אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


סמל האו"ם
סמל האו"ם 
 
אספה כללית של האו"ם
אספה כללית של האו"ם צילום: איי פי
 
 האספה כללית של האו"ם
האספה כללית של האו"ם צילום: איי פי
 
 עמדה של כוחות האו"ם על גבול לבנון-ישראל
עמדה של כוחות האו"ם על גבול לבנון-ישראל צילום: איי פי
 
 פקחי האו"ם מחפשים נשק להשמדה המונית בעירק
פקחי האו"ם מחפשים נשק להשמדה המונית בעירק צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של האו"ם


ערכים קשורים
 מלחמת העולם השנייה
 חבר הלאומים
 ועידת ילטה
 אוקראינה
 בלרוס
 המלחמה הקרה
 זימבבווה
 מלחמת קוריאה
 מלחמת המפרץ הראשונה
 יוגוסלביה
 בוסניה והרצגובינה
 קונגו
 קפריסין
 הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
 ארגון הבריאות העולמי
 קרן הילדים של האו"ם
 אונסק"ו
 מנדט
 פלאו
 בית הדין הבינלאומי לצדק
 החלטת החלוקה
 פולקה ברנדוט
 לוחמי חרות ישראל
 הסכמי שביתת הנשק
 או תנט
 מלחמת ששת הימים
 אבא שלמה אבן
 חיים הרצוג
 בנימין נתניהו
 יורם ארידור
 גד יעקבי
 הסוכנויות המיוחדות של האו"ם


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך
 יחסים בינלאומיים


 
 
 

ארגון האומות המאוחדות


United Nations Organization

היסטוריה |  העצרת הכללית |  מועצת הביטחון |  שאר הגופים |  האו"ם והמזרח התיכון |  שגרירי ישראל באו"ם |  ציטוטים

ארגון האומות המאוחדות, הקרוי לרוב בראשי תיבות או"ם (UN או UNO), ארגון בינלאומי כלל-עולמי.

לאו"ם, שמרכזו בניו יורק, שישה מוסדות מרכזיים, וכן ארגוני משנה וסוכנויות מיוחדות רבות; ארגונים בינלאומיים שונים מסונפים אליו בדרכים שונות. המוסדות המרכזיים של האו"ם הם: העצרת הכללית, מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית והחברתית, מועצת הנאמנות, בית הדין הבינלאומי לצדק והמזכירות.

 


היסטוריה

ראשיתו של ארגון האומות המאוחדות ביוזמת בעלות הברית במלחמת העולם השנייה ליצור מסגרת חדשה לשמירה על השלום ועל הביטחון בעולם, במקום חבר הלאומים שנכשל.

 

בכמה ועידות בינלאומיות נוסחו עקרונות היסוד של הארגון החדש. במגילה האטלנטית (אוגוסט 1941) קבעו ארה"ב ובריטניה עקרונות של שיתוף פעולה בין האומות. בינואר 1942 חובר מסמך שבו הצהירו 26 אומות כי הן נכונות להילחם במדינות הציר עד תבוסתן המלאה, ולקבל את עקרונותיה של המגילה האטלנטית; במסמך זה כונתה התארגנותן בפעם הראשונה בשם "האומות המאוחדות".

 

בוועידת מוסקבה (אוקטובר 1943) הסכימו סין, ארה"ב, ברה"מ ובריטניה שיש להקים ארגון בינלאומי של כל המדינות שוחרות השלום. ב-1944 נערכה ועידת דמברטון אוקס; השתתפו בה סין, ארה"ב, ברה"מ ובריטניה, שהגישו הצעות לייסודו של הארגון. בוועידת ילטה (פברואר 1945) הסכימו ארה"ב, ברה"מ ובריטניה על תהליך ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם. ב-1945 נערכה ועידת סן פרנסיסקו, והשתתפו בה נציגים של 50 מדינות. בוועידה נוסחה מגילת האו"ם; ביוני 1945 היא נחתמה, ונכנסה לתוקף באוקטובר 1945. בשנה שלאחריה התכנסה העצרת הכללית של האו"ם בפעם הראשונה.

 


העצרת הכללית

העצרת הכללית היא הסמכות העליונה באו"ם, ומשתתפות בה כל המדינות החברות. בהצבעות העצרת יש לכל מדינה קול אחד, השווה לקולן של המדינות האחרות. (בעקבות פשרה שהושגה בוועידת ילטה הוענקה זכות הצבעה לאוקראינה ולביילורוסיה [כיום בלרוס], אף שהיו חברות בפדרציה של ברה"מ, שהיתה בעלת זכות הצבעה משלה. הסדר זה פקע לאחר שנעשו השתיים מדינות ריבוניות וחברות או"ם בזכות עצמן.)



בניין האו"ם בניו יורק (צילום: איי פי)

 

העצרת הכללית מוסמכת לדון בכל הנושאים שעוסקת בהם מגילת האו"ם ולהמליץ המלצות הנוגעות להם. בדרך כלל מתקבלות החלטותיה ברוב קולות פשוט; רוב של שני שלישים דרוש לקבלת החלטות בנושאים חשובים, כגון השלום והביטחון בעולם, קבלת חברות חדשות לארגון, הוצאתן של חברות מהארגון (שני אלה בהמלצת מועצת הביטחון), ותקציב. עם זאת, אין לעצרת יכולת לאכוף את החלטותיה על מדינה כלשהי, כיוון שהחלטות אלה נחשבות המלצות בלבד. האו"ם אינו בית מחוקקים, ואין לו רשות להתערב בעניינים הפנימיים של המדינות החברות בו; כל מדינה שומרת על סמכותה הריבונית.

העצרת הכללית מתכנסת מדי שנה, באמצע ספטמבר, למושב רגיל שנמשך שלושה חודשים בקירוב. אפשר לכנס את העצרת למושב מיוחד, או למושב חירום מיוחד, והיו כמה מושבים כאלה במרוצת השנים. כל שאר מוסדות או"ם כפופים לעצרת הכללית, במישרין או בעקיפין, באמצעות אחת משתי המועצות שלה.

 


מועצת הביטחון

במועצת הביטחון מיוצגות כיום 15 מדינות (עד 1965 היו מיוצגות 11), ובהן 5 חברות קבועות (ארה"ב, בריטניה, רוסיה, צרפת וסין) ו-10 מדינות אחרות, שאותן בוחרת העצרת הכללית לתקופה של שנתיים. תפקידה של מועצת הביטחון לשמור על השלום והביטחון בעולם, ולכן היא פועלת ברציפות. למועצה סמכות לקבוע אם במדינות ובאזורים שונים בעולם שורר מצב שיש בו כדי לסכן את השלום, או אם נעשים בהם מעשי תוקפנות; היא ממליצה כיצד לפעול ואילו צעדים יש לנקוט. חברות האו"ם חייבות לקבל עליהן את החלטות המועצה ולבצען, אך את המלצות המועצה אין הן חייבות לקבל. למועצת הביטחון סמכות לכונן כוחות או"ם ולהפעילם, ולהטיל עיצומים (סנקציות) כדי לאכוף את החלטותיה.



ישיבת מועצת הביטחון (צילום: רויטרס)

 

מדינה החברה באו"ם אך לא במועצת הביטחון רשאית להשתתף בדיוני המועצה אם הדיון נוגע בענייניה, אך אין לה זכות הצבעה. לשם קבלת החלטות בכל עניין, לבד מענייני נוהל, דרוש רוב של 9 קולות, בלא התנגדותה של אף אחת מחמש החברות הקבועות; לחברות הקבועות יש איפוא זכות וטו, ויעילות עבודתה של מועצת הבטחון מותנית בשיתוף פעולה בין המעצמות.

להלכה יש בידי מועצת הביטחון מלוא הכוח לאכוף את החלטותיה, אך התפתחות
המלחמה הקרה שללה ממנה במשך שנים רבות את האפשרות להפעילו. בתחילת שנות ה-50 היו הסובייטים מבודדים בקהילה הבינלאומית, ופעמים רבות הטילו וטו כדי למנוע קבלת יוזמות של המערב שלא עלו בקנה אחד עם האינטרסים שלהם. תקופה ממושכת נמנעה ארה"ב מלהטיל וטו, אך בשנים מאוחרות יותר התגבש במועצת הביטחון רוב הפועל לעתים נגדה, והיא נאלצה להשתמש בזכותה זו כדי למנוע קבלת החלטות הנוגדות את ענייניה. הפעם הראשונה בה הטילה ארה"ב וטו היתה ב-1970, כאשר מנעה את גינוי המדיניות הבריטית ברודזיה.

בארבעים שנותיו הראשונות יזם האו"ם פעולה צבאית גדולה אחת, נגד תוקפנותה של צפון קוריאה, שצבאה פלש לדרום קוריאה ביוני 1950. ארה"ב הצליחה להעביר את המלצתה להקים כוח או"ם (שמפקדיו ורוב חייליו היו אמריקאים) כדי להגן על דרום קוריאה. המלצה זו, שהפכה את האו"ם לצד במלחמת קוריאה, התקבלה משום שברה"מ לא השתתפה אז בדיוניה של מועצת הביטחון, במחאה על סירוב האו"ם לקבל את הרפובליקה העממית הסינית כחברה בו, ולכן לא הטילה וטו על ההמלצה.

מלחמת המפרץ לפינוי כוחות עירק מכוויית (1990-1991) נערכה אף היא בסמכות מועצת הביטחון, וכמוה ההתערבויות הצבאיות ביוגוסלביה לשעבר בשנות ה-90 - בבוסניה ובקוסובו. מלבד זאת, כוחות לשמירת השלום הוקמו ונשלחו לכמה מקומות, ובהם קונגו, קפריסין והמזה"ת; ב-1988 זכו כוחות האו"ם בפרס נובל לשלום.

 


שאר הגופים

המועצה הכלכלית והחברתית עוסקת בעיקר בהפעלת הסוכנויות המיוחדות, כגון הבנק העולמי, ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף ואונסק"ו, העושות לשיפור התנאים החברתיים ברחבי העולם. ארגונים אחרים - אף הם סוכנויות של האו"ם - עוסקים באיכות הסביבה, בתעופה אזרחית, בהגשת סיוע לפליטים ולעניים בארצות המתפתחות, בפיתוח וסחר חופשי ובזכויות האדם.


מועצת הנאמנות הוקמה כדי לפקח על שטחים לא-עצמאיים שניהולם נמסר לידי חברות או"ם, בדומה לשיטת המנדטים של חבר הלאומים. כיום יש בעולם רק שטח נאמנות אחד - איי פלאו באוקיינוס השקט, בניהול ארה"ב - ותפקיד המועצה התרוקן מתוכן.

בית הדין הבינלאומי לצדק, מוסד או"ם היחיד שאינו שוכן בניו יורק (אלא בהאג שבהולנד), מכריע בסכסוכים בין מדינות וגורמים בינלאומיים שקיבלו עליהם את סמכותו. זהו גוף משפטי טהור, לפחות להלכה.

המזכירות הכללית אחראית לפעילותו השוטפת של האו"ם, למִנהל הכללי שלו, לתוכניותיו ולמדיניותו. העצרת הכללית ממנה את המזכיר הכללי העומד בראש המזכירות, לפי המלצתה של מועצת הביטחון; תקופת כהונתו של המזכיר - חמש שנים. למזכ"ל כפופים כמה נציבים לעניינים מיוחדים, כגון פליטים, זכויות האדם ועוד.

 


האו"ם והמזרח התיכון

האו"ם מילא תפקיד חשוב בענייני המזה"ת, כמעט מאז הקמתו. בריטניה, שהיתה המעצמה המנדטורית האחראית על א"י מטעם חבר הלאומים, העבירה בתום מלחמת העולם השנייה את הטיפול בנושא א"י לאו"ם. בנובמבר 1947 קיבלה העצרת הכללית ברוב קולות את החלטתה מס' 181 (החלטת החלוקה), שלפיה יש לחלק את שטחה של א"י המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית, וירושלים תהיה בחסות בינלאומית. מדינות ערב הצביעו נגד החלטה זו, ומיד לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל (מאי 1948) שיגרו כוחות כדי לתקוף את ישראל.

 

במהלך מלחמת העצמאות שלח האו"ם מתווך מטעמו, הרוזן השבדי פולקה ברנדוט שהצליח להוביל למספר הפסקות אש, אך נרצח לבסוף בירושלים בידי אנשי לח"י. במאי 1949 התקבלה ישראל לאו"ם כחברה מלאה, חרף התנגדותן של מדינות ערב.


עצרת האו"ם מצביעה על התוכנית לחלוקת ארץ ישראל, 1947

 

לאחר מלחמת העצמאות נטל האו"ם תחת חסותו את המשא ומתן על שביתת הנשק וניסה להביא לידי חתימת הסכם בין ישראל למדינות ערב. במרכז המאמצים ניצב סגן מזכ"ל או"ם, האמריקאי רלף בנץ', שזכה בפרס נובל לשלום על פועלו זה.

פעמים רבות נשלחו חיילי האו"ם למזה"ת לשמור על השלום, לפקח על ביצוע הסכמים ולשמור על הגבולות המדיניים. עם זה, מעמדו של האו"ם כמשכין שלום התערער בשל החלטתו הפתאומית של או טנט, המזכיר הכללי של האו"ם, לפנות מסיני את כוח החירום של האו"ם לפי דרישת מצרים; פינוי הכוח (מאי 1967) היה אחד הגורמים להתלקחותה של מלחמת ששת הימים בין ישראל למצרים.

נטיית האו"ם לקבל את עמדת הערבים בעניינים הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי באה לידי ביטויה הקיצוני בהחלטה שקיבלה העצרת הכללית ב-1975, ובה נקבע שהציונות היא תנועה גזענית. ב-1991 בוטלה ההחלטה, אך האו"ם איבד בעיני ישראלים רבים את סמכותו כגורם בינלאומי נטול משוא פנים; גם בעיני המדינות הערביות, בימת או"ם מתאימה יותר לתעמולה ולהסברה מאשר להשגת תוצאות ממשיות.

 

הגם שהאו"ם הרים תרומה חשובה להשכנת שלום בחלקים רבים אחרים של העולם, והגם שייחד חלק בלתי פרופורציוני מדיוניו (לרבות שתי עצרות כלליות מיוחדות, וישיבות רבות מספור של מועצת הביטחון) לסכסוך הערבי-ישראלי, כל הצעדים החשובים שנעשו לקראת שלום במזה"ת מאז 1949 נעשו מחוץ למסגרתו.

 


שגרירי ישראל באו"ם
אבא אבן (1949-1959), מיכאל קומיי (1959-1967), גדעון רפאל (1967-1968), יוסף תקוע (1968-1975), חיים הרצוג (1975-1978), יהודה בלום (1978-1984), בנימין נתניהו (1984-1988), יורם ארידור (1990-1992), גד יעקובי (1992-1996), דורי גולד (1997-1999), יהודה לנקרי (1999-2002), דן גילרמן (2003-)

 


ציטוטים

 

  • מטרות הארגון, על פי מגילת האו"ם: "אנו, עמי האומות המאוחדות, נחושים להציל את הדורות הבאים מיסורי המלחמה, אשר פעמיים בימי חיינו הביאו סבל עצום למין האנושי. וכן לחזק את האמונה בזכויות האדם היסודיות, בכבודו ובערכו של כל אדם, בזכויותיהם השוות של גברים ונשים, באומות גדולות כקטנות. וכן לבסס תנאים בהם ניתן יהיה לקיים צדק וכבוד הנובעים מהסכמים וממקורות אחרים של החוק הבינלאומי. וכן לקדם התקדמות חברתית ולשפר תנאי חיים בחופש גדול יותר".

 

  • "זהו רגע היסטורי לעם היהודי בכל אתר ואתר ולמדינת ישראל", שר החוץ משה שרת, בטקס קבלת ישראל כחברה באו"ם, 1949

.

  • "או"ם שמום", רה"מ ישראל דוד בן גוריון מביע את יחסו לאו"ם.

 

  • "ככל שיש לנו פחות הסדרים עם האו"ם, כך טוב יותר למדינת ישראל", שגריר ישראל באו"ם חיים הרצוג, 1978.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©