אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ברמנית מוזגת בירה.
ברמנית מוזגת בירה. צילום: איי פי
 
אוסף כדי בירה.
אוסף כדי בירה. צילום: שלום בר טל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 לאתר רשות העתיקות


ערכים קשורים
 מצרים העתיקה
 עמילן
 סוכרים
 כשות
 חתחור
 בבל
 אשקלון
 תל אל-עמארנה
 מים
 שמרים
 מינרלוגיה
 שעורה
 אנזים
 תסיסה
 חיידקים
 אוסמוזה
 דגניים


 
 
 

בירה


Beer

ההיסטוריה של הבירה |  ייצור בירה |  סוגי בירה

בירה, משקה מוגז, על פי רב אלכוהולי, העשוי מדגנים שונים. מקור השם "בירה" במילה הלטינית Bibere (בעברית לשתות); נקראה "קאש" בשומרית, "שיכרו" באכדית, משם הגיעה המילה "שיכר" לעברית.

 

במשך אלפי שנות קיומה החליפה הבירה טעמים, ריחות, וצבעים, בהתאם למסורות, יכולות טכנולוגיות וההתקדמות המדעית. הבירה נחשבת למשקה פופולרי בכל היבשות ובקרב מרבית עמי העולם.

 


ההיסטוריה של הבירה

ייצור הבירה החל להתפשט במזרח הקדום, באזור שמשתרע בין מסופוטמיה, מזרח אנטוליה, סוריה, ארץ ישראל, וארץ הנילוס בואכה מצרים עילית. ישנם חוקרים הטוענים שייצור הבירה החל עם ביות הדגן באלף התשיעי לפני הספירה, אך העדויות הקדומות ביותר נמצאו בקברים ובתלים מראשית האלף השישי לפנה"ס, וזאת בצורת כלים, חלקי חרס, ציורים, ואפילו שאריות דגן בתוך שרידי כדים.

 

ה"מבשלה" הקדומה ביותר שנתגלתה בהירקונפוליס שבמצרים העליונה מתוארכת לסוף האלף הרביעי לפני הספירה. שרידי מבשלה מהאלף השלישי לפנה"ס התגלו גם בעין הבשור שבנגב הצפוני.

 

ההירוגליף המצרי למבשל בירה (באדיבות רשות העתיקות)

 

תהליך ייצור הבירה
במצרים העתיקה החל בחלוקת כמות הגרעינים לשליש ושני שליש. שליש מהגרעינים הושרו במים והגרעינים החלו לנבוט בהופכם את העמילן האצור בהם לסוכר. כדי לעצור את התהליך הם יובשו, והתוצר היה לתת. חלק הארי של הגרעינים נכתש ונשחק לקמח שאותו ערבבו עם מים ותבלינים שונים על מנת ליצור בצק שנאפה ללחם. התבלינים נתנו טעם לסוגי הבירה השונים. הכשותנית (רבים נוטים לבלבל בינה לבין כשות) שנותנת טעם מריר לרוב הבירות היום - הוספה למשקה רק במאה ה-17 באירופה.

 

את כיכרות הלחם, הלתת והמים ערבבו לעיסה בתוך אגנים. שמרים שהיו באוויר ניזונו מהעמילן ומהסוכר שסיפק הלתת. העיסה החלה לתסוס וכתוצאה מכך הפכה אלכוהולית. לאחר מכן סוננה התערובת לקנקנים חתומים שם תססה במשך מספר ימים עד שנמזגה לצורך שתייה. אחוזי האלכוהול בבירה נעו בין 4% - 11%. ייצור הבירה היה נפוץ במשקי בית רבים - רוב העבודה נעשתה על ידי הנשים, ובמסופוטמיה כללה הנדוניה לעלמה הנישאת גם כלים לבישול בירה.

 

לא פלא אפוא, שהבירה זכתה לאלות פטרוניות: במצרים אלת האהבה חתחור - ממציאת תהליך בישול השיכר, ובמסופוטמיה "נינכסי" - האלה אשר ממלאה את הפה. בירה ניתנה לאלים כמנחה יומיומית ובאירועים מיוחדים. בירה הוקדשה גם למונומנטים כגון מקדשים, אובליסקים וכלי מקדש.

 

מבשלות "תעשייתיות" היו במקדשים, בארמונות וגם בבעלות פרטית. גם בהן היה חלקן של הנשים רב. מעמדם המקצועי של העובדים היה גבוה: במסופוטמיה הם היו מאורגנים בגילדה ובמצרים יוחד להם הירוגליף משלהם.

 

הבירה מצאה דרכה לתחומים נוספים, ממזון יומיומי ועד לטקסי פולחן מורכבים. בירה שימשה גם כאמצעי תשלום. בבבל של המאה ה-18 לפנה"ס חולקה הבירה במנות קצובות שהיוו סמל מעמד: פועל פשוט קיבל שני ליטרים ליום, פקיד פשוט שלושה ליטרים ליום, ופקיד בכיר או כהן חמישה ליטרים ליום. הבירה שימשה כמרכיב מרכזי במרשמי תרופות ולרוב עורבבה עם מרכיבים שונים ושימשה כתרופה לכאבי בטן, כבד, עצירות, נגד ארס נחשים וכעזרה למתקשות ללדת. כמו כן שימשה ללחשים וכישופים שונים. שימושים משניים היו לה בתעשייה לצורך ריכוך עורות ושנהב.

 

מלבד ערכה המעשי של הבירה היה המשקה מקור להנאה ונחשב למשקה ארוטי. סצנות משגל בעת שתיית בירה מתוארות על לוחות טין שנתגלו במסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס.

 

דרכי שתיית הבירה היו מגוונות, במסופוטמיה נהגו לשתות מתוך קנקן ב"קנה" שחוברה אליו מסננת וזאת על מנת להימנע משיירי המוץ והקש, שצפו על הנוזל. בירה שסוננה מראש שתו גם בגביעים וצורת שתייה זו הייתה נפוצה במצרים. ההתיישבות הפלשתית בארץ, באלף הראשון לפני הספירה הביאה לאזורנו את "פך הבירה", הכולל חדק עם מסננת שממנו שתו את הבירה ישירות או מזגו לגביעים.

 

5. סכין שנהב המתארת סצנת תהלוכת ניצחון. מגידו, המאה ה-13 עד ה-12 לפני הספירה (באדיבות רשות העתיקות).

 

 

בארץ ישראל ייצרו בירה באשקלון. במכתבים מהמאה ה-14 לפנה"ס שנמצאו באל עמרנה שבמצרים, התחייב ידיא מלך אשקלון לספק לחילות פרעה לחם, שיכר (בירה), שמן, תבואה ובקר.

 

ההתייחסות לבירה בתנ"ך  נעה בין התנזרות לנודר נדר ועד מנחה לה':

"מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שיכר לא ישתה…" (במדבר ו, ג), "הסך נסך שכר לה'" (במדבר כח, ז)

"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני ה' אלוהיך ושמחת אתה וביתך:…" (דברים יד, כו).

"הוי משכימי בבוקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם" (ישעיה ה, י"א).

 

כשם שהבירה הייתה חשובה לאדם בחייו כן הייתה רבה חשיבותה גם במותו. האמונה שחיי המת ממשיכים לאחר המוות הביאה את המתכוננים למוות לצייד את קברם בכל מנעמי החיים וביניהם גם קנקני בירה. בקבר הונחו דגמי מבשלות וצוירו תמונות המתארות מבשלות ומשתאות בתקווה שפעולות אלו ימשכו גם בעולם הבא.

 

קערה עשויה חרס. תל קסילה, תקופת הברזל המאה ה-9 עד המאה ה-8 לפני הספירה (באדיבות רשות העתיקות)

 


ייצור בירה

חומרי הייצור

 

המרכיבים הדרושים לבישול בירה הם מים, לתת כשותנית ושמרים.

 

מים - חומר הגלם העיקרי של הבירה הוא כמובן מים; הרכב המינרלים של המים יכול להכריע לגבי סוג הבירה המיוצרת.

 

לתת (Malt) - לתת עשוי משעורה שהונבטה ועברה קלייה ב"בית הלתתה" (לתת שעורה הוא חומר גלם עיקרי בתעשיות הבירה והוויסקי. עם זאת, קיים בו שימוש נרחב גם בתחום האפייה, אם כתורם צבע או כתורם אנזימים).

 

כשותנית (Hops) - צמח מטפס; גדל באירופה באקלים ממוזג, אך מגדלים אותו גם באזורים אחרים בעולם לצורך ייצור בירה. בעלי הכותרת של הכשותנית מצויות בלוטות המייצרות חומרים שנותנים לבירה את טעמה המר (חומצת אלפא), וכן שמנים ארומתיים שונים המספקים לבירה מיני טעמים. לזנים שונים של הצמח טעמים וריחות שונים המותאמים לבירה אותה רוצים לייצר.

 

שמרים - תפקיד השמרים הוא להתסיס את הבירה. תוך כדי תהליך התסיסה מפרישים השמרים חומרים המספקים לבירה טעמים שונים. לשמרים זנים רבים, המובדלים ע"י תכונותיהם הפיזיולוגיות והגנטיות. כל תת זן מעניק לבירה אותה הוא מתסיס טעמים וארומות שונות. חלוקה גסה לשתי קבוצות מחלקת את הזנים השונים של שמרי הבירה לשמרים מתסיסה תחתית (Bottom fermenting Yeasts) ולשמרים מתסיסה עילית (Top Fermenting Yeasts). עד היום בודדו אלפי תת זנים של שמרי בירה והם נשמרים במאגרי שמרים ברחבי העולם.

 

תהליך הייצור

 

שלב הייצור הראשון, הלתתה (Malting), נוגע לשעורה; השעורה עוברת הנבטה בתהליך מבוקר של רטיבות וטמפרטורה. תוך כדי נביטת הגרעין מיוצרים אנזימים המסייעים לפרק את מאגר האנרגיה שבו.

 

בשלב הבא מכניסים את גרעיני השעורה שהונבטה לקלייה. תהליך זה מייבש את הגרעין ו"מקפיא" למעשה את מצבם של האנזימים. למרות החום הרב אליו נחשף הגרעין בתהליך הייבוש, נשמרת חיוניות האנזימים. קלייה עדינה נותנת לתת בצבע זהוב ובעל טעם עדין, וקלייה ממושכת יותר נותנת לתת כהה יותר (יכול להגיע כדי צבע שחור, המשמש לייצור בירות מסוג מאלט או גינס).

 

את הלתת שנוצר גורסים ומשרים במים בתוך מיכלים גדולים, על מנת שהעמילן שבלתת יהפוך לסוכר. בשלב הבא מחממים את התערובת (באופן הדרגתי) ולאחר מכן מפרידים בין הנוזל (תירוש) לבין קליפת הלתת על ידי סינון. בשלב הבא בתהליך מרתיחים את התירוש ומוסיפים לו את הכשותנית - על מנת למצות ממנה חומרי טעם וארומה. כשהסתיים התהליך, מפרידים בחזרה את התירוש מהכשותנית, מוסיפים לו שמרי בירה טהורים ומקררים אותו.

 

בשלב הבא מתסיסים את הבירה בתוך מיכלים. התהליך מבוצע בתנאי העדר חמצן, ע"י שמרים, או חיידקים המתסיסים את התערובת בתסיסה כוהלית. אחוז האלכוהול בבירה רגילה הוא 3%-6% אך ישנן בירות עם אחוזים נמוכים או גבוהים יותר. בתהליך ההתססה מתרבים השמרים ולמעשה מכפילים את מספרם המקורי. לאחר שסיימו לפרק את הסוכרים, השמרים שוקעים (שמרי תסיסה תחתית) או צפים על פני הנוזל (שמרי תסיסה עילית). לאחר מכן מופרדים השמרים מהבירה, ומשמשים להתססת מנות נוספות.

 

השלב הבא בתהליך הוא הבשלה וייצוב. משך הייצוב מספר ימים עד מספר שבועות, תלוי בסוג הבירה ובאופייה. שלב זה נעשה בטמפרטורה נמוכה, 2º- צלסיוס לערך. לאחר ההבשלה מסננים את הבירה לקבלת בירה צלולה.

 

בשלב האחרון אורזים את הבירה בחביות, בקבוקים או פחיות ולאחר מכן עוברות האריזות תהליך פסטור.

 


סוגי בירה

בעולם אלפי סוגי בירה הנבדלים ביניהם במתכון, בשמרים ובתהליך הייצור. להלן מספר סוגים בולטים:

 

בירה Lager

 

הבירה הנפוצה בעולם. לייצורה משתמשים בשמרי תסיסה תחתית, ובטמפ' נמוכות יחסית, בד"כ 6º-16º צלזיוס. מוכרת גם בשם Pilsner ע"ש הבירה הצ'כית המפורסמת.

 

בירה Ale

 

נפוצה מאד בעיקר בארצות אנגלוסקסיות, ולייצורה משתמשים בשמרי תסיסה עילית, הצפים על פני הנוזל בסוף תהליך התסיסה. טמפרטורת התסיסה היא גבוהה יחסית בתחום של 18º-22º צלזיוס. ישנם סוגים שונים של בירה ממשפחה, למשל Stout.

 

בירה מתסיסה פראית

 

בירה שאינה מותססת על ידי זן שמרים מוגדר אלא על ידי שמרים הנמצאים באווירת המבשלה - זוהי תסיסה ספונטנית והיא מקובלת בארצות אירופיות רבות ובעיקר בבלגיה.

 

בירה מאלט

 

בירה לא כוהלית המכילה כמות של סוכרים (על כן מתוקה). יכולה לתסוס זמן קצר כדי לסלק טעמים וריחות אופייניים לתירוש. הבירה כהה לרוב בשל הוספת כמות נכבדת של לתת קלוי כהה מאד.

 

בירה ללא אלכוהול

 

בירה שתססה בתהליך רגיל אך האלכוהול הורחק ממנה בתהליכי זיקוק או בעזרת ממברנות (בתהליך של אוסמוזה הפוכה).

 

(הערך חובר על-ידי מבשלת הבירה של קרלסברג באשקלון)

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©