אוקראינה

אוקראינה - דיוקן

שם רשמי	Ukrayina
שטח	603,700 קמ"ר (מקום 45 בעולם)
אוכלוסייה	46,710,816 (מקום 26 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין	0.6%- (האוכלוסייה מצטמצמת)
תושבים	אוקראינים 77.8%, רוסים 17.3%, ביילורוסים 0.6%, מולדאבים 0.5%, טָטָרים (בחצי-האי קְרים) 0.5%, בולגרים 0.4%, הונגרים 0.3%, רומנים 0.3%, פולנים 0.3%, יהודים 0.2%
שפה רשמית	אוקראינית (בפי 67% מהתושבים); 24% מדברים רוסית
דת	אוקראינים אורתודוקסיים (הֶגְמוֹנוּת קייב) 19%, אורתודוקסיים (ללא שיוך להגְמונוּת) 16%, אוקראינים אורתודוקסיים (הגמונות מוסקבה) 9%, יוונים קתוליים 6%, נוצרים אחרים 1.7%, פרוטסטנטים, יהודים ואתֵאיסטים 38%
בירה	קייב
ממשל	רפובליקה
ראש מדינה נוכחי	הנשיא ויקטור יושצ'נקו
עצמאית מאז	24 באוגוסט 1991 (מברית-המועצות)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני	29%
תמ"ג לנפש	7,200 דולר (מקום 108 בעולם)
שיעור אבטלה	3.1% (נתון רשמי) הערכה בינלאומית: 9%-10%
ענפי כלכלה מרכזיים	גרעיני דגנים, סלק-סוכר, חמניות, ירקות, בקר, חלב; פחם, אנרגיה חשמלית, מתכות ברזליות ואל-ברזליות, מכונות וציוד תעבורה, כימיקלים, עיבוד מזון (במיוחד: סוכר)
מטבע	חְריבְנִיָה אוקראיני
ידיעת קרוא וכתוב	99.7%
תוחלת חיים	נשים - 75.59; גברים - 64.71 (מקום 136 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006) 

אוקראינה היא מדינה מישורית. בדרומה הרי קרים ובמערבה – שלוחה של הרי הקרפטים. במרכז המדינה – רמת הדניפר ומישור הדניפר. בשטחה זורמים כ-3,000 נהרות ונחלים, כאשר החשובים בהם הם הדניפר והבוג הדרומי. בצפון המדינה אזורים מיוערים וביצות.

האקלים באוקראינה יבשתי: בחורף קר ובקיץ חם יחסית. המישקעים יורדים בעיקר בקיץ: מ-600 מ"מ בשנה בצפון מערב ל-300 מ"מ בדרום. רוחות צחיחות ("סוחובוי") פוגעות בצומח. ברצועה צרה שבחוף הדרומי של קרים האקלים דומה לאקלים הים תיכוני, ויש בה גשמי חורף.

הצומח בצפון אוקראינה הוא יער של עצים מחטניים ועצים רחבי עלים, ובדרומה - ערבת עשבים ("סטיפ"). ממיני החי והצומח המקוריים נותרו אך מעט. רוב היערות נכרתו כדי לפנות שטח לחקלאות.

עריה הגדולות של אוקראינה: קייב הבירה, חרקוב ואודסה.

לפני פירוקה של ברה"מ נקראה אוקראינה "סל הלחם של ברית המועצות", בשל היותה מקור מרכזי לחיטה. יותר ממחצית מאדמותיה משמשות לגידולים חקלאיים, בעיקר חיטה, שעורה, תפוחי אדמה וסלק סוכר.

באוקראינה מכרות פחם עשירים, וכן ברזל ומנגן. באזורים אחדים נמצא גם נפט. התעשייה מפותחת בעיקר בענפי המתכת, המכונות והמוצרים הכימיים; היא מסתייעת ברשת צפופה של מסילות ברזל ובדרכי ההובלה בנהרות ובנמלי הים השחור.

כנסיות בעיר קייב (צילום: איי פי)

מ-1991, כאשר זכתה אוקראינה בעצמאות, ועד השנים האחרונות, סבלה אוקראינה ממשברים כלכליים קשים. ההפרטה, חוסר הארגון וההתנגדות לרפורמות בחוגים שונים גרמו לירידת התוצר ביותר מ-60 אחוזים. בשנים האחרונות מתחילה להיראות צמיחה מחודשת בכלכלה האוקראינית, לראשונה מאז זכתה בעצמאות.

מימי קדם שימשה אוקראינה אזור מעבר של עמים שונים: איראנים, טורקים, מונגולים, יוונים, סלאבים ואחרים. במאות ה-13-ה-14 שלטו בה הטטארים עד כיבושה בידי ליטא ומיזוגה עם פולין.

במאה ה-15 נכחדה רוב האוכלוסייה באוקראינה כתוצאה ממלחמות ומגפות. פליטים ממדינות שכנות שברחו אליה, ואשר קיבלו את השם קוזאקים, התיישבו בה והקימו מדינה תחת השלטון הפולני. אלא שגם שלטון זה לא החזיק מעמד שנים רבות, ועד סוף המאה ה-18, עברה אוקראינה משלטון פולני לשלטון רוסי, לעתים בשלמותה, ולעתים התפצלה בין שתיהן. חצי האי קרים נותר בתקופה זו בידי הטורקים.

במאה ה-19 בוטלו שרידי האוטונומיה של אוקראינה, וצבא הקוזאקים פוזר. עם מפלת רוסיה במלחמת העולם הראשונה נתחדשו שאיפות העצמאות של אוקראינה והתנהלו קרבות קשים בין הבולשביקים לבין מתנגדיהם, במהלכם התחדשו הפרעות ביהודים בידי כנופיות בראשות פטליורה. לאחר עליית הקומוניסטים בברה"מ היתה אוקראינה לרפובליקה סובייטית.

אוקראינה איבדה מיליונים מבני עמה בשנות שלטונו של סטלין. השליט הסובייטי כפה מכסות ייצוא לא ריאליות על האוקראינים, וכתוצאה מכך מתו ברעב כשבעה מיליון בני אדם. סטלין גם הרס מאות כנסיות, ורבים הוצאו להורג במסגרת הטיהורים. בכל אלה נהרגו כמחצית מאוכלוסיית הגברים האוקראינים וכרבע מאוכלוסיית הנשים. במלחמת העולם השנייה נהרגו כ-7 מיליון אוקראינים בקרבות בין הנאצים לצבא האדום.

ב-1986 אירע אסון הכור הגרעיני בצ'רנוביל. התגובה הסובייטית לאסון וטיפולה האיטי של מוסקבה באירוע גרמו להגברת ההתמרמרות של האוקראינים נגד השלטון המרכזי ולהתגברות השאיפה לעצמאות. ב-1988 חידשה הכנסייה הקתולית את פעילותה במדינה, וקמה תנועה לאומית רחבה שקראה לשחרור אוקראינה מברה"מ. ב-1990 זכתה התנועה בשלטון המקומי בכל המדינה. ב-1991 נאסרה פעילות המפלגה הקומוניסטית ואוקראינה הכריזה עצמאות.

נשיאה דאז, ליאוניד קראבצו'ק, הכשיל את חוזה האיחוד שהציע נשיא ברה"מ מיכאיל גורבצ'וב ותרם תרומה גדולה להקמת "חבר המדינות העצמאיות".

ב-1994 נבחר לנשיאות ליאוניד קוצ'מה (Leonid Kuchma) הפרו-רוסי והרפורמיסט, והמפלגה הקומוניסטית, שעשתה הון פוליטי מהתוהו ובוהו הפוליטי והכלכלי, תפסה את רוב מושבי הפרלמנט. קוצ'מה, שנבחר בפעם השניה לנשיא ב-1997, הואשם על ידי האופוזיציה במעשי שחיתות ובמעורבות ברצח עיתונאי אוקראיני בשנת 2000.

ויקטור יושנצ'קו עם תומכיו בהפגנה המונית (צילום: רויטרס)

בבחירות לנשיאות שנערכו במדינה בנובמבר 2004 זכה ראש הממשלה המכהן ויקטור ינוקוביץ' (Viktor Yanukovych). האופוזיציה בראשותו של ויקטור יושצ'נקו (Viktor Yushchenko) שהפסיד בבחירות, הכריזה כי הבחירות זויפו וארגנה הפגנות רבות משתתפים ברחבי המדינה. בדצמבר 2004 ביטל בית המשפט העליון במדינה את תוצאות הבחירות בשל מעשי זיוף נרחבים, ובבחירות החוזרות שהתקיימו באותו חודש ניצח יושצ'נקו.

בספטמבר 2005 פיטר יושצ'נקו את הממשלה בראשותה של יוליה טימושנקו (Yulia Tymoshenko) בשל פרשות שחיתות. בינואר 2006 פרץ משבר עם רוסיה בסוגית מחיר הגז שמספקת רוסיה למדינה, ובמהלכו נותקה אספקת הגז למדינה למשך זמן קצר. בבחירות לפרלמנט שנערכו במרץ 2006 הובס יושצ'נקו על ידי ינקוביץ', שמונה לראש הממשלה.

באפריל 2007 הורה יושצ'נקו לפרק את הפרלמנט בטענה שהממשלה הפרו-רוסית בראשות ינקוביץ' מנסה לקצץ בסמכויותיו ולשנות את החוקה. המשבר הפוליטי הגיע לשיא בחודש מאי באותה שנה וכמעט הסתיים בשפיכות דמים, אולם בסופו של דבר הובכם בין שני האישים לקיים בחירות חדשות לפרלמנט בספטמבר 2007.

אוקראינה היא המדינה החשובה במזרח אירופה בזכות גודלה ומשאביה, אך בדלנות הרוסים בחבליה המזרחיים ובדלנות הטטארים והרוסים בחצי האי קרים מסכנות את שלמותה. בינה לבין רוסיה יש מחלוקת על השליטה בצי הים השחור ועל הפיקוח על הנשק הגרעיני שבתחומה.

בשלהי המאה ה-16 היו בשטח של אוקראינה של היום כ-45,000 יהודים, מתוך כ-100,000 שישבו אז בפולין. לפי המיפקד שנערך ב-1847 היו כ-600,000 יהודים בחבלי אוקראינה שהשתייכו לרוסיה, ועפ"י מיפקד 1897 - 1,927,500. הם ישבו בעיקר בערים הגדולות והיוו 30% מהאוכלוסייה העירונית. אחרי מהפכת 1917 וביטול "תחום המושב" עברו כ-300,000 לחבלי רוסיה אחרים.

יהודים התיישבו באוקראינה לפני התגבשותם הלאומית של האוקראינים ולפני איחוד האזור. בימי שלטון פולין באוקראינה הגן עליהם השלטון, אך האוקראינים ראו בהם זרים ועושי דברם של הכובשים ושל האצולה השנואה. בעתות שבהן היתה אוקראינה נתונה לאי-יציבות מדינית גרמה השנאה לאלימות ונערכו ביהודים פוגרומים. חמלניצקי, מנהיג הפוגרומים ביהודים בפרעות ת"ח-ת"ט נחשב גיבור לאומי.

בין השנים 1917-1920 היתה אוקראינה עצמאית, ומנהיגיה כוננו קשרים עם המנהיגים היהודים והציונים ועודדו אותם להשתתף בחיים הפוליטיים של המדינה. ב"ראדה" (המועצה הלאומית) היו 50 צירים יהודים, ונחקק חוק שהעניק אוטונומיה אישית-לאומית ליהודים.

אבל כאשר היתה אוקראינה לרפובליקה סובייטית נמשכה מסורת האנטישמיות ואף התחזקה. שנאת היהודים מצאה את ביטויה בעזרה המעשית שהגישו האוקראינים לגרמנים במאמציהם לחסל את יהודי האזור. רוב יהודי אוקראינה ניספו בשואה. ב-1959 חיו בה כ-800,000 יהודים. ב-1991 התנצל נשיא אוקראינה בטקס ממלכתי בבאבי יאר על הפגיעות שפגעו האוקראינים ביהודים בימי השואה.