אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


בֶּדַה הנערץ. הפיץ את הכרונולוגיה של דיוניסוס
בֶּדַה הנערץ. הפיץ את הכרונולוגיה של דיוניסוס מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
גרגוריוס ה-13. הנהיג את לוח השנה האזרחי בצורתו המוכרת לנו.
גרגוריוס ה-13. הנהיג את לוח השנה האזרחי בצורתו המוכרת לנו. מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
קונסטנטינוס הגדול
קונסטנטינוס הגדול מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
אלברטוס הגדול
אלברטוס הגדול מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 על הנצרות ולוחות השנה (באנגלית)


ערכים קשורים
 נזירות
 רומא העתיקה
 ביד "הנערץ"
 ימי הביניים
 קרולינגים
 הברית החדשה
 הורדוס ה-1
 יוסף בן מתתיהו
 הכנסייה הקתולית הרומית
 שמש
 יוליוס קיסר
 ועידת ניקיאה
 פסחא
 מלקה
 פסח
 אפיפיור
 גרגוריוס ה-13
 ברית המועצות
 מהפכות ברוסיה
 מדידת זמן
 הכנסייה המזרחית-אורתודוקסית
 ינוס
 ארס
 פליאדות
 זאוס
 אוגוסטוס
 מיסה
 יום כל הקדושים
 חג המולד
 קונסטנטינוס ה-1 ''הגדול''
 חג ההתגלות - אפיפניה
 יוחנן המטביל
 פרוטסטנטיות
 אסיה הקטנה
 תומס מאקווינו
 אריסטו
 תיאולוגיה
 פילוסופיה
 יום ולנטיין
 תלתן
 סיינה
 גאורגיוס הקדוש
 גיוס אורליוס ולריוס דיוקלטינוס
 הכנסייה האנגליקנית
 מסעי הצלב
 אבירות
 אדוארד ה-3
 גאורגיה (גרוזיה)
 סלאבים
 כתב קירילי
 ז'ן ד'ארק
 פטרוס הקדוש
 נירון קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס
 קריית הווטיקן
 פאולוס הקדוש
 חז"ל
 מרטין לותר
 רפורמציה
 צ'כיה
 בנדיקטוס הקדוש מנורסיה
 בנדיקטינים
 מרים המגדלית
 אינקוויזיציה
 אלביגנזים
 אוגוסטינוס מהיפו
 מרים הקדושה
 המסדר הכרמליתי
 פרנסיסקוס הקדוש מאסיזי
 אלברטוס מגנוס
 סנטה קלאוס
 סילבסטר ה-1
 לוח שנה
 נצרות
 ישוע הנוצרי


תחומים קשורים
 נצרות


 
 
 

לוח השנה הנוצרי


Christian calendar

שיטת הספירה והתפתחותה |  גיבוש הלוח ועיצובו |  חודשי השנה |  חגים ומועדים  |  ימי קדושים

לוח השנה הנוצרי, לוח השנה המקובל במרבית מדינות העולם, לעתים לצד לוח השנה המקומי. מבוסס, כרוב לוחות השנה, על מחזוריות ההקפה של כדור הארץ סביב השמש. על פי המסורת, מתחילה הספירה הנוצרית ביום ברית המילה של ישוע. בהתאם לשיטה זו, שנת חייו הראשונה של ישוע היא השנה ה-1 לספירה.

 

 

לידת ישוע. על פי המסורת, מתחילה הספירה הנוצרית בשנת הולדתו של ישוע (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 


שיטת הספירה והתפתחותה

מניין השנים לפי מועד הולדת ישוע הוצע לראשונה, בשנת 525 לערך, על ידי הנזיר דיוניסוס "הקטן" (או "הכחוש"; Dionysus Exiguus). דיוניסוס קבע כי השנה הראשונה לחייו של ישוע – שאותה כינה "שנת האדון" (Anno Domini) – היא השנה ה-1 לספירה (השנה הקודמת לה היתה 1 לפני הספירה, ומכאן שאין שנת 0 לספירה; בהתאם, יש להקפיד ולומר כי האלף – המילניום – השלישי החל בשנת 2001, ולא בשנת 2000). דיוניסוס השווה את מניינו החדש למניין הרוֹוח בעולם העתיק, שנפתח במועד המסורתי של ייסוד העיר רומא – וקבע כי השנה ה-1 לספירה, שנת לידת ישוע, התרחשה בשנה ה-754 לאותו מניין.

 

אף שחישובו של דיוניסוס היה ככל הנראה מוטעה, שיטתו זכתה לימים לתפוצה רבה. את הפצת הכרונולוגיה של דיוניסוס מייחסים לבדה "הנערץ" (Beda Venerabilis ;735 - 672 ), נזיר, היסטוריון ותיאולוג אנגלי בן ימי הביניים. בחיבורו המפורסם "היסטוריה כנסייתית של עם האנגלים" השתמש בּדה במניינו של דיוניסוס, ומכאן ואילך התפשט השימוש בשיטה זו – בתחילה בממלכה הקרולינגית, ובהמשך בעולם הנוצרי כולו.

 

הטענה בדבר טעות בחישוביו של דיוניסוס נשענת בעיקרה על הכתוב בספר הבשורה עפ"י מתי מן הברית החדשה: "ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה" (ב' א'). היות שהמלך הורדוס מת בשנה ה-4 לפני הספירה, כפי שעולה מכתביו של יוסף בן מתתיהו, נראה שישוע נולד לפחות ארבע שנים לפני התאריך שקבע דיוניסוס (בין ההצעות השונות במחקר לתארוך הנכון של לידת ישוע הוצעו השנה הרביעית ואף השישית לפנה"ס). בדומה לכך, גם טענתו של דיוניסוס בדבר לידת ישוע ביום ה-25 בחודש דצמבר שנויה במחלוקת במחקר. 

 


גיבוש הלוח ועיצובו

מראשית ימיה עשתה הכנסייה הנוצרית שימוש בלוח שנה בן 12 החודשים המותאם לשמש (בכמה שינויים קלים). שיטת הספירה של דיוניסוס לא השפיעה בשום דרך על נוהג זה. הלוח השמשי האמור היה לוח השנה שנקבע על ידי יוליוס קיסר, ומכאן שמו "הלוח היוליאני". המעבר ללוח השנה היוליאני הוצג בוועידת הכנסייה בניקיאה (שנת 325), והתקבל על ידי הכנסייה בכללותה בתהליך אטי שנמשך כ-400 שנה.

 

תפקידו המכריע של הלוח, מבחינת הכנסייה, היה קביעת המועד המדויק של חג הפסחא - ביום א' שלאחר ליל הירח המלא הראשון המגיע אחרי מועד השיווי האביבי (היום שלאחר החורף שבו משתווה אורך היום לאורך הלילה). תארוך זה נועד למנוע התלכדות בין יום הפסחא ליומו הראשון של חג הפסח היהודי, במסגרת שאיפתה הכללית של הכנסייה בדורותיה הראשונים להתרחק מהיהדות עד כמה שאפשר, והמטרה אכן הושגה (אם כי היו לכך מעט יוצאים מן הכלל במרוצת הדורות).

 

בשנת 1582 הנהיג האפיפיור גרגוריוס ה-13 את לוח השנה האזרחי המקובל בימינו, והנקרא על שמו. הלוח הגרגוריאני מבוסס על לוח השנה היוליאני, אך מתקן את הבעיה העיקרית בו: "עודף" של קצת יותר מ-11 דקות בשנה, המצטבר ליממה שלמה מדי 133 שנים בערך. לפיכך מחייב הלוח הגרגוריאני עיבור - הוספה של יממה אחת (29 בפברואר) בכל שנה שמספרה מתחלק ל-4, אך העיבור הזה מושמט בכל שנה שמספרה מסתיים בספרות 00, אבל אינו מתחלק ב-400. במילים אחרות, ההוספה של היום ה-29 בחודש פברואר אינה מבוצעת בשנה שמספרה תואם לתנאים הנ"ל (הפעם האחרונה שהעיבור הושמט היתה בשנת 1900, אך לא ב-2000).

 

בארצות הקתוליות אומץ הלוח הגרגוריאני מיד עם הכרזתו בצו האפיפיור. ארצות אחרות קיבלו את השינוי מאוחר יותר; רוסיה תחת שלטון הצארים, לדוגמה, לא אימצה אותו כלל, והוא הונהג בברית המועצות רק עם כינונה של"מהפכת אוקטובר", שהתרחשה ב-25 באוקטובר 1917 לפי הלוח היוליאני, או ב-7 בנובמבר לפי הלוח הגרגוריאני.

 

מלבד התיקון הכללי שעשה גרגוריוס, הוא ראה צורך בתיקון חד-פעמי של השגיאה שהצטברה עד לימיו, ולכן השמיט עשרה ימים מהלוח: התאריך למחרת ה-4 באוקטובר 1582 היה ל-15 באוקטובר (כשאימצה בריטניה את הלוח הגרגוריאני, ב-1752, כבר היה צורך בהשמטת 11 יממות, והמונים התפרעו ברחובות בדרישה שיחזירו להם את הימים שנגרעו מחייהם). השנה הגרגוריאנית תואמת היטב את שנת השמש, ורק מדי פעם מתקנים אותה האסטרונומים בהוספת שנייה אחת, כמתואר בערך מדידת זמן.

 

הכנסייה האורתודוקסית אימצה את הלוח הגרגוריאני רק בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20. עם זאת, נותרו כמה הבדלים בין לוח השנה האורתודוקסי לבין זה הגרגוריאני. ראשית, מועד השמטת העיבור מחושב באופן שונה. שנית, השנה נפתחת ב-1 בספטמבר ולא ב-1 בינואר. שלישית, המועדים נותרו תלויים בלוח השנה היוליאני, המפגר ב-13 יום לאחר הלוח הגרגוריאני (כך למשל מועד חג המולד, ה-25 בדצמבר, מצוין במרבית הכנסיות האורתודוקסיות ב-7 בינואר).

 

בלועזית נהוג לציין ליד מספר השנה את האותיות AD (למשל, שנת 1900 לספירה תופיע כך: 1900 AD). שתי האותיות הלטיניות הן ראשי תיבות של הביטוי הלטיני Anno Domini (שנת האדון). ליד תאריך שזמנו טרם הספירה ("לפני הספירה") מצויין בקיצור BC (לדוגמה שנת 320 לפני הספירה תופיע כך: 320 BC). האותיות BC הן ראשי תיבות של המושג האנגלי  Before Christ ("לפני המשיח").

 

בשיטה המעדיפה ניטרלייות ביחס לתפיסה הנוצרית מעדיפים את השימוש בביטוי Common Era (העידן המקובל). בהתאם, את השנים שלפני הספירה מציינים באותיות BCE, ראשי תיבות של הביטוי - Before the Common Era (לפני העידן המקובל). לפיכך, שנת 1900 לספירה תסומן CE 1900, ושנת 320 לפנה"ס - 320 BCE.

 

 


חודשי השנה

12 חודשים נמנים בשנה הנוצרית. מסורת זו, החופפת את מחזור עונות השנה, מקורה בהיסטוריה הרומית שקדמה לדת הנוצרית. המעבר לשיטת ספירה בת 12 חודשים נעשה ברומא במאה ה-8 לפנה"ס. במרוצת הזמן הנהיגו הרומאים כמה שינויים, עד לעיצובו הסופי של הלוח היוליאני בימי יוליוס קיסר. לוח זה אומץ כאמור על ידי הנצרות, על שמות החודשים שבו, כדלקמן:

 

החודש הראשון: ינואר, ובמקור הלטיני ינואריוס (Januarius), על שם האל הרומי ינוס , אל ההתחלות.

 

החודש השני: פברואר, ובמקור הלטיני פברואריוס (Februarius), לפי המלה הלטינית februo – קורבן טהרה.

 

החודש השלישי: מרס, ובמקור הלטיני מרטיוס (Martius), על שם אל המלחמה מרס (מקבילו הרומי של האל היווני ארס).

 

החודש הרביעי: אפריל, ובמקור הלטיני אפריליס (Aprilis), מן המלה הלטינית aperire – פתיחה.

 

החודש החמישי: מאי, ובמקור הלטיני מאיוס (Maius), על שם אלת הצמיחה והפריחה מאיה, המזוהה עם אחת הפליאדות וכן עם "האלה הטובה" הרומית.

 

החודש השישי: יוני, ובמקור הלטיני יוניוס (Juniius), על שם האלה יונו (מקבילתה הרומית של האלה היוונית הרה), רעייתו של יופיטר (זאוס).

 

החודש השביעי: יולי, על שמו של יוליוס קיסר, מתקין הלוח.

 

החודש השמיני: אוגוסט, על שמו של הקיסר אוגוסטוס.

 

החודש התשיעי: ספטמבר, ובמקור הלטיני September, שפירושו "שביעי".

 

הסיבה לחוסר ההתאמה בין שם החודש לבין מספרו בפועל נעוצה בהיסטוריה של התגבשות הלוח. עד המאה השמינית לפנה"ס מנה הלוח המקובל 10 חודשים בלבד, ושמו של החודש השביעי היה ספטמבר. הרפורמה היוליאנית שהוסיפה שני חודשים נוספים (ינואריוס ופברואריוס) הותירה את שמות שאר החודשים על כנם, ומכאן חוסר ההתאמה בין השם והמספר בחודש זה וגם בחודשים הבאים אחריו. (למעשה, גם לפני השינוי שהנהיג יוליוס קיסר לא היתה התאמה: החודשים יולי ואוגוסט נקראו אמנם בשמות מספריים, אבל אלה לא תאמו את מספר החודש. יולי, החודש השביעי, נקרא בלטינית קווינטיליס [Quintilis], "חמישי"; אוגוסט, החודש השמיני, נקרא סקסטיליס [Sextilis], "שישי").

 

החודש העשירי: אוקטובר, October, "שמיני".

 

החודש האחד-עשר: נובמבר, November, "תשיעי".

 

החודש השנים-עשר: דצמבר December, "עשירי".

 


חגים ומועדים

אלה הם המועדים המרכזיים בנצרות (בסוגריים השם באנגלית):

 

פסחא (Easter): חג הפסחא הוא החג הנוצרי החשוב ביותר, המציין את מותו ותחייתו מחדש של ישוע. החג חל תמיד ביום א', בתאריך המשתנה משנה לשנה, בין ה-21 במרס לבין ה-25 באפריל, לפי החישוב המתואר לעיל. חשיבותו המכרעת של קביעת מועד החג נובעת מהשפעתה על מועדיהם של חגים נוספים התלויים בה.

 

הפטריארך היווני האורתודוקסי בחג הפסחא בירושלים, 2006 (צילום: איי אף פי)

 

תענית הארבעים; לנט ( Lent): תקופה של הינזרות ממאכלי בשר במשך 40 הימים שלפני הפסחא. ימים אלה חופפים את התקופה שבה צם ישוע במדבר (מתי, ד' ב'). לנוכח האיסור להתענות בימי א', מתחילה תקופת לנט 46 ימים לפני היום הראשון של הפסחא (וכך נמנים 40 ימי תענית נטו). בעבר נהוגה היתה תענית קפדנית יותר, שבמהלכה הותרה ארוחה אחת ביום. במהלך השנים חלה הקלה בדרישות הצום, וכיום הנוהג הוא להסתפק בארוחות קלות בלבד, תוך הימנעות מאכילת בשר. כך גם הותרה אכילת הדג, בניגוד לאיסור בעניין זה שהיה נהוג בעבר. התענית נפתחת ביום רביעי, המכונה "יום רביעי של האפר" (האפר כסמל לחטא ולאבל שבעקבותיו). היום שלפניו הוא "יום שלישי המדושן" (Mardigras), שבו נהוג לסעוד ולשמוח.

 

יום ראשון של כפות התמרים (Palms Sunday): יום כניסתו של ישוע לירושלים, הנחוג ביום ראשון, שבוע לפני הפסחא. מקור החג בסיפור הברית החדשה, לפיו בהגיעו לעיר קיבלוהו תומכיו הרבים בנשיאת כפות תמרים ובקריאות "מלך ישראל" (יוחנן, י"ב י"ב-ט"ז). בחלק מן הכנסיות מצוין החג בתהלוכות שבהן נושאים המשתתפים כפות תמרים.

 

יום שישי הטוב (Good Friday) : יום השנה לצליבת ישוע. חל ביום שישי שלפני הפסחא. ביום זה נערכת מיסה חגיגית, שבה התפילות מכוונות לצלב. אחד ההסברים לכינוי המועד כ"טוב" הוא שבמותו, ישוע כיפר על עוונות המאמינים. הסבר אחר הוא שימוש עתיק של המלה האנגלית good במובן "קדוש". בשפות אחרות הוא קרוי "יום שישי של האבל", "יום שישי הגדול", "יום שישי הארוך" או "יום שישי הקדוש".

 

חג השבועות; יום החמישים (Pentacost): מועד כינוס תלמידיו של ישוע בירושלים, 50 יום לאחר תחייתו. נחוג ביום ראשון, שבעה שבועות לאחר הפסחא. יום זה נחשב כמועד כינוס הכנסייה הראשונה, שלאחריו החלו התלמידים להפיץ את תורתו של ישוע. חג זה, המקביל לחג השבועות היהודי (יחד עם הפסחא המקביל לפסח), הם שני הרגָלים שבחרה הנצרות לאמץ מן היהדות.

 

גופו של המשיח; קורפוס כריסטי (Corpus Christi): מועד המדגיש את נוכחותו של ישוע בלחם הקודש, כפי שמשתקף מן המיסה. חל ביום ראשון, שבועיים לאחר חג השבועות (בעבר היה נהוג ביום חמישי, 11 יום לאחר חג השבועות).

 

יום כל הקדושים (Hallows; All Halloween): יום כל הקדושים מוקדש לכל הקדושים שאין להם מועד מיוחד משלהם. חל באחד בנובמבר. במקורו היה זה חג קלטי שציין את ראשית השנה (בחילופי העונות מאביב לחורף), ולפי המסורת הקשורה בו, בלילה שלפניו זוכים החיים לביקור מן המתים. הפופולריות שלו גברה בארה"ב בסוף המאה ה-19, בהשפעת המהגרים האירים הרבים, ובהמשך הוא נעשה פופולרי גם באירופה. בערב החג נוהגים הילדים להתחפש לשדים, רוחות רפאים, ומכשפים.

 

חג המולד (Christmas): חג המולד מציין את מועד הולדתו של ישוע. חל ב-25 בדצמבר. בליל החג נהוגה מיסה חגיגית מיוחדת. התאריך האמור נקבע ככל הנראה ביוזמת הקיסר קונסטנטינוס "הגדול" בוועידת ניקיאה (שנת 325). במהלך המאה ה-20 הפך החג לאחד האירועים הפופולריים ביותר בעולם המערבי. מנהגיו השונים נחשבים למסורת משפחתית עממית הנחגגת על ידי מאמינים אדוקים ואנשים חילוניים כאחד.

 

 

מיסת חג המולד בבית לחם (צילום: זום 77)

 

הגעת ישוע; אדוונטוס  (Advent): תקופת ההכנה לבואו של ישוע, שנמשכת בארבעת השבועות שלפני חג המולד. התקופה נפתחת ביום ראשון הקרוב ביותר לתאריך 30 בנובמבר (יום אנדריאס הקדוש, תלמידו של ישוע), וכוללת בין 21 ל-28 ימים.

 

חג ההתגלות; אפיפניה (Epiphany): חג ההתגלות של ישוע – המועד בו נגלה יעודו לעולם. מצויין ב-6 בינואר. ישנה מחלוקת בשאלה אם הכוונה ליום שבו זיהו חוזי הכוכבים שביקרו בבית לחם את התינוק כמשיח, או ליום שבו הוטבל בירדן על ידי יוחנן המטביל.

 

 


ימי קדושים

בכנסייה הקתולית והאורתודוקסית, כל יום בלוח השנה מוקדש לזכרו של קדוש או קדושה מן העבר, שהלכו לעולמם/ן בתאריך זה (בנצרות הפרוטסטנטית יש רק כמה ימי קדושים). כך משרת לוח השנה פונקציה של זיכרון דתי בלתי פוסק. לנוכח העובדה שההיסטוריה, בתיווכו של מנגנון הכנסייה, הותירה אחריה אלפי קדושים נוצרים, כל יום בשנה מציין כמה קדושים במשותף. יש להעיר כי מגלי ארצות רבים, בייחוד הקתולים מביניהם, נהגו לכנות מקומות חדשים שהגיעו אליהם בשמו של הקדוש שחגו חל ביום התגלית, ומכאן ריבוי המקומות בעולם ששמם מתחיל במלה "קדוש" בשפות השונות: סנטו, סנטה, סן, סנט, סיינט, סאו וכו'.

 

להלן מובאים אחדים מן התאריכים החשובים בשנה, מבחינת הקדושים המתייחסים אליהם (בסוגריים מצוינת המסורת שאליה מתייחס התאריך). יש לציין כי לאור ההקפדה של האורתודוקסים על ציון המועדים על פי הלוח היוליאני (ראו בפרק "גיבוש הלוח ועיצובו"), חגו של הקדוש יצויין בפועל 13 יום מאוחר לתאריך המצויין כיום הקדוש. לדוגמה, יומו האורתודוקסי של בסילאוס הוא ה-1 בינואר, והוא יצויין בפועל ב-14 בחודש. 

   

2 בינואר (קתולי); 1 בינואר (אורתודוקסי), בסילאוס הגדול (Basileus Magnus):

330 – 379. היחה אחד התיאולוגים החשובים שפעלו באסיה הקטנה, ושימש כהגמון של קיסריה בקפדוקיה שבטורקיה דהיום.

 

28 בינואר (קתולי בלבד), תומס אקווינס  (Thomas Aquinas):

1225 – 1274. פילוסוף ותיאולוג דומיניקני (על דומיניקוס, מייסד המסדר הדומיניקני, ראו בהמשך). נולד באיטליה ופעל בצרפת ובאיטליה. שילב את הפילוסופיה והמטפיסיקה האריסטוטלית עם התיאולוגיה הנוצרית, והכשיר את הפילוסופיה העתיקה לשימוש הכנסייה. נחשב לפטרון האוניברסיטאות והסטודנטים.

 

 

תומס אקווינס (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

14 בפברואר (קתולי בלבד), ולנטינוס (Valentinus):

המאה ה-3. לפי המסורת, כהן דת שהוצא להורג בשנת 270 בהוראת הקיסר הרומי קלאודיוס ה-2 גותיקוס. יום זה נחוג ברחבי העולם הנוצרי כחג האוהבים – St. Valentine's Day - ומסורות שונות ניסו לספק הסבר לקישור שבין הקדוש למועד זה. החג ומועדו נקבע על ידי האפיפיור אלכסנדר ה-6 בשנת 1496.

 

1 במרס (קתולי בלבד), דוד / דייוויד  (David):

520? - 600. מיסיונר שהקים כמה כנסיות בוויילס. שימש כהגמון מנביה (Menevia). אין ידע רב על תולדות חייו. נחשב לפטרונה של וויילס.

 

17 במרס (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), פטריקיוס / פטריק (Patrick / Patricius):

390? – 464?. פטרונה של אירלנד. נולד ככל הנראה בסקוטלנד, ובגיל 16 נחטף על ידי קבוצת אירים והובא לאירלנד. שם שימש כרועה צאן בשירות החוטפים. לאחר שש שנים ברח משוביו, הגיע לאנגליה ומאוחר יותר הצטרף למנזר בדרום צרפת. בתום עשרים שנה במנזר מונה כהגמון הכנסייה, ואז שב לאירלנד – הפעם בשליחות האפיפיורות: משימתו היתה לנצר את תושביה של אירלנד. באמצעות הקמת מוסדות כנסייתיים ברחבי אירלנד השיג את מטרתו – בתוך 30 שנה לערך אימצו תושביה את הדת הנוצרית. המסורת מספרת שבמהלך התקופה עשה שימוש בעלה התלתן כדי להסביר לתושבי המקום את עיקרון השילוש. כך נעשה התלתן סמל אירי מובהק. יומו של הקדוש מצויין ברוב עם באירלנד.

 

9 באפריל (קתולי בלבד), קתרינה מסיינה (Caterina):

1347 – 1380. ילידת סיינה שבאיטליה, שבנעוריה הצטרפה למסדר הדומיניקני. בגיל 19 החלה לחוות חזיונות דתיים, שבשיאם קשר זוגי עם האל. חוותה סטיגמטה (הופעת פצעים על הידיים והרגליים, זהים לפצעים שהופיעו אצל ישוע בעקבות צליבתו). נחשבת לפטרונה של איטליה. אחת משתי הנשים היחידות שקיבלו את התואר "דוקטור של הכנסייה" (Doctor Ecclesiae), שהוענק עד כה ללמעלה מ-30 אנשי כנסייה (יחד עם תרסה מאווילה - עליה בהמשך).

 

23 באפריל (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), גאורגיוס (Georgius):

המאה ה-4. לפי המסורת, שימש כחייל בצבא רומי, שהוצא להורג על ידי שלטון דיוקלטינוס בשל אמונתו הנוצרית. מקובל כקדוש בנצרות הקתולית, האנגליקנית והאורתודוקסית. בתקופת מסעי הצלב הובא פולחנו לאנגליה ונפוץ בה כמופת של אבירות. המלך אדוארד ה-3 האדיר את שמו כקדוש (בגרסה האנגלית של שמו, ג'ורג'), ומאז נחשב כפטרונה של אנגליה. בנצרות האורתודוקסית הוענק שמו למדינת גיאורגיה.

 

11 במאי (אורתודוקסי): האחים קירילוס ומתודיוס (Cyrilus, Methodius):

המאה ה-9. שני אחים ילידי יוון, שיצאו למזרח אירופה ופעלו באופן נמרץ למען ניצור העמים הסלאביים; בשל פועלם נעשו קדושי הכנסייה האורתודוקסית. במסגרת פועלו זה פיתח קירילוס (827 - 869) א"ב מתאים לשות הסלאביות, והורה אותו לבני המקום. יחד עם מתודיוס (815 - 885) תרגם את כתבי הקודש לשפה הסלאבית. על סמך הכתב שפיתח קירילוס פיתחו תלמידי האחים את הכתב הקירילי, המשמש כיום חלק מן העמים הסלאביים. ה-11 במאי חשוב במיוחד בחלק ממדינות אלה, ובין השאר מיוחסת לו חשיבות רבה בבולגריה.

 

21 במאי (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), קונסטנטינוס הגדול  (Constantinus Magnus):

280? – 337. הקיסר הרומי הנוצרי הראשון. העניק לנצרות מעמד של דת מותרת באימפריה, לאחר שנים של רדיפת הנוצרים מצד הקיסרים. כמו כן זימן את ועידת ניקיאה (325), שניסחה את עיקרי האמונה הנוצרית הנכונה.

 

30 במאי (קתולי בלבד), ז'ן דארק (Jeanne d'Arc):

1412 – 1431. הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה, למען ביסוס מעמדו של שרל ה-7. באחד הקרבות נפלה בשבי, נשפטה על ידי הכנסייה ככופרת ומכשפה, והועלתה על המוקד. ההוצאה להורג עוררה את זעם הצרפתים, שחידשו את הקרבות, ובסופו של דבר ניצחו במלחמה. ב-1456 ביטל האפיפיור את פסק הדין שנפסק במשפטה, וזיכה אותה לחלוטין.  

 

 

ז'ן דארק (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

29 ביוני (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), פטרוס (Petrus):

? – 64. אחד מ-12 תלמידיו של ישוע ושליחיו. לאחר מותו של ישוע יצא לרומא, שם שימש כהגמון הראשון של העיר (ובכך תרם למעמדה המרכזי של רומא בהיסטוריה הנוצרית). הוביל את המהלך של פניית הנצרות לגויים, תוך הבחנה בין היהודים הנוצרים, החייבים בשמירת מצוות התורה, לבין הגויים הנוצרים, שאינם חייבים במצוות. הוצא להורג בצליבה ברומא, ככל הנראה במסגרת רדיפת הנוצרים ברומא ביוזמת הקיסר נירון. במקום שבו נצלב נבנתה כנסיית סן פייטרו המפורסמת, שהיא הבסיליקה הגדולה בעולם, ובחזיתה כיכר סן פייטרו, הכיכר הראשית של הווטיקן.

 

29 ביוני (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), פאולוס (Paulus):

10? – 67. נולד כיהודי בשם שאול, והיה תלמיד בבית המדרש של חז"ל. התנצר בעקבות התגלותו של ישוע לפניו, אחרי הצליבה, ולאחר מכן הצטרף לתלמידיו של ישוע והחל להפיץ את הבשורה בקרב יהודים וגויים גם יחד. הציג תפיסה שביטלה את תוקפן של מצוות התורה, וטען כי הברית בין האל לישראל בטלה משעה שדחו היהודים את בשורת ישוע. מכאן והלאה עברה הברית מישראל "על פי הבשר" לעם המוכן לקבל את הבשורה, שהוא ישראל "על פי הרוח". אגרותיו של פאולוס מהוות כרבע מהברית החדשה. מתנגדיו הסגירוהו לידי שלטונות רומא, ובשנת 67 לערך הוצא להורג במסגרת רדיפת הקיסר נירון את הנוצרים.

 

6 ביולי (בכנסייה הצ'כית בלבד), ין הוס (Jan Hus):

1369 - 1415. רפורמטור יליד בוהמיה. קרא לרפורמה בכנסייה, תקף את הכמורה ואת מוסד האפיפיורות, ויצא כנגד הרעיון שבידי מוסד זה נתונה הסמכות הבלעדית לקבוע את דרכה של הדת. לאחר שנים של מאבקים עם מתנגדיו, נשפט על ידי נציגי הכנסייה ונידון למוות. לאחר שהועלה על המוקד המשיכו אלפי תומכיו בבוהמיה להיאבק כנגד הממסד הקתולי, עד שזכו בהיתר לנהל באוטונומיה יחסית את הכנסייה בארצם (100 שנה מאוחר יותר קרא מרטין לותר ל רפורמציה, והצליח היכן שנכשל קודמו). בכנסיות צ'כיה נחשב הוס לקדוש, ויום מותו הוא מועד חשוב במיוחד בארץ זו.  

 

11 ביולי (קתולי); 14 במרס (אורתודוקסי), בנדיקטוס מנורסיה (Benedictus):

480? – 547?. אבי הנצרות המערבית, ומייסד המסדר הבנדיקטיני. הקים את המנזר הראשון של מסדרו במונטה קסינו שבאיטליה, לאחר שעמד על עדיפותה של קהילת הנזירים על פני הנזירות המתבודדת. תיקן את ה"רגולה" הבנדיקטינית, התקנון שהסדיר את חיי קהילת הנזירים. התקנון קבע את חובת הציות והכנסת האורחים, הורה לקהילת הנזירים לקיים משק עצמאי, ובמסגרת זו לעסוק בחקלאות ובשאר מלאכות המשמשות את צרכי המנזר. 

 

22 ביולי (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), מרים המגדלית (Maria Magdalena):

מאה 1. דמות מן הברית החדשה, תושבת הכפר מגדל בסמוך לכנרת. לאחר שישוע ריפא אותה (על פי המסורת, הוא גירש שדים מגופה), הלכה אחריו בדבקות (לוקס ח' ב') ונכחה בצליבתו (לוקס, שם; מתי כ"ז נ"ו). לאחר שקם לתחייה התגלה ישוע לראשונה למרים (יוחנן כ' א-י"ח), והוא אף שלח אותה לבשר לתלמידיו על תחייתו.

  

8 באוגוסט (קתולי בלבד), דומיניקוס דה גוזמן (Dominicus):

1170 – 1221. מייסד המסדר הדומיניקני. מטרתו העיקרית במהלך זה היתה לכונן מוסד שיוקדש לדיכוי הזרמים הנוצריים הכופרים שהתכחשו לאורתודוקסיה. המסדר הוקם בשנת 1216, ורבים ממנהיגיו הוכשרו בפקולטות לתיאולוגיה של אוניברסיטאות שונות. הדומיניקנים המלומדים ניהלו בשם הכנסייה את מוסד האינקוויזיציה, ובמסגרת זו נאבקו בקתרים (תנועת מינות נוצרית שזכתה להצלחה רבה בדרום צרפת) והביאו לחיסולם.  

 

28 באוגוסט (קתולי בלבד), אוגוסטינוס מהיפו (Augustinus):

354 – 430, מאבות הכנסייה, הגמון היפו שבצפון אפריקה. מן התיאולוגים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות הנצרות. כתב מאות חיבורים, ובהם "וידויים" – בחינה נוקבת של מעשיו ומניעיו בהתנהלותו לאורך חייו, עד אימוץ הדרך הדתית – ו"עיר האלוהים" – חיבור המגיב על הטענה שחורבן רומא היה תוצאת קבלתה של הנצרות כדת רשמית. בחיבור זה טען כי נפילת רומא אינה אלא תבוסת העיר הגשמית, בעוד שעיר האלוהים, עירם של מקבלי החסד האלוהי, לעולם אינה יכול ליפול.

 

1 באוקטובר (קתולי בלבד), תרז מליזיֵה (Threse de Lisieux):

 1873 - 1897. בת לנוצרים אדוקים מצרפת,  שהתייתמה מאמה בגיל 4. בגיל 8 החלימה ממחלה קשה, לאחר שמרים הקדושה, בדמות פסל, חייכה אליה. בגיל 15 הצטרפה למנזר כרמליתי סמוך למקום מגוריה, ושם פעלה תשע שנים, עד מותה ממחלת השחפת. המסורת מייחסת לה נסים רבים, אך עיקר פרסומה נובע מהאוטוביוגרפיה שכתבה. בחיבור זה, הפונה לקהל המאמינים הרחב, הדגישה תרז את חשיבות האהבה והאמונה בחייו של האדם הדתי. תרז מכונה גם "תרז של הילד ישוע" ו "הפרח הקטן של ישוע". קהילות שונות באנגליה ובצרפת מקפידות על פולחן קדושה זו.

 

 4 באוקטובר (קתולי בלבד), פרנסיסקוס מאסיזי (Franciscus):

1182 – 1226. מייסד המסדר הפרנסיסקני. קבע כעיקרון מרכזי כי העוני הוא האידיאל הנוצרי שיש להקפיד עליו. המסדר שהקים הוא מן החשובים ביותר בתולדות הנצרות. בניגוד לבידוד של המנדר הבנדיקטיני, המנזרים הפרנסיסקנים פעילים במסגרת הקהילה הסובבת אותם. בגופו של פרנסיסקוס הופיעו סטיגמטה (פצעים על הידיים והרגליים, זהים לפצעים שסבל ישוע בעת צליבתו), אך הוא הסתירם עד ליום מותו. במסורת מיוחסת לו ההגנה על בעלי החיים, ובמקביל הוא נחשב לאחד הקדושים המגינים על איטליה.

 

פרנסיסקוס מאסיזי (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

15 באוקטובר (קתולי בלבד), תרסה דה חסוס  מאווילה (Teresa):

1515 – 1582. בעקבות חזיונות שראתה בילדותה הצטרפה למנזר, ובבגרותה התפרסמה בשל חזיונותיה המלווים באקסטזות ובדרשותיה. הקימה את מנזר חוזה (Jose, יוסף), מנזר הנשים הראשון שפעל במסגרת המסדר הכרמליתי. השילוב של מדיטציה דתית, מיסטיקה וחריפות אינטלקטואלית, תרם להשפעתה העצומה על בני דורה. אחת משתי הנשים היחידות המחזיקות בתואר "דוקטור של הכנסייה" (Doctor Ecclesiae), בו מחזיקים למעלה מ-30 אנשי כנסייה (יחד עם קתרינה מסיינה).

 

11 בנובמבר (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), מרטינוס מטור (Martinus):

316 - 397. הגמון העיר טור, מקימו של המנזר הראשון במערב אירופה (בצרפת). נטבל בשנות ה-20 לחייו, לאחר שבעת שירותו כחייל רומי חווה התגלות של ישוע. עשרים שנה מאוחר יותר, לאחר שהקים את המנזר, הפיץ את הנצרות בחלקים נידחים של צרפת. בחלוף השנים נחוג יומו בעיקר בצרפת. הגרמנים מציינים ביום זה את יומו של מרטין לותר, מחולל הרפורמציה, שנקרא על שם מרטינוס, הקדוש של היום שבו נולד הגרמני. זהו אחד המקרים המעטים של יום המוקדש לקדוש בנצרות הפרוטסטנטית.

 

15 בנובמבר (קתולי בלבד), אלברטוס הגדול (Albertus Magnus):

1200 - 1280. תיאולוג ואיש מדע, איש המסדר הדומיניקני. לימד באוניברסיטאות ובמוסדות כנסייה שונים ברחבי מערב אירופה. כאיש מדע, הושפע מיצירות אריסטו והפילוסוף המוסלמי אבן רושד. תלמידו המפורסם ביותר היה תומס אקווינס. זכה לכינוי "מגנוס" ("הגדול") עוד בימי חייו, ולנוכח חיבוריו המדעיים הרבים יש שכינוהו "אריסטו הנוצרי". במאה ה-20 הוכרז על ידי הכנסייה כפטרון מדעי הטבע.

 

30 בנובמבר (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), אנדריאס השליח (Andreas):

המאה ה-1. אחד מ-12 השליחים, אחיו של פטרוס (ראו לעיל). לפי המסורת הנוצרית נשלח לאסיה הקטנה להפיץ את הנצרות, נתפס ונצלב על צלב שצורתו צורת x; מאז מכונה צלב מסוג זה 'צלב אנדרו'. אנדריאס הוא פטרונן של סקוטלנד ורוסיה.

 

6 בדצמבר (משותף לקתולים ולאורתודוקסים), ניקולאוס (Nicolaus):

המאה ה-4. הגמון העיר מירה באסיה הקטנה (כיום דמרה [Demre] בטורקיה). מוכר בעולם הרחב בשמו המשובש סנטה קלאוס. המסורות מייחסות לו נסים שונים שבמרכזם סיוע לאנשים במצוקה כלכלית. אחת מהן מספרת על שקי זהב שהשיג והעניק לשכנו העני, על מנת למנוע את הידרדרות בנותיו לזנות. מסורת זו עיצבה את המנהג המקובל במדינות צפון אירופה, להעניק מתנות ביומו של הקדוש. יום זה נותר בעל חשיבות קהילתית גם בחלק מן הארצות הפרוטסטנטיות, בהן אין ציון של ימי קדושים. ברחבי העולם קרויים על שם ניקולאוס יישובים רבים, וחשיבות מיוחדת מוענקת לו ברוסיה.

 

31 בדצמבר (קתולי); 2 בינואר (אורתודוקסי), סילבסטר ה-1:

? – 335. האפיפיור בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הגדול, שליט רומא שהפך את הנצרות לדת המדינה. כיהן כאפיפיור בשנים 314 - 335. יום מותו, שהוא גם יום סיום השנה בלוח השנה היוליאני, הפך ברבות השנים, בעיני רבים, לחג אזרחי המציין את כניסת השנה האזרחית החדשה.

 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©