אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אידה פינק
אידה פינק צילום: מיכאל קרמר
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 פרס ישראל
 נאציונל-סוציאליזם
 מלחמת העולם השנייה
 רומן
 יד ושם
 שואה
 סיפור קצר


תחומים קשורים
 ספרות עברית ויידיש


 
 
 

אידה פינק


Ida Fink

ציטוטים |  מידע נוסף

אידה פינק (ילידת 1921), סופרת ישראלית ילידת פולין. יצירתה עוסקת בתיאור חווית השואה. כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2008.

  

פינק נולדה בזברז', עיירה קטנה במזרח פולין. אביה היה רופא ואמה מורה למתמטיקה ולמדעי הטבע בגימנסיה המקומית. עד גיל 18 חיה בבית ההורים האמיד והתרבותי. היא למדה באקדמיה למוסיקה וגילתה עניין רב בקריאת ספרות. עם תחילת הכיבוש הנאצי הפכו חייה של המשפחה, בדומה לחייהם של שאר היהודים, לגיהנום מתמשך שעיקרו בריחה וחיפוש אחר מקומות מסתור מפני זרועם הארוכה של הגרמנים.

 

כאשר היתה פינק בת עשרים, ואחותה הצעירה בת 16, הצליח אב המשפחה להשיג עבורן תעודות זהות מזוייפות של נערות פולניות. שתי האחיות עברו לגרמניה במסווה של מתנדבות פולניות המבקשות לעבוד אצל הגרמנים כתרומה למאמץ המלחמתי. במשך שלוש שנים חיו כשהן מחליפות זהות בדויה אחת באחרת, נודדות ממקום למקום כל אימת שעלה חשש שמא תחשף יהדותן. הרומן "המסע" שכתבה פינק כעבור שנים (תורגם בעברית תחת השם "נלך בלילות, נישן בימים"; 1993), מהווה למעשה יצירה ספרותית אוטוביוגרפית המנציחה את אותה תקופת נדודים ממושכת.

 

עם תום המלחמה חזרו שתי הבנות לפולין בחיפוש אחר אביהן שנותר בחיים. משמצאו אותו עברו להתגורר יחדיו בוורוצלב. את בעלה, ניצול שואה גם הוא, פגשה פינק באותן שנים. אז גם התחילה לכתוב ולתעד את אשר עבר עליה. העלייה המתוכננת של בני המשפחה לישראל נדחתה התעכבה הואיל והשלטון הקומוניסטי בפולין לא התיר למשפחה לעזוב, בשל כישוריהם המקצועיים של האב הרופא והבעל המהנדס. בשנת 1957 הצליחה לבסוף המשפחה לעלות ארצה.

 

את סיפורה הראשון פירסמה פינק בפולין, בתקופת ההתאוששות מתלאות המלחמה. הוא תורגם לצרפתית ופורסם בכתב עת ספרותי בשווייץ. סיפור זה, כמו גם יצירותיה הבאות, התקבל בהתלהבות בארצות רבות באירופה. הפירסום בישראל, לעומת זאת, היה מאוחר יחסית. קובץ הסיפורים הראשון "פיסת זמן" יצא לאור בתרגום עברי בשנת 1974, ובהמשך פורסמו גם קבצי הסיפורים הקצרים "הגן המפליג למרחקים" (1988) ו"רישומים לקורות חיים" (1995).

 

לאחר עלייתה ארצה, עבדה פינק במוזיאון "יד ושם" בגביית עדויות של ניצולי שואה, שימשה כרשמת וכמתרגמת במשפטיהם של פושעים נאצים ועבדה כספרנית מוסיקה במכון גתה. לצד פעילויותיה אלו, התמידה בכתיבה ספרותית, בעיקר בז'אנר הסיפור הקצר.

 

סיפוריה של פינק מורכבים מהחוויות האישיות שלה ושל אנשים שהכירה בתקופת המלחמה. באמצעות לשון מאופקת וחסכנית היא משרטטת את הטרגיות של הקיום האנושי בשואה, תוך בחירה בסיטואציות "קטנות" שאינן נוגעות בזוועה עצמה. על סגנון כתיבתה המעודן והשקט, אמרה פעם הסופרת כי "אי אפשר לצעוק צעקה על צעקה, אסור לשפוך אדום על אדום".

 

שפת כתיבתה של פינק היא פולנית, וסיפוריה תורגמו לשפות רבות. היא זכתה בפרס אנה פרנק (אמסטרדם, 1985), פרס יעקב בוכמן ("יד ושם", ירושלים, 1995), פרס אלברטו מורביה (איטליה, 1996) ופרס פן קלוב (פולין, 2003). כמו כן, הוענק לה תואר דוקטור של כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2008 הוענק לה פרס ישראל לספרות.

 


ציטוטים

 

  • "נכון שהסיפורים שלי מתרחשים בזמן השואה, אבל אני לא אוהבת שמגדירים אותי 'סופרת שואה'. לא אוהבת תוויות. אני כותבת על אנשים שהמציאות הנוראה ההיא נפלה עליהם. אני מתארת את האופן שבו ניסו לחיות ליד המוות, ואת התגובות שלהם במצבים קיצוניים. רק 'הזמן האחר' יכול היה להמציא מצבים כאלה".

 

  • "נולדתי לתוך השפה הפולנית. אני לא יכולה לכתוב בשפה אחרת".

 

  • "אני כותבת מה שאני זוכרת, והזיכרון שלי מאוד מדויק. אני רואה מול העיניים את הצורה של האנשים, איך היו לבושים, איך נראו הבתים, החצרות, הרחובות, הטבע מסביב. הכל חי אצלי בפרטי פרטים. ספרות היא על יד החיים ובתוך החיים. בסיפורים הכל מסתדר קצת אחרת, כמו שהיה ולא כמו שהיה. חשוב לי לשמור על הבסיס האותנטי, אבל המציאות הספרותית שונה מהמציאות הריאלית".

 

  • "הזמן ההוא היה כל כך לא מציאותי, שצריך להיזהר. לא להמציא. לא לצעוק. מספיק לדבר בצורה הוגנת, לתאר מזווית מתאימה".

 


מידע נוסף

 

שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט – לחצו כאן

 

בדרך אל המוות (סיפור קצר) - "לכלב שלנו קראו צ'ינג. קראנו לו כך מפני שביום הופעתו בביתנו התפרסמו בעיתונים, בעמודים הראשונים, ידיעות על התנגשויות בין סין ליפן. אחרי דיונים ארוכים - רקס? לוקס? קיטק? - החלטנו לאמץ את הלשון הסינית, וזאת גם בשל פזילתו של הגור, ששיוותה לו, לדברי אגטה, מראה של סיני. אגטה לא ראתה סיני מימיה, וההשוואה היתה כמו בין ארון למלפפון, אבל הצעתה עשתה את שלה". סיפור קצר מאת אידה פינק, מתוך אתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן.

 

אידה פינק כלת פרס ישראל לסיפורת - כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

שפה שסועה - "הבמאי ישראלי, השחקנים בריטים, הלוקיישן בפולין. ככה נראה הסט של 'אביב 1941', סרטו של אורי ברבש המבוסס על סיפוריה של אידה פינק. מה מחבר את כולם? אולי העובדה שזכרונות מתקופת השואה אפשר להבין בכל שפה". כתבה מתוך אתר ynet. 

לכתבה (חלק א') - לחצו כאן. לכתבה (חלק ב') - לחצו כאן.

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©