אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חגיגות השימחה לאחר החלטת האו"ם.
חגיגות השימחה לאחר החלטת האו"ם. צילום: הנס פין, לע"מ
 
כותרת העיתון ידיעות אחרונות למחרת החלטת החלוקה, 30.11.1947
כותרת העיתון ידיעות אחרונות למחרת החלטת החלוקה, 30.11.1947 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 נוסח ההחלטת האו"ם 181 בעברית
 מפת החלוקה ונוסח ההחלטה
 הולדת אומה - על החלטת החלוקה, כתבה באתר ynet
 עותק ההחלטה באנגלית ובצרפתית


ערכים קשורים
 ועדת פיל
 המנדט הבריטי
 המרד הערבי
 ועדת וודהד
 ועידת סנט ג'יימס
 מלחמת העולם השנייה
 סר וינסטון צ'רצ'יל
 קלמנט ריצ'רד אטלי
 הרי ס' טרומן
 ספר לבן
 סרטיפיקט
 ארגון האומות המאוחדות
 מנדט
 ועדת אונסקו"פ
 בית לחם
 נהריה
 חיפה
 יפו העתיקה
 לוד
 הסוכנות היהודית
 מלחמת העצמאות
 הכרזת העצמאות


תחומים קשורים
 יחסים בינלאומיים
 ישראל והציונות


 
 
 

החלטת החלוקה


UN Resolution 181

תוכניות חלוקה קודמות |  הוועדה האנגלו-אמריקנית ותוכנית מוריסון-גריידי |  החלטת האו"ם 181 |  ציטוטים |  מידע נוסף

החלטת החלוקה, החלטת האו"ם 181 (ידועה גם בשם "החלטת כ"ט בנובמבר") אשר התקבלה ב- 29 בנובמבר 1947. עסקה בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות: יהודית וערבית. החלטה זו הובילה למעשה להכרזה על מדינת ישראל ב-14 במאי 1948.

 


תוכניות חלוקה קודמות

תוכניות חלוקה קודמות: ועדת פיל, ועדת וודהד ותוכנית מוריסון-גריידי. להגדלה לחצו על המפה

 

ההצעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, עלתה לראשונה לדיון בינלאומי רציני במסקנותיה של ועדת פּיל: באפריל 1936 מינתה ממשלת בריטניה ועדת חקירה מלכותית שיצאה לארץ ישראל (שהיתה נתונה באותה העת תחת שלטון המנדט הבריטי) על מנת לחקור את אירועי המרד הערבי. במסקנותיה קבעה ועדת פיל כי המשך המנדט הבריטי על ארץ ישראל אינו יעיל, ועל כן הציעה לחלק את הארץ ולהקים בה שתי מדינות: יהודית וערבית. אזור שלישי יועד להשאר תחת שלטון בריטי.

 

מסקנות ועדת פיל והמלצותיה נדחו על ידי ההנהגה הציונית וההנהגה הערבית-פלסטינית כאחד. בספטמבר 1937 הודיעה ממשלת בריטניה על מינוי ועדה חדשה (ועדת וודהד) לשם בדיקת מסקנות ועדת פיל. בנובמבר 1938 הגישה ועדת וודהד את מסקנותיה, בהן נקבע כי תוכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל אינה מעשית. הוועדה דנה לאחר מכן במספר תוכניות חלוקה חלופיות, אך לבסוף קבעה כי לא קיימת קיימת אפשרות מעשית לחלק את א"י לשתי יחידות מדיניות יציבות מבחינה בטחונית וכלכלית, זאת בשל העירוב בין שתי האוכלוסיות (היהודית והפלסטינית) והתנגדות הפלסטינאים לחלוקה.

 

בשלהי 1938 קיבלה ממשלת בריטניה את מסקנות ועדת וודהד והודיעה על ביטול תוכנית החלוקה וכינוסה של ועידה יהודית-ערבית-בריטית לגיבוש פתרון חלופי. בראשית 1939 התכנסה בלונדון ועידת סנט ג'יימס. במרס 1939 הסתיימה הוועידה ללא תוצאות.

 

ביולי 1943, עם הטיית הכף במלחמת העולם השנייה לטובת בעלות הברית, הציע ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל לשוב ולדון בהצעה לחלק את א"י לשתי מדינות. ביולי 1943 הוקמה ועדה ממשלתית בריטית שיועדה לתכנן את פניו של המזרח התיכון בסוף המלחמה (ובכלל זה של א"י). בינואר 1944 הגישה הוועדה תוכנית על פיה יוקמו במזרח התיכון ארבע מדינות עצמאיות חדשות: מדינה יהודית, מדינה לבנונית-מרונית, מדינת ירושלים ומדינת "סוריה רבתי". גבולות המדינה היהודית נקבעו על בסיס תוכנית החלוקה של ועדת פיל. מימוש התוכנית נתקל בקשיים פוליטיים ובינלאומיים ולבסוף בוטל סופית עם נפילתה של ממשלת צ'רצ'יל (1945).  

 

ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, 29.11.1947 (מתוך אתר הכנסת)

 

ממשלתו של קלמנט אטלי אשר עלתה לשלטון לאחר מכן גיבשה תוכנית משלה לפתרון הבעיה הארץ ישראלית. התוכנית התבססה על חלוקת ארץ ישראל למחוזות בעלי אוטונומיה חלקית תחת שלטונה של ממשלה בריטית מרכזית.

 

 באוגוסט 1945 העביר נשיא ארה"ב הרי טרומן דרישה לראש ממשלת בריטניה אטלי כי מאה אלף פליטים יהודים במחנות העקורים במחנות באירופה יורשו להגר לארץ ישראל. בעקבות הבקשה, הקימו שתי המדינות ועדת חקירה לבעיית העקורים (הוועדה האנגלו-אמריקנית) שנועדה לעסוק בין השאר בגורלה של ארץ ישראל. 

 

 


הוועדה האנגלו-אמריקנית ותוכנית מוריסון-גריידי

באפריל 1946 הגישה הוועדה האנגלו-אמריקנית את מסקנותיה בהן המליצה בין השאר על ביטול תקנות "הספר הלבן", וההגבלות על רכישת קרקעות בידי יהודים, פירוק המחתרות מנשקן ומתן רשיונות עלייה (סרטיפיקטים) ליהודים במחנות העקורים. בסוגיית עתידה של א"י התקשתה הוועדה להסכים על פתרון מועדף, ולבסוף נוסחה המלצה מעורפלת על המשך החסות הבריטית עד להקמת מדינה דו-לאומית בעתיד הרחוק. בריטניה התנתה את מימוש ההמלצה בנושאי העלייה בפירוק נשקם של ארגוני המחתרות ובתנאים מקדימים נוספים ובכך מנעה למעשה את מימוש מסקנות הוועדה. 

 

כשלונה של הוועדה האנגלו-אמריקנית הוביל לפתיחת מו"מ בין שתי המדינות בנסיון לגבש הסכמה חלופית בסוגיית רשיונות העלייה למאה אלף הפליטים היהודים באירופה ובגורלה של א"י.

 

ביולי 1946 הביא המו"מ לפרסומה של תוכנית מוריסון-גריידי, שהתבססה למעשה על התוכנית הבריטית המוקדמת של "אוטונומיה מחוזית" וכללה את חלוקתה של א"י לארבעה מחוזות אוטונומיים: מחוז יהודי קטן בתחום ריכוזה של האוכלוסייה היהודית, מחוז ירושלים, מחוז הנגב בשליטה ישירה של הבריטים, ומחוז רביעי בשליטה ערבית-פלסטינית. השלטון המרכזי נועד להישאר בידי הבריטים. 

 

תוכנית מוריסון-גריידי נדחתה על ידי ההנהגה הציונית וההנהגה הערבית כאחד. באוקטובר 1946 התנער גם הנשיא טרומן מן התוכנית והודיע כי הינה "בלתי קבילה על דעת הקהל בארצו". באותה התקופה עשתה בריטניה מאמצים אחרונים לגבש הסכמה יהודית-ערבית-בריטית על גורלה של א"י, אולם המו"מ בין הצדדים הגיע למבוי סתום. באפריל 1947 החליטה בריטניה להעביר את הדיון בסוגיית גורלה של א"י לידיו של האו"ם

 


החלטת האו"ם 181

לאחר שהחליטה בריטניה למשוך את ידיה מהמנדט שלה בארץ ישראל, הקים האו"ם ועדה מיוחדת לעניין ארץ ישראל, שנקראה אונסקו"פ (.U.N.S.C.O.P). היו בה נציגים של 11 מדינות. בדו"ח שהגישו חברי הוועדה לעצרת הכללית ב- 31 באוגוסט 1947 המליצו 8 נציגים לחלק את ארץ ישראל לשלושה אזורים יהודים, שלושה אזורים ערבים ואזור בינלאומי סביב ירושלים, תוך שמירה על אחדות כלכלית של הארץ כולה. מיעוט בן 3 נציגים, הציע אוטונומיה מחוזית עם חוקה, שהעניקה למעשה את השלטון לערבים.

 

מראשית פעולתה, לא נהנתה הועדה משיתוף-פעולה של הבריטים, שהתייאשו מלפתור את שאלת פלסטינה. גם הערבים, החרימו את דיוני הועדה שכן התנגדו כלל ניסיון לחלוקת הארץ. היעדר שיתוף פעולה מצד שניים משלושת הצדדים בסיכסוך, הותיר את הזירה לסוכנות היהודית שעשתה מאמצים בלתי נלאים לשכנע את הועדה בצורך בהקמת מדינה יהודית ולו בחלק מארץ ישראל.   

 

כיצד הצליחו נציגי היישוב הציוני להשיג רוב בעצרת האו"ם להחלטת החלוקה? באדיבות אתר הערוץ האקדמי.

 

המלצת הרוב התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 (כ"ט בנובמבר) כהחלטה 181 של העצרת. בהסתמך על דו"ח אונסקו"פ, קבעה ההחלטה כי המנדט הבריטי יסתיים עד 1 במאי 1948, ובריטניה תשלים את פינוי כוחותיה מהארץ בתוך שלושה חודשים נוספים. עוד קבעה הוועדה בפירוט כיצד תחולק הארץ בין יהודים והפלסטינאים, לפי התפלגות האוכלוסין היחסית במקומות שונים. 

 

 

למעשה, הארץ חולקה לשישה אזורים, שלושה יהודיים ושלושה פלסטיניים, עם נקודות חיבור בין איזור לאיזור. ירושלים וסביבותיה (לרבות בית לחם) הושארו כמובלעת בינלאומית בחסות נציב מיוחד מטעם האו"ם. מכלל שטחה של ארץ ישראל המנדטורית (כ-26,323 קמ"ר) , נועדו למדינה היהודית 56.74%, כלומר 14,936 קמ"ר, ולמדינה הערבית 42.88%, כלומר 11,287 קמ"ר. 100 הקמ"ר הנותרים נועדו למובלעת ירושלים הבינלאומית.

 

בקבלת ההחלטה תמכו 33 מדינות. 13 מדינות התנגדו ו-10 נמנעו. מדינה אחת, סיאם, נעדרה מההצבעה. קבלת תוכנית החלוקה היתה החלטה קשה וכאובה ליהודים, משום שהקצתה להם רק חלק קטן משטח ארץ ישראל, והותירה יישובים רבים בתחום שהוקצה לפלסטינאים (ביניהם נהריה ויישובי הגליל המזרחי, המרכזי והתחתון). בה בעת עוררה ההחלטה את זעם הפלסטינאים, הן בשל עצם העיקרון של חלוקת הארץ, הן משום שהותירה רבים מהם בשטח שהוקצה ליהודים, בעיקר בערים מעורבות כמו חיפה (הערים המעורבות יפו, לוד ורמלה נועדו להיות מובלעות פלסטיניות בשטח המדינה היהודית).

 

מפת תוכנית החלוקה של ועדת אונסקו"פ, נובמבר 1947. להגדלה לחצו על המפה 

 

למרות זאת, ניהלה הסוכנות היהודית מאמץ דיפלומטי כבד להעברת ההחלטה בעצרת האו"ם, והפעילה לחצים על נשיא ארה"ב הרי טרומן ועל אישים אחרים בעולם לצורך זה.

 

קבלת ההחלטה עוררה התפרצות ספונטנית של שמחה ביישוב. הערבים, לעומת זאת (הן הפלסטינאים הן מדינות ערב), דחו את ההחלטה מכול וכול, והודיעו כי היא עתידה לגרור שפיכות דמים.

 

ואכן, למחרת קבלת ההחלטה החלו מעשי האיבה שהסלימו מאוחר יותר אל מלחמת העצמאות. פחות מחצי שנה אחר כך, ב14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.

 

נכתב בעזרת "ההיסטוריה של ארץ ישראל - המנדט והבית הלאומי" בהוצאת כתר

 


ציטוטים

 

  • דוד בן גוריון, כותב ביומנו על ההחלטה: "הגעתי לירושלים השכם בבוקר וראיתי העיר צהלה ושמחה. רוקדים ברחובות וקהל רב מתאסף בחצר בית הסוכנות. אודה על האמת, השמחה לא היתה במעוני. לא מפני שלא הערכתי החלטה של או"ם, אלא מפני שידעתי מה צפוי לנו - מלחמה עם כל צבאות עמי ערב".

 

  • אנוואר נוסייבה, מנהיג פלסטיני, מתאר בריאיון שהעניק את ליל כ"ט בנובמבר (1983): "אני זוכר היטב את את התגובה בצד היהודי של העיר (ירושלים), שמעתי היטב את התפרצות השמחה, הגשמת החלום (...) מאמציכם שהוכתרו בהצלחה. ואצלנו? תקווה שנגוזה, תקווה שנהרסה. בשבילנו, פלשתינה כבר היתה מדינה. תמיד חשנו ריבונים בארץ זו. (...) זו היתה עמדתנו ועל כל מה שבא עם החלוקה סתר סתירה מוחלטת את חזוננו, כפי שהצטייר בעינינו."

 

  • השופט האצ'יסון, היו"ר האמריקאי של הוועדה האנגלו-אמריקנית (ינואר 1946): "מסתבר שהבעיה היא כל כך קשה וחסרת כל מקום לפשרה - עד שלא נוכל לפתור על ידי הצעת פשרה בין הצדדים, אלא על ידי הוצאת פסק דין. אולם גם פסק הדין שלנו ייבחן על ידי האו"ם, והוא זה אשר יחרוץ את גורלה של ארץ ישראל".

 


מידע נוסף

 

כ"ט בנובמבר 1947 - פרויקט אנציקלופדי מיוחד לציון 60 שנים להחלטת החלוקה.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

הולדת אומה - מדור "במנהרת הזמן" באנציקלופדיה ynet חוזר בזמן אל ימי החלטת החלוקה.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

הנציב האחרון - שיחה על זכרונות, געגועים והומור בריטי עם אלן קנינגהם, הנציב העליון האחרון בשלטון המנדט הבריטי בא"י.  כתבה באנציקלופדיה ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet. לציר הזמן - לחצו כאן.  

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©