אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אריק שרון בביקור בהר הבית
אריק שרון בביקור בהר הבית צילום: גלי תיבון
 
מהומות בהר הבית בעקבות ביקורו של שרון
מהומות בהר הבית בעקבות ביקורו של שרון צילום: גלי תיבון
 
התקריות החמורות ביותר היו באום אל-פחם
התקריות החמורות ביותר היו באום אל-פחם צילום: אלעד גרשגורן
 
שופטי בית המשפט העליון באולם הדיוניה בועדת אור
שופטי בית המשפט העליון באולם הדיוניה בועדת אור צילום: סבסטיאן שיינר
 
פרופ' שלמה בן-עמי, נפסל מלכהן בתפקיד שר לביטחון פנים בעתיד
פרופ' שלמה בן-עמי, נפסל מלכהן בתפקיד שר לביטחון פנים בעתיד 
 
המפכ"ל לשעבר יהודה וילק
המפכ"ל לשעבר יהודה וילק צילום: עטא עוויסאת
 
ניצב לשעבר אליק רון
ניצב לשעבר אליק רון צילום: עטא עוויסאת
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ועידת קמפ דייוויד השנייה
 פלסטינאים
 אנתיפאדה
 אריאל שרון
 הר הבית
 כותל מערבי
 משטרת ישראל
 אום אל-פחם
 נצרת
 בדווים
 אהוד ברק
 עזמי בשארה
 אנתיפאדת אל-אקצא


תחומים קשורים
 ישראל והציונות


 
 
 

מהומות אוקטובר



רקע |  השתלשלות האירועים |  ועדת אור

מהומות אוקטובר, גל הפגנות אלימות של אזרחים ערבים שפרץ בתחילת אוקטובר 2000, במקביל לפתיחת אנתיפאדת אל אקצא ונמשך כשבוע. במהלכו נהרגו 12 אזרחים ערבים, תושב השטחים ואזרח יהודי אחד. 

 

התפרעויות ערביי ישראל באום אל פחם (צילום: יריב כץ )

 

מהומות אוקטובר נחשבות לאחד האירועים המשפיעים בעת האחרונה על מערכת היחסים בין אזרחי מדינת ישראל הערבים ומוסדות המדינה.

 


רקע

בשלהי ספטמבר 2000, לאחר כישלונן של שיחות קמפ דייוויד, חזרו יחסי הפלסטינאים ומדינת ישראל אל מסלול האלימות. את גל האלימות שהחל בתאריך זה נהוג לכנות "אנתיפאדת אל-אקצא", שכן העילה שניתנה בשעתה לחידוש האלימות היתה ביקורו של אריאל שרון (יו"ר האופוזיציה דאז) בהר הבית ביום חמישי ה-28 בספטמבר. הביקור, כך לטענת הפלסטינאים, היה חלק ממהלך ישראלי שכוון לפגוע בנוכחות המוסלמית בהר הבית, ובתגובה לכך נקרא ציבור המאמינים להתקומם נגד הגעתו של שרון למקום. בזמן הביקור החל עימות אלים בין מפגינים פלסטינאים ושוטרים ישראלים, במהלכו נפצעו 25 שוטרים ו-10 מפגינים פלסטינאים. 

 

 

פצועים פלסטינים במהלך עימותים בהר הבית (צילום: איי פי)

 

ביום שישי שלמחרת היום, ב-29 בספטמבר, לאחר סיום התפילה בהר הבית החלו מתפללים פלסטינאים במהומות אלימות (זריקת אבנים, ברזלים וכו') במתחם, שהביאו לפינוי המתפללים היהודים מרחבת הכותל מחשש לבטחונם. תגובתה הקשה של משטרת ישראל בירי כדורי גומי וירי צלפים הביאה למותם של שבעה מפגינים פלסטינאים ופציעתם של מאות נוספים. עשרות שוטרים נפצעו אף הם. בעקבות המידע על האירועים בהר הבית, פרצו מהומות בהיקף מצומצם יחסית בשטחי יהודה ושומרון. באותו יום, כמה שעות לפני פרוץ המהומות בהר הבית, נהרג קצין מג"ב מירי שוטר פלסטיני במהלך סיור משותף ליד קלקיליה.

 

בשבת ה-30 בספטמבר פרץ גל מהומות אלימות בקרב התושבים הפלסטינאים במזרח ירושלים, ביו"ש ובעזה. גל מהומות זה נחשב למעשה לתחילתה של אנתיפאדת אל אקצא.

 


השתלשלות האירועים

ביום ראשון ה-1 באוקטובר הצטרפו אזרחי ישראל הערבים להתקוממות הפלסטינית ופתחו בשורת הפגנות הזדהות אלימות בערים ובכפרים ערבים ברחבי ישראל: כפר כנא, נצרת, טורעאן, משהד, דיר אל-אסד, עראבה, פורדיס, יפו ועוד. צירי תנועה מרכזיים, בעיקר באיזור הצפון, נחסמו לתנועה ובמשך שעות ארוכות היה הגליל מנותק למעשה ממרכז הארץ.

 

שריפת מכוניות וצמיגים בקלקיליה (צילום: חגי אופן)

 

התקריות החמורות ביותר באותו יום היו באום אל-פחם, שם השתלטו המפגינים על צומת אום אל-פחם וחסמו את כביש ואדי ערה לתנועה. השוטרים שהגיעו למקום על מנת להשיב את הסדר על כנו התעמתו עם המפגינים ולבסוף פתחו באש חיה. מן הירי נהרגו שני מפגינים ו-39 מפגינים נוספים נפצעו. בנצרת ניהלו השוטרים קרבות רחוב מול עשרות רעולי פנים, שחסמו את רחובה הראשי של העיר. לבתי החולים בנצרת הגיעו במשך היום 44 פצועים - רובם מירי כדורי גומי.

 

יידוי אבנים בחלחול (צילום: חגי אופן)

 

האירוע החמור ביותר באיזור הנגב התרחש בעיר רהט, כאשר כ-300 מתושבי העיר התגודדו סמוך לנקודת המשטרה והחלו ליידות לעברה אבנים. השוטרים השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את ההתפרעות. ליד עומר השליכו בדווים בקבוקי תבערה לעבר כביש באר-שבע בצומת תל-שוקת. 

 

המהומות הגיעו במהלך היום גם למרכז הארץ. ביפו שרפו מפגינים מכוניות, ניפצו חלונות, השליכו אבנים, שרפו צמיגים והשליכו בקבוקי תבערה על הכביש הראשי המחבר בין תל-אביב לבת-ים. המשטרה ירתה כדורי גומי ורימוני גז לעבר המפגינים. עשרה מפגינים נפצעו, ועשרה נעצרו. 

 

שריפת צמיגים ביפו (צילום: דודו פריד)

 

גל האירועים האלימים באותו יום בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל עורר חשש כבד בקרב ראשי השלטון והציבור היהודי כי ערביי ישראל פתחו למעשה בהתקוממות אלימה נגד מדינת ישראל. בעקבות חשש זה קיבלו כוחות הביטחון ובעיקר משטרת ישראל הוראה לנקוט בכל האמצעים על מנת להשיב את הסדר הציבורי, לפתוח את צירי התנועה ולהביא את האלימות לקצה. תגובתה של משטרת ישראל לאירועים היתה קשה ותקיפה וכללה שימוש באלות, ירי כדורי גומי, וכן ירי באש חיה ואף שימוש בצלפים. תגובה זו הביאה למותם של 13 אזרחים ערבים ולפציעתם של רבים אחרים. 

 

שוטרים עם נשק בהפגנות באום אל פחם (צילום: אלעד גרשגורן)

 

ההפגנות האלימות נמשכו בעוצמה עד ל-4 באוקטובר לערך והשתתפו בהן אלפים מערביי ישראל בין השאר יידו המפגינים אבנים לעבר בתים של יהודים, חסמו כבישים והשליכו בקבוקי תבערה, במספר מקרים אף נעשה שימוש בנשק חם. כ-100 שריפות נרשמו ברחבי הארץ. רובן ככל הנראה נגרמו מהצתות על רקע לאומני. אלפי דונמים של חורש טבעי ויער נטוע נשרפו כליל, בעיקר בגליל וכן באזור נתניה, חדרה וטבריה.

 

ביום שבת ה-7 באוקטובר נהרג אזרח יהודי מזריקת אבן על מכוניתו בכביש החוף בסמוך לכפר ג'יסר א-זרקא.  

 

ביום ראשון ה-8 באוקטובר שבוע לאחר תחילת המהומות התרחשו במספר ערים בארץ התפרעויות נקמה של יהודים נגד ערבים. האירוע החמור ביותר היה בנצרת, כ-200 מתפרעים יהודים יצאו לרחובות העיר, הרסו מכוניות וניסו לפרוץ לתוך הבתים. התושבים הערבים יצאו מבתיהם, והחלו ליידות אבנים לעבר התוקפים. כוחות המשטרה שהגיעו מקום ירו גז מדמיע וכדורי גומי לעבר התושבים הערבים, וכתוצאה מהירי נהרגו שני אזרחים ערבים.    

 

 


ועדת אור

המהומות בתוך ישראל התרחשו במקביל להתנגשויות הקשות שאירעו בין כוחות הביטחון לפלסטינאים בשטחים (אנתיפאדת אל-אקצא), והדבר שיקף הזדהות עמוקה ושיתוף פעולה ברמה חסרת תקדים בין ערביי ישראל שבתחומי המדינה לבין הפלסטינאים שמעבר לקו הירוק. בעקבות אירועים אלה, עלתה בצורה ניכרת רמת החשדנות והעוינות בין יהודים וערבים בישראל. במשך חודשים רבים לאחר האירועים הוטל מעין חרם כלכלי של האוכלוסיה היהודית על האזרחים הערבים ויהודים נמנעו מכניסה למסעדות ושטחי מסחר בכפרים וערים ערביות.

 

בנוסף לכך, עוצמת התגובה המשטרתית, השימוש באש חיה ובעיקר מספר הקורבנות הגדול היוו מקור לביקורת חריפה מצד הציבור הערבי בישראל כלפי מוסדות המדינה. במוקד הביקורת עמדה הטענה כי תגובתה הקשה של המשטרה ותוצאותיה הקטלניות היו מכוונות על ידי הדרג הפוליטי ונבעו ממדיניות של "יד קלה על ההדק" מול אזרחים ערבים. מנגד טענו מפקדי המשטרה כי אופי התגובה התבקש בשל רמת האלימות שהפגינו האזרחים הערבים ובוצע בעיקר מתוך הגנה עצמית.

 

ראש הממשלה בזמן המהומות, אהוד ברק, החליט על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, "ועדת אור", אשר תבחן את האירועים שהובילו לפרוץ המהומות ואת ההתנהלות השלטונית, לרבות התנהגות המשטרה, שהביאה למותם של 12 אזרחים ישראליים ותושב השטחים.

 

למצגת על ועדת אור - לחצו על התמונה

 

בשנת 2003 פרסמה ועדת אור את מסקנותיה וקבעה כי כי המשטרה והדרג המדיני כשלו בטיפול באירועי אוקטובר 2000 ובהיערכות אליהם. כמו כן קבעה הוועדה מספר מסקנות אישיות לגבי אישים פוליטיים ומפקדים בכירים במשטרת ישראל: הוועדה פסלה את פרופ' שלמה בן-עמי מלכהן בתפקיד שר לביטחון פנים בעתיד; גם המפכ"ל לשעבר יהודה וילק וניצב אליק רון נפסלו מלמלא בעתיד תפקידים בכירים בתחום ביטחון הפנים.

 

מפגינים עם תמונות ההרוגים מול אולם דיוני ועדת אור (צילום: זום 77)

 

כמו כן קבעה הוועדה כי כמה מנציגי הציבור הערבי – ח"כ עזמי בשארה, ח"כ עבד אל-מאלכ דהאמשה והשייח ראאד סלאח – הסיתו ועודדו לאלימות, אולם משום שלא נשאו בתפקידים ביצועיים, לא פורסמו לגביהם המלצות מעשיות.

 

לגבי ראש הממשלה דאז אהוד ברק קבעה הוועדה כי ברק "לא היה ער וקשוב במידה הנדרשת" לתהליכים בחברה הערבית, לא שעה להמלצות לקיים דיון בנושא, ולא נתן דעתו באופן מספק לצורך בהיערכות המשטרה. ברק גם לא נקט פעולות מספיקות ביומיים הראשונים של האירועים למנוע שימוש של המשטרה באמצעים קטלניים לפיזור הפגנות או להגביל אותה. ברק גם לא קיים את חובתו כראש ממשלה לדרוש מהמשטרה ומהממונים על פעולתה דיווח מלא ומפורט על האירועים שבהם נהרגו אזרחים ישראלים.

 

אהוד ברק, ראש הממשלה דאז, מעיד בועדת אור (צילום: סבסטיאן שיינר)

 

דו"ח הוועדה כלל גם סקירה נרחבת של תולדות היחסים בין יהודים וערבים אזרחי מדינת ישראל בו אופיינה הבעייתיות הטמונה ביחסים אלה: "יחסי מיעוט ורוב הם בעייתיים בכל מקום, ובמיוחד במדינה המגדירה את עצמה על פי לאומיותו של הרוב... בכל מקרה, כינון הרמוניה סבירה ביחסי רוב ומיעוט היא משימה קשה המוטלת על כל מגזרי החברה. משימה זו מחייבת מאמץ מיוחד מצד מוסדות המדינה המבטאים את ההגמוניה של הרוב… הימנעות ממאמץ כזה, או עשייתו באופן בלתי מספק, יוצרת בקרב המיעוט תחושות של קיפוח ומציאות של קיפוח, אשר עלולות להחמיר במרוצת הזמן. מאפיינים אלה תופסים גם לגבי מצבו של המיעוט הערבי במדינת ישראל, אשר מבחינות רבות מופלה לרעה."  יש לציין כי הוועדה לא סקרה את אירועי ה-29 בספטמבר, שבמהלכם ביקר אריאל שרון בהר הבית, והחלה את סקירתה מיום ה-1 באוקטובר.

 

ראשי המגזר הערבי קיבלו בספקנות רבה את ממצאי הוועדה, וטענו כי לא החמירה די הצורך במסקנותיה כלפי האשמים בגרימת מותם של המפגינים. נכון ל-2005 מרבית מסקנותיה של ועדת אור (שגובשו להמלצות בפועל על ידי ועדת שרים מיוחדת) לא בוצעו.

 

בספטמבר 2005 החליטה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסגור את תיקי החקירה נגד שוטרים שהיו מעורבים בירי ממנו נהרגו 13 ההרוגים הערבים במהומות אוקטובר. סגירת התיקים נשעתה על בסיס קביעת חוקרי מח"ש כי "לא נמצאו די ראיות להעמדת שוטרים וקצינים לדין". 

 

לפרויקט מיוחד של Ynet המוקדש לוועדת אור - לחצו כאן

 

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©