אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


לוי אשכול
לוי אשכול צילום: משה פרידן, לע"מ
 
אשכול בפגישה עם נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון בבית הלבן, 1964
אשכול בפגישה עם נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון בבית הלבן, 1964 צילום: לע"מ
 
עם משה דיין בביקור בגדה המערבית, חודשים מספר אחרי מלחמת ששת הימים
עם משה דיין בביקור בגדה המערבית, חודשים מספר אחרי מלחמת ששת הימים צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 לאתר הארכיון הציוני


ערכים קשורים
 מלחמת העולם הראשונה
 הפועל הצעיר
 גדודים עבריים
 דגניה ב'
 הסתדרות העובדים הכללית החדשה
 אסיפת הנבחרים
 הקונגרס הציוני
 מפא"י
 המשרד הארצישראלי
 החלוץ
 הסכם העברה
 מקורות
 הגנה
 מלחמת העצמאות
 דוד בן-גוריון
 הסוכנות היהודית
 אליעזר קפלן
 פרשת לבון
 הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
 קרן המטבע הבינלאומית
 שליחות ג'ונסטון
 המגבית היהודית המאוחדת
 רפ"י
 מוביל המים הארצי
 המלחמה על מקורות המים
 הארגון לשחרור פלסטין
 לינדון ביינס ג'ונסון
 זאב ז'בוטינסקי
 תנועת חרות
 מלחמת ששת הימים
 משה דיין
 ממשלת אחדות לאומית
 יצחק רבין
 המערך
 גולדה מאיר


תחומים קשורים
 אישים בישראל
 ישראל והציונות


 
 
 

לוי אשכול


Levi Eshkol

שנותיו הראשונות |  לאחר הקמת המדינה |  כהונתו כראש ממשלה |  ציטוטים |  מידע נוסף  |  בחנו את עצמכם

לוי אשכול (1895 - 1969), ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (1963 - 1969). מבכירי מפא"י. הנהיג את מדינת ישראל במהלך מלחמת ששת הימים. נפטר במהלך כהונתו.

 


שנותיו הראשונות

לוי אשכול נולד בעיירה אורטובו (באיזור קייב) ברוסיה הצארית (כיום באוקראינה) בשם לוי שקולניק. אביו יוסף שקולניק היה נצר למשפחת רבנים ידועה ועסק במסחר וחקלאות. למד ב"חדר" ובגימנסיה העברית בווילנה, ובמהלך לימודיו הצטרף לתנועה הציונית "צעירי ציון". ב-1914 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד כפועל חקלאי במושבה פתח תקווה ובמקביל החל בפעילות ציבורית-פוליטית. לאחר מכן השתתף בייסודה של קבוצת "עבודה" שחבריה נשלחו להתיישב (על מנת לתפוס חזקה יהודית במקום) בעטרות ובקריית ענבים.

 

במלחמת העולם הראשונה הצטרף לקבוצת צעירים (קבוצת "אחווה") שעבדו במושבות ראשון לציון ופתח תקווה. באותה עת הצטרף למרכז הסתדרות פועלי יהודה, כנציג "הפועל הצעיר" ופעל למען שיפור תנאיהם של הפועלים החקלאיים. ב-1918 התגייס לגדודים העבריים. שנתיים אח"כ השתחרר משירותו והיה למנהל המחלקה החקלאית "הפועל הצעיר". נמנה עם מייסדי דגניה ב'.

לקח חלק בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית (1920) כיהן כציר באסיפת הנבחרים, ושימש ציר בקונגרסים הציוניים (למן הקונגרס ה-12). בשנות ה-20 יצא לאירופה בשליחות ההסתדרות. ב-1930 נמנה על מקימי מפא"י. כיהן כחבר "המרכז החקלאי" (גוף בהסתדרות), ובראשית שנות ה-30 כמזכיר מועצת פועלי ת"א, מזכיר מפא"י וחבר מזכירות המפלגה. 

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה היה למנהל מחלקת ההתיישבות ב"משרד הארצישראלי" (נציגות הסוכנות בא"י) בברלין, ופעל בשליחות "החלוץ" בגרמניה, בפולין ובליטא. לקח חלק בארגון מפעל ה"העברה" של עולים ורכוש מגרמניה. הקים את חברת המים "מקורות", חברות לשיכון פועלים ולמימון ("ניר"). במשך שנים ארוכות (1921 - 1923, 1940 - 1948) היה חבר המפקדה הארצית של ה"הגנה" (כינויו היה "ליש") ועסק בעיקר בנושאי רכש, כספים וגיוס כוח אדם.

 


לאחר הקמת המדינה

במהלך מלחמת העצמאות התמנה אשכול לעוזר שר הבטחון, וכיהן למעשה כמנכ"ל משרד הבטחון תחת דוד בן-גוריון (ראש הממשלה ושר הביטחון באותה עת). במסגרת זו אירגן את המשרד ועודד את פיתוח התעשיות הבטחוניות בישראל. בשלהי 1948 נבחר להנהלת הסוכנות היהודית ולראש מחלקת ההתיישבות שלה (כיהן במשרה זו עד 1963). בתפקידו זה הופקד על התיישבות ההמונים של העולים שהגיעו לאחר קום המדינה והביא להקמת מאות ישובים חדשים. בשנים 1950 - 1952 היה גזבר הסוכנות. ב-1951 התמנה לשר החקלאות והפיתוח. ב-1952 התמנה לשר האוצר (במקומו של אליעזר קפלן), ליו"ר ועדת השרים לענייני כלכלה ולממלא מקומו של רה"מ.
 

לוי אשכול בתקופת היותו שר האוצר וחבר הנהלת הסוכנות (באדיבות הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית)


לאחר המשבר בממשלה בעקבות פרשת לבון הרכיב את הממשלה, בשמו של בן-גוריון, וזו החלה לשמש בתפקידה בנובמבר 1961. אשכול שימש כשר האוצר במשך 11 שנה (1952 - 1963) והשפיע רבות על התפתחותה הכלכלית של ישראל. ייצג את ישראל בוועידות של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבינלאומית ובדיונים שהתנהלו עם הנציג האמריקאי אריק ג'ונסטון על תוכניות לפיתוח אוצרות המים של ישראל. וכן היה אחראי למפעלי הפיתוח והמדיניות הכלכלית בארץ.

 

כהונתו התאפיינה בצמיחה כלכלית ניכרת ובהתרחבות המשק הישראלי. מיוזמותיו העיקריות: חיפושי נפט ופיתוח משק הדלק בישראל, פיתוח צי מיכליות נפט, הנחת צינור הדלק חיפה-אילת. כמו כן מילא אשכול תפקיד מרכזי בגיוס כספים בארה"ב באמצעות מילווה הפיתוח והמגבית היהודית המאוחדת.

 


כהונתו כראש ממשלה

ביוני 1963, עם התפטרותו של בן-גוריון מראשות הממשלה, התמנה אשכול לרה"מ ולשר הבטחון והמשיך את מדיניותה של ממשלת בן-גוריון. בניגוד לקודמו בתפקיד נחשב למנהיג פשרן, בעל מזג נוח וחוש הומור משובח. מאידך הופנתה לעברו לא פעם ביקורת על הססנות וחוסר נכונות להתעמת עם יריביו.

 

במהלך כהונתו החריף הקרע במפא"י, בין השאר בשל ביקורתו הנוקבת של בן-גוריון ולבסוף פרישתו מההמפלגה והקמת רפ"י. במישור המדיני התעוררו בעיות מוביל המים הארצי ונסיונותיהם של הערבים להטות את מימיהם של מקורות הירדן (המלחמה על מקורות המים); בעקבות נסיונות אלו הפעילה ישראל מטוסים נגד מטרות בסוריה. בימי כהונתו החל לפעול ארגון אש"ף וליזום פיגועים בשטח ישראל, ונגדו נקט גישה של התקפות זהירות.

 

במדיניות החוץ הידק אשכול את קשרי הרכש עם ארה"ב ופיתח קשרים מיוחדים עם נשיא ארה"ב לינדון ב' ג'ונסון, כמו כן הביא לכינון קשרים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית וניסה להפשיר את הקרח ביחסים עם ברית המועצות. אשכול ביטל את המימשל הצבאי תחתיו היו נתונים ערביי ישראל ואישר את הבאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל (בניגוד לדעתו של בן-גוריון), בנסיון לרכך את העימות ההיסטורי בין מפא"י ותנועת חרות.

 

ב-1964 סירב אשכול להענות לדרישת בן-גוריון לחדש את החקירה בעניין פרשת לבון ואף התפטר מראשות הממשלה, כדי לזכות באמון מחודש של מפלגתו ולשוב לראשות הממשלה ללא אולטימטום. לאחר הבחירות לכנסת ב-1965 החל בכהונה שנייה בתפקיד.

 

על רקע המיתון הכלכלי שנוצר ב- 1966 ו-1967 גברה הביקורת נגדו והיא התחזקה ערב מלחמת ששת הימים. "תקופת ההמתנה" למלחמה שהתארכה ומאידך לחצה של מערכת הביטחון לפתוח במלחמה פגעו במעמדו הציבורי והפוליטי. תקלה טכנית בעת נאום רדיופוני שנשא לאומה הגבירה את תדמיתו כמנהיג הססן ובלחץ התקשורת ודעת הקהל נאלץ להעביר את תיק הבטחון (אותו החזיק במקביל לראשות הממשלה) למשה דיין.

 

בראשית יוני 1967 הרחיב אשכול את ממשלתו והקים ממשלת ליכוד לאומית (קואליציה מורחבת אליה הצטרפה לראשונה בתולדות מדינת ישראל גם תנועת חרות) והורה על היציאה למלחמת ששת הימים. עם זאת תוצאות המלחמה שנחשבו להצלחה יוצאת דופן לא נרשמו בתודעה הציבורית לזכותו אלא לזכותם של שר הביטחון דיין, הרמטכ"ל יצחק רבין ושאר מפקדי הצבא. 

 

כותרת העיתון ידיעות אחרונות המבשרת על מותו של אשכול, 26 בפברואר 1969

 

בינואר 1968 השתתף בהקמת מפלגת המערך. ב-26 בפברואר 1969 נפטר אשכול מהתקף לב בעודו מכהן בתפקידו כראש ממשלה. את מקומו בהנהגת המדינה תפסה גולדה מאיר

 

 


ציטוטים

 

  • "טוענים עלי שאני פשרן, אבל במידה שאני יודע וזוכר - וזה גם הרושם שלי מקריאת מכתבים ורשימות שלי משנים עברו - אני מתפלא מה ישר ועקבי הקו שלי מאז עלייתי ארצה ועד ימינו אלה. כמובן לא נוח לי להעיד על עיסתי, אך הפשרנות התבטאה תמיד בזאת שראיתי שני צדדים של המטבע ולא רק לבן ושחור, וחיפשתי פשרה".

 

  • "ובכלל זה בעניין של המים, אני חושב שלכל הפחות לאנשי הממשלה, והיתי מאמין שגם לאנשים אשר היו פעם בממשלה ואולי יהיו פעם בממשלה, יפה השתיקה בעניין זה. העניינים הם עניינים. זו לא יציאת מצרים שכל המרבה לספר בה הרי זה משובח". מתייחס לביקורת שהושמעה נגד בעניין המלחמה על מקורות המים (1965).

 

  • "פעם דיברו אצלנו על יידוי אבנים בקומה החמישית. היום מיידים אבני ריחיים על ראש מפא"י ומרכז המפלגה עובר על זה בשתיקה". מתוך נאומו במזכירות מפא"י, מתייחס לדברים שהשמיע נגדו דוד בן-גוריון בעניין פרשת לבון (1965).

 

  • "נהיה העם הטיפש ביותר בעולם אם נסכים לוותר על שטחים שתפסנו, מבלי שיושג הסדר של שלום עם הערבים (...) הנני מעוניין בכל דבר שיביא את השלום, אולם אני משוכנע כי פגישה פנים מול פנים עם המדינות הערביות טומנת בחובה את הסיכויים הטובים ביותר להצלחה".  מתוך ריאיון לעיתונות, לאחר מלחמת ששת הימים (27 ביוני 1967).

 

  • "כשהופיעו כל אלבומי הניצחון, עם כל התמונות האלה של דיין מול הכותל, אני לא יכולה להגיד שזה לא חרה לי. הרי כולם היו שם חוץ מאשכול. מה שהוא עשה בשביל המלחמה הזו, הדאגה, האנושיות, ההכנה של הצבא, כל זה הועם. כל מה שאשכול עשה נכחד. הוא לא רץ להצטלם וגם אם הלך לא שמו לב אליו. הוא היה כמו שאומרים הצרפתים 'הוד מעלתה האפרוריות'". רעייתו, מתוך ריאיון לעיתונות (1998).

 


מידע נוסף

 

מקבלי ההחלטות - מדוד בן-גוריון ועד בנימין נתניהו, רשימת ראשי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד ימינו, על פי שנות כהונתם. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

 לעמוד הפרויקט – לחצו כאן

 

האיש שהיסס - הוא היה רה"מ ושר ביטחון שהוביל את מדינת ישראל לניצחון במלחמת ששת הימים. "כך היה" נזכרת בלוי אשכול במלאת 38 שנים לפטירתו. כתבה באתר ynet

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

לוי אשכול: ראש ממשלה שאהב לאכול - הוא היה רה"מ ושר ביטחון שהוביל את מדינת ישראל לניצחון במלחמת ששת הימים. "כך היה" נזכרת בלוי אשכול במלאת 38 שנים לפטירתו. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

40 שנה למלחמת ששת הימים - פרוייקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.  

לציר הזמן - לחצו כאן

 


בחנו את עצמכם
.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©