אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


לוח שנה
לוח שנה 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 שמות החודשים ומשמעותם, מועדי כל חודש ומנהגיו
 מידע מקיף בנושא הלוח העברי, מאתר "דעת"


ערכים קשורים
 אכדית
 מאזניים
 ראש השנה
 יום כיפור
 סוכות
 שמחת תורה
 עשרת ימי תשובה
 גדליה בן אחיקם
 עקרב
 תפילת שמונה עשרה
 מבול
 קשת
 חנוכה
 הורדוס ה-1
 יוחנן הורקנוס ה-1
 שומרונים
 גדי
 נבוכדנאצר ה-2
 תרגומי המקרא
 עזרא הסופר
 נחמיה בן חכליה
 דלי
 ט"ו בשבט
 גיוס קליגולה
 אנטיוכוס ה-4
 דגים
 פורים
 משה רבנו
 תענית אסתר
 יציאת מצרים
 טלה
 פסח
 יום הזיכרון לשואה ולגבורה
 שור
 יום העצמאות
 יום הזיכרון
 ל"ג בעומר
 יום ירושלים
 תאומים
 שבועות
 סרטן
 י"ז בתמוז
 אריה
 בית המקדש
 תשעה באב
 ט"ו באב
 בתולה
 סליחות
 עונות השנה
 מדידת זמן
 לוח שנה
 יהדות
 ירח
 מלקה
 קריאת שמע
 תפילה
 סלווקים
 המרד הגדול
 מסופוטמיה
 גלות בבל
 סנהדרין


תחומים קשורים
 אסטרונומיה
 יהדות - מושגים וכתבים
 מדידה


 
 
 

לוח השנה העברי


Jewish calendar

חודשי השנה |  עיבור השנה

לוח השנה העברי, לוח השנה הנהוג ביהדות. בשנה העברית הפשוטה 12 חודשים, המבוססים על מולדי הירח. חודש הוא הזמן שבין מולד ירח אחד לבין המולד שאחריו; בחודש ממוצע 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-3.3 שניות. הלוח העברי מקבל את חלוקת היממה לשעות, לדקות ולשניות, אם כי בעבר הרחוק היתה נהוגה חלוקת השעה ל-1,080 "חלקים", שאורך כל אחד מהם

⅓3 שניות. על עיבור השנה, ראו להלן.

 

לפי הלוח העברי מתחיל היום בשקיעת השמש, או בין השמשות. שעה ביום היא 1/12 משעות האור, ושעה בלילה - 1/12 משעות החושך. המולד נקבע כיום עפ"י השעות בקו המשווה במועד השיווי, שאז שווים אורך היום והלילה. לחישוב אורך היום חשיבות מרובה בקביעת זמן כניסת השבת והחגים וזמני קריאת שמע והתפילה. כיתות בעם ישראל שהנהיגו לוחות שנה שונים מהמתואר כאן, נותקו מן העם היהודי.

 

הספירה העברית מתחילה בתאריך המסורתי של בריאת העולם, השקול כנגד שנת 3761 לפנה"ס. לפיכך, השנה האזרחית 2005 היא שנת 5,765 לבריאה. מקובל לציין את השנה בספרות עבריות: ה' [אלפים] תשס"ה, אך לרוב משמיטים את מניין האלפים, אם אין בו צורך מיוחד. ציון השנה לרבות האלפים (ה' תשס"ה) נקרא פרט גדול (בקיצור פ"ג), וציון השנה בלא האלפים (תשס"ה) נקרא פרט קטן (פ"ק).

 

ספירה זו היתה נהוגה לפחות מאז המאה ה-9 לספירה. לפני-כן היו נהוגות שיטות אחרות, כמו מניין השטרות שראשיתו בתחילת השלטון הסלווקי (312 לפנה"ס); מניין זה היה מקובל במשך רוב ימי בית שני. ספירות אחרות, שלא התקיימו לאורך ימים, היו "גאולת ציון" (המרד הגדול, 66 לספירה), "חירות ישראל" (מרד בר כוכבא, 131 לספירה), ועוד.

 

הלוח העברי התבסס בימי הלל השני, בשנת 358/9 לספירה הכללית. מקורותיו לוטים בערפל, אך נראה שמוצאו מסופוטמי, כפי שמעידים שמות החודשים (להלן). במקרא נזכרים בשמותיהם רק ארבעה חודשים מן הלוח העברי הקדום: חודש האביב (ניסן), זיו (אייר), איתנים (תשרי) ובול (חשוון). בתקופת גלות בבל אומצו שמות החודשים הנוהגים כיום, וראש השנה הועתק מראש חודש ניסן לראש חודש תשרי.

 

מנהגי היהדות מייחסים חשיבות רבה לקביעת ראש החודש, על-מנת שיהיה אפשר לחוג את החגים השונים במועדם המדויק ולמנוע חילול חג ומועד. לכן התקינה הסנהדרין נוהל מפורט: שני עדים היו צריכים להתייצב לפני בית דין ביום ה-29 לחודש ולהצהיר כי ראו את הירח החדש, ואז היה מוכרז ראש החודש החדש באותו יום. אם לא באו עדים, היה החודש נמשך עוד ביום אחד. הסנהדרין היתה מפרסמת את ראש החודש באמצעות משואות ושליחים. עם זאת, לעתים היה ראש החודש נדחה ביום, על מנת שחגים לא יחולו ביום ו' (כדי למנוע חילול שבת במוצאי החג).

 

מופעי הירח

תאריכים עבריים מקורבים

 

בימי השלטון הרומי התגלעו קשיים רבים בשמירה על הנוהל הזה, ולפיכך קבע הלל השני נוהל מדוקדק יותר לחישוב ראשי חודשים, שביטל את הצורך בצו בית דין ואפשר לקהילות השונות לנהל את הלוח בעצמן. כעבור שנים אחדות פרסם אחיינו, הלל השלישי, את "סוד העיבור" - שיטת החישוב המדויקת.

 

 


חודשי השנה

כאמור, שמות החודשים בלוח העברי הונהגו בתקופת גלות בבל, ולפיכך מקורותיהם בבליים, ובעיקר אכדיים. ואלה הם:

 

תשרי: החודש הראשון בשנה. חודש זה תמיד חודש מלא (30 יום). מזל החודש מאזניים. מקור השם אכדי: "תשריתו" – התחלה. חגי החודש: ראש השנה (א' וב' בחודש), יום כיפור (י' בחודש) וסוכות (ט"ו-כ"א). כ"ב בחודש (כ"ג בחו"ל) הוא יום שמחת תורה. הימים שבין ראש השנה ויום כיפור נקראים עשרת ימי תשובה. כן מציינים בו את צום גדליהו (ג' בו), יום אבל על רצח גדליה בן אחיקם.

 

מרחשוון (חשוון): החודש השני בשנה. לעתים מלא (30 יום) ולעתים חסר (29 יום), כמוסבר בפרק הבא. שמו המקראי הוא "החודש השמיני" (לפי מניין השנה המקראית שתחילתה בחודש ניסן). מזל החודש עקרב. מקור השם אכדי: "ורחו שמנו" - "ירח שמיני". במרוצת הזמן התקצר השם ל"חשוון". בחודש זה אין חגים. בז' בו היה נהוג לבקש על הגשם בתפילת עמידה, אם טרם החלו הגשמים. לפי ספר בראשית, בי"ז בו החל המבול.

 

כסלו: החודש השלישי בשנה. גם הוא, כקודמו, לעתים מלא (30 יום) ולעיתים הוא חסר (29 יום). מזל החודש קשת. מקור השם אכדי: "כסלימו", שמשמעותו אינה ברורה. בכ"ה בחודש זה מתחיל חג החנוכה, הנמשך לימים הראשונים של טבת. בתקופת בית שני צוינו בו עוד שלושה ימים: ג', סילוק סמלי העבודה הזרה מירושלים; ז', יום מותו של הורדוס; וכ"א, שבו הרס יוחנן הורקנוס את מקדש השומרונים בהר גריזים.

 

טבת: החודש הרביעי בשנה. חודש זה תמיד חסר (29 יום). מזל החודש גדי. השם האכדי של החודש מקביל לשורש השמי ט.ב.ע, ומקובל כי הכוונה ל"טביעה בבוץ", משום שזה חודש של גשמים מרובים. בטבת רבים ימי הצום: ה' - היום שבו הגיעה לבבל הידיעה על נפילת ירושלים לידי נבוכדנאצר; ח' - סיום תרגום השבעים של התנ"ך, שנחשב לפורענות בעיני חז"ל; ט' - יום מותם של עזרא ונחמיה; י' - ראשית המצור שהטיל נבוכדנאצר על ירושלים, וזהו יום הצום היחיד בחודש שנותר בגדר חובה עד היום ("עשרה בטבת").

 

שבט: החודש החמישי בשנה. חודש זה תמיד מלא (30 יום). מזל החודש דלי. מקור השם באכדית קרוב למשמעות העברית – מקל, ענף, או לחילופין, שבט משבטי ישראל. בחודש זה חל ראש השנה לאילנות – ט"ו בשבט. כן צוינו בו בעבר כ"ב בחודש, שבו התבטלה גזירת הקיסר קליגולה שביקש להעמיד פסל בהיכל; וכ"ח - יום נסיגת אנטיוכוס מירושלים.

 

אדר: החודש השישי בשנה שאינה מעוברת. חודש זה חסר בשנה רגילה (29 יום). בשנה מעוברת מוסיפים את חודש אדר א', שהוא מלא (30 יום). החודש הבא אחריו הוא אדר ב', חודש חסר. מזל החודש דגים. מקור השם אכדי, ופירושו גורן. בחודש זה (אדר ב' בשנה מעוברת) נחוג חג פורים, וכבר מראש החודש "מרבים בשמחה". ז' באדר הוא יום מותו של משה רבנו; י"ג הוא תענית אסתר.

 

ניסן: החודש השביעי בשנה (אך החודש הראשון למניין העברי הקדום, שנפתח בחודש יציאת מצרים, בשמו "חודש האביב"). מקור השם אכדי: "ניסנו" – ניצן. חודש זה תמיד מלא (30 יום). מזל החודש טלה. בט"ו-כ"א בחודש זה חל חג הפסח. כ"ז בחודש הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

 

אייר: החודש השמיני בשנה. חודש זה תמיד חסר (29 יום). מזל החודש שור. מקור השם אכדי, ופירושו "אור". בחודש זה חל יום העצמאות; קודם לו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בי"ח באייר חל ל"ג בעומר, ובכ"ח בו - יום ירושלים.

 

סיוון: החודש התשיעי בשנה. חודש זה תמיד מלא (30 יום). מזל החודש תאומים. מקור השם אכדי: "סימנו" פירושו "זמן קבוע". בחודש זה חל חג שבועות: ו' בחודש בארץ ישראל, ו' וז' בחו"ל. 

 

תמוז: החודש העשירי בשנה. חודש זה תמיד חסר (29 יום). מזל החודש סרטן. מקור השם אכדי: דומוזי, אל הצמחים והפריון בפנתיאון של בבל. בחודש זה אין חגים. בשבעה-עשר בו, יום שבו פקדו את עם ישראל כמה פורענויות קשות, מציינים את צום י"ז בתמוז,

 

אב: החודש האחד-עשר בשנה. חודש זה תמיד מלא (30 יום). מזל החודש אריה. השם "אב" מקורו בבבל או בפרס. כשם בבלי – משמעותו "אש" והוא מציין את חודש אב כחודש לוהט. כשם פרסי – משמעותו מים וגם כאן הוא מציין את החודש כחודש חם המעורר צמא למים. על-פי המסורת היהודית, בט' בחודש זה חרבו שני בתי המקדש, הראשון והשני. שבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון, וזו שאחריו - שבת נחמו, לפי ההפטרות הנקראות בשבתות אלה. בתקופת בית שני, ט"ו באב היה יום טוב.

 

אלול: החודש השנים-עשר בשנה. זהו חודש חסר תמיד (29 יום). מזל החודש הוא בתולה. מקור השם אכדי, "אולולו", שפירושו קציר. בחודש אלול אין חגים; מתחילת החודש (ויש אומרים, רק בשבוע האחרון שלו) נוהגים לומר סליחות.

 

 

בולים המסמלים את חודשי השנה - להגדלה לחצו על התמונה (באדיבות רשות הדואר - השירות הבולאי)

 


עיבור השנה

בשנת השמש 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות בקירוב, כך ששנת שמש ארוכה משנת ירח (12 חודשים) בכ-11 ימים. חגי ישראל נקבעים לפי תאריכים בחודש, אך הם גם צריכים לחול בעונות מסוימות של השנה. אילו היו נוהגים לפי שנת הירח, היה חג הפסח ("חג האביב") נודד מעונה לעונה, וכמוהו שאר החגים. ההתאמה הדרושה נעשית ע"י הוספת חודש (אדר א') ב-7 מתוך 19 השנים שמהוות את "מחזור הלבנה" (שנים אלה נקראות "מעוברות"), שכן במשך 19 שנים ייווצר פער של כ-7 חודשים בין שנת השמש לשנת הירח.

בימי המקדש נעשתה ההוספה באופן שרירותי, לפי שינויי מזג האוויר בהתאם לעונה; אח"כ הוסדר הדבר על בסיס קבוע, וחודש אדר א' נוסף בשנים 3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19 של המחזור, שסימנן גו"ח אדז"ט.

לצורך חישוב החודשים סופרים ימים שלמים בלבד. חודש יכול להיות מלא (30 יום) או חסר (29 יום). ניסן, סיוון, אב, תשרי, שבט (ובשנה מעוברת - אדר א') מלאים תמיד; אייר, תמוז, אלול, טבת ואדר (בשנה מעוברת - אדר ב') חסרים תמיד. חשוון וכסלו משתנים, כמוסבר להלן. לכן שנה רגילה יכולה להיות של 353, 354 או 355 יום, ושנה מעוברת - של 383, 384 או 385 יום.

 

כדי להביא להתאמה מדויקת עוד יותר בין שנת השמש ושנת הירח, וכן כדי למנוע חילול שבת וחג עקב תחולתם של חגים ביום ו', מוסיפים לחודש חשוון או לכסלו, או לשניהם, עוד יום אחד. ההוספה נוהגת לפי הכללים "לא אד"ו ראש" - כלומר, ראש השנה לא יחול ביום א', ד' או ו' בשבוע - ו"לא בד"ו פסח" - כלומר, ראשון של פסח לא יחול בימי ב', ד' או ו'. (לדוגמה, אילו חל א' דראש השנה ביום ו', היה יום הכיפורים חל ביום א', ואז לא היתה קבורת המת מתאפשרת במשך יומיים רצופים.) בהשלכה ניתן להסיק מכאן כללים כמו "לא אג"ו כיפור" או "לא בד"ז פורים" (ז' מתייחס לשבת), וכיו"ב. כללים אלה נוסחו כבר ב"סוד העיבור" הנזכר לעיל, אך אין בכוחם להביא למניעת חילול שבת ע"י חגים שהונהגו בעת החדשה. לפיכך נוהגים להזיז את יום העצמאות, יום ירושלים וכו' ליום ה', אם נפלו בשבת או ביום ו', או ליום ב', אם נפלו ביום א'.

 

 

למידע נוסף בנושא, ראו ערך מדידת זמן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©