אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל יוגוסלביה
דגל יוגוסלביה 
 
המלך אלכסנדר ה-1
המלך אלכסנדר ה-1 צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
יוסיפ ברוז טיטו
יוסיפ ברוז טיטו צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
סלובודן מילושביץ'
סלובודן מילושביץ' צילום: רויטרס
 
הפגנות נגד הרודן מילושביץ'
הפגנות נגד הרודן מילושביץ' צילום: איי פי
 
האי סבטי סטפאן במונטנגרו
האי סבטי סטפאן במונטנגרו צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ים אדריאטי
 דנובה
 אוסטריה-הונגריה
 טיטו
 יוסיףּ ויסריונוביץ' סטלין
 ארגון הברית הצפון-אטלנטית
 העולם השלישי
 ג'וואהרלל נהרו
 גמאל עבד אנ-נאצר
 סלובודן מילושביץ'
 האיחוד האירופי
 בלגרד
 סרביה
 קרואטיה
 בוסניה והרצגובינה
 מקדוניה ("הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר מקדוניה")
 סלובניה
 מונטנגרו


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך
 מדינות העולם


 
 
 

יוגוסלביה


(People's Republic of Yugoslavia (Jugoslavia

גיאוגרפיה |  היסטוריה 1920 - 1980 |  יוגוסלביה לאחר מות טיטו |  יהודים |  יחסים עם ישראל

יוגוסלביה, רפובליקה עממית פדרטיבית אשר התפרקה בשנות ה-90 של המאה ה-20 למדינות עצמאיות. גבולותיה של יוגוסלביה היו: בצפון - הונגריה ואוסטריה, במערב - איטליה והים האדריאטי, בדרום - אלבניה ויוון ובמזרח - בולגריה ורומניה. עריה העיקריות - בלגרד הבירה, זאגרב, סקופיה וסרייבו. עד 1991 הייתה יוגוסלביה פדראציה של 6 רפובליקות עממיות, במקורן שטחים מדיניים שלכל אחד מהם ייחוד אתני והיסטורי: סרביה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה, סלובניה ומונטנגרו. במרוצת 1991 החל בה תהליך של פירוק שהביא לידי פרישתן של  הרפובליקות מן האיחוד הפדרטיבי.

 

 


גיאוגרפיה
רוב שטחה של יוגוסלביה הררי. מערכת ההרים העיקרית - האלפים הדינאריים, הנמשכים בכיוון צפון מערב-דרום מזרח. חבל דלמאטיה שלאורך
הים האדריאטי כולל רצועת חוף צרה ואיים רבים. צפון המדינה כולל את שפלת הדנובה ויובליו (סאווה, דראווה, טיסה). האקלים ממוזג עד קריר, והמדינה היא מהגשומות באירופה. לתעשייה מקום מרכזי בכלכלתה וכוללת ענפי מתכת, טקסטיל, מכונות ואלקטרוניקה. אוצרות הטבע העשירים הם פחם חום, אלומיניום, ברזל ונחושת, וענפי החקלאות העיקריים הם גידול תירס, חיטה, סלק סוכר, תפוחי אדמה, גפנים ומטעי פרי נשירים. למן שנות ה-70 של המאה ה-20 עלתה חשיבותה של התיירות במדינה.

 


היסטוריה 1920 - 1980

פדרציית המדינות שהרכיבו את יוגוסלביה לתולדותיהן (ר' ערך נפרד על כל אחת מהן) קמה לאחר מלה"ע ה-1, עם התפוררותה של האימפריה האוסטרית-הונגרית, ששלטה על חלק ניכר משטחה. בתחילה נקראה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, וב-1929 שונה שמה ליוגוסלביה. הדרישות לזכויות אוטונומיה שהועלו במקדוניה ובקרואטיה הגיעו לשיאן ברצח המלך אלכסנדר ה-1 (1934). שאיפתה לניטרליות במלה"ע ה-2 לא מנעה את פלישת גרמניה ב-1941.

 

המדינות אליהן התפרקה יוגוסלביה בשנות ה-90 של המאה ה-20

 

לאחר שכבשו הגרמנים את יוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה (1941) היה טיטו לראש המחתרת הקומוניסטית שפעלה נגד הגרמנים וניהל לוחמה פרטיזנית . באזורי שליטתם של הפרטיזנים הוקמו שלטונות מקומיים בזעיר אנפין לפי המתכונת הקומוניסטית. ב-1943 הכירו בעלות הברית בטיטו כמנהיג ההתנגדות ביוגוסלביה, החלו לסייע לו ואף אילצו את המחתרת המלוכנית בראשות דראזה מיכאילוביץ', הקטנה בהרבה, אך המייצגת לכאורה את הממשלה הגולה של יוגוסלביה, לשתף פעולה עמו. המחתרת היוגוסלבית בראשות טיטו היתה המצליחה ביותר באירופה הכבושה בידי הנאצים, ופעילותה קיבלה משנה תנופה כאשר פלש הצבא האדום לסרביה באוקטובר 1944. בעזרת הפרטיזנים של טיטו, שוחררה יוגוסלביה כולה בתוך זמן קצר, ושרידי המחתרת הלאומנית חוסלו. הנקמה במשתפי הפעולה עם הנאצים היתה אכזרית.

 

טיטו (מימין) עם ראש המחתרת המלוכנית דראזה מיכאילוביץ' (במרכז), 1944 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

בנובמבר 1945 הכריז טיטו על הקמת הרפובליקה העממית הפדרלית יוגוסלביה ופתח במסע טיהורים חדש נגד מתנגדיו. שאיפתו היתה להקים רפובליקה סובייטית לכל דבר, אולם דרכו העצמאית, בייחוד במדיניות החוץ, לא היתה לרוחו של מנהיג ברית המועצות סטלין, שפקד ב-1948 לערוך טיהור במפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית. ההוראה לא הוצאה לפועל, והקרע בין שני האישים נעשה גלוי.

 

ב-1948 ניתקה יוגוסלביה מהתלות בברה"מ והונהגה בה מדיניות "קומוניזם לאומי" ליברלית יחסית, תוך התקרבות למדינות המערב והקלת ההגבלות על חקלאות ותעשייה פרטיים. בתחום הכלכלי שלל טיטו את הדגם הסובייטי של תכנון ריכוזי, והעדיף ניהול עצמי של מפעלים וחוות בידי העובדים. מצבה הכלכלי של יוגוסלביה היה טוב בהרבה מזה של שאר המדינות הקומוניסטיות, ורמת החיים בה היתה גבוהה יותר. טיטו גם האציל סמכויות רבות לרפובליקות הפדרליות השונות, ועורר את זעמם של הקומוניסטים המסורתיים יותר. על רקע זה הדיח רבים מהם. למדינות הפדראציה ניתנה אוטונומיה מסוימת, אך נמשך דיכוי התנועות הלאומניות והוגבל החופש האינטלקטואלי. בין השאר כרתה יוגוסלביה ברית הגנה הדדית עם טורקיה ויוון, ביוזמת נאט"ו. לאחר מות סטלין ב-1953 החלה התקרבות מחודשת בין יוגוסלביה לבין ברה"מ, שהביאה לביקור פיוס של מנהיג ברה"מ ניקיטה חרושצ'וב בבלגרד ב-1955. אולם היחסים שבו והצטננו בעקבות הפלישה הסובייטית להונגריה ב-1956. מעתה פנתה מדיניות החוץ של טיטו לכיוון המדינות הבלתי-מזדהות, והוא נעשה אחד ממנהיגי הגוש, לצד ג'וואהרלל נהרו ההודי וגמאל עבד אנ-נאצר המצרי. ב-1961 התכנסה בבלגרד פסגת הבלתי-מזדהות. טיטו מת ב-1980 והמישרות שמילא עברו לידי קבוצת נשיאות שמנתה 9 חברים, מראשי המחוזות השונים.

 

ניקולאי בולגנין (משמאל) ניקיטה חרושצ'וב (במרכז) ויוסיפ ברוז טיטו בביקור פיוס ביוגוסלביה, 1955 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 


יוגוסלביה לאחר מות טיטו

בסוף שנות ה-80 העמיק המשבר הכלכלי וגברה התסיסה הלאומנית במחוז קוסובו שבסרביה, שתושביו אלבנים, וכמו כן ברפובליקות של סלובניה, קרואטיה ומקדוניה, והן פרשו מן הפדרציה (סוף 1990-תחילת 1991) והקימו צבאות משלהן. הצבא הפדרלי, שנותרו בו בעיקר סרבים, נקט מדיניות של השתלטות על כל השטחים המאוכלסים סרבים, גם מחוץ לרפובליקה הסרבית, בהשראת נשיא סרביה, סלובודן מילושביץ'. ב-1991 ניטשו קרבות כבדים בין הצבא הפדרלי לכוחות הקרואטים, ובד בבד הכריזה הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה על עצמאותה. הסרבים שהיוו רוב בחלק ממחוזותיה המזרחיים של קרואטיה (בעיקר במחוז קראינה – Krajina) הכריזו על פרישתם ממנה; לעזרתם בא הצבא הפדרלי, וכבש את השטחים שהתגוררו בהם הסרבים. הקהילייה האירופית ניסתה לתווך בסכסוך, ואולם בסופו של דבר הכירה בעצמאותן של סלובניה וקרואטיה.

 

מילוסביץ' במהלך הפגנה בבלגרד, ב-1988 (צילום: רויטרס)

 

ב-1992, לאחר שמדינות רבות הכירו בעצמאותה, פסקו הקרבות בקרואטיה והחל מו"מ בדבר הסדר של קבע, וב-1994 נחתם בלחץ אמריקני הסכם דייטון, ששם קץ לסכסוך בין סרביה לקרואטיה בשאלת בוסניה-הרצגובינה. אולם ב-1995 שב הנשיא טוז'מאן והפעיל את צבאו במובלעת קראינה הסרבית. בעקבות הצלחת המבצע הקרואטי, נמלטו רבבות אזרחים סרבים שחיו מאות שנים במקום לסרביה.

 

נציגי הבלקן חותמים שלום בפריז, 1995 (צילום: איי פי)

 

 במהלך מלחמות האזרחים ביוגוסלביה נמלטו גם רבבות קרואטים מסרביה לקרואטיה. פניה הדמוגרפיים של קרואטיה שונו בעקבות "טרנספר" הסרבים מקרואטיה, ושיעורם באוכלוסייתה ירד לפחות מ-5% (לעומת כ-15% בשנות ה-80 ולמעלה מ-20% בשנות ה-60).

 


יהודים

יהודים התיישבו ביוגוסלביה עוד בימי האימפריה הרומית ובימה"ב. הם ישבו בערים הגדולות וחיו בשלווה יחסית (ר' ערך נפרד על כל רפובליקה). כאשר הוקמה הפדרציה היוגוסלבית ישבו בה כ-70,000 יהודים בכ-100 קהילות, כשליש מהם ספרדים. מוסדות הקהילה היהודית נהנו מהכרה רשמית, והם קיימו פעילות ציונית, חינוכית ודתית ענפה. עם פלישת הנאצים לתחומי הרפובליקה החלה השמדה נרחבת ושיטתית (חלקה בעידוד הקרואטים). יהודים רבים הצטרפו לכוחות הפרטיזאנים. מכ-14,000 היהודים שנותרו אחרי השואה עלו כ-8,000 לישראל. ביגוסלביה נותרו כ-5,000 יהודים, רובם בערים הגדולות, אשר נהנו מחופש יחסי בפעילותם הקהילתית והדתית.

 

צנחנים יהודים לצד פרטיזאנים יוגוסלבים במלחמת העולם השנייה (צילום: לע"מ)

 


יחסים עם ישראל

יוגוסלביה תמכה בהקמת מדינת ישראל והתמידה ביחסה האוהד אליה בו בשנותיה הראשונות. שתי המדינות קשרו יחסים דיפלומאטיים מלאים. במהלך השנים תמכה יוגוסלביה יותר ויותר בערבים, אולם גם מאז ניתוק היחסים הדיפלומאטיים בעקבות מלחמת ששת הימים נמשכו קשרי המסחר ותנועת תיירים מישראל אליה.

 

יחסים דיפלומאטיים מלאים. הנשיא יצחק בן צבי משוחח עם אחד מחברי המשלחת הפרלמנטרית היוגוסלבית בביקורה בארץ, 1956 (צילום: טדי בראונר, לע"מ)

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©