אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ישיבת ממשלה מיוחדת הדנה בתוכנית הכלכלית, 1985
ישיבת ממשלה מיוחדת הדנה בתוכנית הכלכלית, 1985 צילום: לע"מ
 
כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" המבשרת על השקל החדש, 15.8.1985
כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" המבשרת על השקל החדש, 15.8.1985 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אינפלציה
 לירה
 שקל
 ממשלת אחדות לאומית
 מאזן תשלומים
 שמעון פרס
 פיחות
 סובסידיה
 בנק ישראל
 ריבית
 אשראי
 יצחק מודעי
 תוצר לאומי
 משבר האינפלציה


תחומים קשורים
 ישראל והציונות
 מושגים ואישים בכלכלה


 
 
 

התוכנית הכלכלית לייצוב המשק



משבר האינפלציה |  פרטי התוכנית |  תוצאות התוכנית ובלימת המשבר

התוכנית הכלכלית לייצוב המשק, תוכנית חירום כלכלית שהפעילה ממשלת ישראל ב- 1985, בשיאו של משבר האינפלציה בישראל. הוצאתה לפועל נחשבת לאחת ההצלחות הכלכליות המרשימות בתולדותיה של מדינת ישראל.

 

 


משבר האינפלציה

במהלך השנים, מאז תחילתו של משבר האינפלציה ב-1978, עשתה ממשלת ישראל נסיונות שונים להוריד את רמת האינפלציה, בין השאר באמצעות קיצוץ בהוצאה הציבורית, החלפת מטבע הלירה בשקל, ותוכנית "הדולריזציה" (הצמדת שער השקל לדולר) שלבסוף לא יצאה לפועל. למרות צעדים אלו המשיכה רמת האינפלציה לעלות.

 

בתחילת שנת 1985 עמדה מדינת ישראל בשיאו של אחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה, עם קצב אינפלציה שנתי משוער של כ-1000 אחוזים: ערכו של השכר נשחק במהירות, מחירי המוצרים עלו בקצב חסר תקדים, אזרחים רבים מצאו עצמם מול מאזן חובות הולך וגדל וקצב האינפלציה הגבוה כמעט והביא לשיבוש סדר החיים התקין בישראל. לצד המצב הכלכלי-ריאלי נוצרה בציבור הישראלי תחושה הולכת וגוברת של אי ודאות לגבי עתיד המדינה. לראשונה מאז הקמתה נחשב האיום הכלכלי לאיום הראשון במעלה על קיומה של מדינת ישראל. 

 

עוצמת המשבר ותחושת החירום שהוליד הביאו את ממשלת האחדות הלאומית (ליכוד-מערך), שקמה שנה לפני כן, לנקוט בצעדים קיצוניים לפיתרון המשבר הכלכלי. במהלך הדיונים בדבר המדיניות הדרושה לפיתרון המשבר, היו שטענו שהגרעון בתקציב הממשלה (סך כל ההוצאות גדול מסך כל ההכנסות) יוצר את בעיית מאזן התשלומים ומביא לעליית שיעורי האינפלציה. לעומתם היו שטענו שתהליך עליית שיעורי האינפלציה מזין את עצמו באמצעות מערכת ההצמדות (הצמדת גובה השכר לגובה האינפלציה), ושאין הוא קשור בגרעון התקציבי.

 

בחודשים הראשונים לכהונת ממשלת האחדות, זכתה גישת ה"תהליך האינפלציוני שמזין את עצמו" לאוזן קשבת בממשלה. על פי גישה זו גובשו מספר עיסקות חבילה (הסכמה בין הממשלה, המעסיקים וארגוני העובדים בנושאי שכר ומיסוי) שנועדו לשנות את יחס ההצמדה בין השכר לרמת האינפלציה. עסקות אלו הובילו לאובדן מואץ ביתרות מטבע חוץ ולהתגברות האינפלציה.

 


פרטי התוכנית

ביולי 1985 הודיעה הממשלה (בראשות שמעון פרס) על הוצאתה לפועל של תוכנית חירום כלכלית, אשר היוותה פשרה בין שתי הגישות ושזכתה לכינוי "התוכנית הכלכלית לייצוב המשק". עיקרי התוכנית - מטבע השקל הוחלף במטבע שקל חדש (ש"ח, שקל חדש = 1000 שקלים), תקציב הממשלה קוצץ, השכר במגזר הציבורי נשחק, והונהג פיחות משמעותי בערך השקל החדש מול הדולר.

 

ביתר פירוט כללה התוכנית:

1. קיצוץ בגרעון הממשלתי בסך כ-1.5 מיליארד דולר, מתוכו קיצוץ בהוצאות הממשלה בסך 450 מיליון דולר, קיצוץ גדול בסובסידיות למוצרי יסוד ולייצוא בסך 500 מיליון דולר, שהוביל להעלאת מחירים חד פעמית בת עשרות אחוזים (ולאחריה צו המורה על הקפאת מחירים) והעלאת מיסים (בסך 500 מיליון דולר), 

 

2. שחיקה מוסכמת (עד כשליש) של השכר במגזר הציבורי על בסיס הקפאת תוספת היוקר (הצמדת השכר לאינפלציה) ופיטורים במגזר הציבורי. 

 

3. החלפת מטבע השקל במטבע שקל חדש (ש"ח, שקל חדש = 1000 שקלים), פיחות (הפחתת שוויו של השקל החדש מול הדולר) של 19 אחוזים.

 

במקביל הפעיל בנק ישראל מדיניות מוניטרית (ניהול המטבע) מרסנת, אשר נועדה לצמצם את כמות הכסף במשק ב-10 אחוזים במונחים ריאליים ולהעלות את שערי הריבית. בין השאר הוחלט על הטלת מגבלות על השקעות במטבע חוץ - בוטלה האפשרות להחזיק חשבונות עו"ש (עובר ושב) הנקובים במטבע חוץ, בוטלו ההיתרים להחזיק מטבע חוץ בבנקים זרים ונחסמו כמעט כל האפשרויות בפני אזרחים ישראלים להשקיע בחו"ל. הגבלת מסגרות האשראי מנעה תנועות קיצוניות בשוק המטבע כתוצאה ממעבר הציבור מנכסים צמודי מטבע חוץ לנכסים שקליים, ושערי הריבית הגבוהים שנגרמו בעטיה של מדיניות זו תרמו אף הם תרומה חשובה להצלחת התוכנית. 

 

בשונה מתוכניות כלכליות קודמות שניסו להתמודד עם המשבר, נהגתה ויושמה התוכנית הכלכלית לייצוב המשק על בסיס שיתוף פעולה בין ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי. שיתוף פעולה זה והרוב הגדול לו זכתה ממשלת האחדות הלאומית, יצר בסיס פוליטי רחב ומוצק לתוכנית, ובזכותו היו יכולים מודעי ופרס לנהל מו"מ קשוח ויעיל מול המעסיקים וארגוני העובדים, אשר הסכמתם לעיקרי התוכנית היתה חיונית.

 

גזירות התוכנית ובעיקר הפיטורים, ביטול הסובסידיות ושחיקת השכר לא התקבלו ללא מחאה, אבל כעבור מספר שבועות הושגה הסכמה בין הצדדים. שיתוף הפעולה הכלל-מערכתי (ממשלה-עובדים-מעסיקים) נתמך גם על ידי תחושת החירום שאפפה את הציבור הישראלי באותה עת, ובזכותו החלה לגדול גם רמת האמון שרכש הציבור לתוכנית ולסיכויי הצלחתה.

 

 תרומה נוספת להצלחת התוכנית הגיעה מן הממשל האמריקני, אשר העביר לישראל מענק מיוחד על סך 1.5 מיליארד דולר.

 


תוצאות התוכנית ובלימת המשבר

על פי אומדן כללי, במהלך השנה הראשונה להפעלת התוכנית, ויתר כל שכיר במדינת ישראל על כ- 1.6 משכורות חודשיות, או 1712 ש"ח (במחירים של יוני 1986). תוך מספר חודשים החלה התוכנית להניב תוצאות חיוביות. עד סוף שנת 1985 ירדה האינפלציה לשיעור שנתי משוער של 20% ולראשונה מאז 1978 משבר האינפלציה נבלם. 

 

בלימת משבר האינפלציה נחשבת להישג כלכלי בקנה מידה בינלאומי, ועקרונות התוכנית נלמדים כמודל מוצלח להתמודדות עם משבר אינפלציוני. את הצלחתה מקובל לייחס לשלושה אישים: ראש הממשלה דאז שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ואיש האקדמיה פרופ' מיכאל ברונו (לימים נגיד בנק ישראל). בעיצוב פרטי התוכנית היה שותף גם פרופ' סטנלי פישר (אף הוא לימים נגיד בנק ישראל).

 

מלבד עקרונותיה הכלכליים התיאורטיים של התוכנית חלק ניכר מהצלחת התוכנית מיוחס לאופן בו ניהלו קברניטי המדינה את ישומה. שכן משבר האינפלציה הושפע במידה רבה מהתנהגות הציבור הישראלי וההערכה לגבי היכולת הממשלתית להביא את המשבר לסופו. להצלחתם של מנהיגי התוכנית לרכוש בחזרה את אמונם של אזרחי ישראל ביכולת לפתור את משבר האינפלציה היה חלק מרכזי בהצלחת התוכנית.

 

השפעתה של התוכנית הכלכלית על המשק הישראלי מומחשת בטבלה להלן המציגה ארבעה מדדים כלכליים במשק הישראלי בשתי תקופות שונות: שלוש שנים לפני ישום התוכנית ושלוש שנים לאחריה.

 

 

 מקרא - המונח "תוצר" - מתייחס לתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל. מידע נוסף על מדד זה ועל דרך חישובו בערך "תוצר לאומי". המונח "שינוי שכר ריאלי" מתייחס לשינויים בשכר הממוצע בפועל, לאחר נטרול הפערים הנובעים מעלייה/ירידה בשיעור האינפלציה. 

 

 

אחד מתוצרי הלוואי של יישום התוכנית היה הופעתו של "חוק ההסדרים". על מנת להוציא לפועל במהירות כמה משינויי החקיקה שנדרשו לשם התוכנית, החליטה ממשלת ישראל על העברת חוק לשעת חירום - "חוק ההסדרים" - אשר איגד להצעה אחת מספר רב של שינויים ותיקוני חקיקה. החוק שנועד להוות מעין פיתרון חקיקתי זמני לסוגיות יוצאות דופן ולשעת חירום, הפך לחלק בלתי נפרד מהעברת חוק התקציב השנתי בכנסת.

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©