אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כוחות בעלות הברית נוחתים בחופי נורמנדי, יוני 1944
כוחות בעלות הברית נוחתים בחופי נורמנדי, יוני 1944 צילום: איי פי
 
המצביא האמריקאי אייזנהאואר משוחח עם צנחנים אמריקאיים ביום הפלישה לנורמנדי
המצביא האמריקאי אייזנהאואר משוחח עם צנחנים אמריקאיים ביום הפלישה לנורמנדי צילום: איי פי
 
המצביא הבריטי ברנרד מונטגומרי
המצביא הבריטי ברנרד מונטגומרי צילום: אימג'בנק / GettyImages
 
חוף נורמנדי כיום
חוף נורמנדי כיום צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 היום הארוך ביותר - כתבה באתר ynet


ערכים קשורים
 הקרב על בריטניה
 סר וינסטון צ'רצ'יל
 פריץ טודט
 ארווין רומל
 קרל רודולף גרד פון רונדשטט
 אדולף היטלר
 תעלת לה מנש
 דווייט דייוויד אייזנהאואר
 מאונטבטן, לורד לואי פרנסיס אלברט ויקטור ניקולס
 טנק
 ג'ורג' פטון
 אניגמה
 גאות ושפל
 ברנרד לו מונטגומרי
 מלחמת העולם השנייה


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך


 
 
 

מבצע אוברלורד


Operation Overlord

הרקע: "מבצר אירופה" |  הכנות בעלות-הברית |  יום הע' |  הסיבות העיקריות להצלחת המבצע |  לאחר מעשה

מבצע אוברלורד, מהחשובים שבמבצעי מלחמת העולם השנייה: נחיתתם של כוחות בעלות-הברית ביוני 1944 בחוף נורמנדי שבצרפת, אשר הוליכה לשחרור צרפת ובסופו של דבר להבסת גרמניה הנאצית. היה זה מבצע הנחיתה הגדול בהיסטוריה הצבאית.

 

נחיתת כוחות בעלות-הברית בנורמנדי. לפירוט - לחצו על המפה

 


הרקע: "מבצר אירופה"

מאז נפילת צרפת בקיץ של 1940 עמדה בריטניה לבדה במערכה נגד גרמניה באירופה. במשך זמן מה עסקו הגרמנים בהכנות לפלישה לתחומה, ואף נתנו שם קוד למבצע, "ארי הים". אך עמידתו האיתנה של חיל האוויר המלכותי ב"קרב על בריטניה" הניעה אותם לדחות את הרעיון ל-1941, ושוב ל-1942, ובינתיים הצטרפו למלחמה ברית המועצות וארצות הברית. מרגע שהסכימו ביניהן בעלות-הברית כי מטרת המלחמה המרכזית שלהן באירופה היא כניעת גרמניה בלא תנאי והפלת המשטר הנאצי, היה ברור שיהיה עליהן לפלוש ליבשת. וינסטון צ'רצ'יל דגל בפלישה לאיטליה - "שיפולי הבטן הרכים של אירופה," כלשונו הציורית - אך האמריקאים דחו את הרעיון וקבעו כי רק נחיתה בחוף האטלנטי של אירופה באה בחשבון: רוצה לומר, בצרפת. איטליה נותרה בגדר זירת מלחמה משנית עד תום המלחמה.

 

בסוף הקיץ של 1942 הכירו הגרמנים בכך שתוכניתם לפלוש לבריטניה אינה עתידה להיות בת-ביצוע בעתיד הנראה לעין, ואילו פלישה בכיוון ההפוך עתידה להתרחש בלי ספק. הם פתחו איפוא במבצע הבנייה הגדול ביותר בתולדות אירופה - הקמת "החומה האטלנטית" סביב "מבצר אירופה", לכל אורך החוף הנתון לשליטה נאצית, מגבול צרפת עם ספרד ועד גבול גרמניה עם דנמרק. בשלב מסוים עבדו על הקמת החומה מעל 100,000 איש, רבים מהם עובדי כפייה של ארגון "טודט". בנובמבר 1943 הוטל הפיקוד על החומה על פלדמרשל ארווין רומל שחזר כמה חודשים לפני כן מאפריקה הצפונית, שם הובסו כוחותיו, ופיקד עתה על כוחות גרמניה בצפון איטליה.

 

רומל השקיע מרץ רב בבניית הביצורים, אף שמפקדו הישיר קרל פון רונדשטט, מפקד פיקוד המערב הגרמני, לא בטח בהם כלל. היטלר סמך את ידו על תוכניות רומל, אשר כללו מכשולים ומוקשים רבים מספור בחוף הים עצמו, עמדות מקלעים במקומות שולטים מעל החוף, וארטילריה בעורף. כן הוצפו שטחים נמוכים ונזרעו מוקשים ומכשולים הרחק מעבר לקו החוף, כדי להכביד על נחיתת כוחות מוטסים. רונדשטט היה סבור שיש להניח לבעלות הברית לפתוח בנחיתה, ואז להטיל נגדם עתודות חזקות; אך רומל בז לדעתו ופסק (בגיבויו של היטלר) כי הפלישה תיהדף על קו המים.

 

מחלוקת אחרת בשורות הגרמנים נגעה למקום הנחיתה הצפוי. המקום הסביר ביותר היה פָּה דֶה קָלֶה, החלק הצר ביותר של תעלת לה מנש - בין קלה ודייפ (שם ערכו בעלות-הברית פשיטה עקובה מדם בשנת 1942) - וזו היתה אחת הסיבות לכך שבעלות-הברית לא בחרו בו בסופו של דבר. אך הגרמנים נותרו משוכנעים כי הפלישה תתרחש בצפון צרפת; אפילו היטלר, שהתנבא בשעתו כי הפלישה תתרחש בנורמנדי, אישר את תוכניותיו של רומל, שהציב את הארמייה ה-15 שלו, החזקה יותר, בצפון. הארמייה ה-7 החלשה ממנה, בדרום, היא שנשאה בסופו של דבר בנטל הבלימה. חשוב מכול, היטלר פקד כי דיביזיות הפאנצר (שריון) שבעתודה, אשר נמצאו בעורף, יוכפפו לו אישית ולא יופעלו בלי הוראה ממנו עצמו.

 

לבסוף, רצה המקרה ורבים מן המפקדים הגרמנים לא נמצאו במפקדותיהם ביום הפלישה. רומל עצמו יצא לחופשה בגרמניה יומיים קודם לכן, ומפקדים רבים השתתפו במשחק מלחמה שנערך ברואן, הרחק מהחזית. מפקד דיביזיית הפאנצר 21 - היחידה שנמצאה במרחק סביר מאתר הפלישה - יצא לביקור אישי בפריס.

 


הכנות בעלות-הברית

כמה חודשים אחרי כניסת ארה"ב למלחמה החל מבצע "בולרו" – ריכוז כוחות אמריקניים אדירים בדרום אנגליה. עד תחילת יוני 1944 הגיעו לבריטניה 2 מיליון אנשי צבא אמריקאים, ועוד רבע מיליון קנדים. בסוף 1943 קיבל הגנרל האמריקאי דווייט ד' אייזנהאואר את תפקיד המפקד העליון של כוחות בעלות-הברית בזירה האירופית. בעצה אחת עם מפקד המבצעים המשולבים הבריטי, לורד לואי מאונטבטן, הוחלט כי הפלישה תיערך בנורמנדי, והוחל בתכנון מפורט של המבצע הצבאי המסובך בהיסטוריה. 

ציטוט - דווייט דייוויד אייזנהאואר
מפקד חיל המשלוח של בעלות הברית באירופה, נואם בפני החיילים בתחילת המבצע
"עיני העולם כולו נשואות אליכם. תקוותיהם ותפילותיהם של האנשים שוחרי החירות בעולם כולו צועדות איתכם".

 

ההכנות היו מרובות ודקדקניות, ורוב הכוחות האמורים להשתתף בנחיתה עברו אימונים בלוחמה אמפיבית. הבריטים פיתחו טנקים ייעודיים מסוגים שונים, כמו טנקי מורג לפיצוץ מוקשים, טנקי להביור, טנקים אמפיביים ועוד.

 

בה בעת התנהלו מבצעי הטעיה מודיעיניים, שנועדו לבסס את אמונתם של הגרמנים בפלישה בפה דה קלה. לצורך זה הוקמו בין השאר מחנות-דמה גדולים בדרום-מזרח אנגליה, הגם שריכוז הכוחות העיקרי היה בדרום. תוכניות-שווא הודלפו לסוכנים גרמנים ידועים, ואפילו גנרל פטון האמריקאי התבקש לביים פליטת-פה פומבית על כך שהוא מתעתד להגיע לקלה. היה בידי הגרמנים מידע רב למדי על הפלישה הצפויה ואף על מועדה המקורב, אבל המיקום הוסתר מהם היטב, וסיפק גורם הפתעה חשוב מאין כמוהו. לעומת זאת, בעלות הברית נהנו ממידע מודיעיני רב ומדויק, בין השאר הודות לפיצוח הצופן הגרמני הקרוי "אניגמה," ולמידע שמסרה המחתרת הצרפתית, הרזיסטנס.

 

קביעת המועד המדויק היתה תלויה בשלושה גורמים שלפיקוד בעלות-הברית לא היתה כל שליטה בהם: שפל הים, שיחשוף לעין את המכשולים על קו החוף ובים עצמו; לילה שבו עולה הירח בשעה מאוחרת, כדי להבטיח את תנועת הכוחות המוטסים בחשכה, ועם זאת לספק להם מעט אור כאשר ייכנסו לפעולה על הקרקע; ומזג אוויר נוח ככל האפשר. מחמת שני הגורמים הראשונים, נקבע כי "חלון" הנחיתה הוא 5 - 7 ביוני 1944; אם לא ינוצל, יהיה צורך לדחות את המבצע, אולי עד יולי. אך תחזית מזג האוויר לפרק זמן זה היתה גרועה מאוד (זה היה גורם מרכזי בהחלטתו של רומל כי הוא רשאי לצאת לגרמניה).

 

חיילים בריטים לאחר הנחיתה מחכים לפקודה להתחיל להתקדם (צילום: איי פי)

 

ההחלטה הכבדה מנשוא היתה בידי אייזנהאואר. אם יורה לפתוח במבצע בתנאי מזג אוויר גרועים, אפשר שהוא יסתיים באסון עוד בטרם החל; אם ידחה אותו, לא תהיה שום אפשרות מעשית לשמור על הסודיות, שכן כל הנוגעים בדבר, עד לרמת החייל הפשוט, כבר תודרכו. מכל מקום, אייזנהאואר קבע כי מחמת מזג האוויר, לא תתבצע הנחיתה ב-5 ביוני. בבוקר אותו יום נמסר לו כי מזג האוויר ישתפר למשך יממה אחת בערך, החל מאותו ערב. אייזנהאואר פקד, בלב כבד, לפתוח במהלכי הפלישה.

 

עוד קודם לכן ניהלו חילות האוויר של בריטניה וארה"ב מערכת הפצצות כבדה, בעיקר על צומתי תחבורה ותקשורת, שהביאה להרס גשרים על הנהרות סן ולואר. מערכה זו בודדה את אזור הפלישה מפני הזרמת תגבורות גרמניות משאר חלקי צרפת ומגרמניה, ותרמה בכך תרומה חשובה מאין כמוה להצלחת המבצע. מצבת הלופטוואפה בצרפת ירדה לכדי 800 מטוסי קרב שמישים. בעלות הברית איבדו כ-2,000 מטוסים במערכה האווירית המקדימה, שנמשכה כמה חודשים. קודם לפלישה ניתנה הוראה למחתרת הצרפתית לפגוע כמיטב יכולתה בקווי תחבורה ותקשורת גרמניים.

 

 


יום הע'

יש להעיר כי המונח "יום הע'" (באנגלית D-Day), השגור בתכנונים צבאיים, פירושו "היום שייקבע בבוא העת לפתיחתו של מבצע כלשהו". מכאן ואילך קובעות התוכניות, למשל, כי ביום ע'+2 יושג יעד מסוים, וכיו"ב. בדומה לכך, "שעת הש'" היא השעה שבה ייפתח המבצע. כיוון שכך, גם תכנון אוברלורד כלל יום ע' (שתאריכו המדויק נקבע, כמתואר לעיל, ממש ברגע האחרון). עם זאת, בלשון העיתונאית התבסס הכינוי D-Day כשמו המיוחד של היום הראשון של מבצע אוברלורד.

 

אור ל-6 ביוני 1944, מעט אחרי חצות, נכנסו לפעולה שלוש דיביזיות מוטסות - שתיים אמריקניות ואחת בריטית (23,500 חיילים בסך הכול). חלק מהכוחות הוצנחו, ואחרים הונחתו בדאונים חד-פעמיים. הבריטים השתלטו על גשר "פגסוס" האסטרטגי על הנהר אוֹרְן ועל סוללות תותחים עורפיות. האמריקאים לא הצליחו בהשגת יעדיהם, משום שהתפזרו מחמת תקלות שונות בשטח רחב ידיים. עם זאת עלה בידם לתעתע בעתודות המקומיות הגרמניות. מידע על הנחיתות מן האוויר הגיע למפקדה הגרמנית לפנות בוקר, אך רונדשטט סירב להאמין כי זוהי הפלישה האמיתית.

 

 

חיילים אמריקאיים נוחתים על חופי נורמנדי.

 

לפנות בוקר ניצבה מול חופי נורמנדי הארמדה הגדולה ביותר בהיסטוריה: 1,200 ספינות מלחמה, 4,126 נחתות ו-180 ספינות תובלה, תחת מטרייה אווירית של 10,000 מטוסי קרב והפצצה. בשעה 05:00 פתחו ספינות המלחמה בהרעשת חופי הנחיתה, לאורך קו חוף של 80 ק"מ. ספינות הנחיתה נשאו כוח של 132,500 איש, בפיקודו של הפילדמרשל הבריטי ברנרד מונטגומרי, אל חמישה חופי נחיתה: שמות הקוד שלהם, ממערב למזרח, היו: יוּטָה, אוֹמָהָה, גוֹלד, ג'וּנוֹ וסוֹרד. השניים הראשונים הוקצו לכוחות אמריקניים, הרביעי לקנדים, והשניים הנותרים לבריטים.

 

הנחיתה הראשונה תוכננה לשעה 06:30 בחופי אומהה ויוטה. הנחיתה באומהה החלה בשעה היעודה (שעת הש'), אך בחוף יוטה החלה הנחיתה למעשה מעט לפני 07:00. למזלם הונחתו האמריקאים במרחק כשני קילומטרים מהאתר המתוכנן, ולכן לא נתקלו במערך החזק שנמצא באתר המקורי, והתקדמותם היתה קלה. בחוף אומהה, לעומת זאת, היתה התנגדות הגרמנים עזה מאוד, מספר האבדות היה גדול, ובשלב מסוים אף ביקש מפקד הכוח, הגנרל האמריקאי עומר ברדלי, אישור לסגת. השדר לא הגיע מיד לידי אייזנהאואר, ועד שמצא את דרכו אליו, כבר עלה בידי ברדלי לפרוץ פנימה מקו החוף, הודות לסיוע תותחי הצי ולאומץ לבם של אנשיו.

 

חיילים אמריקאים מסייעים לחבריהם שנחתו בחוף יוטה בסירת הצלה, לאחר שהנחתת שלהם נפגעה מאש של הגרמנים וטבעה (צילום: איי פי)

 

בחופי גולד, ג'ונו וסורד (שם היתה שעת הש' 07:25 לגולד ולסורד, 07:45 לג'ונו), נתקלו הבריטים והקנדים בהתנגדות ניכרת, אך גברו עליה, בעיקר הודות לטנקים הייעודיים שלהם. ההתקדמות פנימה מחופי גולד וג'ונו היתה מהירה, אך בחוף סורד נבלמו הבריטים לפני שהגיעו למטרתם, העיר קאן (Caen, להבדיל מ-Cannes שבריביירה). בהמשך התקיפה אותם דיביזיית הפאנצר 21, והם הגיעו לבסוף לקאן רק ב-9 ביולי, אחרי שגברו על דיביזיית פאנצר נוספת שהגיעה בינתיים.

 

דבר הפלישה נודע לעולם בשידור הרדיו הממלכתי הגרמני כבר בשעה 07:00, אך הבריטים הודיעו עליה רשמית רק כעבור שעתיים. ב-12:00 בישר צ'רצ'יל לבית הנבחרים על הפלישה, ובשעה 18:00 מסר לבית כי המבצע נחל הצלחה מדהימה.

 

ואכן, מלבד אי-כיבוש קאן, ולמרות ההתנגדות העזה בחוף אומהה, עלה בידי בעלות-הברית להשיג את יעדן המרכזי - דריסת רגל איתנה בחוף צרפת. בתוך זמן קצר הגיעו למקום שני נמלים מלאכותיים, שנקראו בשם הקוד מלברי (Mulberry, עץ תות), וסייעו לביסוס ראשי החוף (האחד מהם נהרס בסערת ים קשה עוד בחודש יוני, אך זמן קצר לאחר מכן נכבש נמל שרבור, ובעלות-הברית החלו להפעילו). בעלות-הברית הזרימו עוד ועוד כוחות, ופתחו בתנועה אטית אך מתמדת אל תוך צרפת.

 

כוחות תגבורת אמריקניים מפלסים דרך בין הגלים, ימים אחדים לאחר הפלישה (צילום: איי פי)

 


הסיבות העיקריות להצלחת המבצע

בין הסיבות להצלחת הפעולה שכה רבים היו החששות לפניה, יש למנות - מלבד אומץ לבם של משתתפיה - את הגורמים הבאים:

 

א. התנגדות הגרמנים היתה פזורה ולא-מתואמת, בתחילה בגלל גורם ההפתעה, ובהמשך מחמת חילוקי הדעות והסכסוכים האישיים בפיקוד העליון הגרמני, בעיקר במשולש היטלר-רונדשטט-רומל. לדוגמה, היטלר אסר כאמור להטיל לקרב את עתודות השריון (שחנו בקרבת פריס) בלי אישורו, ואילו רונדשטט סירב לפנות אישית אל "הקורפורל הבוהמי" השנוא עליו כדי להבהיר לו את חומרת מצבו. וכאשר עשה כן לבסוף, וביקש רשות להסיג את כוחותיו ולארגנם, אסר עליו היטלר לעשות כן. ואילו רומל, שנעדר ביום הפלישה ממפקדתו, כאמור, נוכח בשובו כי "החומה האטלנטית" האדירה שבנה לא מילאה את ייעודה למשך יותר מכמה שעות, אם בכלל.

 

ב. התכנון במפקדת בעלות-הברית היה קפדני, מדויק ומפורט, והתבסס על מידע מודיעיני מעולה. סדר הכוחות שעמד לרשות המתכננים היה חסר תקדים, ומורכבות המבצע עלתה בהרבה על כל פעולה צבאית אחרת, לפניו או אחריו. למרות זאת התנהלו הדברים כשורה, בעיקרו של דבר, והתקלות המעטות יושבו בתוך זמן קצר. מערך הפיקוד והשליטה פעל כהלכה, ואפילו תקלת הקשר החמורה ביותר - שנגעה לבקשתו של ברדלי לסגת מאומהה - היתה לברכה בסופו של דבר. עם זאת, חלק חשוב מהתוכנית  המבצעית - כיבוש קאן כבר ביום הע' - לא מומש, והדבר הצריך אלתורים רבים בהמשך הדרך.

 

חיילים אמריקאים נוחתים בחוף אומהה, נושאים עימם ציוד מלא (צילום: איי פי)

 

ג. בעלות-הברית נהנו משליטה אווירית מוחלטת בזירת הלחימה הישירה ומעבר לה, והודות לה עלה בידם לבצע את ההצנחות ואת הנחתות הדאונים, להושיט סיוע אווירי לכוחות הקרקע, לנהל פעילויות אמנעה בעורף, ובעיקר - לנתק את צירי התנועה לפני תגבורות מפנים הארץ.

 

ד. הודות לגורמים הללו, אבדותיהם של כוחות הברית היו קלות בהרבה מן ההערכה הראשונית. מקורות שונים מוסרים מספרים שונים, אך מוסכם כי מספר הנפגעים ב-24 השעות הראשונות לא עלה על 10,000, מזה 3,000 הרוגים; רובם היו אמריקאים שנפלו בחוף אומהה ובצניחות שלא עלו יפה. אבדות הגרמנים לא נמסרו רשמית מעולם, ונראה שנעו בין 4,000 ל-9,000 הרוגים ביממה זו. בסוף יוני דיווח רומל כי איבד עד אז 250,000 נפגעים, מהם 28 גנרלים.

 


לאחר מעשה

עד סוף חודש יולי ביססו בעלות-הברית את אחיזתן בחצי האי נורמנדי והשתלטו (כבר ב-27 ביוני) על נמל שרבור החשוב. ב-1 באוגוסט חולקו הכוחות שנחתו בנורמנדי לשתי ארמיות, שפרצו לפנים צרפת והדפו את הגרמנים במהירות. ב-25 בו שוחררה פריס.

 

 

בית הקברות האמריקני בנורמנדי, המצבות שבו משקיפות לאורך 6 ק"מ על חוף הנחיתה "אומהה", בו נערך אחד הקרבות הקשים ביותר בבוקר הפלישה (צילום: רויטרס)

 

במחנה הגרמני השתררה אנדרלמוסיה. רונדשטט הועבר מפיקודו ב-3 ביולי, ורומל נפצע קשה בתאונה, כאשר ניסה רכבו לחמוק מתקיפת מטוסים, ב-17 בחודש. ב-20 בו נעשה ניסיון להתנקש בחיי היטלר, שאמנם לא הצליח, אך גרר טיהורים נרחבים בצמרת הקצונה הגרמנית. בין השאר, רומל אולץ להתאבד משום שהקושרים הביאו אותו בסודם זמן קצר לפני פציעתו.

 

לסיכום, מבצע אוברלורד היה אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר במלחמת העולם השנייה. החששות לפניו היו מרובים: סיכול הפלישה היה עולה לבעלות-הברית במחיר כבד בחיי אדם ובציוד, וחידוש הניסיון לא היה אפשרי מן הסתם אלא בקיץ של 1945, לכל המוקדם. בהתחשב בתנאי מזג האוויר ובחששות מפני "החומה האטלנטית", בקשיים המהותיים הכרוכים בניהולו של מבצע כה גדול ומורכב, ובעובדה שמבצעי נחיתה כה רבים בהיסטוריה הצבאית לא עלו יפה, או מכל מקום היו כרוכים בסיבוכים מרובים, ודאי שההחלטה על עריכתו בזמן ובמקום שנערך היתה נועזת מאוד - אך הצדיקה את עצמה.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©