את הסיבות הישירות להתמוטטות הבורסה; מספר גורמים, כל אחד מהם פעוט כשלעצמו, הביאו לירידה מתמשכת בשערי המניות במשך חודש אוקטובר (לדעת מילטון פרידמן, שחקר את השפל הגדול לעומקו, אחת הסיבות העיקריות היתה מותו ב-1928 של בנג'מין סטרונג [Strong], נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב פדרל ריזרב, שהותיר את המערכת המוניטרית האמריקנית בלא מנהיג דווקא בשעתה הקשה ביותר). גורם אחר היה שקיעת שוק הנדל"ן, אחרי תקופה ממושכת של צמיחה מואצת, כבר ב-1928.

 

מכל מקום, לקראת סוף אוקטובר 1929 נרשמו ירידות חדות בשערי מניות, ועד לאמצע נובמבר נמחקו מרבית הרווחים מהשנתיים הקודמות – כ-30 מיליארד דולר. מדד שערי המניות צנח ב-33%. ההשפעה הפסיכולוגית והכלכלית של נפילת הבורסה היתה קשה ביותר. הציבור מצא עצמו שרוי בחובות שלא יוכל לשלמם, ולירידה בכוח הקנייה הלכה למעשה נלוותה התחושה שהצרכנים אינם יכולים עוד להרשות לעצמם את רמת הצריכה הקודמת. הביקוש למוצרי תעשייה ולנדל"ן צנח בבת אחת.

 

3. מיתון בחקלאות: למרות השגשוג הכלכלי, בעלי החוות נאלצו להתמודד עם מיתון ממושך. במהלך מלחמת העולם הראשונה ירד ייצור המזון באירופה בחדות, והביקוש לתוצרת חקלאית אמריקנית היתה גבוהה במיוחד. בתום המלחמה שב ועלה כושר הייצור של החקלאים באירופה והחוואים האמריקאים נאלצו להתמודד, בנוסף לחובות כבדים מימי המלחמה (שאז השקיעו רבות בפיתוח משקיהם, הודות לאשראי נדיב), עם תחרות שגרמה לנפילת מחירים דרסטית ולפגיעה ברווחיות.

 

יתר על כן, אזור המישורים הגדולים במערב התיכון, מקור רובה של התוצרת החקלאית האמריקנית, נקלע לקשיים משלו. עשרות שנים של פיתוח חקלאי מואץ, בלי כל התחשבות בתנאיו האקולוגיים של האזור, הביאו לאובדן פריון האדמה בסופו של דבר. שיטות חריש והשקיה שלא התאימו לתנאים המקומיים, והשימוש המוגבר בחיכון חקלאי, הפכו בתוך שנים ספורות, מאז 1920 בקירוב, שטחים רחבי ידיים ל"קערות אבק" שאינן ראויות לעיבוד חקלאי. איכרים רבים מספור איבדו את חוותיהם - בתיהם ומקורות פרנסתם - והפכו לנוודים למעשה.

 

3. חובות ממלחמת העולם הראשונה: עם תום המלחמה היתה ארה"ב לנושה העיקרית של חובות מדינות אירופה. בנקים אמריקנים רבים הסכימו להלוות כסף לאירופה, ללא כיסוי נאות. חובות אלו פגעו ביציבותה של מערכה הבנקאות הבינלאומית בסוף שנות ה-20. נוסף על כך, מערכת הבנקאות האמריקנית היתה בלתי-יציבה מלכתחילה, משום שהורכבה מאלפי בנקים קטנים שהפיקוח עליהם היה רופף מאוד. בעקבות נפילת הבורסה באוקטובר 1929 איבד הציבור את אמונו במערכת המונטרית הכושלת, והבנקים בכלל זה. כתוצאה מכך התמוטטו בנקים רבים, והיצע הכסף נעשה יותר ויותר בעייתי.

 

 


קריסה כלכלית
קריסת הבורסה בניו יורק נתנה את האות לפתיחתה של שרשרת של קריסות ענק במקביל לצניחת שערי מניות וירידת כוח הקנייה. כושר הייצור ירד במחצית, מאות מפעלים נסגרו ואלפים רבים של עובדים פוטרו - אחוז המובטלים זינק מ-3.2% ב-1929 ל-24.9% ב-1932. בני המזל שלא פוטרו נאלצו להשלים עם קיצוץ בשכרם, ואחרים נאלצו להסתפק בעבודות חלקיות ומזדמנות.

 

זמן קצר לאחר קריסת הבורסה נקלעו למעלה מ-5,000 בנקים לקשיי נזילות והתקשו לספק את כספי לקוחותיהם. עד לחורף 1932 - 1933 קרסה מערכת הבנקאות כמעט לחלוטין. בעקבות אובדן העבודה והחסכונות, לא נתאפשר לאנשים לשלם משכנתות ובתיהם עוקלו. כתוצאה מכך צצו שכונות פחונים רבות בשם הוברווילס (hoovervilles) על שמו של נשיא ארה"ב
הרברט ק. הובר שלא זכה לפופולריות גדולה, בלשון המעטה, באותם הימים. המחסור החריף בקורת גג ובמזון הוביל רבים לחטט בפחי זבל. למרות שמעטים מתו ברעב, נרשמו תופעות רבות של תת-תזונה.

 

מצוקת החוואים הלכה והעמיקה הן בשל המיתון ועיקול חוותיהם והן בשל אסונות טבע שונים כבצורת חמורה וסופות חול קשות שכונו "קדרות האבק" (Dust Bowls). חוואים רבים מאזור המשורים הגדולים (Great Plains; ערבה נרחבת השוכנת מזרחית להרי הרוקי), "אסם התבואה" של ארה"ב, נאלצו להגר, בעיקר לקליפורניה ושם לא תמיד התקבלו בסבר פנים יפות.

 

תצלום של דורותיאה לנג: "אמא מהגרת" (מתוך מאגר Gettyimages/Imagebank)

 

למרות הדעה הרווחת שממשלו של הנשיא המכהן הרברט ק. הובר נקט בשיטת ה"יד הנעלמה" ברוח אדם סמית, וסירב להתערב במשק האמריקני, לא כך היו פני הדברים במדויק. כנשיא, הובר צירף לממשלו אילי הון ותעשייה רבים. מדיניותו הכלכלית התבססה על הרעיון שהורדת מסים תמריץ את המגזר העסקי ותחולל צמיחה, ועל התערבות ממשלתית מזערית במשק.

 

כשהתרסקה הבורסה האמריקנית באוקטובר 1929 דחה הובר קריאות להתערבות הממשל הפדרלי, משום שהאמין שהמשבר - השפל הכלכלי הגדול - הוא זמני בלבד, ויש לאפשר לכוחות השוק לפעול ללא הפרעה. עם התגברות המשבר שינה הובר את עמדתו במידה מסוימת ונקט בשורת צעדים כלכליים למזעור הנזקים למשק: הטלת מכסי מגן על שורה של מוצרים, מתן סובסידיות ותכניות סעד, הקלות במיסוי, הקמת מפעלי עבודה ציבורית למובטלים. 

 

מהלכיו של הובר לא הועילו במידה ניכרת והתמיכה הציבורית בו הגיע לשפל המדרגה כשהורה לגנרל דגלס מק'ארתור לפזר בכוח הפגנה נגד מדיניותו הכלכלית. בעקבות זאת נהרגו מספר אזרחים ונפצעו רבים. מתנגדיו של הובר טענו שהוא מעדיף לתמרץ את החברות הגדולות מאשר לעזור לנזקקים; להגנתו טען שסייע לנזקקים על ידי מתן עבודות ציבוריות.

 

לאחד ממהלכיו של ממשל הובר היתה גם השלכה עולמית: המס שהוטל על סחורות מיובאות במטרה לעודד קניית תוצרת מקומית התגלה כחרב פיפיות. מס זה היקשה על מדינות אירופה לסחור עם ארה"ב, פגע קשות בכלכלתן ובסופו של דבר היקשה עליהן להחזיר את חובותיהם לנושים – רבים מהם בנקים בארה"ב. כתגובה, הטילו גם הן מכסי מגן ופגעו קשה בסחר החוץ.

 

בסיכומו של עניין, המדיניות הכלכלית של הממשל בארה"ב לא צלחה, ולדעת רבים אף החמירה את המצב הכלכלי בארה"ב, ויתר על כן – ייצאה אותו למדינות אירופה.  

 


השפעות חברתיות

לשפל הכלכלי היו השפעות חברתיות עמוקות, אחת מהן היתה ערעור התא המשפחתי המסורתי. כיוון שהענפים העיקריים שנפגעו מהשפל היו ענפי התעשייה הכבדה שלא העסיקו נשים באופן מסורתי, הפכו נשים רבות למפרנסות העיקריות במשפחה. יתר על כן, פקידות, הוראה ועבודת רווחה – תפקידים שאוישו בעיקר על ידי נשים - סיפקו שפע של עבודה בתקופת המשבר. גברים רבים שאיבדו את עבודתם נאלצו להסתמך על נשיהם וילדיהם.

 

 

ילדה בדרכה לעבודה כפי שתועדה על ידי דורותיאה לנג (מתוך מאגר Gettyimages/Imagebank)

 

קשיי הפרנסה פקדו גם את אוכלוסיות המיעוטים, אם כי בתחילת המשבר הם נפגעו פחות היות שממילא היה מצבם הכלכלי נחות ביחס ללבנים. עם התפתחות המשבר, רבים מהם פוטרו בכדי לאפשר העסקת לבנים.

 

בעקבות המצב הכלכלי הקשה, נהרו רבים אחר תיאוריות מרקסיסטיות ואחר מודל לחברה הומנית יותר. עיניהם של רבים הופנו לכיוון ברית המועצות ה קומוניסטית. בשנת 1932 זכה המרקסיזם לפריחה כאשר 53 מאנשי הרוח המובילים בארה"ב הכריזו על תמיכתם במפלגה הקומוניסטית האמריקנית.

 

כרזת תעמולה של המלפגה הקומוניסטית האמריקנית בשנות השפל הגדול

 

השפל מצא ביטוי רב באמנות, החל מפרוזה כפי שמתואר בספרו של ג'ון סטיינבק, "ענבי זעם" [1939], דרך ראיונות עיתונאיים של מהגרי עבודה וכלה בצילום התיעודי במטרה להשמיע את קולם של הנדכאים. רבים מהצלמים והעיתונאים סיירו לכל אורכה של ארה"ב ותיעדו את מראה עיניהם. הצלמת דורותיאה לנג תיעדה את העוני, הדלות והאומללות בצילומיה המפורסמים של מפעלים נטושים, שכונות פחונים ואנשים קשי יום.

 

 


הניו דיל

בבחירות לנשיאות ארה"ב שנערכו ב-1932 ניצח מועמד המפלגה הדמוקרטית פרנקלין דלנו רוזוולט, לא מעט בזכות הרפורמה הכלכלית שכלל במצעו  - תכנית ה"ניו דיל". מבקריו של רוזוולט טוענים שתכנית ה"ניו דיל" המשיכה למעשה את צעדיו של הובר ולא שיפרה את המצב הכלכלי ואף תרמה להארכת תקופת המשבר. 

 

מדיניות ה"ניו דיל" של רוזוולט כללה שורה של תקנות וחוקים שכללו התערבות יזומה של הממשל הפדרלי בפעילות הכלכלית, ברוח הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס, ובניגוד לרוח מדיניות ה"יד הנעלמה". אחדים מצעדי החקיקה נתקלו בביקורת קשה, וחלקם אף בוטלו על ידי בית המשפט העליון, בנימוק שהם מנוגדים לחוקת ארה"ב.

 

החוקים והתקנות שיזם הנשיא רוזוולט עסקו בהחזרת הביטחון הציבורי במערכת הבנקאית (בעיקר באמצעות הגברת הפיקוח הפדרלי על הבנקים), סיוע בדיור מוזל, סיוע לחקלאים ומיזמי ענק ממשלתיים שנועדו לספק תעסוקה למובטלים ולהבטיח להם קיום מינימלי. בנוסף כלל ה"ניו דיל" העלאת המסים המוטלים על העשירים, וכן הגבלות שונות על פעילותם של עסקים פרטיים בתחום התעסוקה, דוגמת חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ורשימת תקנות העוסקות בזכויות עובדים. במסגרת התוכנית הונהגו לראשונה ביטוח לאומי בארה"ב, קצבאות זקנה, דמי אבטלה ומערכת של סעד לנזקקים, כולל ילדים. רוזוולט הכריע בעד יצירת גירעון תקציבי על מנת לממן פעולות אלה.

 

לקראת סוף שנות ה-30 עבר מוקד העניין הציבורי בארה"ב מכלכלה לנושאי ביטחון וחוץ, ומדיניות ה"ניו דיל" הגיעה אל סופה.

 

השפעתה בפועל של מדיניות הניו דיל על הכלכלה האמריקנית שנויה במחלוקת ציבורית ומחקרית, אך ההערכה המקובלת היא כי מדיניות זו הביאה לשיפור מועט וזמני בכלכלת המדינה. במישור אחר, הערכה מקובלת נוספת היא כי למדיניות הניו דיל היתה השפעה ארוכת טווח ומהותית על מערכת היחסים בין האזרח לשלטון בארה"ב, והעלאת רמת מחויבות השלטון לקיומו של הפרט. כמו כן נטען כי הניו דיל הביא ליצירת מגנוני פיקוח וויסות שלטוניים שתרמו ליציבותה של הכלכלה האמריקנית בשנים הבאות. 

 


שפל עולמי

המשבר הכלכלי החמור במדינות אירופה סייע לעליית משטרים פשיסטיים ומיליטריסטיים במספר מדינות כגרמניה שאימצו מדיניות חוץ אגרסיבית אשר הובילה למלחמת העולם השנייה.

 

גרמניה, שנאבקה לשלם את חובותיה על פי הסכם ורסיי, סבלה יותר מכל מדינה מתועשת אחרת - כמעט 40% מכלל כוח העבודה הגרמני היה מובטל. על רקע המשבר הכלכלי החמור ואי-השקט הפוליטי, חלה עלייה מתמידה בפופולריות של המפלגה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, שהבטיח לשקם את כלכלת גרמניה ואת כוחה הצבאי. עם עלייתו לשלטון אימץ היטלר מדיניות כלכלית מתערבת ששירשה את האבטלה הגואה וכללה בין השאר יצירת מקומות עבודה בעזרת מתן עבודות ציבוריות ותהליך חימוש מואץ.

 

בבריטניה, שסבלה מאבטלה גבוהה ממילא במהלך שנות ה-20, לא הורגש המיתון יתר על המידה. בנוסף, שלא כמו בארה"ב, לבריטניה היה מערך רווחה שהקל על נטל המובטלים.

 

בצרפת הורגש המיתון עוד פחות משום שהתעשייה במדינה היוותה רק חלק מזערי מהכלכלה , וזאת בנוסף לעובדה שכוח העבודה במשק הצרפתי היה בלאו הכי נמוך מאוד עקב מותם של חיילים צרפתים רבים במהלך מלחמת העולם הראשונה.

 


סוף המשבר

השפל הכלכלי הגדול הגיע לסופו בתחילת שנות ה-40. זיהוי הגורמים לקץ המשבר שנוי במחלוקת מחקרית. יש הטוענים שקיצו של המשבר הגיע בזכות תכנית ה"ניו דיל" של רוזוולט.

 

אחרים סוברים שתכנית ה"ניו דיל" של רוזוולט איננה שונה למעשה מתכנית פעולתו של הובר והסיבה האמיתית לסיום המשבר טמונה בכניסת המשק האמריקני ל"כלכלת מלחמה" – כלומר עם העלייה בייצור הצבאי (שהצריך מאות אלפי ידיים עובדות) בסוף שנות ה-30, טרם כניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה.

 


פרשנויות
שני הסברים מנוגדים זה לזה מנסים למפות את הגורמים לתחילתו של המשבר ומהלכו:

 

לדידם של הכלכלנים
מילטון פרידמן ואנה שוורץ, פרץ המשבר משום שהבנק המרכזי בארה"ב, הפדרל ריזרב, אִפשר ל- 40% מהבנקים במדינה לקרוס בין השנים 1929 - 1933 (לשם המחשה, מדובר בכ-10,797 בנקים שקרסו ב-1929 מתוך 25,568). מאחר שהפיקדונות לא היו מבוטחים, קריסת הבנק גרמה למחיקת חסכונותיהם של המשקיעים ופגעה בתזרים המזומנים. מ-1929 עד 1933 צנח תזרים ההון בשליש ובכך מנע השקעות חדשות ופגע בצמיחת המשק האמריקני. פרידמן ושוורץ טוענים כי מדיניות הממשל האמריקנית מנעה במתכוון הזרמת כספים למשק וגרמה למיתון החמור שהתפשט גם לאירופה.

 

בניגוד לדעתם, סובר הכלכלן צ'רלס קינדלברגר ( Charles Kindelberger) כי השפל הגדול נגרם בשל מחסור במנהיגות כלכלית. לשיטתו, עד למלחמת העולם הראשונה, תמרצה בריטניה את הסחר העולמי על ידי פתיחת שווקים והשקעות חוץ ומנעה משברים על ידי הלוואות חירום. לאחר מלחמת העולם השנייה, הנהיגה ארה"ב במידה רבה את הכלכלה העולמית, אך בין שתי המלחמות נעדרו השווקים בעולם הנהגה כלכלית דומיננטית. מדינות רבות לא נקטו בצעדי חרום מתבקשים לבלימת המשבר ואף החמירו אותו במידה מסוימת כאשר הן קיצצו ביבוא והטילו מכסי מגן במקום לעודד סחר חוץ. בכך סובר קינדלברגר כי האשמה לפרוץ המשבר רובצת על כתפי כל המדינות המתועשות, ולאו דווקא על ארה"ב, היות שמדיניות לקויה בסחר של מט"ח היתה מנת חלקן של כל המדינות שהטילו מיסי מגן על סחורתן.

 


מידע נוסף

 

  • עבודה ושכרה בצידה - כסף מניע את העולם, עבודה מניעה את האדם. מה בין עבודה לאושר, אליבא דה קונפוציוס? מה חשב רוברט פרוסט על קידום בעבודה? אנציקלופדיה ynet מזמינה אתכם לקרוא ולהחכים - ציטוטים של אישים מפורסמים על כסף ופרנסה.

     לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

  • כשבגרוש היה חור - מסע ייחודי בתולדות הכלכלה הישראלית וקלקלותיה, מימי הקמת המדינה, דרך הצנע והקיצוב שהולידו את תרבות השוק השחור, הפרוטקציה וה"ישראבלוף", לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן

 


בחנו את עצמכם
.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©