אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ליקוי חמה, תופעת "טבעת היהלום"
ליקוי חמה, תופעת "טבעת היהלום"  צילום: רויטרס
 
ליקוי לבנה חלקי
ליקוי לבנה חלקי צילום: גבי מנשה
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 תרשימים וטבלות של ליקויי חמה וירח עתידיים
 טבלאות של ליקויים מפורסמים בהיסטוריה


ערכים קשורים
 כדור הארץ
 מלקה
 קוטב גיאוגרפי
 פריהליון ואפהליון
 ארתור סטנלי אדינגטון
 אור
 מסה
 אלברט איינשטיין
 תורת היחסות
 דרקון
 מסופוטמיה
 אסטרונומיה
 מיתולוגיה
 אלי מצרים העתיקה
 יוון העתיקה
 הרודוטוס
 פרס
 שרל ה-1 "הגדול"
 הסכם ורדן
 נוסטרדמוס
 אפוקליפטיקה
 ילידי אמריקה
 כריסטופר קולומבוס
 ירח
 שמש
 כוכבי לכת
 נוגה
 כוכב חמה
 כוכבים
 כוכב כפול
 בהירות
 כוכב משתנה


תחומים קשורים
 אסטרונומיה


 
 
 

ליקוי


Eclipse

ליקוי חמה |  ליקוי לבנה |  ליקויי חמה במיתוס ובהיסטוריה

ליקוי, תופעה אסטרונומית שבה חוסם גרם שמיימי את קו הראייה בינינו לבין גרם שמיימי אחר, ומסתיר אותו (כולו או חלקו) מעינינו. ליקוי חמה הוא אירוע שבו הירח מסתיר מעינינו לגמרי או חלקית את אור השמשליקוי לבנה הוא מצב שבו כדור הארץ מטיל צל על הירח. מצב שבו אחד מכוכבי הלכת הפנימיים (נוגה או כוכב חמה) מסתיר חלק מהשמש אינו קרוי ליקוי, אלא מעבר (transit), משום שכמות אור השמש המגיעה אלינו במהלכו פוחתת במידה זעומה בלבד. לעומת זאת ייתכנו ליקויים של כוכבי לכת חיצוניים וירחיהם על-ידי כוכבי לכת או ירחים אחרים.

 

ליקוי חמה חלקי בשמי ישראל (צילום: עופר עמרם)

 

במרחק רב יותר, ייתכנו ליקויים של כוכבים על-ידי כוכבים אחרים, או כוכבי לכת. לרוב אלה אירועים מקריים, מלבד במצב הקרוי כוכב כפול לוקה. כאן מדובר במערכת של שני כוכבים החגים זה סביב זה, ואם קו הראייה מאיתנו אליהם מצוי במישור ההקפה שלהם , האחד מהם יעבור לעתים מזומנות לפני משנהו ויסתיר את אורו מאיתנו. אם יש הבדל ניכר בבהירות בין השניים, נראה את המערכת ככוכב משתנה.

 

השם האסטרונומי הגורף לכל התופעות הללו הוא כיסוי (occultation).

 


ליקוי חמה

כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, הוא מסתיר את אורה מאיתנו. אילו היה מישור ההקפה של הירח סביב הארץ זהה למישור ההקפה של הארץ סביב השמש, היה מתרחש ליקוי חמה אחת לחודש. אך למעשה, שני המישורים אינם חופפים. מסלול הירח סביב כדור הארץ, שצורתו אליפסה, נטוי למישור המלקה (המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש) בזווית של  '5º8.  בדרכו במסלולו חוצה הירח את המישור הזה בשתי נקודות חיתוך, המכונות "צמתים" (nodes). הימצאות השמש והירח בקו ישר שעובר באחת משתי נקודות החיתוך הללו היא תנאי הכרחי להופעת ליקוי חמה. בשאר המקרים נופל הצל שמטיל הירח מעל או מתחת לכדור הארץ, ולא על פניו.

 

 

קוטרה של השמש גדול פי 400 בקירוב מקוטרו של הירח, אך משום שהשמש רחוקה מכדור הארץ פי 390 בממוצע ממרחקו של הירח מכדור הארץ (כלומר יחס המרחקים ביניהם שווה כמעט ליחס הקטרים ביניהם), הקוטר הזוויתי שלהם בשמים כמעט זהה (כחצי מעלת קשת). משום כך יכול הירח לכסות כליל את השמש ולהחשיך אותה לזמן קצר.

 

בתחילת הליקוי נוצר "מגע ראשון" בין דיסקת הירח לצד המערבי של דיסקת השמש. לאחר מכן נע הירח על פני הרקיע

(ממערב למזרח) ומתחיל לכסות לאיטו את השמש. כאשר מכוסה השמש כליל, זהו "המגע השני". כעבור זמן קצר שב ומופיע הצד המערבי של השמש עם הסתלקות הירח ("מגע שלישי"). הירח מפנה חלק הולך וגדל של השמש, עד שהוא ניתק ממנה כליל; זהו "המגע הרביעי".

 

קוטרו של חרוט הצל שמטיל הירח על הארץ בליקוי מלא נע בין 50 ל-270 ק"מ. הצל בקו המשווה נע במהירות ממוצעת של כ-1,700 קמ"ש (כחצי ק"מ לשנייה). ככל שמתקרבים לקטבים נע הצל במהירות גבוהה יותר, משום שמהירות הסיבוב של כדור הארץ בקטבים אפסית. פס תנועתו של הצל צר למדי: רוחבו הממוצע עומד על 160 ק"מ, ורק במקומות המצויים בו נראה ליקוי החמה מלא. ממקומות אחרים ייראה הליקוי חלקי, כלומר הירח יסתיר רק חלק מדיסקת השמש.

 

 

 ליקוי חמה. מצגת באדיבות מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל, חיפה  

בשל המסלול האליפטי של הירח, משתנה מרחקו מכדור הארץ, ונע בין כ-363,000 אלף קילומטר (פריגיאון) ל-405,000 אלף קילומטר (אפוגיאון). כאשר הירח נמצא סמוך לאפוגיאון, קוטרו הנראה לעין קטן בכמה אחוזים מקוטרה של השמש. מצב זה יוצר את התופעה הנדירה הנקראת "ליקוי חמה טבעתי" - גם בעת המגע השלישי, נשארת טבעת צרה של דיסקת השמש בלתי מכוסה על ידי הירח.

 

שניות מעטות לפני שהירח מחשיך כליל את פני הארץ בפס הליקוי המלא, נוצרת לעתים תופעה מרהיבה הנקראת "חרוזי ביילי": מכיוון שפני הירח אינם חלקים (יש בהם הרים ומכתשים), יש רגע קצר שבו חודרות קרני השמש דרך המרווחים בין ההרים שבשפתו הנדמית של הירח, בעוד ההרים עצמם חוסמים אותן; כך נוצרים מעין חרוזים זוהרים. תופעה חיננית אחרת היא "טבעת היהלום" המופיעה ברגע סיומו של הליקוי המלא, בעת שעטרת השמש מבצבצת מעבר לירח, אך גוף השמש נסתר עדיין. ברגע זה נראה הירח כאילו ניצתה בו נקודה זוהרת גדולה, הנעלמת מיד עם הגחת השמש מעבר לו.

  

בליקוי חמה מלא מחשיכים השמים והטמפרטורות צונחות, לפעמים עד כדי 10 מעלות צלזיוס, וניכרת השפעה על בעלי חיים וחרקים: הציפורים עושות דרכן לקן; פרפרים ודבורים מפסיקים לעוף; פרחים מתחילים להיסגר. מכיוון שהשמים באופק לא הוחשכו וקרני אור בודדות של השמש מגיעות למקום הליקוי המלא ממקומות של ליקוי חלקי, נוצרות תופעות נדירות של אור וצל. ליקוי חמה מלא בנקודה נתונה על פני הארץ נמשך עד מקסימום של 7.5 דקות לעתים נדירות (אחת לכמה אלפי שנים); הממוצע הוא כ-3 דקות.

 

בשל המחזוריות הסדירה של תופעת הליקוי, יכולים האסטרונומים לחשבה בדיוק רב. בכל שנה נראים 2 - 5 ליקויי חמה. אך מכיוון ששני שלישים בערך מפני הארץ מכוסים בים, רובם אינם נראים ממקומות יישוב. באוגוסט 1999 התרחש ליקוי חמה שחלק גדול ממנו עבר באזורים מיושבים, והוא עורר סקרנות רבה - גם משום שהיה זה הליקוי האחרון של האלף השני לספירה. בישראל לא יתרחש ליקוי חמה מלא במאה ה-21. ליקוי של כ-80 אחוז התרחש ב-29 במרס 2006, וליקוי כמעט מלא יתרחש ב-2 באוגוסט 2027.

 

ליקויי החמה תרמו תרומה לא מבוטלת לחקר השמש והחלל. בשעת הליקוי ניתן לאסוף נתונים ולערוך תצפיות על השכבות החיצוניות של אטמוספירת השמש, הכרומוספירה והעטרה, שאפשר לראותן בלא מכשור מיוחד רק כאשר השמש מוסתרת. האסטרופיסיקאי האנגלי סר ארתור אדינגטון הוכיח בעזרת ליקוי חמה ב-1919 שקרני אור מוסטות בעוברן בקרבת מסה גדולה, דהיינו השמש, בשיעור שניבא אלברט איינשטיין ב תורת היחסות הכללית שלו, וכך סיפק את האימות הראשון לתורה זו. בעת ליקוי חמה ניתן גם לאסוף נתונים המסייעים למדידות של כדור הארץ, וכן אוספים נתונים על גלי הרדיו שפולטת השמש. ליקויי חמה מאפשרים גם תצפית טובה בגרמי שמים הנמצאים בסמוך לשמש, כגון כוכב חמה.

 

 


ליקוי לבנה

ליקוי לבנה הוא נפילת צל כדור הארץ על הירח, כאשר השמש והירח נמצאים בצמתים מנוגדים של מסלול הירח סביב הארץ. הואיל והארץ נמצאת אז בין השמש והירח, הדבר קורה תמיד בעת מילוא הירח. אפשר לראותו מכל מקום שבו נמצא הירח מעל האופק. האסטרונומים מבדילים בין שני חלקים של צל הארץ: אומברה (umbra), צל מלא, ופנומברה (penumbra), צל חלקי, כאשר הארץ אינה מסתירה את כל דיסקת השמש אלא רק את חלקה. ליקוי לבנה מלא מתרחש איפוא כאשר כל הירח מצוי באומברה, ומתבטא בהחשכה גמורה של הירח. בליקוי לבנה חלקי נמצא הירח בפנומברה, ואורו רק מתמעט.

 

ליקוי לבנה. מצגת באדיבות מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל, חיפה  

 

מספר ליקויי הלבנה בכל שנה הוא 3-2. הליקויים חוזרים על עצמם במחזוריות מדויקת של מעט יותר מ-18 שנה.

 

 


ליקויי חמה במיתוס ובהיסטוריה

ליקויי הלבנה, ובייחוד החמה, סקרנו את האדם משחר ההיסטוריה, ועודם מעוררים בנו עניין כיום. כיוון שמועדי הליקויים ידועים מראש, כמו גם המקומות שבהם יהיו מלאים, רבים נוסעים למקומות אלה כדי לצפות בהם. אזהרה: אסור לצפות בליקוי חמה בעין לא-מוגנת. אפילו כמות האור המעטה בעת שהשמש מוסתרת כמעט כליל עלולה לגרום לעין נזק בלתי-הפיך, עד כדי עיוורון תמידי. משקפי שמש אינם מועילים כלל, וגם האמצעים הפרימיטיביים המקובלים, כמו זכוכית מפויחת או סרט צילום חשוף, אינם מספקים בטיחות רבה. המבקשים לצפות בליקוי צריכים להצטייד באמצעים בטוחים יותר, כמו משקפי רתכים. 

 

יש להצטייד במשקפי רתכים. צפייה בליקוי חמה בלבנון (צילום: איי פי)

 

לאורך ההיסטוריה יוחסו לליקויי החמה והלבנה השפעות מאגיות והרסניות (אלו שיקפו לעיתים את המאבק בין טוב לרע), ונוצרו אמונות ומנהגים רבים שתכליתם להגן מפני הרוע. קיימים לא מעט אזכורים לליקויי חמה בתעודות עתיקות, במסורות ובספרות של עמים רבים.

 

התיעוד הראשון של ליקוי חמה היה בסין בשנת 2137 לפנה"ס. הסינים הקדמונים האמינו כי בזמן הליקוי מנסה דרקון ענק לבלוע את השמש. אמונה זו לא הפריעה לסינים לחשב, כבר במאה ה-8 לפנה"ס, כמעט במדויק את מועדי הליקויים.

 

עמי מסופוטמיה, האשורים והבבלים, שהגיעו להישגים אסטרונומיים חשובים, תיעדו ליקוי חמה שהתרחש בשנת 763 לפנה"ס. תיעוד זה ותיעודים אחרים עוזרים לחוקרים לתארך אירועים היסטוריים - הנבואה בספר עמוס ח' 9 ("ביום ההוא, נאום אדוני ה', והבאתי שמש בצהרים; והחשכתי לארץ ביום אור" ) מתייחסת כנראה לאותו ליקוי שתועד במסופוטמיה.

 

ואכן, רוב התרבויות הקדומות ביקשו לספק לעצמן הסבר שישתלב במסכת המיתולוגית הכללית שלהן - למשל, מלחמה בין אל השמש (או הירח) לבין אויביו, שבה הוכה אך התאושש, וכדומה. האל המצרי הורוס תואר בדמות בז שעינו האחת היא השמש והאחרת היא הירח. הורוס מנהל מלחמה מתמשכת עם אויבו סת, העוקר אחת מעיניו. במיתולוגיה היפנית, אלת השמש אָמָטֵרָסוּ (האם המיתית של שושלת קיסרי יפן) העלימה את השמש בזעמה על מעשה משובה של אחיה, וניאותה להחזירה למקומה רק אחרי שהתחננו לפניה כל שאר האלים.

 

היוונים הקדמונים האמינו שברגע הליקוי השמש נוטשת את כדור הארץ, ומכאן מקור השם בשפות אירופה, "אקליפס" - נטישה. אחד התיעודים המפורסמים של ליקוי חמה היה של ההיסטוריון היווני הרודוטוס, המתאר את הקרב הגדול שהתרחש במאי 585 לפנה"ס בין הלודים (בני עם קדום במערב אסיה הקטנה) לבין המדים תושבי אירן דהיום. הליקוי, על פי הרודוטוס, הפיל מורא בקרב הלוחמים, שהפסיקו את הלחימה וכרתו לאחר מכן הסכם שלום.

 

ליקוי לבנה מלא (צילום: אלעד גרשגורן)

 

על פי המסורת, לואי ה-1 "החסיד", בנו של שרל הגדול, חלה לאחר שצפה בבהלה בליקוי החמה של מאי 840 ומת כמה שבועות לאחר מכן. לאחר מותו נחלקה ממלכתו האדירה בהסכם ורדן. חסידיו של נוסטרדמוס, אסטרולוג בן המאה ה-16, פירשו את אחת מנבואותיו האפוקליפטיות כהתייחסות לליקוי החמה האחרון של האלף השני, שהתרחש באוגוסט 1999. על-פי הנבואה, היו אמורות מספר ערים באירופה להיחרב עקב הליקוי.

 

גם בקרב עמים אחרים נרקמו אמונות ומנהגים הקשורים לליקויים. כמה שבטי אינדיאנים היו יורים חיצים בניסיון להדליק את השמש מחדש. הווייטנמים האמינו שצפרדע ענקית בלעה את השמש. בתרבויות הודיות האמינו שנחש מפלצתי מתגרש ברגע הליקוי מהשמש אהובתו. במזרח אירופה האמינו שוורלק, השד הגדול, בולע את השמש והליקוי הוא תוצאה של חטאי האדם שהרגיזו את השדים.

 

בימי הביניים כבר היו בידיהם של האסטרונומים לוחות שציינו את מועדי הליקויים הקרובים בדיוק רב למדי. מסופר שקולומבוס, בין היתר, הסתייע בלוחות שבידו כדי לאיים על ילידי אמריקה כי אם לא יביאו לו זהב, יחשיך את עין השמש. סיפורים דומים, שמהימנותם אינה תמיד ודאית, מסופרים גם על מגלי ארצות רבים אחרים.  

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©