אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


סגן-אדמירל נגומו צ'ואיצ'י, מפקד הכוח התוקף
סגן-אדמירל נגומו צ'ואיצ'י, מפקד הכוח התוקף צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
ספינת המערכה האמריקנית "אריזונה" עולה באש  במהלך ההתקפה על פרל הרבור
ספינת המערכה האמריקנית "אריזונה" עולה באש במהלך ההתקפה על פרל הרבור צילום: רויטרס
 
ספינת המערכה האמריקנית "קליפורניה" עולה באש  במהלך ההתקפה על פרל הרבור
ספינת המערכה האמריקנית "קליפורניה" עולה באש במהלך ההתקפה על פרל הרבור צילום: רויטרס
 
ספינת המערכה האמריקנית "וסט וירג'יניה" עולה באש  במהלך ההתקפה על פרל הרבור
ספינת המערכה האמריקנית "וסט וירג'יניה" עולה באש במהלך ההתקפה על פרל הרבור צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 פרוייקט של הנשיונל ג'יאוגרפיק לזכר פרל הרבור


ערכים קשורים
 ממשלת וישי
 הודו-סין
 נפט
 האוקיינוס השקט
 מלחמות סין-יפן
 פרנקלין דלנו רוזוולט
 יממוטו איסורוקו
 מכ"ם
 נושאת מטוסים
 צוללת
 יפן
 הוואי
 מלחמת העולם השנייה


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך
 מקומות בארצות העולם


 
 
 

קרב פרל הרבור


Battle of Pearl Harbor

רקע |  ההתקפה |  הפתעה ותגובה

קרב פרל הרבור (7.12.1941), התקפת פתע של כוחות יפן על נמל צבאי אמריקני בהוואי. בעקבות ההתקפה הצטרפה ארה"ב למלחמת העולם השנייה.

 

 

ההתקפה היפנית על הכוחות האמריקניים בפרל הרבור - להגדלה לחצו על המפה

 


רקע

יפן לא התערבה במלחמת העולם השנייה עד סוף 1941, שאז נערכה ההתקפה על פרל הרבור. עם זאת, יפן לטשה עין זה שנים על דרום-מזרח אסיה ואיי האוקיינוס השקט, שם נמצאו משאבים וחומרי גלם רבים שהיו דרושים לה. באוגוסט 1940 מסרה ממשלת וישי ליפן את השליטה בצפון הודו-סין, וכוחות יפניים נכנסו לשם בתחילת ספטמבר. ארה"ב הגישה מחאה דיפלומטית חריפה. בהמשך אותו חודש חתמה יפן על הסכם הציר עם גרמניה ואיטליה, וביולי 1941 כבשה את שאר הודו-סין. בתגובה על צעד זה הקפיאו ארה"ב ושאר בעלות הברית את כל הנכסים היפניים על אדמתן, וארה"ב הטילה אמברגו על מכירת מתכות, נפט גולמי ומוצרי נפט ליפן.

מאז ואילך ניהלו שתי המדינות מו"מ בניסיון ליישב את המחלוקת ביניהן. אך במקביל למו"מ המדיני האיצה יפן את הכנותיה לפתיחת חזית אפשרית מול ארה"ב. על רקע עניינה הבולט של יפן בהשגת שליטה על דרום-מזרח אסיה ואיי האוקיינוס השקט, התקבלה החלטה חשאית (ב-6 בספטמבר 1941) כי עימות צבאי עם ארה"ב הוא בלתי-נמנע, ומוטב ליפן שתפתח בו. מנגד, עמדתה של ארה"ב במו"מ הדיפלומטי היתה תקיפה; היא תבעה את ביטול הסכם הציר, את הסתלקות יפן ממלחמתה בסין ואת פינוי הודו-סין. עם זאת, נשיא ארה"ב פרנקלין דלנו רוזוולט התקשה לגבש תמיכה ציבורית ופוליטית בארצו בעד פעולה צבאית לעצירת ההתקדמות היפנית.

לנכונותה של יפן לפתוח במלחמה תרמו גם הסכם הנייטרליות שנחתם בינה לבין ברה"מ ב-13 באפריל 1941 והפלישה הגרמנית לברה"מ (22 ביוני), ששמו קץ לחששותיה מפני לחימה בשתי חזיתות במקביל (עם ארה"ב וברה"מ). באוקטובר 1941 קבע ראש ממשלת יפן את 29 בנובמבר כתאריך יעד אחרון להשגת הסדר ללא מלחמה. החלטה זו נשמרה בחשאי, וכמוה גם תוכניות הקרב שהכינו מפקדי צבא יפן, בראשותו של אדמירל יממוטו איסורוקו, מפקד הצי היפני. כעשרה ימים לאחר תאריך היעד, ומשלא הושג הסכם בין הצדדים, יצאו כוחות יפן להתקפה על פרל הרבור.

 

 

 

פרל הרבור, צילום מתוך מטוס יפני במהלך ההתקפה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 


ההתקפה

דקות אחדות לפני 08:00 ביום ראשון, 7.12.1941, תקף כוח אווירי יפני בן כ-350 מטוסים (שהמריאו מנושאות מטוסים באוקיינוס השקט) את בסיס הצי האמריקני פרל הרבור ("נמל הפנינים" בחופי האי אואהו, Oahu). היום והשעה נבחרו מתוך שיקול (שהוצדק במלואו, בדיעבד) שבשעות הבוקר של יום השבתון יימצאו חיילים רבים במיטותיהם, או בכנסיות. זאת ועוד, גם אלה שנמצאו בעמדותיהם לא היו בכוננות, ומפעיל המכ"ם שזיהה את מטוסי האויב המתקרבים התבקש בנימוס שלא לבלבל למפקדיו את המוח. גרוע מכול, מבחינת האמריקאים: ימים אחדים לפני ההתקפה הונהגה בהוואי כוננות נגד פיגועים, שכן היו באיים מהגרים רבים מיפן (וביניהם, אכן, כמה מרגלים יפנים שסיפקו מידע בזמן אמת). המטוסים רוכזו לפיכך במספר קטן של שדות תעופה, והוחנו בצפיפות באמצע המסלולים, כדי להקל על השמירה עליהם מפני פיגוע קרקעי.

 

מטרתה העיקרית של ההתקפה היתה פגיעה בכוח התגובה המידית של הצי האמריקני באוקיינוס השקט - פגיעה שתאפשר לצבא יפן להשתלט במהירות על איי האוקיינוס השקט ועל דרום מזרח אסיה, בלא חשש מהתערבות אמריקנית. הכוח התוקף, בפיקודו של סגן-אדמירל נגומו צ'ואיצ'י (Nagumo Chuichi), כלל שש נושאות מטוסים, ובהן כ-350 מטוסי קרב, מפציצים ומפציצי טורפדו, בליווי שתי ספינות מערכה, שלוש סיירות ו-11 משחתות.

 

התקיפה התבצעה בשני גלים, הראשון בשעה 7:53 (שעון מקומי) והשני ב-8:55, ונמשכה כשעתיים בסך הכול. במהלכה נהרגו 2,403 חיילים אמריקאים, 188 מטוסים הושמדו וחמש ספינות מערכה הוטבעו (שלוש מהן נמשו לאחר זמן והוחזרו לשירות); עוד נפגעו שלוש ספינות מערכה, שלוש סיירות, שלוש משחתות וכמה כלי שיט אחרים. למזלם של האמריקאים, שייטת נושאות המטוסים שלהם נמצאה באותו יום באימונים הרחק מהנמל, ולא הותקפה. כוח זה ניהל כעבור מספר חודשים את קרב מידוויי, שבו החזירה ארה"ב לעצמה את השליטה הימית והאווירית במערב האוקיינוס השקט.

ההתנגדות האמריקנית להתקפה היתה מזערית. מטוסי הקרב הספורים שהספיקו להמריא הצליחו להפיל כעשרה מטוסים יפנים, וירי נ"מ מן האוניות המותקפות הביא להפלת עוד כ-15 מטוסים. בסך הכול איבדו היפנים 29 מטוסים, או מעט יותר. במקביל להתקפה האווירית, הותקפו האוניות האמריקניות על ידי חמש צוללות ננס יפניות. כל חמש הצוללות הושמדו, בלא שגרמו נזק ממשי. הניצול היחיד מהצוללות הללו היה לשבוי המלחמה היפני הראשון. בסך הכול איבדו היפנים פחות מ-100 הרוגים.

 

 

מלחים אמריקאים בין הריסות המטוסים בשדה התעופה של הצי באי פורד, במהלך ההתקפה על פרל הרבור (צילום: איי פי)

 


הפתעה ותגובה

הצלחתה של ההתקפה על פרל הרבור התבססה במידה רבה על גורם ההפתעה. לזרועות הצבא האמריקניות ולציבור האמריקני, ההתקפה באה כהפתעה מוחלטת, ועודה נחשבת לליקוי המאורות המודיעיני הנורא ביותר בתולדות ארה"ב. למעשה, המודיעין האמריקני גילה זה-כבר את כוונת יפן לפתוח במלחמה, וידע על ההחלטה הסופית מספר שעות לפני תחילת ההתקפה, בעקבות פיענוח תשדורת מוצפנת. (עם זאת, המודיעין לא ידע כמעט עד הרגע האחרון היכן תיערך ההתקפה.) מכל מקום, קשיי תקשורת מנעו בעד הידיעה מלהגיע אל מפקדי הכוחות האמריקניים בהוואי בעוד מועד. בסופו של דבר, שבע שעות אחרי שהחלה ההתקפה על פרל הרבור, התבשרו המפקדים במקום - במברק שנשלח מוושינגטון בערוץ אזרחי רגיל (וסטרן יוניון) - כי היפנים עתידים לתקוף אותם בקרוב.

 

עניין זה שימש מאוחר יותר כבסיס לתאוריית קונספירציה, שעל פיה ידע רוזוולט על כוונת היפנים לתקוף ועל המקום והמועד המדויקים, אך מנע את העברת המידע בעוד מועד - מחשש שאם תיהדף ההתקפה בהצלחה, לא יראה בה הציבור האמריקני עילה להצטרפות ארה"ב למלחמה. התימוכין בסברה זו קלושים ביותר.

יום למחרת ההתקפה הכריז הנשיא רוזוולט, בתמיכת הקונגרס, כי ארה"ב נמצאת במצב מלחמה עם יפן. מספר ימים לאחר מכן (11.12.1941) הכריזו גרמניה ואיטליה מלחמה על ארה"ב, מתוקפו של הסכם הציר, ובכך הבטיחו למעשה את מעורבותה של ארה"ב במלחמה גם באירופה.

בראי ההיסטוריה נחשבת המתקפה על פרל הרבור לניצחון טקטי מזהיר של יפן, ולכישלון אסטרטגי. כמתוכנן, אפשרה המתקפה לכוחות הצבא היפני להשתלט על שטחים נרחבים במערב אגן האוקיינוס השקט, בלא חשש מתגובה אמריקנית מידית. אך בדיעבד הביאה ההתקפה, ויותר מכן תחושת ההשפלה האמריקנית, למעורבות עמוקה של ארה"ב במלחמה. מעורבות זו הביאה לניצחון בעלות הברית במלחמה ולהכנעת יפן.

ספינת המערכה "אריזונה", שטבעה במהלך המתקפה ואלף ממלחיה נהרגו, שוקעה מול חופי הוואי, כאנדרטת זיכרון לקורבנות פרל הרבור.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©