אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 מחנה הפליטים עמל בחאן יונס.
מחנה הפליטים עמל בחאן יונס. צילום: דני סולומון
 
מהומות יום האדמה בנצרת.
מהומות יום האדמה בנצרת.  צילום: יריב כץ
 
 פלסטינים מיידים אבנים באנתיפאדת אל-אקצה.
פלסטינים מיידים אבנים באנתיפאדת אל-אקצה. צילום: רויטרס
 
השלכת בקבוקי תבערה על חיילי צה"ל בחברון.
השלכת בקבוקי תבערה על חיילי צה"ל בחברון.  צילום: לע"מ
 
 הרס בתים בלתי חוקיים במזרח ירושלים.
הרס בתים בלתי חוקיים במזרח ירושלים. צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 תמצית דו"ח ועדת אור מאתר בתי המשפט
 על ועדת אור מאתר Ynet
 מי אוהב את הממשל הצבאי? כתבה באתר ynet


ערכים קשורים
 סונים
 צ'רקסים
 מרונים
 פרוטסטנטיות
 ארמנים
 בדווים
 גליל
 נחל עירון
 השפלה
 ירושלים
 נגב
 חיפה
 יפו העתיקה
 רמלה
 עכו
 גליל תחתון
 כרמל
 רמת הגולן
 מדינת ישראל
 הכנסת
 שלטון מקומי
 דוד בן-גוריון
 נכסי נפקדים
 פרשת כפר קאסם
 מלחמת סיני
 מלחמת ששת הימים
 חוק חינוך ממלכתי
 יום האדמה
 מלחמת לבנון (הראשונה)
 הטבח בסברה ושתילה
 הסכם אוסלו
 אריאל שרון
 הר הבית
 אנתיפאדת אל-אקצא
 מהומות אוקטובר
 אהוד ברק
 מכה
 החברה הישראלית: יחסי דתיים-חילוניים
 החברה הישראלית: השסע העדתי
 החברה הישראלית: עלייה וקליטה
 מלחמת העצמאות
 הסכמי שביתת הנשק
 פרשת דיר יאסין
 רצועת עזה
 לבנון
 ירדן
 ארגון האומות המאוחדות
 עקורי איקרית ובירעם


תחומים קשורים
 ישראל והציונות
 סוציולוגיה ואנתרופולוגיה


 
 
 

החברה הישראלית: יחסי יהודים-ערבים


The Israeli Society: Jewish-Arab Relations

דמוגרפיה |  אזרחים לא שווים |  מלחמת ששת הימים |  הזדהות פלסטינאית |  מהומות אוקטובר |  על מחלוקות נוספות בחברה הישראלית, ראו ערכים: |  מידע נוסף

החברה הישראלית: יחסי יהודים-ערבים, תולדות יחסי האזרחים הערבים במדינת ישראל עם הרוב היהודי והממסד השלטוני.

 

בסיומה של מלחמת העצמאות, עם חתימת הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949, התברר כי במהלך המלחמה עזבו כ-500,000 ערבים את מקומות מגוריהם שנכללו בתום המלחמה בגבולות ישראל. נסיבות עזיבתם שנויות במחלוקת חריפה; העמדה הציונית המקובלת ועמדת מוסדות השלטון בישראל גורסות כי רוב רובם, אם לא כולם, עזבו מרצונם כדי להתרחק מאזורי קרבות וכדי שלא להישאר תחת שלטון יהודי. יש המצטטים גם קריאות של ההנהגה הערבית לעשות כן (בליווי הבטחה לשיבה מהירה).

 

מנגד, אלה שאינם מקבלים את העמדה הציונית הרשמית, טוענים כי הערבים גורשו בכוח הזרוע, או לפחות באיומים בשימוש בכוח, ומתארים מקרים של פגיעה בערבים (דוגמת פרשת דיר יאסין) שעוררו בהלת מנוסה בקרבם. מכל מקום, כך נולדה בעיית הפליטים הפלסטינאים). רק מעטים מאותם פליטים, בעלי האמצעים ובעלי הקשרים המשפחתיים ההדוקים במדינות השכנות, הצליחו להתערות במדינות שאליהן נמלטו. רוב הפליטים יושבו במחנות פליטים בגדה המערבית, ברצועת עזה, בדרום לבנון ובעבר הירדן.

 

הפגנות עקורי איקרית ובירעם, 2001 (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

כדי לדאוג לצורכיהם הוקמה סוכנות מיוחדת של האו"ם, סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים, המוסיפה לפעול עד היום. חלק מתושבי הכפרים הערבים כגון איקרית ובירעם פונו על פי דרישה, שנויה במחלוקת, של רשויות הביטחון הישראליות, ומאבקם לחזרה לבתיהם נמשך עשרות שנים ועדיין לא בא על פתרונו. בתחומי המדינה נשארו כ-150,000 ערבים, שנותרו ללא חלק ניכר ממנהיגיהם החברתיים הפוליטיים והכלכליים והפכו בבת אחת למיעוט.

 


דמוגרפיה

אזרחי ישראל הלא-יהודים אינם עשויים מקשה אחת. ראשית, הם נחלקים בין מוסלמים (15.4% מכלל האוכלוסייה בסוף 2001), נוצרים (1.7%) ודרוזים (1.6%). כמעט כל המוסלמים הם סונים, וכמוהם גם הצ'רקסים, עדה קטנה של פחות מ-5,000 נפשות. הנוצרים נחלקים בין חברי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית (33% מכלל הנוצרים), היוונית-קתולית (25%), הלטינית-קתולית (20%), המרונית (כ-5%, ביניהם רבים מאנשי צד"ל שקיבלו מקלט בישראל בשנת 2000), ואחרים – פרוטסטנטים, ארמנים, קופטים-אתיופים ועוד. בנוסף, ישנה חלוקה בין עירוניים, כפריים ובדווים.

 

היישוב הדרוזי מג'דל שמס ברמת הגולן (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

רוב האוכלוסייה הערבית יושבת בגליל, באזור נחל עירון, בשפלה הצפונית ("המשולש הקטן"), בפרוזדור ירושלים ובנגב, ומקצתה בערים מעורבות - חיפה, יפו, רמלה, עכו ועוד. שבטי בדווים יושבים בעיקר בנגב הצפוני ובגליל התחתון. הדרוזים מרוכזים בכרמל ובגליל וכן במספר כפרים ברמת הגולן.

 


אזרחים לא שווים

בהכרזת העצמאות קראה מדינת ישראל לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. מדינת ישראל אשר הוקמה כמדינה יהודית, הכירה גם בזכותם של בני המיעוט הערבי לאוטונומיה דתית. זכאותם של ערבים שהיו בארץ בזמן הקמת המדינה למעמד של אזרחים עוגנה רשמית בחוק האזרחות, 1952. ערביי ישראל נחשבים פורמלית כאזרחים לכל דבר. בין היתר, הם רשאים לבחור ולהיבחר לכנסת ולמוסדות השלטון המקומי.

 

ערביי ישראל רשאים לבחור ולהיבחר לכנסת ולמוסדות השלטון המקומי. הקלפי בכפר הערבי מוסמוס בבחירות לכנסת ה-16, 2003 (צילום: AP) 

 

עם זאת, תחושת העוינות ההיסטורית והנסיבות המדיניות-ביטחוניות הותירה אותם בחזקת חשודים תמידיים ובמצב של אי שוויון למעשה. כך למשל, בעת הבחירות לכנסת השנייה בשנת 1951, זכו המפלגות הערביות לשמונה מנדטים, אך דוד בן-גוריון, שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה, הצהיר כי לא יקים ממשלה הנשענת על קולות הערבים - הצהרה אשר משקפת, באופן כמעט מלא, את מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן.

 

החשד המתמיד והעוינות הביאו להשלטתו של ממשל צבאי אליו היו כפופים ערביי ישראל עד 1966. הממשל הצבאי פיקח על תנועותיהם ועל מעשיהם של ערביי הארץ והחיל עליהם את החוק השיפוט הצבאי אשר איפשר פגיעה תכופה בזכויותיהם היסודיות. נוסף לכך נהגה המדינה החל מראשית שנות ה-50 להפקיע בשיטתיות אדמות ערביות על פי חוק נכסי נפקדים. על הקרקעות המופקעות קמו עשרות רבות של יישובים יהודיים. לתחושת הקשות של המגזר הערבי תרם גם הטבח בכפר קאסם בשנת 1956, ביום פתיחת מלחמת סיני. בטבח נרצחו 49 תושבי הכפר שנמצאו מחוץ לבתיהם בעת עוצר. העונשים הקלים שהוטלו על האחראים למעשה עוררו מרירות רבה. לכל אלה התלוו מגמות כלליות של דחיקת המורשת התרבותית הערבית מחוץ לשיח התרבותי והחינוכי במדינה, אפליה בתקצוב המגזר הערבי, בפיתוח תשתיות במגזרים הערביים ובתעסוקה.

 


מלחמת ששת הימים

בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 הסתמנה מגמה מסוימת של שיפור במצב ערביי ישראל: הממשל הצבאי בוטל, ופתיחת המעבר לגדה המערבית ולרצועת עזה בעקבות מלחמת ששת הימים אפשרה את חידושם של הקשרים המשפחתיים והכלכליים עם הפלסטינאים. בנוסף, רמת ההשכלה במגזר הערבי עלתה באופן משמעותי בשל החלתו של חוק חינוך חובה. שיעור האנאלפבתים ירד מקרוב ל-50% בשנות ה-60 ל-35% בשנות ה-70 (ועד לקרוב ל-10% בשנות ה-90); חל שיפור משמעותי במערכת שירותי הבריאות לאזרחים הערביים ובפרמטרים נוספים של איכות חיים.

 

 

רמת ההשכלה במגזר הערבי עלתה באופן משמעותי בשל החלתו של חוק חינוך חובה. תלמידים בכפר  הבדואי בסמת טבעון, 1968 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

 

בשנת 1976 התרחש שבר משמעותי, במסגרת האירועים המכונים "יום האדמה". בעקבות שורה של החלטות ממשלה הנוגעות להפקעת קרקעות של רבים מערביי ישראל, יצאו אלו למאבק כנגד הממשלה. המאבק הוביל להתנגשויות אלימות עם כוחות הביטחון, ובהפגנות אלו נהרגו מספר מפגינים. במרוצת השנים הפך אזכור אירועי "יום האדמה" מוקד לחיכוך אלים בין ערביי ישראל למשטרה ולמערכת הביטחון. במקביל שימשו אירועי יום זה כמעין מדד למערכת היחסים בין המגזר הערבי למדינת ישראל.

 

התנגשויות אלימות עם כוחות הביטחון בעיר נצרת, 1976 (צילום: לע"מ)

 

 


הזדהות פלסטינאית

בתחילת שנות ה-80 התחזקה מגמה של בדלנות לאומית בקרב ערביי ישראל, שאת סימניה ניתן לזהות עוד לפני כן. מלחמת לבנון, ובעיקר פרשת סברה ושתילה, עוררו הזדהות עמוקה עם הפלסטינאים שמחוץ לישראל. האנתיפאדה הראשונה, שפרצה בשנת 1987, חיזקה גם היא את תחושת הזהות הלאומית הפלסטינאית של המגזר. המאבק הפלסטינאי, שלוּוה בקורבנות רבים, עורר בקרב ערביי ישראל רגשות סולידריות עם אחיהם ביהודה ושומרון ותרם להיווצרותו של רוב משמעותי בקרב המגזר, המגדיר את לאומיותו כפלסטינאית.

 

לחתימת הסכמי אוסלו ב-1993 היו השפעות בשני מישורים: מחד גיסא, תרמה הקמת הרשות הפלסטינאית להתעצמות תחושת ההזדהות הלאומית אצל ערביי ישראל. מאידך גיסא, משנוכחו כי ההנהגה הפלסטינאית אינה פועלת באופן ממשי למענם (ולמעשה, היא לא התייחסה כמעט לעניינם במהלך המשא ומתן עם ישראל), פנו לדרכי פעולה עצמאיות מובהקות, שהתבטאו בהקמת מספר לא מבוטל של עמותות המטפלות בהיבטים שונים של המגזר ומייצגות אותו בעניינים רבים אל מול הממסד היהודי. באותה תקופה נראה היה כי מאבקה של האוכלוסייה הערבית יתמקד מעתה והלאה בקידום זכויותיה האזרחיות כמיעוט ערבי בישראל.

 


מהומות אוקטובר

אלא שאז פרצו מאורעות הדמים של אוקטובר 2000 - אירועים כבדי משקל ביחסי ערבים יהודים. ביקורו השנוי במחלוקת של אריאל שרון (אז, יו"ר האופוזיציה) בהר הבית, וההתפרעויות הפלסטיניות שנלוו אליו וסימנו את ראשיתה של אנתיפאדת אל-אקצא, עוררו זעם רב במגזר הערבי. בתוך זמן קצר החלו הפגנות אלימות, שנודעו בשם מהומות אוקטובר, בהן השתתפו אלפים מערביי ישראל: נעשו ניסיונות להתקיף יישובים יהודיים, צירי תנועה ראשיים למעבר יהודים נחסמו, מבנים רבים נהרסו ואזרח יהודי אחד נהרג מפגיעת אבן ברכבו.

 

תגובתה הקשה של המשטרה הביאה למותם של 13 אזרחים ערבים ולפציעתם של רבים אחרים. במקביל התרחשו התפרעויות של יהודים נגד ערבים. המהומות בתוך ישראל התרחשו במקביל להתנגשויות הקשות שאירעו בין כוחות הביטחון לפלסטינאים בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה (אנתיפאדת אל-אקצה), והדבר שיקף הזדהות עמוקה ושיתוף פעולה ברמה חסרת תקדים בין ערביי ישראל שבתחומי המדינה לבין הפלסטינאים שמעבר לקו הירוק. בעקבות אירועים אלה, עלתה בצורה ניכרת רמת החשדנות והעוינות בין יהודים וערבים בישראל.

 

מהומות אוקטובר באום אל פאחם (צילום: יריב כץ)

 

אחת התגובות של הציבור הערבי לשסע שנפער בעקבות המהומות ניתנה כאשר מרבית הבוחרים הערביים החרימו את הבחירות לראשות הממשלה בפברואר 2001, באופן שהדגיש את הניתוק והניכור שחשו כלפי הממסד היהודי. ראש הממשלה בזמן המהומות, אהוד ברק, החליט על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, "ועדת אור", אשר תבחן את האירועים שהובילו לפרוץ המהומות ואת ההתנהלות השלטונית, לרבות התנהגות המשטרה, שהביאה למותם של 13 אזרחים ישראליים.

 

צעדת מחאה של ערביי ישראל לציון ארועי מהומות אוקטובר באום אל-פאחם, 2005 (צילום: חגי אהרון)

 

בשנת 2003 פרסמה ועדת אור את מסקנותיה, ובין היתר סקרה בהרחבה את תולדות היחסים בין יהודים וערבים אזרחי מדינת ישראל. הוועדה היטיבה להגדיר את הבעייתיות ביחסי יהודים-ערבים ולסמן את דרך ההתמודדות: "יחסי מיעוט ורוב הם בעייתיים בכל מקום, ובמיוחד במדינה המגדירה את עצמה על פי לאומיותו של הרוב... בכל מקרה, כינון הרמוניה סבירה ביחסי רוב ומיעוט היא משימה קשה המוטלת על כל מגזרי החברה. משימה זו מחייבת מאמץ מיוחד מצד מוסדות המדינה המבטאים את ההגמוניה של הרוב… הימנעות ממאמץ כזה, או עשייתו באופן בלתי מספק, יוצרת בקרב המיעוט תחושות של קיפוח ומציאות של קיפוח, אשר עלולות להחמיר במרוצת הזמן. מאפיינים אלה תופסים גם לגבי מצבו של המיעוט הערבי במדינת ישראל, אשר מבחינות רבות מופלה לרעה."

 

ראשי המגזר הערבי קיבלו בספקנות רבה את ממצאי הוועדה, וטענו כי לא החמירה די הצורך במסקנותיה כלפי האשמים בגרימת מותם של המפגינים. המיעוט הערבי ממשיך לטעון לאפליה ממשית בהיבטים אזרחיים רבים כגון קידום במשרדי ממשלה, תעסוקה מוגבלת ותקציבים מצומצמים. הם מצביעים על כך שכל ילד ערבי שני חי מתחת לקו העוני (נכון לשנת 2003), ושהאבטלה במגזר הערבי גבוהה באופן משמעותי מהממוצע הארצי.

 

 

חיים מתחת לקו העוני. פחונים בכפר הבדואי ערב א -נעים (צילום: אפי שריר)

 

סוגיה נוספת המעסיקה את ערביי ישראל נוגעת לבנייה והתרחבות עירונית. לטענתם, מפלה אותם הממשלה לרעה בבואה להעניק אישורי בנייה, ועל כן אסור להם לבנות את בתיהם, אפילו לא להתרחבות הנובעת מגידול טבעי. כתוצאה מכך, נאלצים ערביי ישראל לבנות באופן בלתי-חוקי, בנייה הגוררת במקרים רבים הריסה של המבנים על ידי הרשויות. בשנת 2003 נמנו למעלה מ-30 אלף בתים אשר נבנו ללא היתר.

 

במקביל, חל גידול מדאיג במספרם של ערבים אזרחי ישראל הנוטלים או מוכנים ליטול חלק בביצוע מעשי טרור כנגד יהודים. בספטמבר 2001 אירע פיגוע ההתאבדות הראשון שבוצע על ידי ערבי ישראלי, ובשנת 2002 לבדה נחשפו 32 התארגנויות של ערביי ישראל הקשורות לכוונה לביצוע מעשי טרור. נוסף לכך קיימת מגמה של התחזקות הזרם האסלאמי בחברה הערבית בישראל. את התולדה של מגמה זו נהוג לזקוף לתוצאות מלחמת ששת הימים (שאיפשרה לערביי ישראל גישה לקודשי האסלאם בירושלים), להתרת העלייה למכה בסוף שנות ה-70, למצוקות הכלכליות והחברתיות ותחושות הקיפוח של המגזר ולתופעה הכללית של התקרבות לדת בעולם המוסלמי, כולל לצמיחתה של מנהיגות בעלת אוריינטציה דתית. ההקצנה הדתית מקרבת, לדעת השלטון הישראלי, בין ערביי ישראל לגורמים פונדמנטליסטים בעולם המוסלמי, ותורמת להקצנה בהשקפותיהם הפוליטיות והחברתיות.

 


על מחלוקות נוספות בחברה הישראלית, ראו ערכים:

החברה הישראלית: יחסי דתיים-חילוניים

 

החברה הישראלית: השסע העדתי

 

החברה הישראלית: עלייה וקליטה

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©