אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ג'יימס מקקורד (אחד הפורצים)  נותן עדות במשפט ווטרגייט
ג'יימס מקקורד (אחד הפורצים) נותן עדות במשפט ווטרגייט צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
ג'ון מיצ'ל, מנהל מערכת הבחירות של ניקסון
ג'ון מיצ'ל, מנהל מערכת הבחירות של ניקסון צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 פרשת ווטרגייט - מהאתר של הוושינגטון פוסט
 סוף לתעלומת גרון עמוק - כתבה באתר ynet


ערכים קשורים
 ריצ'רד מילהאוס ניקסון
 המפלגה הדמוקרטית
 סוכנות הביון המרכזית
 פידל קסטרו רוס
 לשכת החקירות הפדרלית
 המפלגה הרפובליקנית
 ג'רלד רודולף פורד הבן


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 המאה ה-20 ואילך
 עיתונות


 
 
 

פרשת ווטרגייט


Watergate Affair

ציטוטים

פרשת ווטרגייט, שערורייה פוליטית שאירעה בארה"ב בשנות השבעים. בשיאה הביאה הפרשה להתפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון.

אור ל-17 ביוני 1972, בעיצומה של מערכת הבחירות שבה התמודד ניקסון על תקופת כהונה שנייה,  נתפסו במרכז המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון הבירה (ששכן בבניין בשם ווֹטֶרגֵייט) חמישה פורצים שניסו "לשתול" בו מצלמות ומכשירי האזנה; מנהל מערכת הבחירות של ניקסון, שר המשפטים לשעבר ג'ון מיצ'ל, הזדרז להודיע למחרת היום כי הפורצים "לא פעלו מטעמנו או בהסכמתנו". אך העיתונות גילתה עד מהרה כי אחד הפורצים, ג'יימס מק'קורד שמו, עמד בקשרים הדוקים עם איש סוכנות הביון המרכזית (CIA) הווארד הנט, שעמד מצדו בקשר עם פרקליטו של הנשיא, צ'רלס קולסון.

 

קומפלקס ווטרגייט בוושינגטון הבירה (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

עוד התברר כי שלושה מהפורצים היו קובנים שפעלו בעבר בחסות ה-CIA כנגד משטרו של פידל קסטרו בקובה. השניים האחרים, מק'קורד וברנרד ברקר, איש לשכת החקירות הפדרלית (FBI) לשעבר, עבדו בשעתם גם בבית הלבן וגם בוועדה שניהלה את מערכת הבחירות של ניקסון.

 

הפורצים עצמם נשפטו והורשעו, אולם במרוצת 1973 (אחרי שנבחר ניקסון מחדש) עברה חקירת ווטרגייט מן המסלול העיתונאי למשפטי. באפריל התפטרו מתפקידיהם שניים מעוזריו הקרובים ביותר של הנשיא, רוברט הולדמן וג'ון ארליכמן, וכן שר המשפטים ריצ'רד קליינדינסט. יועץ משפטי בבית הלבן, ג'ון דין, חשף את מעורבותם של רבים מבכירי הממשל, ואמר כי שוחח עם ניקסון על "טיוח" הפרשה פעמים רבות. בהדרגה התגלה כי הפריצה לווטרגייט היתה רק חלק קטן ממערכה שניהל הממשל נגד יריבים פוליטיים, וזו כללה עוד מעשי שחיתות רבים, לרבות ציתות ומתן שוחד, בילוש אחר חייהם הפרטיים של ראשי המפלגה הדמוקרטית במטרה להכפישם, חבלה באירועי בחירות של המפלגה היריבה ועבירות פליליות רבות אחרות. פעילות זו מומנה מקרן סודית שניהל ג'ון מיצ'ל בתפקידו כמנהל מערכת הבחירות של ניקסון מטעם המפלגה הרפובליקנית.

 

 

פוליטיקאים אמריקאיים בשימוע בפרשת ווטרגייט (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

ה"הצלחה" הגדולה ביותר של המערכה זכתה לכינוי "מכתב הקאנוקים" (Canuck Letter) - מכתב שנשלח למערכת אחד העיתונים, ובו הואשם סנטור אדמונד מסקי (Muskie), המועמד המוביל של המפלגה הדמוקרטית בתחילת מערכת הבחירות (שאף הקדים את ניקסון בסקרים), כי השתמש בביטוי של גנאי כלפי אמריקאים ממוצא קנדי-צרפתי. מסקי הכחיש כי אמר את הדברים, אך התמוטט לפני המצלמות ופרץ בבכי. בעקבות זאת ירדה מועמדותו מעל הפרק, והדמוקרטים נאלצו להציב מול ניקסון את ג'ורג' מקגוורן, מועמד חיוור וחסר סיכוי מלכתחילה. בספטמבר 1973 הודה סגן מנהל התקשורת של הבית הלבן, קן קלוסון, כי הוא היה מחבר המכתב המזויף.

 

ביולי 1973 התגלה כי ניקסון נהג להקליט ברציפות את כל הנאמר בלשכתו בבית הלבן, והתובע המיוחד שהתמנה לחקור את הפרשה, ארצ'יבולד קוקס, דרש את סרטי ההקלטה. הבית הלבן סירב, ולבסוף פיטר את קוקס; שר המשפטים אליוט ריצ'רדסון התפטר במחאה. כאשר נמסרו הסרטים בסופו של דבר למחליפו של קוקס, ליאון ג'בורסקי, נמצאו בהם פערים בלתי-מוסברים. 

 

במרוצת המחצית הראשונה של 1974 נכנסה לתמונה ועדת המשפטים של בית הנבחרים, הגוף המוסמך לפי החוקה להגיש כתב אישום נגד נשיא מכהן (impeachment). גם היא דרשה את סרטי ההקלטה, וגם היא קיבלה רק נוסח ערוך ומצונזר.

 

ב-24 ביולי פסק בית המשפט העליון של ארה"ב כי ניקסון חייב למסור לוועדה את סרטי ההקלטה המקוריים במלואם, וב-27 בו הגישה הוועדה לבית הנבחרים כתב אישום נגד הנשיא, על שיבוש הליכי משפט; ב-30 בו מסרה עוד שני כתבי אישום.

 

ב-8 באוגוסט 1974 התפטר ניקסון מתפקידו בטרם יועמד לדין. כעבור חודש חנן אותו מחליפו, הנשיא ג'רלד פורד. אך כארבעים מאנשי צוות הבית הלבן, ועוד אחרים, הועמדו למשפט, הורשעו ורובם ריצו תקופות מאסר שונות.

 

ניקסון בנאום ההתפטרות, 1974 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


גיבורי הפרשה היו העיתונאים החוקרים רוברט וודוורד וקרל ברנסטין, אנשי "וושינגטון פוסט", שהתחקו אחריה מראשיתה והביאו אותה לידיעת הציבור. בחשיפת הפרשה נעזרו בפקיד ממשל אותו כינו "גרון עמוק" אשר העביר לרשותם מידע פנימי. זהותו של "גרון עמוק" נשמרה בסוד עד ליוני 2005, אז הודה מארק פלט (באותה העת בכיר בלשכת החקירות הפדרלית) כי הוא אשר הדליף לשניים את המידע. עבודתם של וודוורד וברנסטין הועלתה על נס כמופת לתרומת העיתונות לדמוקרטיה.

 


ציטוטים

 

  • ג'ון דין, מיועצי הנשיא, בשיחה פרטית עם ניקסון בנוגע לפרשה (1973): "יש לנו סרטן, כאן, קרוב לנשיאות. הוא גדל, הוא גדל מדי יום".

 

  • ג'ב מגרודר, יועץ משפטי בממשל האמריקני, מתוך עדותו בפני הקונגרס: "אי שם בין שאיפותי האישיות לעקרונותי, איבדתי את המצפון המוסרי שלי".

 

  • הנשיא ניקסון, מתייחס בנאום פומבי לפרשת ווטרגייט: "לא יכול להיות טיוח בבית הלבן".

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©