אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מנהגי האבלות - איסור תספורת
מנהגי האבלות - איסור תספורת צילום: אפי שריר
 
אין מתחתנים בספירת העומר
אין מתחתנים בספירת העומר צילום: גבי מנשה
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 שעורה
 בית המקדש
 פסח
 ארמית
 גלות בבל
 צדוקים
 פרושים
 שבת
 חגים ומועדים
 מרד בר כוכבא
 רבי עקיבא
 מסעי הצלב
 ראש חודש
 ל"ג בעומר
 יום העצמאות
 יום ירושלים
 שבועות


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

ספירת העומר


Sefirat HaOmer

העומר |  הספירה |  מנהגי אבל

ספירת העומר, תקופה של שבעה שבועות, ראשיתה בחג הפסח ובסופה נחוג חג השבועות.

 

ספירת העומר היא מצוות 'עשה' מהתורה ומופיעה בשלושה מקורות שונים: בספר שמות, בספר ויקרא ובספר דברים.

 

שמות כ"ג, 14-16 : " שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה."

 

ויקרא כ"ג, 15-16 : "... וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ--וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, אֶל-הַכֹּהֵן... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. . . עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה..."

 

דברים ט"ז, 9 : " שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. "

 

שלושת המקורות השונים מדגישים פן אחר של החג, פן חקלאי ופן חברתי. המקור לחג שבספר שמות, בפסוק 16 מדגיש את האופי החקלאי של שלושת הרגלים. (פסח, שבועות וסוכות): " וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה. "

 

הן המקור בספר ויקרא והן המקור בספר דברים מציינים גם את הפן החברתי של החג. בזמן שמחת הקציר מזכירה התורה כי אין לשכוח את העניים, הגרים ואנשי השוליים בחברה, כאשר הציווי המוסרי לזכור את העבדות במצרים מנחה את החוגג להקצות להם לקט ופאה:

 

ויקרא כ"ג, 22: " וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט; לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם."

 

דברים ט"ז, 11-12: " וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ... וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם..."

 


העומר

העומר היה קורבן מנחה מקמח שעורים שנקצרו והובאו לבית המקדש למחרת יום ראשון של חג הפסח - ומיום זה (ט"ז בניסן) הותרה התבואה החדשה. מנחה זו הייתה ביטוי להכרת התודה על היבול החקלאי ותקווה להמשך מוצלח.

 

מהשעורים היו מוציאים קמח במידה של "עומר" (2.2 ליטר). הנפתו בידי הכוהן התירה למאכל את התבואה החדשה של אותה שנה (ויקרא כג, ט-יד). יום זה הוא הראשון בתקופה של שבעה שבועות שהתורה מצווה לספור את ימיה.

 


הספירה

ספירת העומר מתחילה ביום ב' של פסח ונמשכת 49 יום, כשביום החמישים הוא חג השבועות: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כ"ג, 15-16). בסיום ספירת העומר, נחוג חג השבועות, שבו הביאו למקדש "מנחה חדשה" (שם, 15-21).

 

בתקופה שבית המקדש היה קיים, ספירת העומר החלה עם הבאת המנחה החדשה אליו. מאז חורבן בית המקדש השני נוהגים לקיים את ספירת העומר כזכר למנהג הבאת המנחה בבית המקדש. ספירת העומר מבטאת גם את הציפייה לקראת חג מתן תורה ומקשרת בין חג הפסח וחג השבועות. קשר זה מבטא את תכלית יציאת מצרים שהיא מתן תורה.

 

 בנוסח הספירה סופרים את הימים ואת השבועות: "היום... ימים, שהם... שבועות לעומר". קודם הספירה מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר". מן הראוי לספור את הספירה בלילה, מיד בתום תפילת ערבית, אף שמי ששכח לספור בערב יכול לספור בבוקר עד שקיעת החמה של אותו יום. נוהגים לקיים את מצוות הספירה בעמידה.

 

נוסחי הספירה בין העדות הם שונים, כאשר ליהודי תימן יש נוסח מיוחד בארמית, שריד למנהג שרווח בבבל לפני יותר מאלף שנה.

 

המחלוקת בין הצדוקים לבין הפרושים:

 

כפי שניתן להיווכח, בספר דברים לא צוין תאריך מדויק לתחילת ספירת העומר : "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת " (דברים ט"ז, 9)

 

אך בספר ויקרא, כ"ג 15-16, נקבע תאריך: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם..."

 

הביטוי "ממחרת השבת" יצר מחלוקת בתקופת בית שני בין הצדוקים לפרושים. הצדוקים והשומרונים פירשו את המילה "שבת" פשוטה כמשמעה – יום השבת. לפיכך "ממחרת השבת" פירושו: יום ראשון בשבוע החל בחול המועד פסח. גם הקראים קיבלו פירוש זה והם חוגגים את חג השבועות ביום ראשון בשבוע בתאריכים שונים.

 

הפרושים פירשו את המילה שבת כ"חג" . במקור – חג הפסח החל בט"ו בניסן. לפיכך "ממחרת השבת" הינו ממחרת חג הפסח, כלומר – ט"ז בניסן שהוא היום הראשון של חול המועד (שיכול לחול בימים שונים בשבוע).

 

היהדות המסורתית ממשיכה את שיטת ספירת העומר של הפרושים, לפיכך יחול חג השבועות תמיד ב-ו' בסיוון.

 


מנהגי אבל

תולים את מקור מנהגי האבלות (איסור נישואין, איסור גילוח, איסור תספורת ואיסור ביטויי שמחה) בשלוש סיבות על רקע אירועים היסטוריים:

 

1. על פי המסורת, בימי ספירת העומר במהלך מרד בר-כוכבא מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא, בשנים 132-135 לספירה היות שלא נהגו כבוד זה בזה.

2. בשנת 1096 לספירה, במהלך ספירת העומר, הושמדו קהילות יהודיות רבות בגרמניה ובצרפת בזמן מסע הצלב הראשון.

3. מנהגי אבלות כביטוי לצער על חורבן בית המקדש.

 

סברה אחרת מציעה ששורשי מנהג האבלות קדומים ביותר ומגיעים מרומא העתיקה, ממניעים פסיכולוגיים כאשר מנהגי האבלות מבטאים את דאגתו של האיכר לקמה עד הגעת תקופת הקציר.

 

אין אבלות זו נהוגה בשבתות, בראש חודש, בל"ג בעומר, ובימינו - גם לא ביום העצמאות וביום שחרור ירושלים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©