אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


השיח' עבד אל-כרים עובייד ומצטפא דיראני הוחזקו במעצר מנהלי בטענה שהם מהווים סכנה לביטחון המדינה
השיח' עבד אל-כרים עובייד ומצטפא דיראני הוחזקו במעצר מנהלי בטענה שהם מהווים סכנה לביטחון המדינה צילום: ג'רמי פלדמן
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 חופש התנועה והמעצר המנהלי באתר האגודה לזכויות האזרח


ערכים קשורים
 זכויות האדם
 אמנות ז'נווה
 מלחמת העולם השנייה
 מנדט
 צה"ל
 מלחמת ששת הימים
 אנתיפאדה
 בית המשפט העליון


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 חוק ומשפט
 ישראל והציונות


 
 
 

מעצר מנהלי


Administrative detention

מעצר מנהלי, תפיסת אדם והחזקתו או הגבלת תנועותיו, על סמך הוראה של הרשות המבצעת, ולהבדיל ממעצר רגיל, ללא דיון שיפוטי בנוגע לצורך במעצר, ללא כתב אישום והעמדה למשפט ולרוב לתכלית של מניעת סכנה עתידית.

המשפט הבינלאומי מכיר במעצר המנהלי כאמצעי מניעתי חוקי בנסיבות מסוימות, בדרך כלל כאלה המהוות מצב חירום בטחוני. יחד עם זאת בשל החשש כי האמצעי ינוצל לרעה ובשל הפגיעה המובנית שבו בזכויות אדם ובחירותו הבסיסית, קובע המשפט הבינלאומי הגבלות ברורות על אופן הפעלתו:

-מעצר מנהלי יבוצע רק למטרות של מניעת אלימות או סכנה לביטחון ולא ישמש כאמצעי ענישה.

-יש להפעילו רק במידה וצעדים אחרים הפוגעים בחומרה פחותה יותר בזכויות אדם ננקטו והוכחו כלא יעילים.

-תישמרנה זכויותיו הבסיסיות של העצור, לרבות ייצוגו המשפטי, זכותו לערער על המעצר והקפדה על תנאי מעצר נאותים.

הוראות מיוחדות לגבי אופן יישומו של מעצר מנהלי המתבצע על ידי צדדים לוחמים קבועות באמנת ז'נווה הרביעית. על פי אמנה זו, עצירים מנהליים בשטח כבוש יוחזקו בתחומי השטח הכבוש ואין להעבירם לתחומי המדינה הכובשת. השימוש באמצעי יעשה רק מטעמים ביטחוניים מהותיים וחיוניים וקיים איסור מוחלט לנקוט בו כאמצעי קולקטיבי.

השימוש במעצר המנהלי, בעתות חירום, אינו נדיר. כך למשל, אישר הפרלמנט הבריטי, במהלך מלחמת העולם השנייה, נקיטת אמצעי של מעצר מנהלי במסגרת חקיקת חירום. כך גם, עם כניסתה של ארצות הברית לאותה מלחמה, נכלאו במחנות מעצר המוניים אלפי אמריקנים ממוצא יפני.

בישראל הוגדרה הסמכות לביצוע מעצר מנהלי עוד בתקופת המנדט, בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. עם הקמת המדינה נותרו התקנות בתוקפן בעטיו של המצב הביטחוני. בשנת 1979 הוחלפו התקנות המנדטוריות בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים). החוק ניסה ליצור איזון בין הצרכים הביטחוניים אשר לא תמיד ניתן להתמודד עמם בנקיטת אמצעים פליליים רגילים, לבין החובה להקפיד בשמירתם של ערכי יסוד כמו חירות הפרט. החוק מסמיך את שר הביטחון לעצור אדם הנמצא בתוך ישראל, במעצר מנהלי, מטעמים של בטחון המדינה או הציבור ולתקופה שלא תעלה על חצי שנה. שר הביטחון רשאי להאריך את הצו בחצי שנה נוספת בכל פעם. החוק מחייב את הבאתו של העציר בפני שופט בתוך 48 שעות מעת מעצרו ובחינה של הצורך במעצר מדי שלושה חודשים לכל הפחות על-ידי נשיא בית משפט מחוזי. חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) תקף רק בעת מצב חירום שהוכרז על ידי הכנסת, אולם מאז הקמת המדינה ועד לימינו נשמר בישראל ברציפות מצב החירום.

בשטחי יהודה ושומרון לא מבוצעים המעצרים המנהליים לפי חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), אלא בכפוף לצו בדבר מעצרים מנהליים שהנפיק צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים ואשר הותאם במהלך השנים לרוח החוק. הצו מסמיך מפקד צבאי בשטחי יהודה ושומרון לעצור אדם לתקופה מרבית של שישה חודשים, ולהאריך את תוקף הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. להבדיל מחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) הצו אינו מחייב הבאה של העציר בפני שופט. יחד עם זאת, רשאי העציר, לערער על המעצר או הארכתו המעצר בפני שופט צבאי.

לפי נתונים הנמסרים על ידי גופים בינלאומיים נעצרו במעצר מנהלי, מאז תחילתה של האנתיפאדה הראשונה בשנת 1987, אלפי פלסטינאים, לפרקי זמן הנעים בין חצי שנה למספר שנים. בנוסף, החזיקה ישראל במעצר מנהלי שני חברי ארגון טרור לבנונים, השיח' עבד אל-כרים עובייד ומצטפא דיראני, שנתפסו בידיה והוחזקו במעצר מנהלי לצורך משא ומתן עתידי אודות נעדרים ושבויים ישראלים, בטענה כי הם מהווים סכנה לביטחון המדינה. בינואר 2004 שוחררו דיראני ועובייד במסגרת עסקת שבויים בין ישראל לארגון החיזבאללה.

בית המשפט העליון הישראלי עסק רבות בעניין המעצר המנהלי וקבע כי בביצוע הליך זה יש לתת את שיקול הדעת לשני צרכים מנוגדים: מצד אחד - הצורך בשמירה על ביטחון המדינה, ומן הצד השני - הצורך במדינה דמוקרטית לנהוג בהתאם לעקרון כי יש לשמור על כבודו ועל חירותו של כל אדם. על הממשלה והצבא לבסס את מדיניותם ופעולותיהם בעניין המעצר המנהלי, תוך התייחסות לשני צרכים אלה. אף על פי כן, טוענים ארגונים בינלאומיים ברחבי העולם, כי ישראל פועלת בשיטתיות בניגוד להגבלות המוגדרות במשפט הבינלאומי בהתייחס למעצר המנהלי ותוך הפרה בוטה של זכויות אדם. בהתאם לכך, זוכה מדינת ישראל לביקורת חריפה על מדיניותה בנושא.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©