אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ג'ון מיינרד קיינס
ג'ון מיינרד קיינס 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 הסכם ורסיי
 היד הנעלמה
 אדם סמית
 תומס רוברט מלתוס
 אבטלה
 השפל הכלכלי הגדול
 השקעה וחיסכון
 ביקוש והיצע
 ריבית
 גמישות
 מדיניות כלכלית
 ניו דיל
 פרנקלין דלנו רוזוולט
 סוציאל-דמוקרטיה


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך
 מושגים ואישים בכלכלה


 
 
 

ג'ון מיינרד קיינס


John Maynard Keynes

ג'ון מיינרד קיינס (1883 - 1946), כלכלן בריטי שהניח את היסוד לגישה הכלכלית המודרנית, הקרויה על שמו - "כלכלה קיינסיאנית".

נולד בקיימברידג' שבאנגליה. למד בפנימייה היוקרתית איטון, וב-1902 החל ללמוד באוניברסיטת קיימברידג'. בתחילה בחר במתמטיקה, אך בהדרגה עברה התעניינותו לכלכלה. לאחר קבלת התואר הראשון מקינגס קולג' בקיימברידג', עבד כשנתיים במשרד הממשלתי לענייני הודו, וספרו הראשון (1913) תיאר את בעיותיה הכספיות והכלכליות של מדינה זו. לאחר מכן חזר לקיימברידג' כמרצה לכלכלה. בתקופה זו פירסם את "החיבור על ההסתברות", שהקנה לו מעמד של עמית מחקר.

במלחמת העולם הראשונה עבד במשרד האוצר, הגיע לעמדה בכירה וייצג את בריטניה במשלחת לשיחות השלום בוורסיי. הוא עזב את המשלחת לאחר שהתנגד להטלת פיצויים גבוהים על גרמניה, התנגדות שאותה ביסס בהנמקה כלכלית בספרו "התוצאות הכלכליות של השלום". ספר זה הקנה לו מקום מרכזי בקהילה האינטלקטואלית של אנגליה, ובין השאר היה חבר ב"חוג בלומבסברי".

בשנת 1936 יצא חיבורו החשוב ביותר - "התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" (תורגם לעברית ב-2007) - שגרם למהפכה בתפיסה הכלכלית בעולם כולו. החיבור יצא חוצץ נגד גישת "היד הנעלמה", שהיתה התיאוריה הכלכלית השלטת עד זמנו. רבים השווהו, מבחינת חשיבותו, ל"עושרן של אומות" מאת אדם סמית ול"מסה על האוכלוסין" של תומס מלתוס. קיינס התמקד בשאלת האבטלה, נושא שהעסיק אותו עוד לפני השפל הכלכלי הגדול שפקד את ארה"ב ואירופה החל מ-1929, ובעקבותיהן את שאר העולם.

 

ה"תרופה" שהציעה הכלכלה הקלאסית לאבטלה היתה הורדת שכר העבודה, שתניע את המעסיקים לשכור עוד עובדים. או ביתר דיוק: בתנאים של אבטלה, היד הנעלמה תביא להורדת שכר העבודה (משום שההיצע של עובדים גדול מהביקוש להם, והשכר הוא מחיר העבודה), ירידת המחיר תביא להעסקת עובדים נוספים, התפוקה תגדל, ועמה תגדל ההכנסה שבידי הציבור, הביקוש יגדל ובעקבותיו יועסקו עוד עובדים ויגדילו את התפוקה עוד יותר, עד שיושג מצב של תעסוקה מלאה.

 

אך לטענת קיינס, עליית התפוקה עקב העסקת עובדים נוספים אמנם תגדיל את ההכנסה הלאומית, אבל לא תגדיל את הביקוש המצרפי במידה שווה, שכן כל הכנסה נחלקת בין צריכה לבין חיסכון, ומכאן שהביקוש המצרפי יעלה במידה פחותה ממידת העלייה בתפוקה. כיוון שכך יישאר עודף ייצור שאין לו ביקוש, והדבר יגרום לשרשרת של ירידת מחירים, ירידה בתעסוקה וירידה בתפוקה, בספירלה שמביאה לידי שפל. במצב כזה, גרסה התיאוריה הקלאסית, ירד שער הריבית ויבלום את הספירלה, משום שהציבור יפנה כספים מחיסכון לצריכה. אבל - וזו היתה אחת מתרומותיו התיאורטיות החשובות ביותר - קיינס טען שיש גבול תחתון ששער הריבית אינו יכול לרדת מתחת לו; יתר על כן, ההשקעה היצרנית אינה גמישה במלואה ביחס לשער הריבית, ולכן לא תעלה במידה הדרושה לבלימת המגמה. לסיכום, גם אם הורדת השכר תביא להורדת שער הריבית, התוצאה הסופית לא תהיה מעבר לתעסוקה מלאה.

 

פרשנות חדשה יותר של תיאוריית קיינס (ראוי לציין כי כתיבתו היתה מעורפלת מאוד, ופתחה כר נרחב לפרשנויות שונות במקצת של עמדותיו) מתמקדת בשאלה כיצד הופך ביקוש נומינלי לביקוש אפקטיבי. ביקוש נומינלי הוא ביקוש שקיים להלכה בלבד, כאשר אין ידם של המובטלים, למשל, משגת לקנות מוצרים שהיו רוצים לקנות. ביקוש אפקטיבי הוא ביקוש שיש לו גיבוי באמצעי תשלום. קיינס טען שאילו היו כל הפירמות שוכרות עובדים נוספים, הביקוש האפקטיבי המצרפי אכן היה גדל; אולם במצב של אבטלה ניכרת, אין לשום פירמה יחידה תמריץ לשכור עובדים נוספים, גם בשכר נמוך יותר, שכן השפעת כוח הקנייה של כוח העבודה הנוסף על מוצריה שלה תהיה זניחה. שיקוליה של פירמה יחידה - שעליהם מבוססת מעיקרה גישת היד הנעלמה - אינם יכולים להשפיע על מצב התעסוקה במשק הלאומי.

 

משום כך קרא קיינס בתוקף למדיניות כלכלית של התערבות המדינה במשק, וביתר פירוט, להגדלת הוצאות הממשלה - לרבות ביצוע עבודות ציבוריות במימון ממשלתי - כדי להגדיל את הביקוש המצרפי במשק במידה שיש בה כדי להניע את גלגליו. הממשלה יכולה לעשות דברים שנבצרים מיכולתן של פירמות יחידות, ולכן זו חובתה להתערב. חיסולה של בעיית האבטלה מצריך התערבות פיסקלית של השלטונות, קבע קיינס. עמדתו זו היתה מנוגדת בתכלית לעמדה המונטריסטית, הגורסת התערבות ממשלתית מזערית במתרחש במשק.

הגותו של קיינס נעשתה מקובלת, בתוך זמן קצר, על רוב הכלכלנים בעלי ההשפעה במדינות המערב. במיוחד השפיעה על שלביה המאוחרים של מדיניות ה"ניו דיל" שהונהגה בארה"ב (עוד בטרם התפרסמו רעיונותיו של קיינס) בתקופת הנשיא רוזוולט, על ממשלות סוציאל-דמוקרטיות באירופה ועל ממשלת ישראל בעשוריה הראשונים. אך לאחר זמן, ובייחוד החל משנות ה-80, נטתה שוב המטוטלת, ולמונטריזם שוב נודעת השפעה רבה על מעצבי המדיניות הכלכלית במדינות החשובות בעולם.

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה מילא קיינס תפקיד מרכזי בוועידת ברטון וודס (1944) שהניחה את יסודות המשטר הכלכלי הבינלאומי הנוהג מאז ואילך. ב-1945 נעשה לורד (בתואר Lord Keynes of Tilton), וכעבור שנה מת, לאחר שסבל מבריאות לקויה במשך שנים רבות.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©