אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דניאל אורטגה.
דניאל אורטגה. צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 ראיון עם אורטגה (1997) מאתר ה-CNN


ערכים קשורים
 ניקרגואה
 סנדיניסטים
 ג'יימס ארל הבן קרטר
 קוסטה ריקה
 פנמה
 ארגון האומות המאוחדות
 קובה
 הונדורס
 גואטמלה
 אמנסטי אינטרנשונל
 ברית המועצות
 רונלד רייגן
 יוחנן פאולוס ה-2
 פרשת אירן-קונטרס


תחומים קשורים
 אישים בעולם


 
 
 

אורטגה, דניאל חוסה סא'אודרה


Daniel Ortega

דניאל אורטגה (נולד  1945), נשיא ניקרגואה בין השנים 1979 - 1990; 2007 - . מנהיג הפלג הפרגמטי של המחתרת הסנדיניסטית, שהדיחה את הדיקטטור סומוזה.

 

אורטגה גדל בבית מהפכני. אימו נכלאה ע"י המשמר הלאומי של ניקרגואה בעת השלטון הדיקטטורי, בטענה כי מכתבי אהבה שכתבה מכילים מסרים מחתרתיים מקודדים. אביו התנגד כל חייו למשטר הדיקטטורי ואחיו מת בקרבות למען המהפכה.

 

כילד עירוני התברך אורטגה בחוכמת רחוב וכבר בגיל צעיר הצטרף לכוחות הגרילה הסנדיניסטית שהיתה בחיתוליה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. פעולתו המחתרתית הראשונה היתה שוד סניף ה"בנק אוף אמריקה" לצורך מימון רכישת נשק למחתרת. ב-1967 נעצר על פעולה זו, ונכלא לשבע שנים בכלא "אל מודלו" בפרברי מנגואה, הבירה. בעת שהותו בכלא ביקרה אותו חברתו לתנועה, המשוררת רוסאריו מורילו. השניים התאהבו ונישאו.

 

בכלא סבל אורטגה, כמו חבריו הכלואים האחרים, מעינויים. הם הוחזקו בבידוד, נאלצו לעמוד במשך רוב שעות היום, לעתים ללא מזון, ותכופות נלקחו אחדים מהם והוצאו להורג ללא סיבה, כדי להטיל אימה על חבריהם. בדצמבר 1974 השתלטה קבוצה גרילה סנדיניסטית על מעונו של פקיד ממשלה בכיר ולכדה כבני ערובה פקידים נוספים, קרוביו של סומוזה. תוך 3 ימים נענו כל דרישותיהם: פרסום הצהרת ממשלה בעיתון "לה פרנסה" וברדיו, כופר של מיליון דולר, שיחרור 14 אסירים סנדיניסטים והטסת החוטפים והאסירים לקובה. אורטגה היה בין המשוחררים.

 

בשלהי 1975 התפלגו הסנדיניסטים ל-3 מחנות: מיליטנטי קיצוני, מיליטנטי ופרגמטי. אורטגה עמד בראש המחנה הפרגמטי, שאיחד כוחות עם קבוצות לא מרקסיסטיות בלחימה נגד סומוזה.

 

עם תחילת כהונת ממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר בארה"ב, היתנה הממשל האמריקני את המשך הסיוע הצבאי והכספי לניקרגואה בשיפור זכויות האזרח והאדם במדינה. בלחץ בינלאומי ואמריקני בולט, ביטל סומוזה בספטמבר 1977 את מצב החירום במדינה, דבר שאיפשר התפרצות מחאה והפגנות נגד משטרו.

 

ב-10 בינואר 1978 נרצח מנהיג החזית הדמוקרטית ועורך העיתון "לה פרנסה", צ'מורו, עקב מאמרי ביקורת חריפים רבים נגד המשטר. עדויות על השתתפות בנו של סומוזה וקצינים מהמשמר הלאומי ברצח הביאו להפגנות סוערות וקריאות להתפטרותו של סומוזה מהנשיאות. הממסד העליון של הכנסייה במדינה פרסם אף הוא מנשר ביקורת חריף נגד סומוזה. ב-23 בינואר פרצה שביתה כללית בסקטור הציבורי והפרטי שהחזיקה מעמד כשבועיים.

 

אורטגה, רעייתו ושלושת ילדיה מנישואין קודמים, עזבו את קובה לקוסטה-ריקה, משם המשיך אורטגה להפעיל את כוחותיו בניקרגואה. תנועות הגרילה הסנדיניסטיות ביצעו שורת תקיפות ברחבי המדינה. בפברואר 1978 ביטלה ארה"ב את הסיוע הצבאי ואספקת הנשק לניקרגואה. במאי 1978 התאחדו כמעט כל מפלגות האופוזיציה במאבקן נגד סומוזה וב-22 לאוגוסט 1978 השתלטה קבוצה סנדיניסטית בראשות "קומנדנט סרו" (מפקד אפס) על הארמון הלאומי ולכדה יותר מ- 2,000 פקידים בכירים וחברי קונגרס. בהתערבות מהירה של הארכיבישוף, ושגרירויות קוסטה ריקה ופנמה, נענה סומוזה לדרישת החוטפים ושיחרר 60 אסירים, העניק חצי מיליון דולר ומעבר בטוח לחוטפים ולאסירים לפנמה וונצואלה והמשבר הסתיים תוך יומיים.

 

השפלת הדיקטטור גרמה לתסיסה במשמר הלאומי, וסומוזה נאלץ להחליף רבים מקצינו הבכירים. לחימה עזה פרצה באזורים שונים במדינה, אך המשמר הלאומי כבש חזרה שטחים ששוחררו ע"י הגרילה הסנדיניסטית. בסוף 1978 התפרקה החזית האופוזיציונית עקב כשלון השיחות עם סומוזה וההתנגדות המזויינת למשטרו גברה. באותה עת גינה האו"ם את ממשלת ניקרגואה ואת פעולות המשמר הלאומי.

 

אורטגה לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות, 2006 (צילום: איי אף פי)

 

בדמצבר אותה שנה תיווכה קובה בין שלושת פלגי הסנדיניסטים ומאמציה נשאו פרי כשנוצרה חזית סנדיניסטית מאוחדת במרץ 1979. החזית זכתה לציוד ונשק מפנמה, ונצואלה וקובה ופתחה בקרבות נגד המשמר הלאומי שהלך ונחלש. ב-18 ביוני 1979 הוקמה ממשלה גולה בקוסטה ריקה שכללה את דניאל אורטגה בראשה, את ויולטה צ'מורו, אלמנתו של יו"ר המפלגה הדמוקרטית, נציג אנשי עסקים שהתנגדו לסומוזה ואחרים. פנמה הכירה מיד בממשלה זו.

 

עד סוף יוני, היה כבר מרבית שטחה של ניקרגואה בידי הסנדיניסטים, למעט הבירה, מנגואה. ב-9 ביולי פרסמה הממשלה הגולה מנשר בו התחייבה לקיים משטר דמוקרטי ולבטל אפלייה אידיאולוגית, למעט נגד תומכי סומוזה. בשלב זה הסכים סומוזה להתפטר מכהונתו. כמו כן הוסכם על שביתת נשק וחלוקה שווה בכוחות הצבאיים בין המשמר הלאומי לכוחות הסנדיניסטים. ב-17 ביולי 1979 העביר סומוזה את השלטון לנשיא זמני, התפטר ונמלט למיאמי. קצינים במשמר הלאומי נמלטו אף הם, בעיקר להונדורס וגואטמלה. אחרים נכנעו לסנדיניסטים, נשפטו ונאסרו.

 

הממשלה הגולה הגיעה לעיר ליאון ב-20 ליולי, אך מקבל השלטון מידי סומוזה, ניסה להתעלם מההסכם להעברתו. לחץ מקומי ובינלאומי חריף שיכנע אותו לכבד את ההסכם, והממשלה הסנדיניסטית, בראשותו של אורטגה נטלה את השלטון ב-22 ביולי 1979.

 

בתקופת כהונתו של אורטגה כחבר החונטה השלטת, התמקדו מהלכי הממשלה בשיקום המשק. אנשי עסקים מהסקטור הפרטי צורפו למוסדות הממשל וגיבשו תוכנית הבראה. ארגוני סיוע בינלאומיים ומדינות שונות העניקו הלוואות לניקרגואה. זרימת הכספים אל ניקרגואה נוצלה למתן מזון לעניים ולרעבים והשפיעה לחיוב בתקופה הראשונה. הממשלה הלאימה למעלה מ-2000 חוות שהקיפו כחמישית מקרקעות המדינה ואשר השתייכו למשפחתו של סומוזה ולמקורביו. המוסדות הפיננסיים שקרסו ופשטו רגל עקב בריחת ההון בשלהי ממשל סומוזה, הולאמו אף הם.

 

במקביל נעשו צעדים משמעותיים בתחום זכויות האדם. אסירים פוליטיים זכו למשפט הוגן, נאסרו אמצעי דיכוי כנגד אסירים ותוך שנתיים מצא ארגון אמנסטי כי מדיניות זו נשאה פרי. הממשלה ביטלה את כל מוסדות המדינה המסורתיים: קונגרס, חוקה, נשיאות ובתי המשפט והכריזה על מצב חירום מיוחד. גוף בן 9 חברים של הנהגת הסנדיניסטים בראשות אורטגה, קיבל את ההחלטות והעביר אותן לביצוע ע"י הממשלה. במאי 1980 נוסדה מועצה שיתופית לייעוץ כדי לאשר חוקים או ליזום אותם, בה היה רוב לסנדיניסטים. צ'מורו וחבר ממשלה נוסף פרשו בתחילת שנות השמונים, לכאורה מסיבות בריאות, אך להלכה בשל עליית כוחם של הסנדיניסטים בממשל. הממשלה הצטמצמה לשלושה חברים בראשות אורטגה.

 

כיוון שלרשות הסנדיניסטים עמד הכוח הצבאי המוכשר ביותר, ייסדה החונטה את צבא סנדיניסטי עממי על בסיס כוחה, וכן משטרה סנדיניסטית. כוחות אלו זכו להכשרה מקובה, מזרח אירופה וברית המועצות. ב-1983 נחקק חוק שירות חובה צבאי וצבא הסנדיניסטים הפך הגדול ביותר באמריקה התיכונה. במהלך נוסף ייסדו הסנדיניסטים ארגונים שונים ורבים ברחבי המדינה: ארגוני נשים, חוואים, עובדים וועדות קהילה שכונתיות, שנועדו הן לאסוף מידע על תושבי השכונות והן לחלוקת מצרכים ודיור לנזקקים. מפלגות אחרות במדינה לא הצליחו לארגן מוסדות מקבילים או מתחרים, כלל.

 

שנים ספורות בלבד לאחר הקמת הממשלה, הצליח אורטגה להגביר את כוחם של הסנדיניסטים ולהפוך אותם לכוח המשמעותי העיקרי בניקרגואה. עד תום כהונתו של נשיא ארה"ב, קרטר, זכתה ניקרגואה לשיתוף פעולה מצד ארה"ב, אך עם תחילת כהונתו של ממשל הנשיא רייגן התהפכה המגמה. רייגן וממשלו פעלו בחומרה נגד ניקרגואה והסנדיניסטים בטענה שניקרגואה וקובה מספקות נשק לתנועות הגרילה באל סלבדור. 3 שבועות לאחר החלפת הממשל בארה"ב, השעה רייגן את הסיוע האמריקני לניקרגואה.

 

בסוף 1981 אישר רייגן סכום של 19 מיליון דולר להקמת בסיסים ולגיוס פעילים אנטי סנדיניסטיים (לימים, נודעו בשם "קונטרס") בשטחה של הונדורס, השכנה. ותיקי המשמר הלאומי, וקבוצות מיעוטים מאזור החוף הקריבי שנזנחו גם בתקופת ממשל החונטה של אורטגה, התגייסו במהירות לפעילות ה"קונטרס" וביצעו פעולות "פגע וברח" בצפון ניקרגואה. קבוצת גרילה נוספת שנוסדה ע"י פורש סנדיניסטי, התמקמה בקוסטה ריקה ופעלה בדרום המדינה. קבוצת גרילה שהורכבו מילידים תושבי החוף פעלה באזור החוף הקריבי, ושתיים נוספות פעלו בצפון-מערב ודרום-מזרח המדינה.

 

למרות יכולתו של הצבא הסנדיניסטי להתמודד בהצלחה עם פעילויות אלו, לא יכלה הממשלה למנוע את הפגיעה הקשה בכלכלת המדינה. הוצאות ההגנה תפחו למחצית מתקציב המדינה, חקלאים מאזורי עימות נטשו את שדותיהם והייצור החקלאי הצטמק, רפורמות סוציאליות סבלו ממחסור תקציבי. תוצאותיהן ההרסניות של פעולות הקונטרס הביאו את הממשלה הסנדיניסטית לאכיפה מחודשת של הצנזורה ואיסור על הקמת ארגוני אופוזיציה.

 

התנגדות נוספת לממשלתו של אורטגה החלה לצמוח גם מהכנסייה. אנשי כהונה רדיקליים שהצטרפו לממשלת הסנדיניסטים בתפקידי מפתח והבישוף של מנגואה, מתנגד המשטר הדיקטטורי של סומוזה גילו התנגדות לאידיאולוגיה המרקסיסטית הסנדיניסטית. בביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 במנגואה, אירוע ששודר ברחבי העולם, הופרעה המיסה ההמונית מספר פעמים ע"י סנדיניסטים ומתנגדים, למורת רוחו הבולטת של האפיפיור. גם עיתונה החשוב של ניקרגואה "לה פרנסה" תקף את המשטר הסנדיניסטי בביקורת מושחזת.

 

לקראת הבחירות הצפויות לנשיאות, רופפו הסנדיניסטים את האיסורים הפוליטיים ואפשרו לגלי הביקורת נגדם להישמע. עם גבור הלחץ הבינלאומי והפנימי החליטה החונטה לקיים בחירות לנשיאות ולכונן חוקה וקונגרס. את ניסוח החוק לבחירות לנשיאות קבעו באופן שהתיר יתרון לסנדיניסטים. בבחירות זכו הסנדיניסטית בכשני שלישים מקולות הבוחרים, ואורטגה מונה לכהונה נוספת כנשיא למשך שש שנים. בטקס השבעתו לנשיאות נכחו גם נשיאי יוגוסלביה וקובה, סגני הנשיא של ארגנטינה ובריה"מ, וארבעה שרי חוץ ממדינות אמריקה הלטינית. עם כניסתו לתפקיד, הפסיק הקונגרס האמריקני את המימון ל"קונטרס" וממשלו של רייגן הטיל אמברגו כולל על הסחר עם ניקרגואה בטענה כי ניקרגואה מסכנת את בטחונה של ארה"ב באזור. במהלך שנות נשיאותו נהג אורטגה ללעוג למאמצי ארה"ב להדיחו. "על הנשיא רייגן לזכור כי רמבו קיים רק בסרטים", אמר לא אחת.

 

ממשלתו של אורטגה הגיבה בביטול זכויות אזרח, הטלת צנזורה וסגירת עיתונים, לרבות עיתוני הכנסייה. באמצע 1986 אישר הקונגרס האמריקני מימון בסך 100 מיליון דולר לפעולות ה"קונטרס" ואורטגה נאלץ להטות את כלכלת המדינה לכלכלת מלחמה. בנובמבר אותה שנה התפוצצה בארה"ב פרשת אירן-קונטרס והקונגרס עצר שנית את המימון לפעילות הארגון, למעט סיוע "שאינו קטלני".

 

בשלב זה שאפה ארה"ב לסיים את הסכסוך, ודחקה בקונטרס לפתוח במו"מ עם הסנדיניסטים. בוועידת הפסגה של נשיאי מרכז אמריקה ב-15 בינואר 1988 הסכים אורטגה לנהל שיחות ישירות עם המורדים, לבטל את מצב החירום, ולקיים בחירות לנשיאות. במרס אותה שנה נחתם הסכם בין הסנדיניסטים והקונטרס, ניתנה חנינה כללית לחברי הקונטרס ואסירים חברי המשמר הלאומי שוחררו.

 

המלחמה בקונטרס הותירה את ניקרגואה במצב כלכלי קשה ביותר. במחצית 1988 אולצה הממשלה לבצע תוכנית חירום כלכלית להבראת המשק. המגזר הציבורי קוצץ. הצבא הסנדיניסטי הוקטן והאבטלה גאתה. באוקטובר 1988 פגע ההוריקן ג'ואן בניקרגואה, גרם למותם של 432 בני אדם, הותיר כרבע מיליון חסרי בית וגרם נזק בסכום העולה על מיליארד דולר. ב- 1988 פגעה בצורת חמורה בגידולים החקלאיים שהושמדו כמעט כליל.

 

בפברואר 1989 נועדו נשיאי מדינות מרכז אמריקה והחליטו לפרק את בסיסי הקונטרס בהונדורס. הסנדיניסטים ואורטגה החליטו להקדים את מועד הבחירות לנשיאות מספטמבר 1990 לפברואר אותה שנה ולערכם בפיקוח בינלאומי, על-מנת לזכות בסיוע ממדינות אירופה וארה"ב. בבחירות לנשיאות הובס אורטגה על-ידי ויולטה באריוס דה צ'אמורו, אלמנתו של עורך "לה פרנסה", וחברתו של אורטגה בממשלה שהחליפה את סומוזה ב- 1979.

 

הממשלה הסנדיניסטית הערימה קשיים על החלפת השילטון אך העבירה אותו לבסוף לנשיאה הנבחרת ב-25 באפריל 1990. את תבוסתו תיאר אורטגה כניצחון: "הסנדיניסטים עוזבים את הממשל מנצחים. הזענו ושפכנו דמנו לא על מנת להיתלות בשלטון אלא על מנת להביא מעט כבוד וצדק חברתי לאמריקה הלטינית", הכריז.

 

אורטגה התמודד שוב בבחירות לנשיאות ב-1996 ו-2001 אך הובס. כאופוזיציונר, עמדה שהכיר מרבית חייו, היה למבקר חריף של הממשלה. את הפגיעה הקשה ביותר ספג אורטגה כאשר זוילאמריקה נאבא'אז, בתו החורגת, הגישה ב-1998 תלונה רשמית על התעללות מינית ואונס שאירעו מאז הגיעה לגיל 11. אורטגה נזקק לשומרי ראש כדי להימנע מפגיעת המונים שקראו "אורטגה - אנס".

 

את נשיא ניקרגואה ארנולדו אלמן, כינה: "פושע" ו "סומוזיסט". המאבק המתמיד לכל אורך חייו עידן את גישתו המרקסיסטית מעט, אך אורטגה המשיך להיות פעיל, בעיקר בארגון שביתות עובדים, סטודנטים וכפריים עניים.

 

למרות המשבר המשפחתי, ולמרות תבוסותיו, הצליח אורטגה לשקם את הריסותיו הפוליטיות וניצב בראש המערכה נגד הממשלה השמרנית בניקרגואה. בבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2006 ניצח אורטגה את מועמד הימין וחזר לשלטון.

 

במהלך כהונתו החל לבצע רפורמות שכללו בין היתר, הורדת אחוז האנאלפביתיות וצמצום מימדי העוני במדינה. במקביל נמנע בדרך כלל מלפגוע ברפורמות ברוח השוק החופשי שביצעו קודמיו בתפקיד, והמשיך לשמור על קשרי מסחר תקינים עם ארה"ב (זאת למרות שהביע תמיכה בלתי מסוייגת במנהיג ונצואלה, הוגו צ'אבס, מתנגד חריף לארה"ב). מתנגדיו טענו כי הוא מדכא את האופוזיציה לשלטונו באמצעים לא דמוקרטיים וכמו כן - מפעיל צנזורה חמורה על אמצעי התקשורת.

 

בלחצו שונה ב-2009 הסעיף בחוקה האוסר על נשיא להתמודד על כהונה שנייה ברציפות. בנובמבר 2011 נבחר אורטגה לכהונה שנייה ברציפות לאחר שזכה ב-60% מהקולות. עם זאת, ראשי האופוזיציה במדינה האשימו את מפלגתו בזיוף קולות נרחב.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©