אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


צ'ה גווארה (מימין) ופידל קסטרו בתקופת מלחמת הגרילה ב-1956
צ'ה גווארה (מימין) ופידל קסטרו בתקופת מלחמת הגרילה ב-1956 צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אתר המוקדש לזכרו של צ'ה גווארה


נואם בפני עצרת האו"ם
 הקולוניאליזם הגיע לקיצו - נואם בפני עצרת האו"ם 1964


ערכים קשורים
 לוחמה זעירה
 ארגנטינה
 קרל היינריך מרקס
 פרידריך אנגלס
 זיגמונד פרויד
 חואן דומינגו פרון
 סוציאליזם
 גואטמלה
 סוכנות הביון המרכזית
 מרקסיזם
 פידל קסטרו רוס
 ראול קסטרו רוס
 קובה
 פולחנסיו בטיסטה אי סלדיבר
 קומוניזם
 ברית המועצות
 הרפובליקה הדמוקרטית קונגו


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך


 
 
 

צ'ה גווארה


Ernesto "Che" Guevara de la Serna

צ'ה גווארה (1928 - 1967), כינויו של ארנסטו גווארה דה לה סרנה, מהפכן ארגנטיני ומנהיג לוחמת גרילה. השתתף בפעולות מהפכניות ברחבי אמריקה הדרומית. את הכינוי "צ'ה" רכש עקב מנהגו להרבות בשימוש במלת הפנייה "צֶ'ה" (בסלנג ארגנטיני - אתה, חבר) בנאומיו.

 

צ'ה גווארה. דיוקנו, בזקן ובכומתה, הפך איקון גרפי מוכר בעולם המערבי (צילום: אלברטו דיאז קורדה)

 

גווארה נולד בעיר רוסריו בארגנטינה, הבכור מבין חמשת בניה של משפחה ממוצא ספרדי- אירי. הוריו של גווארה השתייכו למעמד הבינוני (אביו היה מהנדס בניין). כבר בנערותו גדל על ספרי מרקס, אנגלס ופרויד שסיפקה לו אמו, שמאלנית שהתנגדה למשטרו הרודני של חואן פרון. אף על פי שסבל ממחלת אסטמה, התבלט כספורטאי מצטיין וכתלמיד מוכשר.


בגלל מחלת האסטמה קיבל פטור משירות בצבא. ב- 1948 החל בלימודי רפואה (התמחה בדרמטולוגיה) באוניברסיטת בואנוס איירס. במהלך לימודיו החל לצאת למסעות בארצות אמריקה הדרומית, ואז נחשף לראשונה לחייהם הקשים של בני השכבות החלשות. רשמיו מאחד המסעות שעשה על אופנוע, מבואנוס איירס לוונצואלה, פורסמו בספרו "דרום אמריקה באופנוע".

 

באותן שנים גיבש את השקפת עולמו כמהפכן סוציאליסטי - הוא הגיע לכלל מסקנה שישועתם היחידה של תושבי אמריקה הדרומית תימצא במהפכה אלימה שתעביר את השלטון לידי העם, ולא בכל מדינה בנפרד, אלא בכל רחבי אמריקה הלטינית, שנראתה לו כמקשה חברתית, כלכלית ומעמדית אחת.

 

בשנת 1953 הוסמך כרופא ושב לטייל במדינות אמריקה הדרומית. אמונתו בחשיבות המהפכה האלימה וההתנגדותו לארה"ב הקפטילסטית גברה כאשר הופל בגואטמלה משטרו הסוציאליסטי של חקובו ארבנס בידי כת צבאית שהסתייעה בסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב. במהלך מסעותיו פגש גווארה את הילדה גדאה (Hilda Gadea), פעילה מרקסיסטית פרואנית, ואיתה נסע מגואטמלה למקסיקו, שם החל לעבוד בבית חולים במקסיקו סיטי. מאוחר יותר נישא לגדאה ולזוג נולדה בת.

 

בהיותו במקסיקו התוודע גווארה אל קבוצת גולים קובנים שבראשה עמדו פידל קסטרו ואחיו ראול. הוא מצא בהם שותפים לאמונה ולדרך, והצטרף לאימוניהם בבוליביה. ב-1956 הצטרף כרופא לפעולת הפלישה לקובה (בספינה קטנה אחת) שהוביל קסטרו. כוח הגולים הקטן כותר עד מהרה וחוסל כמעט כולו. הלוחמים המעטים שנשארו בחיים, וביניהם קסטרו וגווארה  (שנפצע בקרב), עלו להרים וניהלו משם מלחמת גרילה, שהסתיימה בנפילת משטרו של הרודן הקובני פולחנסיו בטיסטה בתחילת 1959. תחילה פעל גווארה כרופא בלבד, אך תוך זמן קצר הפך ללוחם קרבי. במהלך שנות הלחימה נודע כמפקד נחוש, קיצוני ואלים, והיה אחראי להוצאתם להורג של עשרות מאנשי בטיסטה.

 

הספר שחיבר גווארה על השנים הללו, "זיכרונות מהמלחמה המהפכנית בקובה" (1963), היה נר לרגליהם של מהפכנים, מורדים, לוחמי חירות וטרוריסטים ברחבי העולם, כמו גם ספרים אחרים שכתב. המהדורה הראשונה של ספרו "טקטיקה של מלחמת הגרילה" (1965) נאסרה לפרסום במדינות אמריקה הדרומית.


לאחר שקסטרו תפס את השלטון נעשה גווארה אזרח קובה ומילא תפקידי מפתח בממשלה החדשה. הוא כיהן כנשיא הבנק המרכזי של קובה וכשר התעשייה, ותרם רבות להתקרבות קובה לגוש המדינות הקומוניסטיות. באותן שנים נישא לאשתו השנייה, אליידה מרץ' דה לה טורה (Aleida March de la Torre), ולזוג נולדו ארבע בנות.

בשנים הבאות הפך גווארה לשגריר נודד מטעם קובה וביקר עם אשתו בסין, בצ'כוסלובקיה, בברית המועצות ובמדינות קומוניסטיות נוספות, שם הטיף ליצוא המהפכה הקומוניסטית לשאר ארצות העולם.

בשנת 1965 הודיע בנאום פומבי על התנתקות אידיאולוגית מברית המועצות, וזמן קצר לאחר מכן נעלם מן העין. לאחר מכן נודע כי הגיע לקונגו (הבלגית לשעבר), והשתתף במלחמת האזרחים שם עם קבוצה של חבריו לנשק מקובה. עם שובו לקובה פרש מפעילות ציבורית (ככל הנראה בשל סכסוך שהתגלע בינו לבין קסטרו).

 

בסתיו 1966, ככל הנראה, הגיע לבוליביה על מנת לארגן בה מהפכה דומה לזו שהתרחשה בקובה. ב- 9 אוקטובר 1967, בהיתקלות עם כוח צבא בוליביאני, נפצע, נתפס והוצא להורג ללא משפט.

 

גורלו של גווארה לא היה ידוע במשך שנים רבות. רק ביוני 1997 גילתה קבוצת חוקרים קובנים את שרידי גופתו. הוא נקבר מחדש בקובה, וקברו הפך מוקד עלייה לרגל.

 

גווארה נחשב גיבור לאומי בקובה וסמל ללוחמים נגד משטרים קפיטליסטיים באשר הם שם. דיוקנו, בזקן ובכומתה, הפך איקון גרפי מוכר בעולם המערבי, לעתים במנותק ממורשתו הפוליטית.

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©