אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מימן את רכישת הקרקעות של אנשי העלייה. הנדבן הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד בצעירותו
מימן את רכישת הקרקעות של אנשי העלייה. הנדבן הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד בצעירותו 
 
ישראל בלקינד - ממייסדי ביל"ו
ישראל בלקינד - ממייסדי ביל"ו 
 
מוריס דה הירש - מייסד יק"א
מוריס דה הירש - מייסד יק"א 
 
קבוצת פועלים עובדים בענף כרמי השקדים בראשון לציון
קבוצת פועלים עובדים בענף כרמי השקדים בראשון לציון 
 
פועלות העלייה הראשונה עובדות בעבודת האדמה במושבה ראשון לציון
פועלות העלייה הראשונה עובדות בעבודת האדמה במושבה ראשון לציון 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 נאורות
 משה הס
 יהודה לייב פינסקר
 בנימין זאב הרצל
 אנטישמיות
 סופות בנגב
 ביל"ו
 תימן
 ישראל בלקינד
 מקווה ישראל
 מושבה
 אדמונד ג'יימס רוטשילד
 הברון מוריס דה הירש
 ראשון לציון
 ראש פינה
 זכרון יעקב
 נס ציונה
 יסוד המעלה
 פתח תקוה
 מזכרת בתיה
 גדרה
 האימפריה העות'מאנית
 רוסיה
 רחובות
 חדרה
 מטולה
 כפר סבא
 מלריה
 עתלית
 גבעת עדה
 יבנאל
 כפר תבור
 ציונות
 רוסיה הצארית
 גליל תחתון


תחומים קשורים
 ישראל והציונות


 
 
 

העלייה הראשונה



מניעי העלייה |  הקמת המושבות |  משטר הפקידות |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

העלייה הראשונה, גל ההגירה לארץ ישראל של יהודים ציוניים ממזרח אירופה בין השנים 1882 - 1903. היה זה הצעד הממשי הראשון של התנועה הציונית במימוש חזון השיבה לארץ. הישובים אותם הקימו העולים היו התשתית הראשונה ליישוב הציוני בא"י.

 

העלייה הראשונה התבצעה בשלושה גלים מרכזיים: העלייה בשנים 1882 - 1887 בעקבות פרעות "סופות בנגב" ביהודי רוסיה הצארית, "עליית הבהלה" בשנים 1890 - 1891 עקב החמרה נוספת במצבם של היהודים ברוסיה והטלת גזירות אנטי-יהודיות, וגל עלייה נוסף על סף תחילת המאה ה-20 אשר הונע מפתיחת איזור הגליל התחתון להתיישבות יהודית. כמו כן, התרחש גל עלייה מתימן, במהלכו עלו כ-5,000 יהודים. גל עלייה זה התעורר בעקבות לחצים כלכליים ולחץ השלטונות אך עוררו אותו גם דחפים דתיים בעלי רקע משיחי. במהלך העלייה הראשונה עלו לארץ כ-60,000 איש, יותר ממחצית מהם שבו בחזרה לארצות המוצא ורק כ-25,000 איש נותרו בא"י. אבל גם כך שינתה העלייה את פני היישוב היהודי ומספר התושבים היהודים של ארץ ישראל כמעט והוכפל.

 

את ההגירה הציונית לארץ ישראל עד קום המדינה נהוג לחלק לחמש עליות על פי ציר זמן:

 

  העלייה לארץ ישראל - נתונים
העליות לארץ ישראל - נתונים
שם העלייה שנים מספר העולים
העלייה הראשונה 1882 - 1903 25,000
העלייה השנייה 1904 - 1914 40,000
העלייה השלישית 1919 - 1923 35,000
העלייה הרביעית 1924 - 1929 80,000
העלייה החמישית 1930 - 1939 235,000
 

 


מניעי העלייה

למרות שהשאיפה לשיבת ציון התקיימה בעם ישראל במשך כל תקופת הגלות, וקמו לו תנועות משיחיות גדולות שביקשו לקרב את הגאולה, הוגבל רעיון השיבה לארץ לחזון דתי שלעתיד לבוא. יהודים רבים עלו ארצה במשך תקופת הגלות, אבל  מטעמים דתיים בראש ובראשונה.  

 

רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות בארצות אירופה, שהשפיעה גם על היהודים היושבים בהן, ועם התפשטות תנועת ההשכלה, החל החזון הציוני ללבוש מתכונת מדינית מעשית. זו באה לכלל ביטוי, בין היתר, בספרים כמו "רומא וירושלים" מאת משה הס , "אוטואמנציפציה" מאת יהודה פינסקר, ו"מדינת היהודים" מאת בנימין זאב הרצל. במקביל, התגברות האנטישמיות במזרח אירופה ושורת הפוגרומים (דוגמת "סופות בנגב" ב-1881) הניעו את האוכלוסיה היהודית למצוא לעצמה פתרון אחר מאשר השתלבות באוכלוסיה המקומית. אחד הפתרונות האלה היה עלייה לארץ ישראל. במרכזים יהודיים שונים באירופה (בעיקר במזרח אירופה) קמו תנועות של חובבי ציון, וב-1882 החלה העלייה הראשונה, היא עליית ביל"ו, שאנשיה באו לארץ ישראל "לבנות ולהיבנות בה".

 

העלייה הראשונה פתחה פרק חדש בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל. עד אז, השתכנו מרבית העולים שהגיעו לא"י בערי הקודש ומיעוטם עסק בעבודה יצרנית. בניגוד אליהם, חלוצי העלייה הראשונה באו לא"י ממניעים אידיאולוגיים במטרה להתקיים מעבודה יצרנית ולגאול שטחים בארץ הקודש. מרביתם היו חברי אגודות חיבת ציון (ובתוכם אגודת ביל"ו), ומטרתם היתה לייסד מושבות חקלאיות, שבהן ראו את הדרך לחידוש הקשר בין היהודים למולדתם ההיסטורית ולהשתרשותם בה.

 

קבוצת איכרים ופועלים במושבה רחובות. באו להתפרנס מעבודה יצרנית ולגאול שטחים מאדמת הקודש

 

אנשי העלייה הראשונה היו ברובם תושבי רוסיה הצארית ורומניה, משכילים בני המעמד הבינוני, בעלי מקצוע ובעלי רכוש. עם זאת כללה העלייה גם קבוצה של פליטים חסרי כל שנמלטו מן הפרעות האנטישמיות. 

 

במקביל לעלייה ממזרח אירופה החלה עלייה מארצות צפון אפריקה ותימן, גם היא ממניעים לאומיים, משולבים במניעים דתיים. כ-2500 איש עלו מתימן לא"י באותן שנים. רוב העולים מן הארצות הערביות התיישבו בערים ירושלים, יפו וחיפה.

 


הקמת המושבות

הקבוצה הראשונה של הביל"ויים, בראשותו של ישראל בלקינד, הגיעה ליפו ב-6 ביולי 1882; היו בה 13 בחורים ובחורה אחת. חברי הקבוצה הראשונה השתכנו בבית אנטון איוב שבאבו כביר, חיו בו חיי קומונה ועבדו במקווה ישראל.  עם זאת מרבית אנשי העלייה הראשונה האמינו כי ההתיישבות צריכה להיות מבוססת על הון ויוזמה פרטית, בדומה לעיירות והכפרים בארצות מולדתם ועל מנת לממש חזון זה הקימו את מודל - המושבה.

 

 

שומר בשדותיה של רחובות, 1897

 

מרבית מושבות העלייה הראשונה הוקמו על בסיס דגם אחיד: חברי אגודת "חובבי ציון"  או קבוצה ציונית אחרת היו רוכשים יחדיו (לעתים בתמיכה של נדבנים וכו') קרקע בא"י, ועליה מקימים משקי חקלאות פרטיים של איכרים עצמאיים, המהווים יחדיו קהילה כפרית בעלת שירותים ומבני ציבור משותפים. 

 

רכישת הקרקעות היתה ההוצאה העיקרית של אנשי העלייה ואת עיקר המימון לצורך זה קיבלו מידי הברון אדמונד דה רוטשילד (הנדיב הידוע) וחברת יק"א, מייסודו של הברון מוריס דה הירש. בסוף 1882 החזיקו התושבים היהודים בבעלות על כ-22,530 דונם קרקע בא"י. עד 1891 גדל מספר הדונמים בבעלות יהודית ל- 104,630 וב-1900 עמד כבר על כ- 218,170 דונם. רכישת הקרקעות נועדה בעיקר להתיישבות חקלאית ובהתאם לכך נרכשו רוב הקרקעות באיזורי מישור החוף והעמקים, שכן קרקעות ההרים נחשבו בתחילה לבלתי מתאימות לענפי החקלאות המתוכננים.

 

המושבה ראש פינה, סוף המאה ה-19 (צילום: לע"מ)

 

בשנים 1882 - 1883 הקימו העולים את מושבותיהם הראשונות, ובהן ראשון לציון (1882), ראש פינה (1882), זכרון יעקב (1882), נס ציונה (1883) ויסוד המעלה (1883); מספר עולים התיישבו במושבה פתח תקוה שהוקמה מספר שנים קודם לכן  על ידי בני היישוב הישן. ב-1883 יוסדה גם מזכרת בתיה, אולם בשונה מן המושבות האחרות, הוקמה על ידי נציגיו של הברון רוטשילד ונועדה לשמש כמושבה לדוגמא עבור המתיישבים האחרים. ב-1884 נוסדה גדרה, מושבת הבילו"יים, וב-1895 נוסדה המושבה הראשונה של דוברי הלאדינו, הר-טוב, שנבנתה על ידי יוצאי בולגריה על אדמות שנרכשו מהמסיון הנוצרי.

 

מזכרת בתיה, סוף המאה ה-19 (צילום: לע"מ)

 

האימפריה העות'מאנית ששלטה באותה עת בארץ ישראל לא קיבלה בברכה את תנועת ההגירה היהודית, הן בשל העוינות בין האימפריה לרוסיה הצארית (ממנה הגיעו העולים), והן בשל החשש כי המהגרים ישתלטו לבסוף על הארץ. משום כך הטילו השלטונות מגבלות שונות על ההגירה לארץ, אולם העולים הצליחו לעקוף את ההגבלות תוך ניצול פרצות שונות בתקנות העות'מאניות, כמו, למשל, קבלת אשרה זמנית תוך התחזות לעולי רגל.

 

בשנים 1889 - 1891 הוקמו שתי מושבות בסמוך לזכרון יעקב: בת שלמה (1889) ומאיר שפיה (1891) שנועדו לספק פתרון למחסור בקרקעות ולאוכלוסיה המתרחבת במושבת האם.  בשנים 1890 - 1891 גדל מספר העולים עקב החמרה נוספת במצבם של היהודים ברוסיה הצארית. בעקבות גל העלייה נוסדו עוד מספר מושבות חדשות על ידי העולים , ביניהן רחובות (1890), וחדרה (1891).

 

בית הכנסת ברחובות, סוף המאה ה-19 (צילום: לע"מ)

 

באותן שנים הטילו השלטונות העות'מאניים הגבלות על קניית קרקעות והתיישבות של יהודים (ונתינים זרים ככלל) בארץ והדבר הקשה במידה ניכרת על הקמת מושבות חדשות. במקביל מחיר הקרקעות הלך ועלה על רקע ניסיונותיהן של אגודות ציוניות רבות מחוץ לארץ לרכוש קרקעות בארץ.  למרות כל אלה, הצליחו העולים להקים מושבות נוספות ביניהן: מוצא (1894), הרטוב (1895), מטולה (1896),  וכפר סבא (1903).

 


משטר הפקידות

בצד המכשולים שהטילו השלוטונות העות'מאניים, נערמו על דרכם של המתיישבים קשיים נוספים, בהם התנכלויות מצד התושבים הערבים, היעדר הכשרה מקצועית בחקלאות וחוסר הרגל בעבודת כפיים, ובעיקר חוסר אמצעים כלכליים. בנוסף סבלו החלוצים ממחלת המלריה ומחלות אחרות. לעזרתם של המתיישבים נחלץ שוב "הנדיב הידוע", הברון רוטשילד, אשר הזרים כספים רבים (על פי ההערכה עשרות מיליוני פרנקים) לביסוס המושבות הראשונות.

 

הסיוע הפיננסי שהעניק הברון למושבות הצילן מקריסה, אך לא הביא אותן לעצמאות כלכלית. כדי לגמול את אנשי המושבות מן התלות בכספו, הקים מנגנון פיקוח וייעוץ של פקידים צרפתיים ומומחים חקלאיים, שחילקו את כספו על פי שיקולים כלכליים. מנגנון הפקידות יזם, בין השאר, יבוא טכנולוגיות חקלאיות, פיתוח תעשיות שונות, נטיעת כרמים והקמת יקבים.

 

 

בית פקידות הברון בפתח תקווה (רחוב מונטיפיורי)

 

מנהל הפקידות שהקים הברון רוטשילד לשליטה במושבות הנתמכות עוצב בהשראת תפיסתו את המתיישבים - אף שרובם היו בעלי מקצוע וסוחרים בארצות מוצאם, ראה בהם הברון חקלאים חסרי נסיון וחסרי הבנה ומסורת של הוויית עבודת האדמה. בהתאם לכך ייעד את מנהל הפקידות לפעול "לחינוך" המתיישבים: "לחיות כאיכרים בכל העולם כולו, המשליכים יהבם רק על פרי עמלם".

 

גישה זו, אשר היתה נגועה במידה מסויימת של התנשאות ועליונות, תבעה מהמתיישבים צייתנות מלאה להוראות הפקידים והכרת תודה על כספי התמיכה, אך במקביל הביאה להקמת שרותי קהילה מפותחים ומתן הכשרה חקלאית שהיו רחוקים מהישג ידם של המתיישבים. בתמורה לקבלת קצבות חודשיות קבועות הפקידו המתיישבים "כתבי התמסרות" שהעבירו את אדמותיהם לבעלות הברון.

 

פקידי הברון היו יהודים צרפתים אשר נבחרו על ידי רוטשילד, איתם נשלחו גם מומחים בתחומים חקלאיים שונים (ברובם צרפתים נוצרים). הפקידים מנעו כמעט כל גילוי של יוזמה עצמאית בקרב איכרי המושבות. לעתים היו כוונותיהם טובות והולידו הישגים, אך לעתים קרובות יותר נהגו בשרירות לב והשפילו את המתיישבים. מספר פעמים הוביל יחסם של הפקידים למעין "מרידות" בשלטון הברון, אולם התלות שפיתחו המתיישבים בכספו הביאה לרוב לסיומן.

 

פעולת המנגנון הפקידותי אשר כללה מאות פקידים ומומחים חקלאים ואחרים, תבעה כספים רבים. לאחר מספר שנים נוצר מצב בו חלק ניכר מכספי התמיכה הועבר להוצאות מנהליות, וב-1888 למשל היו בראשון לציון 46 מתיישבים ו-40 פקידים.

 

ב-1900 העביר הברון רוטשילד את ניהול מפעלו הפילנטרופי בא"י לידי חברת יק"א (מייסודו של הברון מוריס דה הירש). צעד זה נבע לא מעט מהטענות והביקורת שהעלו המתיישבים כלפי פקידות הברון. גם לאחר מכן היה רוטשילד מעורב בענייני המושבות ושימש כיו"ר יק"א.

 

המדיניות שבה דגלה יק"א היתה של חיסכון וניהול יעיל ורציונלי. לשם כך קוצצו מספר הפקידים וכן גובה הקצבות. מדיניות זו הביאה בין השאר לצמצום במספר העולים ולגל "ירידה" של רבים מאנשי המושבות. כמו כן מיעטו פקידי יק"א להתערב בניהול המושבות וענייני המושבות הועברו לוועדי מתיישבים מקומיים.

 

פעילותה של החברה בהקמת מושבות חדשות התמקדה בשני כיוונים עיקריים - רכישת הקרקעות סביב זכרון יעקב והקמת מושבות חדשות עליהן: עתלית (1901) וגבעת עדה (1903) והקמת מושבות חדשות בגליל התחתון: סג'רה (1901) יבנאל (1901) וכפר תבור (1901).  

 

בית הספר ביבנאל, סוף המאה ה-19 (צילום: לע"מ)

 

נכתב בעזרת "ההיסטוריה של ארץ ישראל - שלהי התקופה העות'מאנית" בהוצאת כתר

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן.

 


בחנו את עצמכם
.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©