אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


קופידון ופסיכה (1798), Francois Gerard
קופידון ופסיכה (1798), Francois Gerard 
 
רגש חם ועמוק בין בני אדם
רגש חם ועמוק בין בני אדם צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
קופידון משגר את חציו. פסל במזרקה בטירת לינדרהוף, גרמניה
קופידון משגר את חציו. פסל במזרקה בטירת לינדרהוף, גרמניה צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 הרהורים על הכימיה של האהבה – אתר סנונית
 סיפורי אהבה במקרא – אתר הספרייה הוירטואלית של מטח


ערכים קשורים
 מיתולוגיה יוונית ורומית
 ארוס
 הרמוניה
 מלחמת טרויה
 גיזת הזהב
 הסיודוס
 מגדר
 תרבות
 נורמה חברתית
 ליבידו
 זיגמונד פרויד
 אריק אריקסון
 יחסי מין
 גנטיקה ותורשה
 הורמונים
 משפחה
 פילוסופיה
 פסיכולוגיה
 אלוהים


תחומים קשורים
 פסיכולוגיה
 תרבות כללית


 
 
 

אהבה


Love

שתי פנים לאהבה |  אינטימיות |  תשוקה |  התמדה |  רקע כימי וביולוגי |  ציטוטים |  מידע נוסף

אהבה, רגש חם ועמוק בין בני אדם הנתונים במערכות יחסים של חברות, זוגיות או משפחתיות, אשר לו היבטים פיזיים, פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים.

 

לאהבה אין משמעות תחומה ומדוייקת, ויש לה הגדרות ופרשנויות שונות בתחומים מגוונים כמו מיניות, פילוסופיה, ספרות, דת, פסיכולוגיה ועוד. בהכללה ניתן לקבוע כי היא מתארת הן זיקה רגשית עמוקה בין אדם לאדם או בין אדם לבעלי חיים ולחפצים ממשיים, והן זיקה מהותית בין אדם למושאים רעיוניים מופשטים כמו דעת ואלוהים. האהבה, ובעיקר אהבה בין בני אדם, היא מיסודותיה החשובים של התרבות האנושית.

 


שתי פנים לאהבה

לאהבה פנים רבות, העיקריות שבהן נוצקו כבר במיתולוגיה היוונית והרומית בדמותו הדו-ערכית של ארוס, שהיא חושנית ופורעת מצד אחד, ומשכינת סדר והרמוניה מצד שני.

 

 

דמותו של ארוס כ"מלאך החסד הנוצרי", יצירתו של אלפרד גילברט (1893) בכיכר פיקדילי, לונדון (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

ארוס, כאל המעורר את התשוקה והאהבה הגופנית, מתואר כצעיר יפה תואר (לפעמים כפעוט, כילד או כנער) שובב ופוחז, בעל כנפיים, המצוייד בקשת וחץ (לפעמים בלפיד בוער), ומשגר אל לבבותיהם של אלים או בני אדם חצים הבלתי-נראים המציתים בהם אהבה שאין לכבותה.

 

בדמותו זו שמו הלטיני קופידון (Cupido), והוא העומד מאחורי התאהבויות שמילאו תפקיד מרכזי ברבות מעלילותיהם של גיבורי יוון: אהבת פריס והלנה שחוללה את מלחמת טרויה; אהבת מדיאה ויסון, בסיפור גיזת הזהב; וסיפור אהבתו שלו עצמו לבת התמותה פּסִיכֶה, המתואר ביצירתו הנודעת של הסופר והפילוסוף הרומי בן המאה ה-2 אפוליאוס, "חמור הזהב". על פי המסופר, נעשתה פסיכה לאחר תלאות מרובות לאלת הנשמה.

 

בדמותו האחרת שמו הלטיני אמור (Amores), והוא המשליט סדר והרמוניה בעולם, ומכונן אהבה וידידות בין אלים ובין בני אדם. כך תיאר אותו הסיודוס ב"תיאוגוניה": "הנאה מבין האלים בני האלמוות, המושל באיברי הגוף והגובר על הנפש, יועץ חכם לאלים ולבני האדם".

 

הבחנה קדומה זאת, לפיה האהבה היא כוח בו טמון הן פוטנציאל הרס והן פוטנציאל בריאה, וכי על האדם לפתח מנגנוני שליטה שיאפשרו לו למשול בה, מוצאת את ביטויה גם בתרבות העכשווית. בפסיכולוגיה של ימינו ניתן למצוא דוגמאות שונות לטיפולוגיה (מיון לטיפוסים) של אהבה. רוברט ג' סטרנברג (Robert J. Sternberg) למשל, ממיין את האהבה ל-8 סוגים בהתבסס על 3 קטגוריות עיקריות: אינטימיות, תשוקה ומחוייבות.

 


אינטימיות

אינטימיות היא מרכיב חשוב במערכות יחסים שונות המתוארות כאהבה. בזיקה לאהבה מגדירים אינטימיות כתחושת אחדות מתוך קרבה, מגע ושיתוף רגשי. היא מתוארת כקשר חם ובלתי-אמצעי, הכרוך בנכונות להיפתח ולהיחשף בפני האחר. ככזאת היא נתפסת כיסוד חשוב לבניית יחסי אמון, להגברת התלות ההדדית, וליצירת עולם פרטי-משותף המושתת על הכרות עמוקה, הדדיות וספונטניות. בקשרים בין-אישיים יכולה האינטימיות לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים: הרגשי, הגופני, האינטלקטואלי והמעשי (פעילות משותפת).

 

משתנים מגדריים ותרבותיים משפיעים על עוצמת הביטוי ועל מאפייניה של האינטימיות בין פרטים בחברות שונות. יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, מהווה רמת החשיפה ההדדית בדיבור על עניינים אישיים מדד להערכת הקרבה ביחסים בין-אישיים, לעומת זאת אצל גברים ניכרת עדיפות מה לפעילויות משותפות כביטוי לאינטימיות. ביטויי האינטימיות משתנים בין תרבויות, ומה שנחשב בתרבותה של חברה אחת להתנהגות נורמטיבית, שניתן לקיימה במרחב הציבורי, עשוי להיחשב בתרבות חברה אחרת להתנהגות אינטימית שמקומה במרחב הפרטי בלבד.

 


תשוקה

תשוקה היא מרכיב חשוב נוסף באהבה הרומנטית, כלומר באהבה בין שני בני זוג. המשיכה המינית שיש לה ביטויים פיזיים וריגשיים כאחת, מתוארת כהתאוות שסיפוקה מביא עונג והנאה לבני הזוג. האנרגיה היצרית מתוארת בפסיכולוגיה באמצעות המונח ליבידו שטבע פרויד.

 

תלמידו של פרויד, הפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון, פיתח תיאוריית יחסי אובייקט המתבססת על מושג הליבידו, על פיה האובייקט הוא מושאו של הליבידו; כלומר דמות המתפקדת כאמצעי ליבידיניאלי אליו מופנים המאוויים היצריים. באהבה בת-קיימא (להבדיל מהתאהבות בלתי ממומשת; מצב של פנטזיה) נדרש איזון בין עולם הדימויים הפנימי, הנטווה סביב מושא האהבה ("האובייקט המדומין"), לבין דמותו כפי שפוגשים בה במציאות ("האובייקט הממשי").

 

חקר תפקידה של התשוקה ביחסי מין התבסס שנים רבות על הפסיכולוגיה, אך עם הצטברותו של מידע חדש על מנגנונים גנטיים והורמונליים האחראים להתנהגות המינית, הורחב הבסיס הביולוגי להבנת תופעות שונות בתחום זה.  

 


התמדה

עיקרון מכונן שלישי המיוחס לאהבה, נוסף לכמיהה לאינטימיות ולשכרון החושים המגולם בתשוקה, הוא התמדתה (קטגוריית "המחוייבות" על פי הטיפולוגיה של סטרנברג); כלומר עמידתה במבחן הזמן. להתייחסות זאת אל האהבה כעל-זמנית (או אל-זמנית) יש שורשים תרבותיים עתיקי יומין, שניתן לזהותם במוטיבים החוזרים ומופיעים בספרות ובשירה לתולדותיהן, למן המיתוסים של עמי קדם ועד יצירות ימינו. 

 

מה זאת אהבה? פרופ' אהרון בן-זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה ומומחה לחקר רגשות, מספק תשובה לשאלה הנצחית. באדיבות הערוץ האקדמי .

 

להתמדה ולמחוייבות יש תפקיד ב"ביותה" של האהבה ובהפיכתה לבת-קיימא, והיא חשובה לכינונו וליציבותו של התא המשפחתי, שהוא אחד המוסדות החיוניים ביותר ליציבותה של החברה. עיקרון זה, הנשמר על פי רוב בתרבויות ובתקופות שונות, מעיד על קיומו של צורך בעל חשיבות עליונה - שמירה על יציבותו של הסדר החברתי בכללותו.

 


רקע כימי וביולוגי

האנתרופולוגית האמריקאית הלן פישר ניסתה להציע הסבר לתופעות שונות בזוגיות בהתבססה על ממצאיהם של ביוכימאים. לשיטתה, ניתן להסיק מן הקשר שהתגלה בין מולקולה קטנה המכונה PEA - Phenylethylamine לבין עוררות וריגוש מיני (וגם רוממות רוח והתרגשות בכלל), כי "שכרון האהבה" המאפיין את ראשיתו של קשר זוגי, מקורו אף הוא באפקט שיוצרת מולקולת ה-EPA במוחם של המאוהבים.

 

על פי התיאוריה של פישר ישנם בזוגיות שלושה שלבים המוכתבים על ידי מנגנונים גנטיים אבולוציוניים: שלב התאווה והתשוקה (Lust), שלב המשיכה (Attraction) ושלב ההתייצבות של הקשר (Attachment). יחד עם זאת, גם פישר מודה כי ההתאהבות ודעיכתה אינה רק תופעה ביולוגית-גנטית, אלא גם עניין תלוי תרבות.

 

תפיסה זאת, כמו תיאוריות נוספות לתופעת האהבה המושתתות על ביוכימיה, שנויות במחלוקת בקרב פסיכולוגים ואנתרופולוגים. מבקריהן טוענים כי הן לוקות בפשטנות יתר, בהציען הסבר המצמצם תופעה מורכבת ביותר מבחינה פסיכולוגית, תרבותית וחברתית, ומעמידות אותו בעיקר על מכניזמים ביוכימיים ואבולוציוניים.

 


ציטוטים

 

  • "הו, אהבה עריצה! כשאותנו את תופסת אפשר לומר: שלום לך תבונה". האריה המאוהב, ז'ן דה לה פוֹנטֶן בעקבותיו של איסופוס, על הקשר בין תבונה לאהבה.

 

  • "אינני רוצה לחיות - אני רוצה ראשית לאהוב ואז בשל כך לחיות". הזמרת האמריקאית, אלה פיצג'רלד.

 

  • "המפגש בין שתי נפשות דומה למגע בין שני חומרים כימיים, אם יש איזושהי תגובה - ישתנו שניהם". הפסיכיאטר השוויצרי, קרל גוסטב יונג.

 


מידע נוסף

 

אהבה עד כלות - "רגש האהבה היה ונשאר תופעה בלתי מובנת, מסתורי כפי שהיה לפני אלפי שנים, אף שנכתבו עליו מאז אין ספור שירים, ספרים ולחנים, הוקמו לכבודו גנים וארמונות, נעשו עליו ציורים ופסלים, חוברו לו מחולות ויצאו בגללו למלחמות. היותו סגור לכל ניסיון להבינו עושה רגש אנושי ייחודי זה אתגר גם למדענים, וראשונים לכולם הביולוגים. אזור חיפושיהם מתמקד בהיפותלמוס (תת-רמה), אחד המבנים במערכת הגובלתית במוח, הממלא תפקיד מרכזי בהתנהגות המינית של יונקים וציפורים. במקביל, מופנית תשומת הלב לבלוטת יותרת המוח, המייצרת הורמוני מין בתגובה למסרים כימיים מההיפותלמוס". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

עיין ערך אהבה - דרכים רבות לאהבה, בבני האדם ובבעלי החיים, על-אודות זוגות מפורסמים והמשיכה שחיברה ביניהם, פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן

 

אלות האהבה - דמויות אלוהיות נשיות שפולחנן נקשר במיתולוגיה של תרבויות קדומות בפריון, ביופי ובאהבה. בואו לגלות את הצד המיתולוגי באהבה – פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט – לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©