אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ייצור כדורי אנטיביוטיקה.
ייצור כדורי אנטיביוטיקה. צילום: מאיר אזולאי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אוסף מאמרים בנושא האנטיביוטיקה (באנגלית)
 אינדקס התרופות של Ynet
 פורום תרופות ותכשירים בקהילות הבריאות של Ynet


ערכים קשורים
 רפואה
 כימיה אורגנית
 תרופות
 סויה
 לואי פסטר
 אלכסנדר פלמינג
 פניצילין
 סטפילוקוקוס
 פטריות
 פירוק
 חיידקים
 ארנסט בוריס צ'יין
 מלחמת העולם השנייה
 פרס נובל
 זלמן אברהם וקסמן
 סטרפטומיצין
 סינתזה
 המערכת החיסונית
 קרומית
 חלבון
 אנזים
 מוטציה
 אבולוציה
 נגיף
 רפואה וטרינרית


תחומים קשורים
 ביוכימיה
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

אנטיביוטיקה


Antibiotics

מידע נוסף

אנטיביוטיקה, ברפואה, תרכובת אורגנית הנוצרת על ידי מיקרואורגניזם או במעבדה, וגורמת להשמדת מיקרואורגניזמים אחרים או להאטת פעילותם. חומרים אנטיביוטיים שונים משמשים כתרופות בטיפול במחלות זיהומיות ובמניעתן.

 

הרפואה העממית ידעה מאז ימי קדם כי סוגים שונים של עובש מחוננים בתכונות מרפא. לדוגמה, הסינים ידעו כבר לפני 2,500 שנה על תכונותיו המרפאות של עובש מסוים הפוגע בפולי סויה. אבל רק במאה ה-19 החל המחקר לעסוק בתחום זה, לאחר שהניח לואי פסטר את יסודותיו של מדע הבקטריולוגיה. מדע זה סלל את הדרך, בין השאר, לחקר שיטתי של חומרים אנטיביוטיים. ב-1928 גילה אלכסנדר פלמינג את החומר האנטיביוטי הראשון, פניצילין, בדרך מקרה: הוא עסק בסידור ובמיון של חומרים מניסויים קודמים, כאשר שם לב לתופעה מוזרה: אחת מצלוחיות פטרי שבהן זרע את החיידק סטפילוקוקוס זהוב הזדהמה במושבות של פטרייה, ותאי החיידקים שמסביב למושבות הפטרייה עברו תהליך פירוק. פלמינג פרסם מאמר ראשון בנושא זה כבר ב-1929, לאחר שזיהה את הפטרייה האחראית לפירוק זה - Penicillium notatum - ועמד על כך שיש בכוחה להמית חיידקים רבים שגורמים למחלות אדם. ביתר פירוט, הפניצילין משמיד חיידקים מהסוג גרם חיובי, כגון סטרפטוקוקוס פנוימוניה (Streptococcus pneumoniae) הגורם לדלקת הריאות.

 

העובש פניציליום שממנו מפיקים פנצילין (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

אך התגלית החדשה לא זכתה להערכה הראויה, בין השאר משום שפלמינג לא מצא דרך שימושית להפקת החומר הפעיל מהפטרייה. רק מאוחר יותר, בסוף שנות ה-30, מצאו המדענים הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין דרך יעילה לזיקוק החומר הפעיל מהפטרייה ולייצורו ההמוני. התרופה האנטיביוטית הראשונה, פניצילין G, נכנסה לשימוש במהלך מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1945 זכו שלושת המדענים (פלמינג, פלורי וצ'יין) בפרס נובל לרפואה. בעקבות זאת עסקו חוקרים רבים בבדיקת תכונותיהם האנטי-חיידקיות של חומרים נוספים. שלמן אברהם וקסמן הצליח לבודד מתרביות שונות אקטינומיצין (1940), סטרפטומיצין (1943) וניאומיצין (1949). ב-1947 גילה ג'ון ארליך (Ehrlich) את הכלורומיצטין.

 

תהליך הגילוי והפיתוח נמשך בתנופה גם כיום, ומדי שנה מיתווספים לרפואה חומרים אנטיביוטיים רבים. התרופות הנפוצות, מלבד אלה שצוינו לעיל, כוללות: צפלוספורין, כלורמפניקול (סינטומיציטין), טטרציקלין, אריתרומיצין ונגזרות של הפניצילין, כגון אמפיצילין (פנבריטין) ואוקסאצילין. לחומרים האנטיביוטיים שמות מסחריים שונים; טטרציקלין, למשל, מכונה גם אקרומיצין, פנמיצין, סומיצין, טטרצין וטטרקס. לכל קבוצה של חומרים אנטיביוטיים תכונות סגוליות משלה, מיקרואורגניזמים מסוימים שנגדם היא משמשת בטיפול, ותופעות לוואי אופייניות. חלק גדול ממאמץ המחקר והפיתוח מופנה למציאת נגזרות חדשות של תרופות שכבר משתמשים בהן, מטעמים שיוסברו להלן. למרות שמקורם בעובשים ופטריות, מרבית החומרים האנטיביוטיים מיוצרים כיום באופן סינתטי.

כל משפחה של תרופות אנטיביוטיות שונה מבחינת ההרכב הכימי, מנגנון הפעולה והיעילות נגד סוגים שונים של חיידקים. אנטיביוטיקה יכולה להיות בקטריוצידית, כלומר קוטלת חיידקים, או בקטריוסטטית - מעכבת את קצב התרבות החיידקים, ובכך מאפשרת למנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף (המערכת החיסונית) להילחם בחיידק. שני אתרי הפעולה העיקריים של האנטיביוטיקה הם דופן התא, אשר בנייתו נחסמת על ידי התרופה, ופנים התא, שבו מעוכבים תהליכים ביוכימיים חיוניים, כגון בניית חלבונים.

 

הטיפול האנטיביוטי יכול להינתן דרך הפה, דרך הווריד או השריר וכן בתכשירים לטיפול מקומי, כגון משחות עיניים או קרמים לזיהומי עור - בהתאם לחומרת המחלה ולמצב החולה. לעתים ניתנת תרופה אנטיביוטית יחידה, ולעתים מעדיפים להשתמש בכמה חומרים בו-זמנית (כאשר יש יותר ממזהם אחד, או כאשר אין זיהוי מדויק של מחולל הזיהום).

 

יש חיידקים העמידים בפני תרופה אנטיביוטית זו או אחרת משום שמלכתחילה הם מסוגלים לייצר אנזימים המפרקים את התרופה ומוציאים אותה מכלל פעולה, או בגלל שינוי תורשתי (מוטציה) שהתחולל באחדים מהם באקראי, בלי כל חשיפה לתרופה, אך נמצא כי הוא מאפשר להם להתקיים ולהתפתח גם בנוכחות התרופה. מכוחו של ההיגיון האבולוציוני, חיידקים עמידים אלה יתרבו ויוכלו להפיץ את מחלותיהם בלא שהתרופה האנטיביוטית המסוימת הזו תשפיע עליהם. ועוד מלמד העיקרון האבולוציוני כי באוכלוסיית חיידקים כזאת, שפיתחה עמידות בפני תרופה א', יימצאו אחדים שיש להם עמידות גם בפני תרופה ב', וכן הלאה.

 

בשנים האחרונות מהווה התפתחות עמידותם של חיידקים בפני התרופות האנטיביוטיות השונות איום של ממש על בריאות הציבור, היות ויותר זני חיידקים, שנחשבו בעבר רגישים לאנטיביוטיקה, הופכים לעמידים ובעקבות זאת למסוכנים. על מנת למנוע הופעת עמידויות יש להתאים את הטיפול האנטיביוטי למזהם שבודד אצל החולה הספציפי, תוך הקפדה על תכשיר צר טווח, כלומר תכשיר היעיל נגד המזהם הנ"ל ולא כנגד סוגי חיידקים אחרים. כמו כן יש להמנע מנטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך (למשל במחלות נגיפיות, שכן נגיפים אינם רגישים לאנטיביוטיקה), ולהקפיד על מילוי הוראות הרופא לגבי משטר הטיפול. המחקר מנסה למצוא פתרונות לבעיה זו, תוך ניהול מערכת הסברה ציבורית למניעת שימוש-יתר בתרופות אנטיביוטיות.

 

עם זאת ראוי להעיר כי נטילת תרופות במישרין, לפי הוראות הרופאים או בלעדיהן, אינה הדרך היחידה שבה מגיעים חומרים אנטיביוטיים לגוף האדם. גם הרפואה הווטרינרית עושה שימוש באנטיביוטיקה; לפי אחד האומדנים, 70% מכלל התרופות האנטיביוטיות המיוצרות בארה"ב ניתנות לבעלי חיים - לעתים קרובות כאמצעי למניעת מחלות, בתנאי הצפיפות הלא-סניטריים של משקים רבים, ולא כטיפול במחלה אחרי שהופיעה. זאת ועוד, תרופות כאלה מסייעות לגדילה מהירה ולהעלאת הפריון (בהטלת ביצים, למשל). כמחצית מהתרופות הללו זהות לתרופות הניתנות לאדם. הגם שהודות לכך נמנעים נזקיהן של מחלות רבות במשקי החקלאים, ורווחיות החקלאות עולה, צד החובה הוא שתרכובות התרופה עשויות להישאר בגוף הבהמה והעוף גם לאחר שחיטה, וכך להגיע לגופם של האוכלים את בשרם.

 

 

ייצור גלולות אנטיביוטיות (צילום: מאיר אזולאי)

 

* לתשומת לבכם: התוכן המובא בערך זה אינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, אבחנה או ייעוץ, אינו תחליף לביקור וייעוץ אצל רופאים ואין לראותו ככזה; בכל מקרה תמיד יש לפנות לגורמים מטפלים מוסמכים. אזכור שם תרופה, טיפול או כל אמצעי נוסף באנציקלופדיה זו, אינו מהווה המלצה להשתמש בהם.

 

 


מידע נוסף

מלחמה בחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה - שיטות להשמדת חיידקים החומקים מאנטיביוטיקה על ידי הפסקת חילוף החומרים שלהם. כתבה באתר ynet

 

לקריאה בכתבה - לחצו כאן 

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©