אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל אפגניסטן
דגל אפגניסטן 
 
השעה באפגניסטן 
 
 חמיד קרזי, נשיא אפגניסטן (2006)
חמיד קרזי, נשיא אפגניסטן (2006) צילום: איי פי
 
הפצצות אמריקניות בטורה בורה
הפצצות אמריקניות בטורה בורה צילום רויטרס
 
פליט אפגני במתקפה האמריקנית
פליט אפגני במתקפה האמריקנית צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מפת המדינה באתר אנכרטא


ערכים קשורים
 הימלאיה
 אופיום
 טליבאן
 הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
 אלכסנדר הגדול
 סלווקים
 בקטריה
 בודהיזם
 ג'נגיס ח'אן
 טימור לנק
 אירן
 המלחמה הקרה
 אוסמה בן-לאדן
 מלחמת וייטנם
 מיכאיל סרגייביץ' גורבצ'וב
 אל-קאעדה
 11 בספטמבר 2001
 שאול
 בנימין מטודלה
 טורקמניסטן
 אוזבקיסטן
 טג'יקיסטן
 פקיסטן


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

אפגניסטן


Afghanistan

גיאוגרפיה |  כלכלה |  היסטוריה מוקדמת |  הכרזת עצמאות |  מלחמות דת |  שלטון הטליבאן וחיסולו |  יהודים

אפגניסטן, מדינה באסיה. גבולותיה: בצפון – טורקמניסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן; במזרח – סין ופקיסטן; בדרום – פקיסטן; במערב – אירן. בירתה קבול. מדינה ידועת מלחמות לכל אורך ההיסטוריה שלה, ובעיקר בעשרים השנים האחרונות. שליש מתושביה הפכו לפליטים שנמלטו לאירן ופקיסטן בעקבות הקרבות.

 

 

אפגניסטן - דיוקן
אפגניסטן - דיוקן
שם רשמי ג'ומהורייֶה אֶסלאמייֶה אפגנֶסטאן
שטח 647,500 קמ"ר (מקום 42 בעולם)
אוכלוסייה 31,056,997 (מקום 38 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 2.67%
תושבים פשטונים 42%, טג'יקים 27%, חזארים 9%, אוזבקים 9%, איימקים 4%, טורקמנים 3%, באלוצ'ים 2%
שפה רשמית דארי (ממקור פרסי) בפי 50% מהתושבים, פשטו בפי 35% מהתושבים; וכן - אוזבקית, טורקמנית
דתות מוסלמים סונים 80%, מוסלמים שיעים 19%
בירה קבול
ממשל רפובליקה איסלמית
ראש מדינה נוכחי הנשיא וראש הממשלה חמיד קראזי
עצמאית מאז 19 באוגוסט 1919 (מבריטניה)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 53%
תמ"ג לנפש 800 דולר (מקום 222 בעולם)
שיעור אבטלה 40%
ענפי כלכלה מרכזיים פרג, חיטה, פירות, אגוזים, כבשים; צמר, עורות כבשים וטליים; טקסטיל, סבון, רהיטים, נעליים, דשנים, מלט - כולם בהיקף קטן - שטיחים במלאכת-יד, גז טבעי, פחם, נחושת
מטבע אפגני
ידיעת קרוא וכתוב 36%
תוחלת חיים

נשים - 43.53; גברים - 43.16

(מקום 214 בעולם)


(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)

 


גיאוגרפיה

ארץ הררית מאוד, עם אקלים קשה ומדבריות רחבי ידיים. בחלקה הצפוני יש רכסי הרים גבוהים (למעלה מ-5,000 מ'), שחלקם המזרחי הם הרי הינדו קוש – שלוחה מערבית של הרי הימליה; בדרום משתרעות רמות מדבריות.

 

בנייני בטון חדשים לצד בתי בוץ ישנים בקבול, 2002 (צילום: איי פי)

 

האקלים באפגניסטן יבשתי קיצוני - קיץ חם מאוד וחורף קר מאוד. המשקעים מעטים, וההרים מכוסים שלג במשך חודשים רבים. השטח צחיח בדרום המדברי, ואילו בצפון יש ערבות עשב ושרידי יערות נשירים. עריה הגדולות של אפגניסטן הן קנדהר והראט, אך מרבית האוכלוסייה מתגוררת מחוץ לערים.

 

שטפונות באפגניסטן (צילום: רויטרס)

 


כלכלה

אפגניסטן היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם. הפלישות הרבות, המלחמות, חילופי השלטון והמאבקים הבין-שבטיים לא אפשרו התפתחות תעשייתית או ניצול אוצרות טבע. כמו כן, תנאי הקרקע והאקלים אינם מאפשרים את פיתוחה של חקלאות משגשגת. המצב הכלכלי היה קשה עוד לפני שנות המלחמה, אשר הביאו להרס מעט התשתיות, מערכות החשמל, התקשורת והתחבורה שנבנו קודם לכן.

 

 

ילדה אפגנית מובילה מים על חמור, בכפר בפרברי קבול, יולי 2003. על פי דו"ח האו"ם, רק לאדם אחד מתוך עשרה אנשים באפגניסטן יש מים נקיים לשתייה (צילום: איי פי)


אוצרות הטבע באפגניסטן רבים, אך בלתי מנוצלים. יש בה פחם, נפט, גז, נפט, טלק וסוגים שונים של אבני חן. רק חלק קטן משטחה של אפגניסטן מעובד, בעיקר בשל מחסור במים. באזורים המעובדים מגדלים בעיקר חיטה, ומעט תירס ואורז. בנוסף יש מטעי פירות ואגוזים. ענף חשוב נוסף הוא הצאן והבקר – בעיקר כבשים.

במשך שנים ארוכות היתה אפגניסטן אחת מספקיות הסמים הגדולות בעולם, בעיקר
אופיום וחשיש. שלטון הטליבאן אסר על גידול פרג האופיום, וכך גם הממשלה הזמנית שעלתה לשלטון לאחר הפלת משטר הטליבאן. אבל ספק אם יש ביכולתה של ממשלה כלשהי בארץ זו לאכוף את האיסור במידה משמעותית.


 

אפגנים בשדה פרגים. אפגניסטן היא אחת מספקיות האופיום הגדולות ביותר בעולם (צילום: איי פי)


במסגרת ועידת בון (ראו להלן) הוחלט על סיוע בינלאומי לשיקום אפגניסטן, שבמסגרתו יעביר הבנק העולמי 4.5 מיליארד דולר לשיקום התשתיות, מערכת הבריאות, החינוך והחקלאות במדינה.

 


היסטוריה מוקדמת

מיקומה הגיאוגרפי של אפגניסטן – על אם הדרך מאירופה ומהמזרח התיכון להודו ולסין – הפך אותה לארץ מעבר לפולשים ולכובשים רבים במהלך ההיסטוריה. כך הגיעו אליה שבטים ועמים רבים: פשטונים, חזארים, טג'יקים, טורקים, מונגולים ואירנים. עד העת החדשה לא היה חבל ארץ זה בגדר מדינה אחת. שני הגורמים הבולטים ביותר בתולדות אפגניסטן הם ניסיונותיהם של זרים לשלוט בה, כארץ מעבר או כארץ חיץ, והיריבות העזה בין העמים והשבטים השונים היושבים בתחומיה.

דריווש ה-1 מלך פרס כבש את דרום אפגניסטן בסביבות שנת 500 לפנה"ס. בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס כבש אותה
אלכסנדר הגדול, ואחרי מותו היתה חלק מהממלכה הסלווקית. בצפון קמה ממלכת בקטריה, שבפרקי זמן מסוימים שלטה בחלק גדול משטח אפגניסטן דהיום. בשאר הזמן שחלף עד לכיבוש המוסלמי עברו אזורים שונים מיד ליד בתכיפות, ותוך כדי כך חדר אליה הבודהיזם ממזרח.

במאה ה-7 החל הכיבוש המוסלמי, וכמה ממלכות מוסלמיות קמו באפגניסטן, אך לא האריכו ימים. במאה ה-13 כבש אותה ג'נגיס ח'אן, ואחר כך השתלט עליה טימור. צאצאו של טימור, באבור, יצא מאפגניסטן לכבוש את הודו ולהקים את האימפריה המוגולית במאה ה-16. לאחר זמן נכבש מערב אפגניסטן בידי הפרסים, ונאדיר שאה שלט ברוב שטח אפגניסטן דהיום במאה ה-18. אחרי מותו (1747) הקים אחד מקציניו ממלכה אפגנית עצמאית ראשונה. היה זה אחמד שאה (1723-1773), מייסד שושלת דוראני ששלטה באפגניסטן עד תחילת המאה ה-19. אחמד שאה ניהל מסעות כיבוש רבים, ובשלב מסוים שלט בשטח רחב ידיים הרחק מגבולות ארצו, אך לא עלה בידו להחזיק בכיבושיו לאורך זמן. עם זאת, אפגניסטן עצמה נשארה מלוכדת תחת שלטון שושלתו.

 


הכרזת עצמאות

שליט דוראני האחרון מת ב-1818, ואפגניסטן נותרה בלא שלטון עד 1826, שאז הכריז האמיר דוסת מוחמד ח'אן על אפגניסטן כמדינה עצמאית, ונאלץ להתמודד עם ניסיונותיהם של הבריטים והרוסים להשתלט על המדינה. באותה תקופה שלטו הבריטים בהודו, ואילו רוסיה הצארית ביקשה לקדם את גבולה באסיה המרכזית דרומה, עד לאוקיינוס ההודי. אפגניסטן היתה מוקד המאבק בין שתי המעצמות. האנגלים ביקשו להציב בראשה שליט-בובה, ומשלא עלה הדבר בידם, יצאו למלחמה (1838-1842), כבשו את קבול והדיחו את דוסט מוחמד. הוא חולל מרד וחזר לשלטון, וב-1857 חתם על הסכם ברית עם הבריטים. בימי יורשיו ידעו היחסים עם בריטניה תהפוכות רבות, וב-1878 כבשו הבריטים שוב את קבול ואילצו את האמיר למסור לידיהם את מעבר חייבר האסטרטגי בין אפגניסטן ופונג'ב (כיום בפקיסטן).


 

לוחמי הברית הצפונית בקאבול (צילום: איי פי)


בשנים הבאות סומנו במדויק גבולות אפגניסטן עם השטחים שבידי רוסיה ובריטניה (וכן עם
אירן), וב-1907 חתמו שתי המעצמות על הסכם שהכיר בעצמאות אפגניסטן ובגבולותיה, תחת חסות בריטית בענייני חוץ. ב-1919 פלש צבא אפגניסטן להודו הבריטית, ובעקבות מלחמה זו הכירה בריטניה בעצמאותה המלאה של אפגניסטן. ב-1926 הכריז עצמו האמיר אמאנוללה כמלך אפגניסטן.

 


מלחמות דת

בתקופה שבין מלחמות העולם ניסו מלכי אפגניסטן לרסן את כוחם של מנהיגי הדת ולחולל רפורמות ברוח מערבית, אך נרצחו בזה אחר זה. עם הקמת פקיסטן העצמאית (1947) בתום השלטון הבריטי, התגלע סכסוך עמוק בין שתי המדינות סביב שאלת מעמדם של הפשטונים בפקיסטן (שם הם קרויים פתאנים). אפגניסטן הצליחה לשמור על נייטרליות בשנות המלחמה הקרה, וקיבלה סיוע גם מארה"ב וגם מברה"מ, עד שנקלעה למשבר כלכלי חמור בתחילת שנות ה-70, בראש ובראשונה בגלל בצורת קשה שפגעה בחקלאותה. המלך, מוחמד זאהיר שאה, הואשם באחריות למצב.

המלך הודח ב-1973 בהפיכה צבאית בראשות מוחמד דאוד ח'אן, שהכריז על משטר רפובליקני ונעשה ראש הממשלה. הוא עצמו הודח בהפיכה נוספת, בראשות נור מוחמד טרקי. הוא הקים ב-1978 ממשלה מרקסיסטית פרו-סובייטית, והכריז על רפורמות מרחיקות לכת. הרפורמות, שכללו צעדים אנטי-דתיים, עוררו את חמתם של אנשי הדת והשמרנים. אלה פתחו במלחמת גרילה נגד הממשלה השמאלנית. טרקי נרצח, ואת מקומו תפס מתנגד הרפורמה חאפזאללה אמין. בדצמבר 1979 פלשו כוחות סובייטיים לאפגניסטן, על מנת להחזיר את תומכיהם לשלטון באפגניסטן. הם הוציאו את אמין להורג, ומינו את בבראק קרמל (Babrak Karmal) לנשיא.

ממשלת הבובות של קרמל עוררה התנגדות רחבה בקרב האפגנים. כוחות הגרילה המוסלמים שלחמו נגדה ונגד תומכיה הסובייטים הלכו והתחזקו, והשפעתם התפשטה לכל רחבי המדינה. המורדים כינו את עצמם מוג'אהידין, וזכו לתמיכה בנשק ובכספים מארה"ב, מערב הסעודית, מאירן ומסין. בעולם המוסלמי נתפס המאבק האפגני כמלחמה על שלטון האסלאם וטהרתו, ומתנדבים רבים הצטרפו לשורות המוג'אהידין, ביניהם אוסמה בן-לאדן. מלחמת אפגניסטן נמשכה עשר שנים, והמעורבות הסובייטית הלכה והעמיקה במרוצת הזמן. השפעותיה על ברה"מ עצמה היו עמוקות, דומות למדי להשפעתה של מלחמת וייטנם על החברה האמריקנית, ויש המייחסים לה משקל לא מבוטל בתהליכים שהביאו להתמוטטות המשטר הקומוניסטי.

תוצאות המלחמה מבחינתה של אפגניסטן, לעומת זאת, היו הרסניות לחלוטין. כחמישה מיליון בני אדם נעשו פליטים; מאות אלפים נהרגו; מערכות החינוך, התיעוש וההשקיה נהרסו; הכלכלה הידרדרה, ואם היתה לפנים מידת מה של אחדות פוליטית בין השבטים המרובים, היא התפוררה כליל.

ב-1988 חתמו ארה"ב וברה"מ (בראשות מיכאיל גורבצ'וב) על הסכם להפסקת ההתערבות הבינלאומית באפגניסטן, ושנה לאחר מכן הוציאו הסובייטים את כוחותיהם מהמדינה. אך מלחמת האזרחים נמשכה.

ב-1992 סגרו המוג'אהידין על הבירה קבול, והממשלה נפלה. אך עוד לפני כן החלו מאבקים בין פלגיה השונים של תנועת המוג'אהידין, ואפגניסטן התחלקה למעשה לכמה מדינות עצמאיות. בשנים אלה החל לעלות כוחה של תנועת הטליבאן, פלג פונדמנטליסטי קיצוני שהיה חלק מתנועת המוג'אהידין.

 


שלטון הטליבאן וחיסולו

בספטמבר 1996 הצליחו הטליבאן להשתלט על קבול. מתנגדיהם ברחו צפונה, שם הקימו את "הברית הצפונית", שהצליחה לשמור בידיה שטח קטן בצפון המדינה. בתוך אפגניסטן השליטו הטליבאן משטר טרור מוסלמי קיצוני, שבמסגרתו נשללו מהנשים כל זכויותיהן – לעבוד, ללמוד, או אף לצאת מבתיהן בלי ליווי גבר. בתחילת 2001 ציוו הטליבאן להרוס כל זכר בארצם לתרבות שאינה אסלאמית. במסגרת זו הושמדו שני פסלי ענק של בודהא בבמיאן, שנחשבו למורשת תרבות כלל-עולמית.

 

הטליבאן הכריזו על הקמת "האמירות האסלאמית של אפגניסטן", אך לא זכו להכרה בינלאומית. זו נותרה שמורה לברית הצפונית הנצורה והמסוכסכת בינה לבין עצמה. באוגוסט 1998, בעקבות פיגועי אל-קעידה בשגרירויות ארה"ב באפריקה המזרחית, הותקפו בטילים מחנות אימונים של הארגון באפגניסטן. בהמשך הטיל האו"ם עיצומים על אפגניסטן, בדרישה להסגיר את בן-לדאן. בדצמבר 2000 הוחרפו העיצומים. אך הטליבאן לא נרתעו, ובמועד זה שלטו ב-90 אחוז משטח אפגניסטן.

 

אנשי הטאליבן (צילום: רויטרס)

בספטמבר 2001 עמדו הטליבאן על סף חיסולה של הברית הצפונית, עם רציחתו של מנהיג הברית אחמד שאה מסעוד. אולם אז ביצע אל-קאעידה את פיגוע הראווה הגדול של 11 בספטמבר 2001. האמריקאים דרשו מהטליבאן להסגיר לידיהם את בן-לאדן, ונענו בשלילה. לכן יצאו האמריקנים באוקטובר אותה שנה למתקפה על אפגניסטן, כדי לשים קץ לאל-קאעידה ולתומכים בו, דהיינו הטליבאן.

בסיוע הפצצות אמריקניות ובריטיות מסיביות, התקדמו אנשי הברית הצפונית והשתלטו על כל הערים המרכזיות באפגניסטן. עד נובמבר נכבשו כל בסיסי הטליבאן, והחלו פעולות טיהור קרקעיות שמטרתן לחסל את שרידי ההתנגדות. כוח רב-לאומי הוצב באפגניסטן לשמירה על הסדר עד להקמת מערכת שלטון חדשה.

 

בדצמבר 2001 כונסה בבון ועידה להקמת ממשלה זמנית באפגניסטן. חמיד קרזי נבחר לעמוד בראשה. בנוסף להסכם ולממשלה הרחבה שהוקמה, הובטח סיוע בינלאומי של 4.5 מיליארד דולר לשיקום אפגניסטן לאחר שני עשורים של מלחמה בלתי פוסקת.



מפגינים אפגנים תוקפים שיירה של צבא ארה"ב בעיר קאבול (צילום: איי פי)

 

ביוני 2002 חזר המלך מוחמד זאהיר שאה לאפגניסטן, ישיש ועיוור, והוכרז כ"אבי האומה", אך תוארו הקודם לא הוחזר לו. זמן קצר לאחר מכן כינס המלך את ה"לויה ג'ירגה" (מעין מועצה מחוקקת) אשר פעלה באופן זמני עד לקיומן של בחירות פרלמנטריות. בינואר 2004 אישרה המועצה חוקה חדשה למדינה בה עוגן צביונה האסלאמי של אפגניסטן, ובמקביל נקבע אופי המשטר כנשיאותי ודמוקרטי. באוקטובר 2004 נערכו בחירות דמוקרטיות לתפקיד נשיא המדינה, בהם זכה ראש הממשלה הזמנית, קרזי. בספטמבר 2005 נערכו באפגניסטן בחירות לפרלמנט - הבחירות הפרלמנטריות הדמוקרטיות הראשונות לאחר כ-25 שנה.

 

עם זאת, המצב באפגניסטן נותר רחוק מיציבות זאת למרות נוכחות מתמשכת של כוחות צבא אמריקאיים ובריטיים במדינה. מנהיגים אזוריים רבים ניצלו את התמוטטות שלטון הטליבאן כדי להתבסס במחוזותיהם, והם משלמים מס שפתיים לממשלת קרזי במקרה הטוב. מנהיגי הטליבאן ואל-קאעידה, בוחארנודין רבני ואוסמה בן-לאדן, לא נתפסו ומקום הימצאם אינו ידוע. תומכיהם ממשיכים להילחם, ואף הצליחו להתנקש בחיי סגנו של קרזי ביולי 2002.

 


יהודים

אפגניסטן נחשבה בעיני מפרשי מקרא שונים למקום מושבם של עשרת השבטים, ואגדות אפגניות מספרות כי מוצאם של כמה שבטים בארץ הוא יהודי, ובמיוחד מצאצאי המלך שאול. בימי הביניים היו באפגניסטן כמה קהילות, ובמאה ה-12 סיפר הנוסע בנימין מטודלה שבעיר גזני ישבו כ-80,000 יהודים (לפי כ"י אחר: 8,000). ב-1948 חיו בה כ-5,000 יהודים, שמהם נותרו אח"כ רק כמה משפחות. לאפגניסטן אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©