אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


סיקסק, עמק החולה
סיקסק, עמק החולה צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
 
ביצי הסיקסק
ביצי הסיקסק צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 סוונה
 ביוגיאוגרפיה
 חיפושיות
 נמליים
 עכבישאים
 תולעים
 סרטנים
 רכיכות
 התנהגות בעלי חיים
 ביצה
 דגירה
 עופות
 חופמיים
 עמק החולה
 כותנה
 סלק


תחומים קשורים
 זואולוגיה


 
 
 

סיקסק


Hoplopterus spinosus

מבנה גוף |  תפוצה |  התנהגות |  קינון ותטולה |  הדגירה |  האפרוחים

סיקסק, מין עוף מהסוג חופמי במשפחת החופמיים.  נפוץ באיזורי ביצות וגדות מקורות מים.

 

עד לשנות ה-60  היה הסיקסק דוגר שכיח למדי בארץ ישראל בעמקים הצפוניים: עמק החולה, בקעת כנרות ועמק בית שאן. במהלך השנים לאחר מכן התרבה מאוד, כנראה עקב ריבוי שדות שלחין (בהשקייה מלאכותית), בעיקר כותנה, סלק סוכר ופרחים, וכן עקב חיסול הצמחייה לאורך בריכות הדגים ותוספת מאגרי מים וחמצון.

 

 


מבנה גוף

גופו של הסיקסק מכונס וצווארו קצר ועבה. המקור שחור, קצר יחסית, עבה וחזק למדי. הרגליים שחורות, גבוהות וחזקות, ובכל אחת מהן 3 אצבעות. הזנב קצר יחסית ואורכו כמחצית מאורך הכנף. הסיקסק בולט בניגוד שבין צבעי נוצותיו: הקודקוד, הגרון והחזה שחורים; הלחי, צדי הצוואר והבטן לבנים. סוככות הכנפיים והגב חומים-אפרפרים. נוצות הקודקוד ארוכות ויוצרות ציצית קטנה. הכנפיים ארוכות למדי ורחבות, ובמעוף מתבלט בהן דגם שחור לבן. דורבן קשה ומחודד במפרק הכנף משמש להגנה ולהתקפה.

 

בין הזכר לנקבה אין הבדלים ניכרים ואין גם הבדלי לבוש עונתיים האופיינים לקיץ ולחורף. אורך גופו של הסיקסק 23 - 29 ס"מ, אורך כנפו 19 - 20.5 ס"מ, מוטת כנפיו 70 - 80 ס"מ ומשקלו 100 - 170 גרם.

 


תפוצה

צילום: דלית שחם

 

הסיקסק הוא מין מונוטיפי (מין שלא תוארו בו תת-מינים שונים), הנפוץ בעיקר ברצועת הסוונות שמדרום לסהרה, ממאוריטניה עד קניה, וכן בסודן, במצרים, בישראל, בעירק, בסוריה, בטורקיה וביוון. אוכלוסיותיו הצפוניות (יוון, טורקיה וסוריה) נודדות, ובשאר תחומי תפוצתו הוא יציב. בארץ ישראל זהו איפוא עוף יציב בעיקרו.

 


התנהגות

הסיקסק ניזון בעיקר מחרקים דוגמת חיפושיות  ונמלים, אך גם מעכבישים, תולעים, סרטנים ירודים ורכיכות. את מזונו הוא מאתר באמצעות חוש הראייה וממהר לתופסו.

 

הסיקסק חי לרוב בזוגות. הקשר בין בני הזוג עשוי להימשך עונה אחת או שנים רבות. בני הזוג שוהים לרוב כל ימות השנה בתחומי נחלתם ועשויים להגן עליה גם בחורף. לעתים הם מתלהקים בחורף במקומות שופעי מזון, אך שבים לעת ערב לנחלותיהם. להקות החורף, המונות לעתים עשרות פרטים, כוללות גם פרטים חורפים, צעירים וכן בוגרים חסרי נחלה.

 


קינון ותטולה

לקראת עונת הקינון מתגברת עוצמת ההגנה על הטריטוריה, ובקרבות עליה עם סיקסקים אחרים הם משתמשים בדורבן שבכנף. לעתים סמוכות הטריטוריות זו לזו וצפופות למדי. כך דגרו עשרות זוגות בחופי אגם החולה לפני ייבושו. הזכר חופר גומות אחדות בקרקע חשופה והנקבה בוחרת אחת מהן כקן. קוטר הקן 10 - 12 ס"מ ואין הוא מרופד לרוב, או שקרקעיתו מרופדת בעשבים ובזרדים יבשים מעטים.

 

בתטולה יש לרוב 4 ביצים. ההטלה מתרחשת אחת ליומיים. צבעה של הביצה בז' כהה והיא מוכתמת מכל צדדיה בכתמים חומים כהים, שגבולותיהם אינם חדים כגבולות הכתמים בביצת התמירון, הדומה לה. לעתים נדירות, בעיקר בין חלוקי אבן, עשויה הביצה להיות כמעט לבנה. גודלה 29X40 מ"מ ומשקלה כ-16 גרם.

 


הדגירה

הדגירה מתחילה באופן חלקי כבר עם הטלת הביצה הראשונה, תוך הפסקות הולכות ומתקצרות עד להטלת הביצה האחרונה, ורק מאז הדגירה רצופה. הדגירה נמשכת 22 - 24 יום, ושני ההורים לוקחים בה חלק, אך חלקה של הנקבה גדול יותר. מדי פעם, בעיקר לאחר חשיפת הביצים לשמש, מרטיב הדוגר את נוצותיו בטרם ישוב למשמרתו.

 

 

הסיקסק דוגרת על ביציה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

 

בתקופת הדגירה גוברת תוקפנותם של הסיקסקים. עם חדירת אדם לשטחם הם עפים אל על ומרבים לצרוח בקולות אזהרה חדים ומתכתיים. לנוכח בעל חיים, ולו גם גדול כסוס או פרה, הם עומדים פרושיי כנפיים וקוראים תיגר. מדי פעם הם מנסים גם לתקוף את הפולש בצלילות תלולות, ולפגוע בראשו במקורם. על פי תצפיות נראה כי הזכר תוקפני יותר, והנקבה מצטרפת אליו. לעתים מצטרפים גם הזוגות השכנים למקהלת התגודדות. עוצמת התגובה גוברת עם בקיעת האפרוחים.

 


האפרוחים

בקיעת האפרוחים סינכרונית (בו-זמנית) בדרך כלל, אם כי לעתים חולפים 2 - 3 ימים מהופעת הסדק הראשון בקליפת הביצה ועד להגחת האפרוח. האפרוחים בוקעים פקוחי עיניים ועוטים פלומה צפופה בגוני זהוב, אפרפר ושחרחר מגבם ולבנבן מגחונם. הם אוכלים בעצמם מיומם הראשון, אך מונחים ומוגנים על ידי הוריהם, המצילים עליהם או מחממים אותם כשהם נשענים על פיסת רגלם. עם הופעת אויב, משמיעים ההורים קריאת אזהרה: האפרוחים נצמדים מיד לקרקע, ואילו בוגרים יותר רצים להיחבא במקום מחבוא מתאים. הן אלה והן אלה יישארו במקומם עד אשר ישמיעו ההורים קול הרגעה.

 

 

הסיקסק שומרת על אפרוחה (צילום: יעקב גפן,לע"מ)

 

האפרוחים פורחים כשהם בני 6 - 7 שבועות, וזמן קצר לאחר מכן הם נעשים עצמאיים, משוטטים ומתקבצים ללהקות. לצעירים ניצוי דומה לזה של הבוגרים, אך הוא בהיר יותר ואינו עז כל כך. הסיקסקים דוגרים פעמיים ולעתים שלוש פעמים בשנה. בעת הדגירות החוזרות מטפל הזכר באפרוחי התטולה הקודמת, ואילו הנקבה דוגרת כמעט לבדה. עונת הקינון של הסיקסק ארוכה: אפשר למצוא הטלות מסוף חודש מרס, ולעתים אפשר לראות אפרוחים קטנים גם בחודש ספטמבר.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©