אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חיילים בריטים עולים על חופי גליפולי
חיילים בריטים עולים על חופי גליפולי 
 
חיילים גרמנים מחופרים, עם נשק נגד מטוסים
חיילים גרמנים מחופרים, עם נשק נגד מטוסים 
 
מטפלים בפצועים בקרבות בסום
מטפלים בפצועים בקרבות בסום 
 
חיילים בריטים בחפירות
חיילים בריטים בחפירות 
 
1917. עיירה צרפתית הרוסה
1917. עיירה צרפתית הרוסה 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אנציקלופדיה של מלחמת העולם הראשונה
 היסטוריה ותצלומים ממלחמת העולם באתר של הבי.בי.סי


ערכים קשורים
 בריטניה
 צרפת
 רוסיה
 מהפכות ברוסיה
 איטליה
 ארצות הברית של אמריקה
 גרמניה
 אוסטריה-הונגריה
 האימפריה העות'מאנית
 מלחמת צרפת-פרוסיה
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 בלקן
 סלאבים
 סרביה
 מלחמות הבלקן
 בלגיה
 נפוליאון ה-1 בונפרט
 קומוניזם
 סוציאליזם
 צוללת
 המרד הערבי
 תעלת סואץ
 איסטנבול
 אנזא"ק
 חוסיין אבן עלי
 גדודים עבריים
 תומס וודרו וילסון
 ולדימיר איליץ' לנין
 בולשביזם
 פרדינן פוש
 טנק
 שושלת הבסבורג
 שפעת
 הסכם ורסיי
 מלחמת העולם השנייה
 תורת המלחמה
 כמאל אטאטורק
 מלחמת האזרחים האמריקנית
 מלחמת הבורים
 מסמך ארבע עשרה הנקודות
 חבר הלאומים
 זכויות האשה
 נאורות


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך


 
 
 

מלחמת העולם הראשונה


World War I

מתיחויות ובריתות קודם למלחמה |  עילת המלחמה ופריצתה |  המלחמה בחזית המערבית |  שאר החזיתות |  הצטרפות ארה"ב וסיום המלחמה |  שינוי פני המלחמה

מלחמת העולם הראשונה (28 ביולי 1914 - 11 בנובמבר 1918), הראשונה בשתי המלחמות הגדולות של המאה ה-20. נקראה גם (עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה) "המלחמה הגדולה", או "מלחמת העולם".

 

 

 

 


מתיחויות ובריתות קודם למלחמה

הצדדים הלוחמים היו "מדינות ההסכמה" (Entente), ובהן בריטניה, צרפת, רוסיה (עד מהפכת אוקטובר, נובמבר 1917), איטליה (מ-1915) וארצות הברית (מ-1917); ומולן "מדינות המרכז", ובהן גרמניה, האימפריה האוסטרית-הונגרית והאימפריה העות'מאנית.

 

למלחמה קדמו שנים של מתיחויות בין מעצמות אירופה, שמצאו עצמן שרויות במצבי עימות בנושאים רבים ומורכבים. מאז 1871 חיפשה צרפת דרך לנקום את חרפת התבוסה במלחמת פרוסיה-צרפת (1870 - 1871) ואת אובדן השטחים בעקבותיה, ואילו גרמניה חיפשה, מאז סוף המאה ה-19, דרכים להרחבת שטחה הקולוניאלי ולביסוס מעמדה כמעצמה עולמית. לשני גורמים אלה יש להוסיף את רצף המשברים שפרצו בעקבות התחרות הכלכלית והימית בין גרמניה לבריטניה, ואת הבעיות הסבוכות שהתעוררו באירופה הדרומית ובמזרח התיכון בעקבות התערערות האימפריה העות'מאנית והתעוררות הלאומיות בקרב עמי הבלקנים, שחלקם היו כפופים לשלטונה עד זמן לא רב לפני כן, ורבים מהם נמצאו עתה תחת שלטון אוסטריה-הונגריה. תהליכים אלה גרמו לסכסוכים בין אוסטריה לבין רוסיה על ההשפעה בבלקנים, וכן לתחרות בין גרמניה, בריטניה ורוסיה באזור חשוב זה. ראוי לציין כי רוסיה ראתה תפקיד חשוב לעצמה בבלקנים כאומה המרכזית של משפחת העמים הסלאביים, וכשומרת האינטרסים של עמים אלה.

מאז תחילת המאה ניהלו כל המעצמות הללו דיפלומטיה מורכבת, שעיקרה כריתת בריתות של הגנה הדדית ביניהן. בין החשובות שביניהן: "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale) בין בריטניה וצרפת; ברית צרפת ורוסיה; ברית גרמניה ואוסטריה-הונגריה; ברית רוסיה וסרביה; ועוד. ובמשך כל הזמן הזה גברה היריבות בין הבריתות השונות הללו.

 

אולם הרשימה לעיל רחוקה מלמצות את מכלול התנאים הסבוכים שהולידו את המלחמה הגדולה. אפשר להוסיף לה עוד גורמים רבים, וביניהם: אישיותם של מקבלי ההחלטות המרכזיים במדינות השונות; התנאים החברתיים השונים ששררו בכל אחת מהן; התחרות הכלכלית הגוברת בין המדינות המתועשות, בעיקר על שוקי חוץ; ובה בעת, התלות ההדדית הכלכלית המרובה בהן; התפתחותה המהירה של הטכנולוגיה (הצבאית והאזרחית) בעשורים שקדמו למלחמה; הקיפאון המחשבתי הדוגמתי של כמעט כל המצביאים שהיו מעורבים בה; ועוד ועוד.

 


עילת המלחמה ופריצתה

את העילה הישירה למלחמה סיפקו שאיפות ההתפשטות של סרביה, שביקשה להיבנות מהפירוד בין מדינות הבלקן השונות ולכפוף אותן לשלטונה. סרביה כבר ניהלה שתי מלחמות התפשטות (מלחמות הבלקנים) בעשור השני של המאה ה-20, וראתה באוסטרו-הונגריה, שהיו לה שאיפות משלה בבלקנים, את המחסום הרציני ביותר לשאיפותיה.

ב-28.6.1914 נרצחו יורש העצר האוסטרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו, בעת ביקור בסרייבו שבבוסניה. המתנקש היה לאומן סרבי צעיר, שפעל בשליחות אגודה חשאית פאן-סרבית ובעידוד המודיעין הצבאי של סרביה (אך לא על דעת ממשלתה). האוסטרים, בעידוד הגרמנים, ראו ברצח הזדמנות לבלום את שאיפות ההתפשטות של סרביה, ובה בעת להשפיל את הרוסים, בעלי בריתה. לכן הגישו אולטימטום לסרביה, בציפייה שזו תדחה אותו ותספק להם עילה למלחמה. סרביה קיבלה את רוב תנאי האולטימטום, אך סירבה לדרישה שנציגי אוסטרו-הונגריה ינהלו בשטחה הליכים משפטיים נגד ארגונים סרביים אנטי-אוסטריים. אוסטריה קיוותה שתמיכת גרמניה בה תרתיע את רוסיה מהתערבות לצד סרביה.


כאשר דחתה סרביה (בתמיכתה של רוסיה) את האולטימטום במלואו, הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה עליה (28.7.1914). בתגובה הכריזה רוסיה למחרת על גיוס כללי. גרמניה ראתה בצעד זה סכנה לביטחונה, וב-1.8.1914 הכריזה מלחמה על רוסיה; כדי להקדים תרופה למכה, הכריזה גרמניה ב-3.8 מלחמה גם על צרפת, בעלת בריתה של רוסיה - ולמחרת גם על בלגיה. התקדמות הצבא הגרמני לעבר בלגיה ב-4.8.1914 הניעה את בריטניה, שהיתה אחת הערבוֹת לנייטרליות של בלגיה, להכריז מלחמה על גרמניה.

 

המעגל נסגר כאשר הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה על רוסיה, וצרפת ובריטניה הודיעו כי מצב מלחמה שורר בינן לבין אוסטריה-הונגריה. בו בזמן חתמה האימפריה העות'מאנית על ברית צבאית עם גרמניה, ובסוף אוקטובר הצטרפה אף היא למלחמה.

היתה זו המלחמה הגדולה ביותר באירופה זה מאה שנה, מאז מפלת נפוליאון. עם פריצתה, היא היתה פופולרית מאין כמוה כמעט בכל המדינות שהצטרפו ללחימה. רבים חשבו לפני כן שהדבר לא ייתכן: למשל, היו שגרסו כי ציבור הפועלים בכל ארץ וארץ, לאחר שנתעוררה תודעתו המעמדית עם עליית הקומוניזם והסוציאליזם, יחוש קרבה גדולה יותר לפועלי הארצות ה"אויבות" מאשר למעמד השליט בארצו, ויסרב להצטרף למלחמה נגד חבריו הפועלים. אחרים גרסו כי מעצבי דעת הקהל, האינטלקטואלים והמשכילים, יירתעו ממלחמה וישפיעו על דעת הקהל בארצותיהם. ועוד אחרים גרסו כי התלות הכלכלית ההדדית בין מדינות אירופה המתועשות תמנע מלחמה גדולה ביניהן, לפחות בשטחן שלהן. כל התקוות הללו התנפצו באחת: התלהבות מלחמתית שגבלה בהיסטריה אחזה בכל ארצות אירופה. לדוגמה, כמעט איש לא פצה פה כשהנהיגה בריטניה גיוס חובה עם פרוץ המלחמה, לראשונה בתולדותיה.

 

 


המלחמה בחזית המערבית

מראשיתה היתה מלחמת העולם הראשונה מכלול של כמה מלחמות נבדלות - בין אוסטריה לבין סרביה, בין רוסיה לבין אוסטריה-הונגריה, בין גרמניה לבין רוסיה ולבין צרפת, בין בריטניה לבין גרמניה ובין האימפריה העות'מאנית לבין בריטניה מזה ורוסיה מזה. מלבד זאת התנהלה פעילות צבאית מחוץ לאירופה ולמזרח התיכון, בתחומי המושבות השונות של גרמניה, של בריטניה ושל צרפת, באפריקה ובאוקיינוס השקט. הציר המרכזי של המלחמות הללו היה גרמניה - צבאה היה היעיל בעולם, והיא שיזמה את רוב הפעילות הצבאית הראשונית.


תוכנית המלחמה הגרמנית, שאותה הגה הרמטכ"ל דאז פון שליפן עוד ב-1905, היתה לנצל את היתרונות האסטרטגיים של קווי תקשורת פנימיים ושל מהירות גיוס ותנועה. לפי תוכנית זו, עיקר הכוח הצבאי של גרמניה היה אמור להתקיף את צרפת (דרך בלגיה) ולהכניעה, ורק אח"כ להילחם בצבא רוסיה, שהיה אטי ומיושן, אך גדול מאוד.

תוכנית זו שובשה כאשר החליט הרמטכ"ל הגרמני, מולטקה "הצעיר", לצמצם את הכוח הגרמני שהוקצה לחזית צרפת, כדי להעביר לחזית הרוסית כוחות גדולים מכפי שתוכנן תחילה, על מנת להשיג הכרעה מהירה בשתי החזיתות. ואכן, הפלישה הגרמנית לבלגיה היתה מהירה, הארץ נכבשה בתוך ימים אחדים, והגרמנים פלשו לצפון-מזרח צרפת. אבל תוך כדי כך החישו הבריטים חיל משלוח גדול לצרפת. שני כוחות אדירים שמנו אוגדות רבות, צבא גרמניה מזה וצבא צרפת המתוגבר בבריטים מזה, התנגשו בספטמבר 1914 על הנהר מַרְן, ליד פריס. בקרב המרן נשבר כוח המחץ הגרמני. נסיגת הצרפתים והבריטים נבלמה, ונבלמה התקדמות הגרמנים. פריס ניצלה.

 

מכאן ואילך קפאה החזית המערבית כמעט עד לסוף המלחמה. חיילי גרמניה, צרפת ובריטניה התחפרו בעמדותיהם, אלה לעומת אלה. קו חפירות נמתח מחוף הים במערב בלגיה עד להרי האלפים, והלך והשתכלל ככל שהתמשכה המלחמה. מכשולים נערמו על גבי מכשולים, ועמדות מקלעים וסוללות ארטילריה מנעו כל סיכוי להתקדמות. כל הניסיונות לשבור את הקיפאון ע"י התקפות חזיתיות (דוגמת הקרבות בוורדן ובסום ב-1916, ובפשנדל ב-1917), נכשלו. קווי החזית נשארו בעיקרם כמות שהיו, אף שהתקפות הסרק הללו גבו מחיר אימים של מיליוני הרוגים ופצועים.

מאבק עז התנהל גם בים. הבריטים הטילו הסגר ימי על גרמניה, בהסתמך על היתרון הימי הגדול שהיה למדינות ההסכמה, ובעיקר לבריטניה, והצי הגרמני נאלץ להישאר בנמליו; רק ביוני 1916 העז לצאת לים הצפוני, ונחל מפלה בקרב יוטלנד. אז פנו הגרמנים ל
לוחמת צוללות, כדי לשבש את קווי האספקה הימיים לבריטניה ממושבותיה ומארה"ב. הם טיבעו אוניות רבות, וכמעט הצליחו להחניק את האיים הבריטיים ב-1917, אלא שאז הצטרפה ארה"ב למלחמה, כמתואר להלן.

 


שאר החזיתות

בחזית המזרחית היתה התמונה שונה. שם התנהלו קרבות תנועה, ושטחים נרחבים במרכז אירופה עברו מיד ליד. הרוסים נחלו כמה ניצחונות נגד האוסטרים בגליציה ב-1914, אך בו בזמן הביסו אותם הגרמנים בשני קרבות: בטננברג ובאגמים המָזוּריים. ב-1915 התקדם צבא אוסטריה לתוך רוסיה, אך ב-1916 הדפו אותו הרוסים, ואף כבשו שטחים בפולין.

קרבות עזים התנהלו בחזית הבלקנים. הסרבים הצליחו להדוף פלישה אוסטרית, שהגיעה עד בלגרד. האיטלקים לחמו באוסטרים בזירה האלפינית, שקפאה גם היא, תרתי משמע. בולגריה הצטרפה למלחמה לצד מדינות המרכז, ורומניה - לצד מדינות ההסכמה. באפריקה המערבית ובאוקיינוס השקט איבדה גרמניה את מושבותיה מיד עם פרוץ המלחמה, אך באפריקה המזרחית עלה בידה להחזיק במושבתה טנגניקה עד סוף המלחמה ב-1918.


לקיפאון במערב ולהמשך המלחמה במזרח היו כמה תוצאות חשובות:

 

ראשית, כל הצדדים חיפשו בעלי ברית נוספים, בתקווה שתגבורת מעין זו תכריע את הכף לטובתם; לפיכך הבטיחו הבטחות מופרזות, כגון אלה שהניעו את האיטלקים להצטרף למדינות ההסכמה ב-1915, את הבולגרים - להצטרף למדינות המרכז באותה שנה, את הציונים - לקבל את רעיון השליטה הבריטית בא"י ב-1917 ואת הערבים - לפתוח במרד הערבי. תמיכתה של גרמניה בשאיפת מקסיקו להחזיר לידיה שטחים בדרום ארה"ב (1917) היתה בין הגורמים שהביאו את ארה"ב להילחם לצד מדינות ההסכמה.

שנית, המדינות הלוחמות החלו לבקש זירות לחימה אחרות, שבהן היה סיכוי להגיע לכלל הכרעה שתשפיע על המתרחש בחזית המערבית. הדבר בא לידי ביטוי מובהק במזרח התיכון. המלחמה פרצה בזירה זו באוקטובר 1914, כאשר אוניות מלחמה גרמניות (שהניפו דגל עות'מאני) התקיפו נמלים רוסיים בים השחור. כעבור ימים מעטים נשלח כוח בריטי מהודו למפרץ הפרסי; הוא כבש את בצרה והחל להתקדם לעבר בגדד. אולם גם שם לא הושגה הכרעה מהירה, משום שהעות'מאנים הצליחו להדוף את הכוח הבריטי ולכתר אותו (1916); הם גם יזמו התקפות מארץ ישראל על תעלת סואץ, ומאנטוליה נגד הרוסים בקווקז.

התפתחויות אלה - ובייחוד האיום שנשקף לתעלת סואץ, "עורק החיים של האימפריה הבריטית", שבו זרמו לבריטניה תגבורות ואספקה מהודו, מאוסטרליה ומניו זילנד - הניעו את הבריטים לפתוח חזית נוספת; הם ניסו לתקוף את הבירה העות'מאנית איסטנבול מהים ומהיבשה. זו היתה תחילתה של מערכת הדרדנלים, שנפתחה בנחיתה בריטית בסיועו של כוח אנזא"ק (גייסות אוסטרלים וניו-זילנדים) בחצי האי גליפולי. גם כאן נבלמה התנופה, המערכה הפכה למלחמת חפירות, ובסופו של דבר נחלו הבריטים מפלה קשה, ואבדותיהם היו כבדות.

עם זאת, הבריטים עדיין ביקשו לעקור את הטורקים מהמזרח התיכון. ב-1915 - 1916 הצליחו לקומם את נאמניו של חוסיין אבן עלי , השריף של מכה ושליט חג'אז; במרד הערבי שפרץ ב-1916 כנגד השלטון העות'מאני לא הושגו הישגים מרשימים, ורק ב-1917 עלה בידי הבריטים להתקדם באיזור; באביב כבשו את בגדד. כוחות בריטיים ובהם יחידות אנזא"ק רבות, שעלו מתעלת סואץ (ועמם שלושה גדודים של מגויסים מהיישוב היהודי בארץ ומיהדות העולם, הגדודים העבריים), כבשו באוקטובר את באר שבע, ובדצמבר - את ירושלים, ועדיין היתה מלאכתם רבה. הצבא העות'מאני הוכרע רק בקרב מגידו (ספטמבר 1918), וכעבור חודש נפלה דמשק לידי כוחות בריטיים וערביים.

 

 


הצטרפות ארה"ב וסיום המלחמה

עם פרוץ המלחמה הכריזה ארה"ב על נייטרליות. דעת הקהל נטתה אמנם לצד מדינות ההסכמה, אך יותר מכן דגלה בבדלנות. הנשיא וודרו וילסון עשה מאמצים רבים לתווך בין הצדדים הלוחמים ולהגיע להסדר שלום, וכמה פעמים היה קרוב להצלחה. אולם שני גורמים עיקריים הטו את הכף: מלחמת הצוללות שניהלה גרמניה בצפון האוקיינוס האטלנטי פגעה קשות בספנות האמריקנית. ארה"ב ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם גרמניה בפברואר, אחרי שהעביר לידיה המודיעין הבריטי את "מברק צימרמן" המפורסם, שבו הציע שר החוץ הגרמני ארתור פון צימרמן למקסיקו ברית צבאית. כאשר הודיעה מקסיקו בתחילת 1917 כי היא שוקלת העמדת בסיסי ים לרשות הצוללות הגרמניות, תמורת תמיכה גרמנית בתביעותיה הטריטוריאליות כלפי ארה"ב, היה זה הקש ששבר את גב הגמל.


בתחילת אפריל ביקש וילסון וקיבל את אישורם של שני בתי הקונגרס להכריז מלחמה על גרמניה. הכרזת המלחמה פורסמה ב-6.4.1917; ארה"ב פתחה מיד במשלוחי ציוד ומזון אדירים לבריטניה ולצרפת, העמידה לרשותן אשראי גדול, והחלה בשיגור כוחות צבא לחזית המערבית. אלה החלו לקחת חלק בקרבות לקראת סוף 1917. הצי האמריקני נחלץ לעזרת בריטניה במלחמה נגד הצוללות עוד לפני כן, ובתוך כמה חודשים השתנה המצב מעיקרו בזירה הימית האטלנטית.

כנגד התרומה החשובה שהרימה הצטרפות ארה"ב לצד מדינות ההסכמה, הן סבלו קשות מהסתלקות רוסיה ממנה ב-1917. שורה של מפלות שנחלו הרוסים מאז קרב טננברג ערערה את המוראל בשורותיהם, ונוספה אל הזעזועים החברתיים והפוליטיים שערערו את רוסיה הצארית בלאו הכי. בפברואר 1917 הופל השלטון הצארי, והצבא הרוסי איבד את לכידותו. חיילי רוסיה, כדברי לנין, "הצביעו ברגליהם" - ערקו מן החזית. בנובמבר תפסו הבולשביקים את השלטון, ובמרס 1918 חתמו על הסכם שלום נפרד עם גרמניה, בברסט ליטובסק.

מעתה יכלה גרמניה להפנות את הכוחות הגדולים שהחזיקה בחזית המזרחית אל המערב, ובפברואר-מרס 1918 פתחה במתקפה בצרפת, שכמעט הביאה להתמוטטות כוחות ההסכמה. אולם הם הצליחו להתאושש. באפריל 1918 התמנה המרשל הצרפתי פוש למפקד העליון של כוחות ההסכמה במערב (עד אז לא היה פיקוד אחיד), וכעבור זמן קצר החל במתקפה משלו, שבה השתתפו גם כוחות אמריקניים גדולים. הקיפאון בחזית המערב נשבר סוף סוף. החלה מלחמת תנועה, בעיקר הודות להופעתו של הטנק, וצבא גרמניה הלך ונהדף לאחור.

התפתחויות אלה עודדו את הכוחות הלוחמים נגד אוסטריה-הונגריה. תנועות לאומיות באימפריה רבת-הלאומים הזאת הרימו את ראשן, והאימפריה ההבסבורגית התפוררה במהירות במחצית השנייה של 1918. בספטמבר-אוקטובר פתחו כוחות ההסכמה בחזית המערבית במתקפה גדולה נגד "קו הינדנבורג" הגרמני, ומוטטו אותו. הזעזועים הפנימיים, שכבר הפילו את שושלות רומנוב ברוסיה והבסבורג באוסטריה, הגיעו עתה לגרמניה, והקייזר וילהלם ה-2 התפטר אף הוא.

 

ייתכן שבין הגורמים לסיום המלחמה ניתן למנות גם את מגיפת השפעת הנוראה שפרצה באפריל-מאי 1918 ועשתה שמות בחיילים משני עברי הקווים, בלי משוא פנים. המגיפה, שנקראה "שפעת ספרדית" אף שלא היה לה קשר מיוחד לספרד, התפשטה מהחזית המערבית לשאר חלקי תבל, ועד שדעכה בסוף 1918, הפילה 50 מיליון חללים בעולם כולו - פי שישה ממספר ההרוגים במלחמה עצמה.

גרמניה ביקשה שביתת נשק, ומעצמות ההסכמה העמידו לה תנאים נוקשים: פינוי כוחותיה מכל השטחים שכבשה, לרבות חלקי צרפת (אלזס ולוריין) שהיו בידה מאז 1871; ויתור על כל מושבותיה; ביטול הסכם ברסט ליטובסק; החזרת כל השבויים שבידיה; ומסירת כמויות גדולות של אמצעי לחימה ותובלה. אם לא תיענה גרמניה, איימו מדינות ההסכמה, תימשך הלחימה בשטחה שלה. גרמניה קיבלה את התנאים, והסכם שביתת הנשק נחתם ביום 11.11.1918. בשעה 11 בבוקר נדמו התותחים באירופה. כעבור שנה התכנסה בוורסיי שבצרפת ועידת שלום. הסכם ורסיי שנחתם בסיומה עיצב במידה רבה את דמות העולם בעשורים הבאים, בעיקר במה שנוגע להתפתחויות שהוליכו לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

 

 


שינוי פני המלחמה

מלחמת העולם הראשונה היתה מלחמה טוטלית; זוהי חשיבותה ההיסטורית הגדולה ביותר. כל הצדדים הלוחמים שאפו לגייס את כל כוחם - הן בחזית הן בעורף - מה שהביא לידי גיוס כל המשאבים הלאומיים למאמץ המלחמה ולהכבדת העול על האזרחים. בשני הצדדים היו מדינות שלא עמדו במאמץ. כמעט בכל הצבאות היו מקרים של עריקה, סירוב להילחם ואף מרד, אך הזעזועים בעורף האזרחי היו חריפים במיוחד במעצמות המרכז. המלחמה שהחלה בהתלהבות כה גדולה נתנה עד מהרה את אותותיה הכלכליים, החברתיים והאישיים בקרב הציבור האזרחי. הדברים הגיעו עד כדי רעב כבד שהכה בגרמניה ב-1918, ומצבן של מדינות לוחמות רבות אחרות לא היה טוב בהרבה. ההתמרמרות בעורף, לצד המצב בחזית, היתה גורם חשוב מבין הגורמים שהביאו להתמוטטות המשטרים באוסטריה-הונגריה ובגרמניה (כמו גםברוסיה) עוד בטרם הסתיימה המלחמה. זמן קצר אחרי סיומה נפל גם המשטר העות'מאני, במהפכת אטאטורק.

כל המדינות שהשתתפו במלחמה מתחילתה שילמו מחיר כלכלי וחברתי כבד, וגם אלה שהצטרפו בהמשך, דוגמת ארה"ב, נפגעו לא במעט. נתוני האבידות מופיעים בטבלה הנלווית.
 


במלחמה זו נעשה שימוש ראשון בכלי הנשק החולשים עתה על שדה הקרב המודרני: המטוס, הטנק והצוללת. למעשה, מלחמה זו ציינה תמורה חשובה בטכנולוגיה הצבאית ובהשלכותיה. הנשק האוטומטי הקל והבינוני והארטילריה המדויקת ומהירת הירי כבר הופעלו במלחמות קודמות, דוגמת מלחמת האזרחים האמריקנית ומלחמת הבורים, אך לקחי השפעתם על שדה הקרב לא הופקו ולא הוטמעו, ורוב המצביאים האמינו עדיין ביכולתן של הסתערויות חזיתיות מסיביות להכריע בקרב, כפי שהיה בימי נפוליאון. התנפצותה של אמונה זו היא שגרמה לקיפאון בחזית המערבית ובאחרות, ונדרש זמן עד שפותחו שיטות לחימה חדשות. הטנק מילא תפקיד מכריע בהתפתחות זו.

המטוס, שהומצא רק כעשור שנים לפני פרוץ המלחמה, מילא בה תפקיד חשוב, תחילה לתצפית וסיור, ואחר כך להפצצה ולסיוע לכוחות הקרקע. כן נעשה שימוש בכלי תעופה קלים מהאוויר - הכדור הפורח וספינת האוויר - תחילה לסיור ותצפית, ואח"כ להפצצה. במלה"ע הראשונה הופצצו לראשונה ערים הרחק בעורף, מן האוויר. כן נעשה בה שימוש ראשון בחומרי לחימה כימיים, שנאסרו מיד אחרי המלחמה בהסכמים בינלאומיים.


מלבד השפעותיה של המלחמה בתחומי הטכנולוגיה הצבאית והפוליטיקה, נודעה לה חשיבות רבה בכל תחומי החיים. מספר האבדות הגדול הותיר גם את המדינות הלוחמות שלא התנהלו קרבות בשטחן עם פער דורות עצום, שכן דור שלם אבד במלחמה. היו לכך השלכות פוליטיות, תרבותיות, כלכליות ואף אמנותיות; בספרות, במיוחד, התקופה שאחרי המלחמה היתה שונה מכל קודמותיה.

 

מדינות רבות באירופה שהתנהלה בשטחיהן לחימה כבדה, כמו בלגיה, צרפת, רוסיה ואחרות, סבלו מפגיעות קשות בתשתית הכלכלית, שלא שוקמו למעשה אלא אחרי מלחמת העולם השנייה.

במישור הבינלאומי, מלחמת העולם הראשונה ציינה את עלייתה של ארה"ב כמעצמת-על עולמית, על חשבון האימפריות האירופיות שהתמוטטו, ואלה שהותשו במלחמה. תרומתה הראשונה של ארה"ב במישור זה לאחר המלחמה התבטאה בחתירה לאימוצן של ארבע עשרה הנקודות של הנשיא וילסון, ויותר מכול, בפעילות להקמתו של חבר הלאומים, כארגון בינלאומי שתפקידו למנוע את הישנותן של מלחמות מעין זו. תופעה בינלאומית חשובה אחרת היתה הופעתן של מדינות חדשות רבות, עם התפרקות האימפריות שהכילו אותן לפני כן.

גם באותן מדינות שמשטריהן לא הוחלפו, התחוללו שינויים חברתיים ופוליטיים מרחיקי לכת. אחד הבולטים בהם היה העלייה במעמד האשה. מאמץ המלחמה הטוטלי ויציאת גברים רבים לחזית הביאו לצירוף נשים רבות לכוח העבודה ברוב המדינות, והן הוסיפו למלא תפקידים חשובים במשק גם לאחריה. בעקבות זאת תבעו - וקיבלו - זכויות שלא היו להן עד אז, ובראשן הזכות לבחור ולהיבחר.

אבל אפשר שהשפעתה החזקה ביותר של מלחמת העולם הראשונה היתה במישור התרבותי הכללי, בשינוי אשר חל במה שקרוי "רוח התקופה". האופטימיות שפיעמה בציוויליזציה המערבית מאז ימי ההשכלה, האמונה בקדמה ובעתיד טוב יותר, נופצה כליל בשדות הקרב, ואת מקומה תפסו הציניות והחשש מפני הבאות. הטכנולוגיה, שנראתה לפנים כמבשרת רווחה ושגשוג לאנושות כולה, גילתה כי אין היא אלא מכשיר, שאפשר להשתמש בו לרעה ולא רק לטובה. האינטרנציונליזם התגלה ככלי ריק. "העולם הישן", שבו היה מקום לכל אדם, וכל אדם ידע את מקומו, היה כלא היה.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©