אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 תל אביב-יפו
 יפו העתיקה
 מאיר דיזנגוף
 הגימנסיה העברית הרצליה
 מנחם שיינקין
 ביל"ו


תחומים קשורים
 ישראל והציונות
 מקומות בישראל


 
 
 

אחוזת בית



אחוזת בית, השכונה הראשונה של תל-אביב. נוסדה ב-1909 על שטח של חולות מצפון ליפו (אזור "מגדל שלום", רחוב הרצל וסביבתו). נקראה ע"ש האגודה שיזמה והקימה אותה. ב-1910 התאחדה עם השכונות "נחלת בנימין" ו"גאולה", ויחד נקראו "תל-אביב".

 

ראשית הדרך להקמת תל אביב בכינוס של יהודי יפו במועדון "ישורון", ביולי 1906, בעקבות איכות החיים הנמוכה והצפיפות הרבה בעיר. בכינוס הוחלט על הקמת אגודת "בוני בתים" שתפעל להקמתה של שכונת דירות חדשה ונקייה, מחוץ לגבולותיה של יפו. שנתיים מאוחר יותר, ב-1908, החל החזון לקרום עור וגידים. מספר היהודים ביפו כבר עלה ל-8,000 נפש (מתוך 40 אלף תושבים), ונוסדה אגודת "אחוזת בית" (במקום אגודת "בוני בתים") שהחליטה על הקמתה של שכונת גנים חדשה מצפון-מזרח ליפו. השכונה תוכננה להיבנות לפי מודל הקרוי "עיר גנים", אותו הגה הפילוסוף האורבני אבנעזר הווארד. במרכז המודל עמדו גינות ירק, ערוגות פרחים ומגרשי משחק – שהיוו ניגוד מוחלט לאיכות החיים הירודה שאפיינה אז את החיים ביפו.

 

על הרקע להקמתה של אחוזת בית ניתן ללמוד מכרוז שפירסמו מייסדי השכונה: "98% מיהודי יפו גרים בבית ערביים והם משלמים לא פחות מארבעים אלף פרנקים שכר דירה מדי שנה. כסף זה הנכנס לידי זרים, בונה אותם ומחריב אותנו. אם נספיק להעביר סכומים כאלה מדי שנה לידינו, נרוויח במשך זמן קצר מאוד סכומי ענק. לכן עלינו לרכוש בהקדם שטח אדמה, שעליו נבנה את הבתים עבורנו. מקומו צריך להיות בקרבת יפו ויהווה את העיר העברית הראשונה, בה יגורו עבריים במאה אחוזים, בה ידברו עברית, בה ישמרו על הטהרה והניקיון, ולא נלך בדרכי הגויים. כמו שהעיר ניו-יורק מסמלת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו-יורק הארצישראלית. לא נבקש נדבות, לא נכתת רגלינו לבקש טובות, נסדר הכל בדרך מסחרית, ובמיטב כספנו נבנה את העיר בכל סידוריה ותיקוניה החדשים. בעיר זו נסדר את הרחובות בכבישים ובמדרכות, במאור חשמלי, בכל בית נכניס מים ממעייני הישועה שיהיו זורמים אלינו בצינורות כמו בכל עיר מודרנית באירופה וגם קנליזציה תסודר לבריאות העיר ותושביה".

 

על הכרוז חתם עקיבא אריה ויס, שען שעלה לארץ ישראל בראשית המאה עם משפחתו מפולין, ומיד עם בואו ליפו הציע לבנות שכונה חדשה. בתו, אגב, היתה התינוקת הראשונה שנולדה באחוזת בית, והשם שניתן לה - "אחוזָבֵּית", על משקל השם "אליזבת". את התלהבותו של עקיבא אריה ויס חלק גם מאיר דיזנגוף, שהיה אז מנהל חברת "גאולה" לרכישת קרקעות והצטרף לוועד מקימי אחוזת בית.

 

לאחר הרשמת חברים לשכונה החדשה, נרכשו קרקעות באיזור "כרם ג'באלי", על גבעות חול ממזרח לשכונת נווה צדק. שטח השכונה חולק ל- 60 חלקות עבור 60 המשפחות הראשונות שהיו חברות ב"אחוזת בית" (אף כי באופן רשמי, עמד מספר משפחות המייסדים על 66).

 

חברי השכונה החליטו לחלק את שטח הקרקע באמצעות הגרלה שהתקיימה ב-14 לאפריל 1909. המכובדים התאספו על אחת הגבעות במרכז השטח השומם, ויושב ראש הוועד, עקיבא אריה ויס, יצא לשפת הים כדי לאסוף שישים צדפים לבנים ושישים צדפים אפורים. על הצדפים הלבנים הוא רשם את שמות המשתתפים, ואת מספרי המגרשים כתב על הצדפים האפורים. אחד מילדי המייסדים התבקש להצמיד מספרי מגרשים עם שמות מייסדים, וכך החלה אחוזת בית לקרום עור וגידים. ב-30 במאי 1909 הונחה אבן הפינה לבית המגורים הראשון, ובתוך שנה הותוו רחובותיה הראשיים של השכונה החדשה, "אחוזת בית" (הרצל, אחד העם, יהודה הלוי ולילינבלום), הוקמו 60 הבתים הראשונים והונחה אבן הפינה לגימנסיה העברית "הרצליה".

 

ויכוח סוער התנהל בין מייסדי אחוזת בית אם להרשות פתיחת חנויות בשכונה החדשה. מנחם שיינקין, עסקן ציוני נודע, התנגד למשל התנגדות נחרצת לפתיחת חנויות. באסיפה הכללית של המייסדים אמר בין היתר: "כשייסדנו את אגודתנו היה הדבר מובן מאליו שאין אנו בונים נווה שלום חדש, כי אם נווה שאנן. מעין נאות קיץ לנוח אחרי עבודת היום. עתה החלו רבים לעשות עסקים בשכונתנו וכבר נפתחה חנות ראשונה. אם יפשה הנגע, ייפתחו חנויות בכל קצות השכונה. אפשר כבר לראות את המחזה של חנויות זעירות עם הגמלים והחמורים על אם הדרך, עם הסמרטוטים תחת תכלת הרקיע, עם הדומן והאשפה, עם קליפות האבטיחים והירקות המפיצים צחנה מסביב".

 

בניגוד לדעתו של שיינקין, טען ד"ר חיים חיסין, איש הביל"ויים ורופא השכונה, כי יש להרשות את פתיחתן של חנויות זעירות כדי ליצור מקורות פרנסה. אולם דעתו לא התקבלה על ידי חברי האסיפה ובסופו של דבר הוחלט להקצות לחנויות מקום מיוחד, הרחק מחוץ לשכונה. במבחן הזמן וממרחק השנים, היה זה כמובן ד"ר חיסין שצדק ביחס לאופיה העתידי של העיר העברית הראשונה, ודווקא הרחוב הקרוי על שמו של מנחם שיינקין, הוא אחת הדוגמאות המובהקות לכך.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©