אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


גולדה מאיר
גולדה מאיר צילום : לע"מ
 
משה דיין, שר הביטחון דאז
משה דיין, שר הביטחון דאז צילום: לע"מ
 
דוד אלעזר, הרמטכ"ל דאז
דוד אלעזר, הרמטכ"ל דאז צילום: לע"מ
 
שמואל גונן (גורודיש), אלוף פיקוד דרום דאז
שמואל גונן (גורודיש), אלוף פיקוד דרום דאז צילום: שלמה ארד, לע"מ
 
אלי זעירא, ראש אמ"ן דאז
אלי זעירא, ראש אמ"ן דאז צילום: חן מיקא
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
 משה דיין
 דוד אלעזר
 שמואל גונן
 ועדת חקירה ממלכתית
 מלחמת יום הכיפורים
 צה"ל
 מלחמת ששת הימים
 הסכמי הפרדת הכוחות
 גולדה מאיר
 בית המשפט העליון
 שמעון אגרנט
 משה לנדוי
 מבקר המדינה
 חיים לסקוב
 יגאל ידין
 יצחק רבין


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

ועדת אגרנט



עיקר מסקנות הדו"ח |  המלצות אישיות |  מידע נוסף

ועדת אגרנט, ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב-1974 על מנת לחקור את "המחדל" שקדם למלחמת יום הכיפורים ואת הליקויים בתפקוד צה"ל והדרג המדיני הממונה עליו בימיה הראשונים של המלחמה.

 

 

ועדת אגרנט (מושב הפתיחה) משמאל לימין: יגאל ידין, משה לנדוי, שמעון אגרנט, יצחק נבנצל וחיים לסקוב (צילום: לע"מ)

 

מן הבחינה הצבאית הטהורה, נחשב צה"ל לצד המנצח בסופה של מלחמת יום הכיפורים; אף על פי כן יצאה מדינת ישראל מהמלחמה מוכה ופגועה. רבים מן המיתוסים שאזרחיה האמינו בהם, וביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים , נופצו בתוך ימים ספורים. האמון בהנהגה המדינית, ובמידה רבה מאוד גם בפיקוד צה"ל, היה כלא היה, והתנדף הביטחון ביכולתה של ישראל לגבור בנקל על אויביה.

 

ב-18 בנובמבר 1973, בחודש שבו נחתמו הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל ומצרים, החליטה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק ותברר: "1. [את] המידע בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים על מהלכי האויב וכוונותיו לפתוח במלחמה, וכן [את] ההערכות וההחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים המוסמכים לכך בקשר למידע האמור. 2. [את] היערכותו של צה"ל למלחמה בדרך כלל, כוננותו בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, ופעולותיו עד לבלימת האויב." שבוע לאחר קבלת ההחלטה החלה הוועדה בעבודתה.

 

בראש הוועדה עמד נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט, וחבריה היו השופט העליון משה לנדוי, מבקר המדינה דאז יצחק נבנצל, והרמטכ"לים לשעבר חיים לסקוב ויגאל ידין. במהלך עבודתה ערכה הוועדה 156 ישיבות שבהן שמעה 90 עדים, וכן קיבלה עדויות בכתב מ-188 אנשי צבא נוספים. 

 

ב-1 באפריל 1974 הגישה הוועדה דו"ח ביניים, שעסק בעיקר בסיבות להפתעה בתחילת המלחמה ובתפקודם של ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי המערכת הצבאית. ב-10 ביולי 1974 פורסם דו"ח נוסף. לבסוף, לאחר תקופה ממושכת של דיונים, הגישה הוועדה ב-30 בינואר 1975 דו"ח מסכם וכללי יותר, שאותו ייחדה ל"היערכותו של צה"ל למלחמת יום הכיפורים בדרך כלל, ובנושא הפעולות שפעל לשם עצירת האויב בקרבות הבלימה".  בין היתר עסק דו"ח זה בנושאי משטר ומשמעת, ביחידות ובמחסני החירום, ובניהול קרבות הבלימה. דו"ח ועדת אגרנט פורסם ברמות שונות של חיסיון, ורק חלקו התפרסם ברבים. בספטמבר 2006, בעקבות המלצת ועדה ציבורית שדנה בנושא, פורסם רוב החומר החסוי דנמצא בדו"ח הוועדה, למעט מספר חלקים קטנים, שנותרו חסויים.

 

מסקנות הוועדה הביאו בין השאר לכינון משרת יועץ לרה"מ לענייני מודיעין ולהקמתה של מחלקה מיוחדת באמ"ן (אגף המודיעין במטה הכללי), שתפקידה לנפק הערכת מצב מודיעינית הפוכה לחלוטין לזו המקובלת (זו זכתה לכינוי "אפכא מסתברא"); שנים לאחר מכן הוקמה המועצה לביטחון לאומי, כמימוש אחת מהמלצותיה של הוועדה. כמו כן הביאו מסקנות הוועדה לחקיקת "חוק יסוד: הצבא," שקבע את חלוקת הסמכויות בין הצבא לדרג המדיני.

את האחריות העיקרית להפתעה המודיעינית ולליקויים בהערכותו של צה"ל למלחמה הטילה הוועדה על ראשי הדרג הצבאי, בעוד שראשי הדרג המדיני "נוקו" מאחריות ישירה למחדל. יחסה הסלחני של הוועדה לדרג המדיני, ובעיקר לרה"מ גולדה מאיר ולשר הביטחון משה דיין, נתקל בביקורת ציבורית רחבה. רבים מאזרחי ישראל ראו בהתייחסות זו ניסיון של הדרג המדיני לחמוק מן האחריות למחדל, ונתנו לכך ביטוי ציבורי בהפגנות ובפעולות מחאה אחרות. המחאה הנרחבת הביאה לבסוף להתפטרותם של רה"מ מאיר ושר הביטחון דיין, ולהקמת ממשלה חדשה בראשותו של יצחק רבין.

 


עיקר מסקנות הדו"ח

המחדל: 

מפקדי צה"ל בכלל, ואנשי אמ"ן בפרט, היו שבויים ב"קונספציה" מוטעית לגבי הערכת הסבירות למלחמה. קונספציה זו, שהתבססה על כמה עקרונות יסוד קשיחים, מנעה את ההערכה והעיבוד של מידע מודיעיני רלוונטי, שהגיע ממקורות מודיעיניים שונים והתריע במפורש על סכנת מלחמה.


בקביעת הגורמים ל"מחדל" קבעה הוועדה שלוש סיבות עיקריות: 

 

"1. דבקותם העקשנית [של ראשי המודיעין] במה שהיתה קרויה "הקונספציה", שלפיה: (א) לא תצא מצרים למלחמה נגד ישראל, אלא אם תבטיח לעצמה תחילה יכולת אווירית לתקוף את ישראל בעומק [...] (ב) סוריה לא תצא להתקפה רבתי על ישראל אלא בעת ובעונה אחת עם מצרים. התברר לנו [...] כי קונספציה זו, שייתכן והיתה נכונה בזמנו, לא נבחנה כראוי מחדש בחלקה הראשון והמכריע, נוכח לחץ הסיבות המדיניות שהשתנו [...].

 

2. ראש אמ"ן הבטיח לצה"ל מתן התרעה מראש על כוונת האויב לפתוח במלחמה כוללת, התרעה שמִשכה יאפשר את גיוסם המסודר של המילואים. הבטחה זו הונחה כיסוד מוּסד לתכניות ההגנה של צה"ל. אנו מוצאים שלא היה יסוד לתת לצה"ל הבטחה מוחלטת שכזו.

 

3. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים היו בידי אמ"ן (מחקר) ידיעות מתריעות למכביר [...] אמ"ן (מחקר) וראש אמ"ן לא העריכו נכונה את ההתרעה שבידיעות הללו, מתוך דבקותם הדוקטרינית בקונספציה ונכונותם לתרץ את היערכות האויב בקווי החזית, שהיתה ללא תקדים בגודל כוחותיה [...].  כך עלה בידי האויב להטעות ולהפתיע את צה"ל, במסווה של תרגיל הנערך כביכול במצרים."

 

כמו כן קבעה הוועדה כי חל איחור חסר הצדקה בגיוס המילואים, וכי לא הוכנה תוכנית הגנה מסודרת למקרה שהכוח הסדיר יצטרך לבלום לבדו התקפה כוללת בחזית הסורית ובחזית המצרית בעת ובעונה אחת. במישור אחר נקבע כי לאחר קבלת ההתרעה, בבוקר יום הכיפורים, לא נפרס כוח השריון הסדיר בחזית תעלת סואץ ולא ניתנה באותו בוקר הנחיה ברורה לאלוף פיקוד דרום, ואף ממנו לפקודיו, כיצד להיערך לקראת המתקפה הצפויה.

 

חסרה הגדרת סמכויות: 

בנושא הגדרת הסמכויות קבעה הוועדה כי היתה אי-בהירות לגבי חלוקת הסמכויות בנושאי ביטחון לאומי בין רה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל: "מבחינה חוקתית, מעולם לא נקבע כי שר הביטחון הוא מעין רמטכ"ל-על החייב להנחות את הרמטכ"ל בתחום אחריותו של זה בתחום האופרטיבי, או שהוא בבחינת המפקד העליון של צה"ל מכוח היותו שר הביטחון. חוסר ההגדרה של הסמכויות השורר במצב הקיים בתחום הביטחון, תחום שאין למעלה ממנו לחיוניות, מכביד על אפקטיביות הפעולות, גורע ממיקוד האחריות החוקית ואף גורם לאי-בהירות ומבוכה בקרב הציבור [...] קיים צורך מיוחד להגדיר, בידי מי מצויה הסמכות להורות על ביצוע פעולות במצבים העלולים להיווצר מול איום פתאומי, או כאשר מהירות הפעולה היא צורך חיוני, כגון הפעלת כוחות סדירים, גיוס מילואי השלמה, או כל גיוס אחר."

 

שיבוש בפעולת הממשלה: 

"התברר לנו שבמרוצת הזמן חל שיבוש במילוי התפקיד שהממשלה חייבת למלא בדיונים ובקבלת החלטות בענייני ביטחון בדרג העליון [...] עוד אנו סבורים שבעתות מלחמה מן הראוי שהממשלה תסמיך את ראש הממשלה להקים צוות [...] אשר יהיה מופקד על ההכרעה בעניינים דחופים ונוגעים לניהול מלחמה."

  

שינויים במערכת המודיעין: 

בנושא זה קבעה הוועדה כי הערכת המודיעין הופקדה בידי גוף אחד בלבד, ובהתאם לכך המליצה על מספר שינויים במערכת המודיעין בישראל: מינוי יועץ מיוחד לראש הממשלה בנושאי מודיעין, חיזוק מחלקת המחקר של משרד החוץ, ניסוח בהיר של כללי ההפצה והמשוב של חומר המודיעין הגולמי, והקמת יחידה להערכת מודיעין במסגרת המוסד. כמו כן נקבע כי "חיוני שבידי ראש הממשלה תהיינה הערכות בנושאים מדיניים, ביטחוניים ואחרים המאוגדות ומבוססות על נקודות ראות שונות ואינן באות דווקא מצינור אחד." 

 


המלצות אישיות

ועדת אגרנט נמנעה ביודעין מלדון באחריותו המִינִיסְטֶרְיָאלִית של הדרג המדיני (כלומר, האחריות המוטלת על שר מתוקף היותו חבר בממשלה, להבדיל מאחריותו לתיק שהופקד בידיו), והטילה את מלוא כובד האחריות למחדל על הדרג הצבאי. את עמדתה זו נימקה הוועדה כך: "בבואנו לדון באחריותם של שרים למעשה או לאי-מעשה [...] ראינו עצמנו בני חורין להסיק מסקנות על פי הממצאים שמצאנו רק על אחריותם הישירה, ולא ראינו כי מתפקידנו להביע דעה על מה שעלול להשתמע מאחריותם [המיניסטריאלית]." 

 

בסוגיית אחריותם הישירה של חברי הדרג המדיני, צוין לשבח בדו"ח הביניים תפקודה של רה"מ גולדה מאיר. לגביה קבעה הוועדה כי "פעולותיה של ראש הממשלה במשך הימים המכריעים שלפני המלחמה מעידות על גישה ההולמת את כובד האחריות שהיתה מוטלת עליה [... היא] עשתה שימוש נכון בסמכות ההכרעה שהיתה בידיה מתוקף הנסיבות בשעת החירום של יום שבת [יום הכיפורים] בבוקר." למרות זאת, כאמור, זמן קצר לאחר פרסום דו"ח הביניים התפטרה מאיר מתפקידה בשל המחאה הציבורית שעורר "זיכויה" מן האחריות למחדלי המלחמה.

 

לגבי תפקודו של שר הביטחון משה דיין קבעה הוועדה כי הוא "עמד באמות המידה של התנהגות סבירה הנדרשות מן הנושא בתפקיד שר הביטחון." אבל דיין לא צורף לממשלה החדשה שהוקמה בעקבות התפטרותה של מאיר.  

 

לגבי תפקודו של הרמטכ"ל דאז, דוד "דדו" אלעזר, קבעה הוועדה כי "הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר, נושא באחריות אישית למה שקרה ערב המלחמה, גם בעניין הערכת המצב וגם בעניין כוננותו של צה"ל." לכן המליצה הוועדה על הפסקת כהונתו כרמטכ"ל. בעקבות המלצת הוועדה הגיש אלעזר את התפטרותו לממשלה (באפריל 1974).  

 

לגבי ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, קבעה הוועדה כי הוא נשא באחריות עיקרית ואישית למחדלי המודיעין: "את האחריות לטעויות אלו בהערכה יש להטיל בראש ובראשונה על ראש אמ"ן ועל עוזרו הראשי הממונה על מחלקת המחקר באמ"ן, שהיא הגורם היחידי במדינה העוסק במחקר מודיעיני. אלה נכשלו במתן התרעה בלתי-מספקת לחלוטין לצה"ל. רק בשעה 4 וחצי בבוקר בערך ביום כיפורים הודיע ראש אמ"ן, על יסוד על מידע חדש שקיבל, על פתיחת המלחמה על ידי האויב [...]. התרעה קצרה זו לא אפשרה גיוס של המילואים בצורה מסודרת." לכן המליצה הוועדה כי זעירא אינו יכול להמשיך עוד בתפקידו כראש אמ"ן. פרסום הדו"ח הביא לפרישתו של זעירא מן הצבא.

 

לגבי אלוף פיקוד דרום, האלוף שמואל גונן (גורודיש), קבעה הוועדה כי הוא "לא עמד כראוי במילוי תפקידו והוא נושא בחלק הניכר של האחריות למצב המסוכן בו נתפסו כוחותינו." הוועדה אמנם ביטלה את המלצתה הראשונית, להשעות את גונן מכל תפקידיו הפיקודיים, אך מסקנותיה הביאו לבסוף לפרישתו של גונן מצה"ל. 

 

מסקנות הוועדה הביאו גם להתפטרותם או להדחתם של קצינים בכירים נוספים, וביניהם עוזר ראש אמ"ן למחקר, ראש ענף מצרים במחלקת המחקר, ועוד קצינים בכירים.

 

כאמור, מסקנותיה המלאות של הוועדה לא פורסמו במלואן במשך שנים רבות. אבל ספק אם פרסומן הגורף היה שם קץ למחלוקת הממשיכה להתנהל עד עצם היום הזה סביב מחדלי מלחמת יום הכיפורים. אחדים מהאישים המעורבים במישרין פרסמו את גרסאותיהם שלהם להתרחשויות, ובמקרים אחדים התפרסמו השקפותיהם בספרים שחיברו אחרים. אין צורך לומר שהסתירות בין הגרסאות הללו מרובות וכבדות-משקל. גם באותם מחקרים שנכתבו בידי היסטוריונים מקצועיים, שהסתמכו בחלקם על חומר חסוי ואף על חומר שמקורו בארצות ערב, קשה למצוא מידה מרובה של הסכמה. בשנים שחלפו מאז הופיעו ספרים רבים בנושא, והמלה האחרונה עדיין לא נאמרה. 

 


מידע נוסף

 

מלחמת יום הכיפורים - פרוייקט אנציקלופדי מיוחד העוסק במהלכי המלחמה ובמנהיגי שני הצדדים הלוחמים.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet. לציר הזמן - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©