אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הטנק הישראלי האחרון עוזב את לבנון
הטנק הישראלי האחרון עוזב את לבנון  צילום: יעקב בן אלפי, לע"מ
 
חיילי צבא לבנון משתלטים על אזורים שפונו
חיילי צבא לבנון משתלטים על אזורים שפונו צילום: איי פי
 
מוצב ליבנה פוצץ לפני הנסיגה
מוצב ליבנה פוצץ לפני הנסיגה צילום: עמיקם חורש
 
אנשי או"ם מסמנים את הגבול הבינלאומי
אנשי או"ם מסמנים את הגבול הבינלאומי עמיקם חורש
 
הפגנה של אנשי צד"ל ב-2002, במחאה על יחסה של ישראל אליהם
הפגנה של אנשי צד"ל ב-2002, במחאה על יחסה של ישראל אליהם צילום: עמית שאבי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 פרויקט מיוחד ב-ynet לרגל שנה ליציאה מלבנון


ערכים קשורים
 מלחמת לבנון (הראשונה)
 חיזבאללה
 מבצע דין וחשבון
 מבצע ענבי זעם
 יוסי ביילין
 אהוד ברק
 נחל שניר
 חוות שבעא
 אנתיפאדת אל-אקצא
 מלחמת לבנון השנייה
 לבנון


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

היציאה מלבנון



רקע היסטורי |  הכנות לנסיגה |  הנסיגה בפועל |  לאחר הנסיגה

היציאה מלבנון (מאי 2000), יציאת צה"ל משטח דרום לבנון והתייצבותו על הגבול הבינלאומי בין לבנון לישראל.

 

רצועת הביטחון, נכון למאי 2000 - להגדלה לחצו על המפה

 

 


רקע היסטורי

בשנת 1985 נסוג צה"ל ממרבית השטחים אותם כבש במלחמת לבנון. לאחר הנסיגה נותרה בידי כוחות צה"ל וצד"ל רצועה צרה בשטח לבנון (רצועת הביטחון) שנמתחה לאורך הגבול הישראלי-לבנוני. השליטה בשטח זה נועדה, על פי תפיסת הביטחון הישראלית, לשמור על ביטחונם של ישובי הצפון ולמנוע פעולות טרור וירי קטיושות, בדומה לפעולות שהביאו לפריצת מלחמת לבנון מלכתחילה. על מנת לשמר את השליטה באזור התמקמו כוחות צה"ל וצד"ל בשורת מוצבים בתוך הרצועה ולאורך הגבול.

 

במהלך 15 השנה לאחר מכן עסקו כוחות צה"ל וצד"ל בלחימה יומיומית בארגוני הטרור הלבנונים והפלסטינים ברצועת הביטחון ומצפון לה. לאורך כל התקופה דבקה מדינת ישראל בעמדתה הרשמית - כי אין לה תביעות חזקה כלשהן על השטח הלבנוני וכי שהות צה"ל באיזור נובעת משיקולים בטחוניים בלבד.

 

עיקר הלחימה התנהלה מול ארגון החיזבאללה השיעי שפעל ללא הפסק (והשתכלל בפעילותו במהלך השנים) במטרה מוצהרת - להביא לנסיגת צה"ל מלבנון. למרות עדיפותו הברורה של צה"ל בטכנולוגיה וסדר גודל הכוחות, לא הצליח צה"ל להביא להכרעה במאבק זה, וכן כשל במניעה מוחלטת של התקפות קטיושות ומרגמות על ישובי הצפון (אך פעולות חדירה לשטח ישראל כמעט ולא התבצעו). במהלך התקופה זו יצאו כוחות צה"ל לשני מבצעים רחבי היקף כנגד החיזבאללה: מבצע "דין וחשבון" ומבצע "ענבי זעם". שני המבצעים סיפקו הפוגה זמנית בלבד בלחימה בין הצדדים.

 

הלחימה המתמשכת (בעוצמות משתנות) בין שני הצדדים גבתה קורבנות רבים באופן קבוע, הן מכוחות החיזבאללה והן מכוחות צה"ל וצד"ל. הנוכחות ברצועת הביטחון גבתה ממדינת ישראל גם מחיר כלכלי כבד. כך למשל הוערכה עלות השהות בלבנון בשנת 1999 בכ- 400 מיליון ש"ח.

 

במרבית תקופת השהות ברצועת הביטחון, התקיים בישראל קונסנזוס לאומי רחב לגבי חשיבות הנוכחות הצבאית ברצועה, קונסנזוס שמצא ביטוי בססמה הצה"לית "המטרה - הגנה על ישובי הצפון". כפועל יוצא היה הדיון הציבורי-פוליטי בנושא דל ביותר, מספר המצדדים בנסיגה (בפומבי) היה מועט ועיקר תשומת הלב הציבורית התמקדה במציאת הדרך היעילה ביותר להכניע את ארגון החיזבאללה.

 

בשלהי שנות ה-90 החלו להופיע סדקים בהסכמה הציבורית לגבי הנוכחות בלבנון. הגורמים לכך אינם ודאיים, ועל אבחונם המדוייק קיימת מחלוקת מחקרית ופוליטית. השערה מקובלת היא כי העלייה ההדרגתית במספר חללי צה"ל בלבנון (החל משנת 1993 יותר מעשרים חללים בכל שנה) והיעדר הכרעה בלחימה הובילה לשחיקה הדרגתית בנכונתו של הציבור לספוג את מחיר השהות בלבנון. השינוי בדעת הקהל צבר תאוצה, עם הופעתן של כמה תנועות ציבוריות שתמכו בנסיגה (בינהן ידועה תנועת "ארבע אמהות") וכן עם הצטרפותם של מספר דמויות פוליטיות למסע הציבורי בעד הנסיגה (דוגמת יוסי ביילין). התפתחותם של תהליכים אלה הולידה דיון ציבורי סוער בדבר האפשרות לסגת מלבנון, ובדבר אופיה הראוי של נסיגה שכזו.

 


הכנות לנסיגה

ב-1999 נבחר אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל. במהלך מסע הבחירות הבטיח ברק מפורשות כי יסיג את כוחות צה"ל משטח לבנון, בתוך שנה מתאריך כניסתו לתפקיד. על פי התכנון הראשוני נועדה היציאה מלבנון להוות חלק מהסכם בין ישראל סוריה ולבנון, אך משכשלו המגעים לקביעת הסכם שכזה הורה ברק לצה"ל לתכנן את נסיגת צה"ל מלבנון באופן חד צדדי וללא הסכם.

 

בתחילת מרס 2000 קיבלה ממשלת ישראל החלטה בה נקבע כי כוחות צה"ל יסוגו מלבנון עד ליולי 2000, עם או בלי הסכם. מהלך הנסיגה החד צדדית עורר דיון סוער במערכת הפוליטית, ובמקביל פורסמו מדי פעם עדויות על התנגדותם של ראשי המערכת הצבאית לתוכנית. בחודשים שלאחר מכן החלה מערכת הביטחון בהכנות רחבות היקף לנסיגה המתוכננת - מיקומה של גדר המערכת הוסט לגבול הבינלאומי המוסכם, ושורת מוצבים חדשה נבנתה לאורך הגבול.

 

ההכרזה הברורה אודות הנסיגה האיצה את היווצרותו של משבר אמון בין ישראל (שהחל עוד לפני כן) לבני בריתה בדרום לבנון ובעיקר אנשי צד"ל. בעקבות החרפת המשבר החלה מערכת הביטחון לתכנן מהלך של נסיגה מוקדמת, עוד בטרם הושלמו ההכנות לאורך הגבול.

 

בחודשים אפריל-מאי 2000 ובעיצומן של ההכנות לנסיגה, החלו אנשי צד"ל (שחששו לגורלם בהיעדר חסותו של צה"ל) לנטוש את המוצבים. כפועל יוצא של תהליך זה עברו מוצבי צה"ל בשטח לבנון למתכונת מצומצמת וחיכו להוראת הפינוי. ב-14 במאי פינה צה"ל את מוצב טייבה והעבירו לידי צד"ל, לאחר מכן הועבר גם מוצב רותם. ב-21 במאי השתלט החיזבאללה ללא קרב על מוצב טייבה, ותהליך קריסת רצועת הביטחון הואץ. בהתאם למצב שהתפתח בשטח ונפילתם הצפויה של מוצבים נוספים, הוחלט להתחיל בפינוי מיידי.

 


הנסיגה בפועל

תהליך פינוי המוצבים הסופי החל ב-23 במאי 2000 (מבצע "אורך רוח") ובמהלכו הסיג צה"ל עשרות טנקים ונגמ"שים וכאלף חיילים. בד בבד עם תהליך הנסיגה השתלטו אנשי החיזבאללה על רצועת הביטחון. אלפים מחיילי צד"ל ובני משפחותיהם נסו לעבר גבול ישראל, הצטופפו במעבר הגבול ולבסוף עברו לשטח ישראל.

 

בבוקר ה-24 במאי 2000 הושלמה יציאת צה"ל מרצועת הביטחון. למרות חילופי אש עזים בין צה"ל לחיזבאללה עברה הנסיגה בלא אבידות לכוחות צה"ל, עם חלל אחד לכוחות צד"ל, ועל פי ההערכה עשרה הרוגים מכוחות החיזבאללה.

 

מראות בריחתם של אנשי צד"ל והשתלטות החיזבאללה על מוצבי צה"ל, העלו ביקורת חריפה בישראל על אופן ביצוע הנסיגה, שנראה בעיני אחדים כ"בריחה מבוהלת". מאידך היו שראו בהשלמת הנסיגה ללא נפגעים, מהלך טקטי ראוי לשבח.

 


לאחר הנסיגה

לאחר הנסיגה נערכו כוחות צה"ל לאורך הגבול הבינלאומי עם לבנון, עד להשלמת בניית המוצבים וגדר המערכת. תוך זמן קצר נערך החיזבאללה אף הוא לאורך הגבול. עם יציאת כוחות צה"ל ירדה במידה דרמטית רמת העימות בין החיזבאללה לצה"ל ובמרבית הזמן נשמר בגבול לבנון-ישראל שקט יחסי, מצב שקיבל ביטוי גם בשיפור בכלכלת הישובים בקרבת הגבול.

 

בין האירועים הבולטים אחרי הנסיגה: חטיפת שלושת החיילים באוקטובר 2000, ירי ארטילרי של החיזבאללה, בניית מפעל שאיבת מים במקורות החצבני, וסכסוך מתמשך לגבי הריבונות על הכפר רג'ר (אשר קו הגבול עובר במרכזו) ולגבי שטחי חוות שבעא בסמוך להר דב.

 

סוגיה נוספת שהתעוררה לאחר הפינוי נוגעת לאופן הטיפול הישראלי באנשי צד"ל. כששת אלפים מאנשי צד"ל ובני משפחותיהם עברו לשטח ישראל לאחר הנסיגה. רבים מהם לא מצאו את מקומם במדינת ישראל והיגרו למדינות אחרות או שבו ללבנון. רבים מהנותרים השמיעו טענות קשות כלפי יחסה של מדינת ישראל לבני בריתה בדרום לבנון.

 

הערכת תועלתו של מהלך הנסיגה נמצאת במחלוקת: יש הרואים בשקט שנוצר בגבול הצפון, עדות להצלחת המהלך. על פי דעות אחרות, פגעה הנסיגה בכושר ההרתעה של מדינת ישראל, ואף הולידה את פתיחת אנתיפאדת אל אקצא. טענה מקובלת נוספת היא, כי נוכחות צה"ל ברצועת הביטחון היתה מיותרת מלכתחילה, ולכן היה מהלך הנסיגה צעד נכון שהתבצע באיחור רב ולאחר גביית מחיר דמים ניכר ומיותר.

 

ביולי 2006, בעקבות חטיפת שני חיילי צה"ל על ידי ארגון החיזבאללה נפתח עימות אלים בין מדינת ישראל לארגון (מלחמת לבנון השנייה), במהלכו נורו אלפי רקטות על שטח ישראל וכוחות צה"ל נכנסו לשטח לבנון. בעקבות פתיחת העימות התחדש הדיון בסוגיית הערכת מהלך היציאה מלבנון ביתר שאת.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©