אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל הרפובליקה הדמוקרטית קונגו
דגל הרפובליקה הדמוקרטית קונגו 
 
השעה ברפובליקה הדמוקרטית קונגו  
 
פטריס אמרי לומומבה, ראש הממשלה הראשון
פטריס אמרי לומומבה, ראש הממשלה הראשון צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
מובוטו ססה סקו
מובוטו ססה סקו צילום: לע"מ
 
ג'וזף קבילה, נשיא הרפובליקה הדמוקרטית קונגו
ג'וזף קבילה, נשיא הרפובליקה הדמוקרטית קונגו צילום: איי אף פי
 
ילדים פיגמים במהלך טקסי חניכה
ילדים פיגמים במהלך טקסי חניכה צילום: אימג'בנק / GettyImages
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של משלחת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לאו"ם
 מידע נוסף על המדינה
 מידע נוסף על המדינה מאתר הסי.איי.איי
 מפת המדינה באתר אנכרטא


ערכים קשורים
 קונגו
 פיגמים
 אקלים טרופי
 מובוטו ססה סקו
 אנגולה
 טנזניה
 דייוויד ליווינגסטון
 נילוס
 סר הנרי מורטון סטנלי
 עבדות
 מלחמת העולם השנייה
 פטריס אמרי לומומבה
 ברית המועצות
 המלחמה הקרה
 בורונדי
 זמביה
 אוגנדה
 מלחמת יום הכיפורים
 סודן
 הרפובליקה המרכז אפריקנית
 הרפובליקה של קונגו
 האוקיינוס האטלנטי
 רואנדה


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

הרפובליקה הדמוקרטית קונגו


The Democratic Republic of Congo

גיאוגרפיה |  כלכלה |  מן העת הקדומה עד המאבק לעצמאות |  קונגו כמדינה עצמאית |  יהודים וישראל

הרפובליקה הדמוקרטית קונגו (לשעבר, זאיר, Zaire), מדינה במרכז אפריקה. גבולותיה: בצפון – סודן והרפובליקה המרכז אפריקנית; במערב - הרפובליקה של קונגו, המובלעת האנגולית קבינדה והאוקיינוס האטלנטי; בדרום – אנגולה וזמביה; ובמזרח – טנזניה, בורונדי, רואנדה ואוגנדה. מדינה עצמאית מ-1960 (משלטון בלגי). בירתה קינשסה. יש בה יותר מ-200 קבוצות אתניות שונות, ומדברים בה ביותר מ-200 שפות. שנים של רודנות תחת משטרו של מובוטו ססה סקו התחלפו בשנים של מלחמת אזרחים, בה היו מעורבות שש מדינות אפריקניות נוספות. המצב הפוליטי הפך את אחת המדינות העשירות בעולם באוצרות טבע, לאחת המדינות העניות בעולם.

 

 

 

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - דיוקן
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - דיוקן
שם רשמי Republique Democratique du Congo
שטח 2,345,410 קמ"ר (מקום 13 בעולם)
אוכלוסייה 62,660,551 (מקום 20 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 3.07%
תושבים לפחות 200 קבוצות אתניות נפרדות. הבולטת ביניהם היא קבוצת שבטי הבנטו (מונגו, לובה, קונגו); יחד עם שבט מנגבטו-אזאנדה - 45%
שפה רשמית צרפתית
דתות קתולים 50%, פרוטסטנטים 20%, קימבנגווים 10%, מוסלמים 10%
בירה קינשסה
ממשל מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה
ראש מדינה נוכחי הנשיא ג'וזף קבילה
עצמאית מאז 30 ביוני 1960 (מבלגיה)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני אין נתונים
תמ"ג לנפש 700 דולר (מקום 228 בעולם)
שיעור אבטלה אין נתונים
ענפי כלכלה מרכזיים קפה, שמן דקלים, גומי, תה, כינין, קסאווה (טפיוקה), בננה, תירס, פירות; כרייה (יהלומים, נחושת, אבץ), עיבוד מינרלים, מוצרי צריכה (טקסטיל, הנעלה, סיגריות, מזון מעובד, משקאות ועוד), סוכר, מלט וחומרי בנייה, מספנות
מטבע פרנק של קונגו
ידיעת קרוא וכתוב 65.5%
תוחלת חיים

נשים 52.94%; גברים - 50.01

(מקום 195 בעולם)


(הטבלה עודכנה באוקטובר 2006)

 


גיאוגרפיה

הרפובליקה הדמוקרטית קונגו היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה. את מרבית שטחה תופס אגן הניקוז העצום של נהר קונגו ויובליו. במרכזה רמה רחבת ידיים מכוסה יער משווני צפוף. במזרח מתנשאות שרשרות הרים, בהן הרי וירונגה, שם יש שמונה הרי געש פעילים. בדרום משתרעות סוונות ובצפון - ערבות עשב.

 


מבט אווירי על נהר קונגו (צילום: אימג'בנק / GettyImages)


60% משטחה של המדינה מיוערים, ומהווים כשישית משטחי היער בעולם כולו. בצפונה משתרעים יערות גשם צפופים, חלקם בלתי חדירים. ביערות הגשם חיים עדיין שבטי פיגמים. הצמחייה עשירה ומגוונת, וכוללת עצי גומי, בננות, דקלים וקפה הגדלים בר. גם עולם החי עשיר במיוחד, וכולל גורילות, שימפנזות, היפופוטמים, אריות, ג'ירפות, זברות, פילים, תוכים, פלמינגו, שקנאים ועוד מינים רבים של עופות, יונקים וזוחלים. האקלים משווני, חם ולח, מלבד האיזורים הגבוהים. פברואר הוא החודש החם ביותר בשנה. המשקעים מרובים בכל אזורי המדינה, בין 1,300 מ"מ ל-1,500 מ"מ בממוצע בשנה.

 


כלכלה

הרפובליקה הדמוקרטית קונגו היא אחת הארצות העשירות בעולם באוצרות טבע, אדמה פורייה במיוחד, מים ומקורות אנרגיה. למרות כל אלה, זוהי אחת המדינות העניות בעולם. המעבר לעצמאות פגע בכלכלה, בעיקר בשל יציאתם המהירה של בעלי מקצוע אירופיים מהמדינה. הידרדרות קשה יותר חלה בשנות ה-80 של המאה ה-20, תחת שלטונו הרודני והמושחת של מובוטו ססה סקו, והידרדרות נוספת בסוף שנות ה-90 עם פרוץ מלחמת האזרחים.

 

 

ילדים מחפשים זהב בצפון המדינה (צילום: mct)


כריית מחצבים היא ענף מרכזי בקונגו, המייצאת קובלט, קדמיום, נחושת, אורניום, זהב, כסף ויהלומים. מאז שנות ה-90 פחתה כריית המחצבים הללו, בעיקר בשל המצב הפוליטי ומלחמת האזרחים. כ-70% מכוח העבודה במדינה עוסק בחקלאות, אך גם בתחום זה היתה פגיעה קשה בשנות המלחמה. הגידולים המסחריים כוללים קפה, קקאו, קוקוס, כותנה וגומי. גידולים למחייה כוללים קנה סוכר, בוטנים, בננות, אורז ועוד.

 


מן העת הקדומה עד המאבק לעצמאות

מעריכים כי תושבי האיזור הראשונים היו שבטי פיגמים שישבו ביערות הגשם. לפני כ-2,000 שנה הגיעו למקום שבטי באנטו שהקימו ממלכה במאה ה-13 לערך. במאה ה-15 השתרעה ממלכת קונגו מצפון מערב אנגולה של היום ועד גבון. הנוסע הפורטוגלי, דיוגו קאם, היה האירופי הראשון באיזור, ואחריו הגיעו מיסיונרים וסוחרי עבדים מפורטוגל. במאה ה-16 פרח במקום סחר העבדים, כאשר מלך קונגו שיתף פעולה עם הפורטוגלים בחטיפת עבדים מהאיזורים הסמוכים לממלכה.

 

פולשים ערבים הגיעו לקונגו במאה ה-18, והמשיכו ואף חיזקו את סחר העבדים באיזור. עשרות אלפי בני אדם נחטפו מדי שנה והועברו לזנזיבר ולמזרח התיכון. במאה ה-19 חודש העניין האירופי בקונגו. המיסיונר והחוקר דייוויד ליווינגסטון הגיע למקום במסגרת חיפושיו אחר מקורות הנילוס, ואחריו הנרי מורטון סטנלי, שחקר את נהר הקונגו לכל אורכו. מלך בלגיה, ליאופולד הראשון, שכר את שירותיו של סטנלי כדי להקים נקודות שליטה בקונגו, ובין השאר הקים סטנלי את העיר ליאופולדוויל (ע"ש המלך), שהיתה ברבות השנים לקינשסה בירת המדינה. ב-1885 הכריז המלך ליאופולד על הקמת מדינת קונגו החופשית ועל עצמו כשליט המדינה.

 

שלטונו היה שלטון אימים. למרות הצהרה אירופית על איסור העבדות וסחר העבדים, הטיל המלך עבודות כפייה על בני המקום, תוך שהוא מעלה עוד ועוד את המסים שעליהם לשלם לו. מעריכים כי מיליוני בני אדם מתו ברעב, במחלות ונרצחו באותה תקופה. בתחילת המאה ה-20 החלה ביקורת בעולם על משטרו של ליאופולד ה-2, והפרת זכויות האדם האכזרית המתרחשת בקונגו. ב-1908 החליטה בלגיה לספח את קונגו ולהופכה למושבה בלגית, בשם "קונגו הבלגית".

 

במלחמת העולם השנייה התפתחה התעשייה בקונגו, בעיקר סביב כריית אוצרות הטבע, כגון אורניום, נחושת, כסף וגומי. בשנות ה-50 החלו להתעורר בה תנועות פוליטיות שקראו לעצמאות המדינה. הבלגים שאפו לכונן שם אוטונומיה תחת שלטונם ואיפשרו הקמת מפלגות פוליטיות, אך בני המקום שאפו לעצמאות מלאה. בראש הנאבקים לעצמאות עמד פטריס לומומבה, מנהיג התנועה הלאומית של קונגו. בחירות לאומיות נערכו עוד לפני העצמאות, בהן זכה לומומבה ומונה לראש ממשלה. ז'וזף קסבובו מונה לנשיא. ב-30 ביוני 1960 הוכרזה קונגו כמדינה עצמאית.

 


קונגו כמדינה עצמאית

מיד לאחר הכרזת העצמאות הודיע מואיז צ'ומבה, מנהיג חבל קטנגה (כיום "שבה"), החבל העשיר ביותר במינרלים, על התנתקות מהמדינה. ממשלת בלגיה שיגרה כוחות צבא לקטנגה, אך למעשה תמכה בבדלנותו של צ'ומבה. לומומבה ביקש את עזרת האו"ם ולאחר מכן את עזרת ברה"מ. בתגובה, דרשו הבלגים מהנשיא קסבובו לפטרו. לומומבה סירב לפרוש ונעצר בעזרת כוח של צבא קונגו שאותו הנהיג ז'וזף דזירה מובוטו. מאוחר יותר (פברואר 1961) הועבר לידי ראש ממשלת קטנגה, ונרצח.

לאחר שלוש שנים של מלחמה בין תומכי לומומבה למורדים בקטנגה, תוך מעורבות כוחות זרים וכוחות או"ם, מינה הנשיא קסבובו את צ'ומבה (מנהיג קטנגה) לראש ממשלה. חוקה חדשה הבטיחה מידה רבה יותר של אוטונומיה לחבל קטנגה, על מנת לסיים את הקונפליקט הבדלני. שמה של הרפובליקה של קונגו שונה ל"הרפובליקה הדמוקרטית קונגו".

אך מלחמת האזרחים לא הסתיימה. נאמני הנשיא הנרצח לומומבה המשיכו בנסיונות להפיל את הממשלה. ב-1965 היתה הפיכה, בהנהגת מובוטו, שבסופה הוא מינה את עצמו לנשיא ל-5 שנים. מובוטו ביטול את תפקיד ראש הממשלה, והנהיג שלטון חד-מפלגתי המתמקד בפולחן אישיותו.

למרות שיתוף הפעולה שלו עם מדינות מערביות (שראו בו חוסם נגד התפשטות הקומוניזם ביבשת), שאף מובוטו להחזיר את קונגו לתרבות אפריקנית אותנטית. ליאופולדוויל הפכה להיות קינשסה, המדינה כולה קיבלה את השם זאיר, והוא עצמו שינה את שמו למובוטו ססה סקו (שפירושו: "הלוחם האדיר רב החוסן, הנחוש בהחלטתו לנצח, והעתיד ללכת מחיל אל חיל ולהותיר אש בעקבותיו"). תושבי המדינה בעלי שמות אירופיים נדרשו גם הם לשנות את שמותיהם לשמות אפריקניים מקוריים.


 

כפר במזרח המדינה (צילום: mct)


מרידות חוזרות בחבל קטנגה, בתמיכת אנגולה, ברה"מ וקובה, דוכאו על ידי מובוטו ביד קשה, תוך הוצאות להורג רבות, הפחדות ואיומים נגד האוכלוסייה, שליטה מוחלטת בתעמולה נגד המורדים וכד'.

מצד אחד, היה מובוטו אחד השליטים המושחתים ביותר באפריקה המודרנית, וצבר מיליארדי דולרים בבנקים מערביים על חשבון ארצו ההולכת ומתרוששת. מאידך, הוא הביא התפתחות כלכלית מסויימת לארצו ויציבות שלטונית, לאחר שנים ארוכות של הפיכות ומהפכות.

ב-1990, עם התרחבות התסיסה נגדו, נאלץ מובוטו לבטל את האיסור על קיומן של מפלגות פוליטיות ואף לצרף כוחות אופוזיציה לשלטון. במקביל הלכה ופחתה תמיכת המערב בו, בין השאר בשל סיום המלחמה הקרה.

ב-1994, בעקבות מלחמת האזרחים האכזרית במדינה השכנה רואנדה, הגיע זרם עצום של פליטים מרואנדה לתוך זאיר. בעיית הפליטים יצרה מתיחות בין כל מדינות האזור. ב-1997 הגיעה לשיאה התארגנות של לוחמים משבט הטוטסי ואחרים, בהנהגת לוראן קבילה (שהיה מאנשי לומומבה) ובתמיכתן של אוגנדה, רואנדה, בורונדי, אנגולה וזמביה. הכוחות המורדים (AFDLC- ברית הכוחות הדמוקרטיים לשחרור קונגו-זאיר) הצליחו לכבוש את קינשסה הבירה. מובוטו ברח מהמדינה, ומת לאחר זמן קצר במרוקו. קבילה הכריז על עצמו כנשיא והבטיח לכונן במדינה דמוקרטיה. שמה של זאיר חזר שוב להיות "הרפובליקה הדמוקרטית קונגו".

אבל גם הדחתו של העריץ מובוטו לא הביאה בעקבותיה שקט למדינה. קבילה סירב לשתף בממשלה הזמנית כוחות נוספים שהתנגדו למובוטו ועורר בכך מרידות מצידם. טיפולו בפליטים בגבול רואנדה, וכן סירובו לחקור מעשי טבח שהתרחשו בעת כיבוש המדינה מידי מובוטו, עוררו גם הם התנגדות עזה. קבילה גרם גם לסכסוכים עם המדינות השכנות רואנדה ואוגנדה שהתחילו לפלוש לשטחי קונגו במזרח. המרידות המחודשות גבו מחיר עצום בחיי אדם ובכלכלה. מעריכים כי בין 1998 ו-2001 נהרגו ברפובליקה הדמוקרטית קונגו יותר מ-2.5 מיליון בני אדם, בלחימה, במחלות וברעב.

קבילה נרצח בינואר 2001 ובנו, ג'וזף קבילה, מונה לנשיא במקומו. בסוף 2002 הצליח קבילה הבן להדוף את כוחות רואנדה ממזרח המדינה, ובדצמבר אותה שנה נחתם הסכם לסיום מלחמת האזרחים ולהקמת ממשלת אחדות לאומית.

 


יהודים וישראל

מאז הקמתה של זאיר העצמאית קיימה הרפובליקה קשרי מדינה ומסחר עם ישראל, שהעניקה לה סיוע נרחב, כגון אימון יחידות צבא, ייעוץ לפיתוח החקלאות והקמת מוסדות סוציאליים. היחסים נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו באורח לא רשמי בסוף שנות ה-70 ובאורח רשמי - ב-1982. באותה תקופה ביקרו בזאיר אישים בכירים בממשל הישראלי, ביניהם שר הביטחון אריאל שרון ושר החוץ יצחק שמיר. גם הנשיא מובוטו ביקר בישראל.

הקהילה היהודית בקונגו היתה קטנה מאז ומתמיד, ורובם עזבו את המדינה עם סיום השלטון הבלגי שם. כיום חיים כ-100 יהודים בקונגו.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©