אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


עולים חדשים לומדים קרוא וכתוב
עולים חדשים לומדים קרוא וכתוב צילום: נתי הרניק, לע"מ
 
גננת עם ילדי העולים החדשים במרכז הקליטה בקרית גת
גננת עם ילדי העולים החדשים במרכז הקליטה בקרית גת צילום: נתי הרניק, לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 עובדיה יוסף
 מנחם בגין
 המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
 משה דיין
 סודן
 מוחמד ג'עפר נומירי
 הסוכנות היהודית
 מבצע שלמה
 אתיופיה


תחומים קשורים
 ישראל והציונות


 
 
 

מבצע משה



רקע |  מבצע משה |  סיכום

מבצע משה, מבצע חשאי להעלאת יהודי אתיופיה לישראל שניהלה מדינת ישראל בשנים 1984 - 1985.

 


רקע

עד תחילת המאה ה-20 היו יהודי אתיופיה (נקראו גם פלשים) מנותקים כמעט לחלוטין משאר הקהילות היהודיות בעולם, ואז "גילה" אותם יעקב פייטלוביץ' (1881 - 1955), מזרחן יהודי יליד פולין, שביקר באתיופיה פעמים אחדות. במהלך השנים לאחר הקמתה של מדינת ישראל הגיעו מספר מועט ביותר של יהודים אתיופים לישראל. באותן שנים סירב הממסד הדתי הישראלי להכיר ביהדותם של בני הקהילה.

 

ב-1974 החליט עובדיה יוסף, הרב הראשי לישראל באותה העת, להכיר באופן רשמי ביהדותם של יהודי אתיופיה. בעקבות ההחלטה החלה מדינת ישראל לעסוק בגורלם של בני הקהילה ובמקביל לפעול ברמה הולכת וגוברת למען עלייתם לישראל. ב-1977 הורה ראש הממשלה דאז מנחם בגין למוסד לפעול להעלאתם של יהודי אתיופיה. להחלטה תרמו בעיקר לחץ שהפעילו ארגונים יהודים בארה"ב, וידיעות על היחס הקשה לו זוכים היהודים מן השלטונות ועל תנאי החיים הקשים באתיופיה ככלל.

 

 עולים חדשים מאתיופיה במרכז הקליטה במבשרת ציון, 1985. (צילום: נתי הרניק, לע"מ).

 

ב-1978 ערכו נציגים ישראלים מפקד בקהילה היהודית, על פיו נקבעה, בשנים שלאחר מכן, הזכאות לעלייה. בתחילה היה קצב העלייה איטי ביותר. בעקבות מו"מ בין ישראל לשליט אתיופיה דאז מנגיסטו היילה מרים סוכמה עסקת חליפין בין הצדדים: נשק ישראלי תמורת יהודי אתיופיה. אך לאחר זמן קצר בוטלה העסקה בעקבות חשיפתה בפומבי על ידי שר החוץ דאז משה דיין. העלייה לישראל התחדשה בהדרגה ובאיטיות בדרכים חשאיות שונות.

 

ב-1980 נפתח נתיב נוסף להעלאת יהודי אתיופיה - הרעב ששרר במדינה הביא לתנועה המונית של פליטים לסודן השכנה, ובחסותה תכננו אנשי המוסד להבריח את היהודים מאתיופיה. השמועה על האפשרות החדשה לעלייה עברה מפה לאוזן בין יהודי אתיופיה ובמהלך ארבע השנים לאחר מכן הגיעו אלפים מהם למחנות הפליטים בסודן. רבים אחרים נפטרו ממחלות, מרעב או מהתקפות שודדים במהלך המסע (לעתים בן מאות קילומטרים) הארוך והמפרך. תחילה היה זמן ההמתנה לעלייה קצר למדי, אך עם העלייה במספר המבקשים לעלות לישראל, התארך זמן ההמתנה במידה רבה ועולים רבים מצאו את מותם בשל תנאי המחייה הקשים (על פי ההערכה כ-4,000 איש).

 

על מנת לסייע לממתינים, יזמו אנשי המוסד את הקמת "הוועד של יהודי אתיופיה במחנות הפליטים בסודן" (הקומיטה), שהורכב ממתנדבים מקרב היהודים האתיופים שהגיעו לסודן. פעילי הקומיטה עסקו באיתור היהודים מבין מאות אלפי הפליטים האתיופים בסודן, בארגונם לקראת העלייה ובחלוקת הסיוע במזון, תרופות וכסף שהועבר להם על ידי אנשי המוסד. בסך הכל עלו לישראל בשנים שקדמו למבצע משה (1977 - 1984) כ- 5,000 מיהודי מאתיופיה.

 


מבצע משה

ב-1984 הושגה הסכמה חשאית בין נשיא סודן ג'עפר נומיירי לישראל (בתיווך ארה"ב) לגבי העלאה מהירה והמונית של אלפי היהודים ממחנות הפליטים בסודן לישראל. בין 21 בנובמבר 1984 ל-22 במרס 1985 הועלו בחשאי לישראל כ-6,360 איש, במה שזכה לשם "מבצע משה", רובם במטוסים שנשכרו במיוחד לשם כך וטסו בין סודן לאירופה ומשם לישראל. מספר קטן יותר של עולים הוברח באמצעות סירות לאוניות שהמתינו לעולים בלב ים. 

 

ממשלת אתיופיה היתה מודעת ככל הנראה למבצע משה, אך שוכנעה להעלים עין כל עוד נותרה הפעילות בחשאי. חשיפת המבצע (ינואר 1985) בראיון שנתן מנהל בכיר בסוכנות היהודית הביאה להפסקתו, כאשר נכנע נשיא סודן ללחצים ממדינות ערב והורה להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. רק באמצעות תיווכה של ארה"ב התאפשר סיום המבצע, ובהסכמת המדינות הנוגעות בדבר ובסיוע מטוסים אמריקניים, חולצו במהירות כל היהודים הנותרים ממחנות הפליטים בסודן. באפריל 1985, כחודש לאחר סיום המבצע, הודח נשיא סודן מתפקידו. בשנים שלאחר מכן, ובעקבות לחץ אמריקני, הועלו ב"מבצע שבא" וב"מבצע יהושע" עוד כאלפיים יהודים, ועליית יהודי אתיופיה התנהלה באיטיות, עד למבצע שלמה ב-1991.

 

 


סיכום

במהלך השנים לאחר המבצע השמיעו מספר גורמים בקרב קהילת יהודי אתיופיה וגורמים אחרים ביקורת נוקבת על אופן ניהולו של מבצע משה ועצם הצורך בהוצאתו לפועל. בין השאר נטען כי המחיר הכבד שנגבה בנפש מן העולים היה גדול לעין ערוך מכל סכנה אפשרית באתיופיה, ולמעשה כי לא היתה הצדקה ממשית להוצאתם בבהילות ובדחיפות מאתיופיה בדרך מסוכנת שכזו. כמו כן נטען כי זמן ההמתנה הארוך במחנות בסודן, אשר עלה בקורבנות רבים, נבע מתכנון לקוי וממאמץ בלתי מספק של האחראים לניהול העלייה מאתיופיה. 

 

טקס אזכרה ליהודי אתיופיה שנפלו בדרכם לישראל (צילום: עמית שאבי)

 

קליטתם של עולי אתיופיה לא היתה קלה. חלקם נאלץ לעבור טקסי גיור בשל הספק שהטיל הממסד הרבני ביהדותם. מנהיגיהם הרוחניים ירדו ממעמדם, התקיימו פערים עצומים בין אורחות חייהם הכפריים לחברה הישראלית המודרנית ובתקופות מסוימות נאלצו, בשל מחסור בדיור, להתגורר בקרוונים ארעיים אשר היוו כר נוח להזנחה.

 

עולים חדשים מאתיופיה מפגינים במחאה על אי ההכרה ביהדותם ועל דרישת הרבנים לגיירם כהלכה, 1985 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

 

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©