אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל הליגה הערבית
דגל הליגה הערבית 
 
עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית
עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית צילום: mct
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ברית המועצות
 מצרים
 סוריה
 עירק
 אלג'יריה
 לוב
 ערב הסעודית
 החרם הערבי
 הסכמי קמפ דייוויד
 ערבים
 ירדן
 תימן
 לבנון
 סודן
 טוניסיה
 מרוקו
 כוויית
 בחריין
 קטר
 האמירויות הערביות המאוחדות
 עומאן
 מאוריטניה
 סומליה
 ג'יבוטי
 הארגון לשחרור פלסטין
 ארגון האומות המאוחדות


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך
 יחסים בינלאומיים
 ישראל והציונות


 
 
 

הליגה הערבית


Arab League

מבנה הליגה |  גושי כוחות |  מעמד הליגה בעולם הערבי

הליגה הערבית, איגוד מדיני המקיף את כל המדינות הערביות. הוקם בקהיר במרס 1945 בעידודה של בריטניה ואחרי ועידת הכנה באלכסנדריה שנערכה באוקטובר 1944.

בתחילה נועדה הליגה להגשים חזון של אחדות כל ערבית, אך עוד בשנות ההכנה נדחו תוכניות לאיחוד פדרלי, ביוזמת עירק וירדן, וגבר הקו המצרי-סעודי-סורי שלפיו לא תהיה הליגה אלא איגוד של מדינות ריבוניות, שלא יוותרו על ריבונותן ולא יעניקו לברית כל סמכות פדרלית. כך בין השאר נקבע כי בהחלטות עקרוניות יחייבו החלטות מועצת הליגה רק את המדינות שהצביעו בעדן.

 


נציגי מדינות ערב חותמים על אמנת הליגה הערבית, 1945 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)


באמנת היסוד קראו המדינות החותמות לפיתוח דיאלוג פוליטי והסכמי הגנה בין כל המדינות הערביות. כמו כן התחייבו המדינות כי כל סכסוך ביניהן יפתר באמצעות מו"מ ללא שימוש בכוח. באמנה נאסר גם שיתוף פעולה עם התנועה הציונית (ולימים מדינת ישראל).

המדינות המקימות של הליגה היו המדינות הערביות שהיו בעת הקמתה עצמאיות, או נמצאו על סף העצמאות: מצרים, עירק, ערב הסעודית, תימן, סוריה, לבנון וירדן. כיום חברות בליגה 22 מדינות. שאר המדינות הצטרפו עם עצמאותן: לוב (1953), סודן (1956), טוניסיה ומרוקו (1958), כוויית (1961), אלג'יריה (1962), דרום תימן (1968), בחריין, קטר, איחוד האמירויות הערביות, עומן (1971); הצטרפו גם כמה מדינות לא-ערביות או ערביות למחצה: קומורו (1971) מאוריטניה (1973), סומליה (1974) וג'יבוטי (1977). ארגון אש"ף נחשב לחבר מלא מ-1969. מצרים הושעתה מהליגה ב-1979 בעקבות חתימת הסכם השלום עם ישראל (אז הועברו משרדי האירגון לטוניסיה) והוחזרה אליה ב-1989.

ברוב שנות קיומה של הליגה נחשבה מצרים למדינה המשפיעה ביותר על פעילותה והמזכיר הכללי היה כמעט תמיד מצרי. משהוקפאה חברותה של מצרים ב-1979 נתמנה לתפקיד המזכ"ל הטוניסאי שאד'לי קליבי. סגני המזכ"ל וסגל העובדים באים מכל מדינות ערב. המדינות החברות מממנות את תקציב הליגה לפי מכסה קבועה. במהלך השנים הורחבה אמנת היסוד של הליגה בהסכמים מיוחדים, כגון אמנת בטחון קיבוצי (1950) והסכם איחוד כלכלי (מעין "שוק משותף" שהוקם ב-1960 ופועל במלואו מ-1970, אף כי לא כל המדינות הצטרפו אליו).

לליגה מעמד של משקיף באו"ם, והיא מקיימת יחסים דיפלומטיים למחצה עם מדינות רבות ומשרדי הסברה ותעמולה בבירות העולם. את מאמציה המדיניים והתעמולתיים כיוונה תמיד בעיקר לעזרתן של ארצות ערביות המנהלות מאבק לאומי, כגון סוריה ולבנון בשנות ה-40, מרוקו, טוניסיה ואלג'יריה בשנות ה-50.

 

מימין מחמוד האמוד, שר החוץ הלבנוני ועמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, בפסגת הליגה הערבית בהשתתפות שרי חוץ ממדינות ערב, ביירות 2002 (צילום: איי פי)

 


מבנה הליגה

פעולת הליגה מוסדרת בוועדות יעודיות לתחומים שונים ובוועידות פסגה בהם משתתפים לרוב מנהיגי המדינות. בנוסף מקיימות חברות הליגה מפגשים סדירים נוספים בדרגים שונים לתיאום עמדות והחלפת מידע בטחוני ואחר. בראשה עומד מזכ"ל הליגה. כיום מכהן בתפקיד זה שר החוץ המצרי לשעבר עמרו מוסא (התמנה ב-2002).

 


גושי כוחות

למן היווסדה נאבקו ביניהן מדינות יריבות בתוך הליגה. בשנות ה-40 וה-50 היה זה גוש מצרי-סעודי-סורי, שביקש לקיים את הסטטוס קוו הבין-ערבי, כנגד גוש עירקי-ירדני מהפכני ששאף ליתר איחוד פדרלי.

בשנות ה-60 היה זה גוש שמאלני-פרו
סובייטי של מצרים הנאצרית, סוריה, עירק (אחרי הפיכת 1958), אלג'יריה, לוב (אחרי הפיכת 1969), תימן הדרומית - גוש שניסה לכפות את רעיונותיו - ולפחות את בכורתו-שליטתו - על שאר מדינות ערב - נגד גוש שמרני (ערב הסעודית, ירדן, מרוקו). הגוש השמאלני הקיצוני המשיך להתקיים בשנות ה-70 וה-80 בלי מצרים ("חזית הסירוב").

 


מעמד הליגה בעולם הערבי

כשלונה של הליגה בפיתרון ומניעת סכסוכים בין המדינות החברות הביא לירידה במעמדה בעולם הערבי. למעשה ככל שחלפו השנים התחזקו האינטרסים השונים של כל מדינה על המשותף להן ניגוד אינטרסים שהתבטא לא פעם בסכסוך צבאי: מלחמת אזרחים בתימן מ-1962 הביאה להתערבות מצרית צבאית ולמעשה למלחמה בין מצרים לסעודיה. ב-1963 פרצו קרבות בין מרוקו לאלג'יריה.

לליגה לא הייתה בד"כ השפעה רבה על סכסוכים אלה, ומאמצים לישבם התנהלו שלא במסגרתה ע"י קברניטי ערב או בפנייה לגורמים בינלאומים אחרים (כגון מועצת הבטחון של האו"ם). מכלל זה יצא סכסוך כווית ב-1961: נסיונה של עירק לכבוש ולספח נסיכות זו נבלם באמצעות פעולה כל-ערבית שאורגנה במסגרת הליגה. לסכסוכים אלו הצטרפו כמה וכמה מאבקי כבוד בין מנהיגי המדינות.

הסכסוך המתמשך בין מדינות ערב למדינת ישראל נחשב כגורם המשותף החזק ביותר והליגה היתה מעורבת בניהול התעמולה נגד מדינת ישראל וקיום החרם המסחרי על חברות ישראליות וחברות בינלאומיות שניהלו קשרי מסחר עימן. גם גורם מאחד זה נפגע עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים (ומאוחר יותר גם עם ירדן) וכיום נחשבת הליגה למסגרת רשמית נטולת תפקיד ממשי בעולם הערבי.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©