אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


השופט בדימוס אליהו וינוגרד
השופט בדימוס אליהו וינוגרד צילום: ניב קלדרון
 
רה"מ, אהוד אולמרט
רה"מ, אהוד אולמרט צילום: רויטרס
 
שר הביטחון, עמיר פרץ
שר הביטחון, עמיר פרץ צילום: גיל יוחנן
 
הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') דן חלוץ
הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') דן חלוץ צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אהוד אולמרט
 ועדת חקירה ממלכתית
 בית משפט גבוה לצדק
 מוטי אשכנזי
 מלחמת יום הכיפורים
 ועדת אגרנט
 מלחמת לבנון השנייה


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

ועדת וינוגרד


Winograd Committee

הקמת הוועדה |  דו"ח חלקי |  דו"ח סופי |  ציטוטים- דו"ח סופי |  מידע נוסף

ועדת וינוגרד, ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, שמונתה בשנת 2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה לבדוק את מוכנותם של כוחות הביטחון, את ניהול הלחימה ואת תהליך קבלת ההחלטות לקראת ובמהלך הלחימה.

 


הקמת הוועדה

להקמת הוועדה קדמו מספר נסיונות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למצוא חלופה לדרישה לכינון ועדת חקירה ממלכתית, שבאה בעקבות לחץ הציבור והתקשורת לחקור את הכשלים והמחדלים שהתגלו במהלך המלחמה. אולם לבסוף נעתרה הממשלה ללחץ הציבורי, וב-17 בספטמבר 2006 החליטה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית. מינויו של השופט בדימוס וינוגרד איפשר להעניק לוועדה סמכויות חקירה החופפות כמעט לאלה של ועדת חקירה ממלכתית.

 

ועדת וינוגרד. מימין לשמאל פרופ' יחזקאל דרור, פרופ' רות גביזון, השופט בדימוס אליהו וינוגרד, האלוף במיל מנחם עינן והאלוף במיל ד"ר חיים נדל (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

 

בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי "הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, בנוגע לדרג המדיני ולמערכת הביטחון בכל הנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12 ביולי 2006 בנושאים הבאים: הדרג המדיני ומערכת הביטחון". בנוגע לדרג המדיני נכתב כי "הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות באשר להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע לניהול המערכה בצפון... מן ההיבט המדיני, הצבאי והאזרחי – הוועדה תתייחס כפי שתמצא לנכון, גם להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע להיערכות ולמוכנות לקראת אירועי לחימה ותרחישי איום מאז החל ארגון החיזבאללה להתבצר על גבול הצפון". אשר למערכת הביטחון נכתב בהודעת הוועדה: "הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, באשר להיערכות ולהתנהלות מערכת הביטחון בכל הנוגע למערכה בצפון, שהחלה בפועל ביום 12 ביולי 2006". 

 

בעקבות הקמת ועדת הבדיקה הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון, תנועת אומ"ץ ומוטי אשכנזי (מראשי תנועת המחאה שלא הסתפקו לאחר מלחמת יום הכיפורים במסקנות ועדת אגרנט וקראו אז להתפטרותם של משה דיין וגולדה מאיר) על שראש הממשלה אולמרט נמנע מלהקים ועדת חקירה ממלכתית, והקים תחת זאת ועדת בדיקה ממשלתית.

 

ברוב של ארבעה נגד שלושה החליט בג"ץ שלא להתערב בשיקול דעתו של ראש הממשלה, ולא להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לאור הביקורת הציבורית על אופן הקמת הוועדה ומעמדה החוקי, ולאור הטלת הספק בעצם הלגיטימיות שלה, פרסמה הוועדה זמן קצר לאחר הקמתה מסמך רשמי בו השיבה למבקריה והבהירה את נוהלי עבודתה במסגרת כתב המינוי והמנדט שקיבלה. הוועדה, אמרו ראשיה, תזמן בכירים - החל בראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל וכלה בקצינים ותושבים מהצפון - בכדי לגבות מהם את עדותם. "תחום הבדיקה של הוועדה מתרכז אמנם באירועים הקשורים למערכה בלבנון בקיץ 2006, אולם הבדיקה מעלה שאלות הנוגעות הן למדיניות הביטחון ותפיסת הביטחון של ישראל משך שנים ארוכות, והן לסוגיות יסוד בהתנהלות של המדינה והחברה".

 

בנושא זה הבטיחו ראשי הוועדה כי יבחנו "בין היתר את היערכות ומוכנות מערכת הביטחון מול האיום מלבנון: היערכות מודיעינית ובניית הכוח והכנתו מול תרחישי האיום השונים. ניהול הלחימה, הפעלת הכוחות ובכללם פיקוד העורף, והמערכים המסייעים והתומכים במהלך הלחימה, לרבות תהליכי קבלת ההחלטות - החל ממועד אירוע חטיפת החיילים ב-12 ביולי 2006 ועד למועד כניסת הפסקת האש לתוקף ביום 14 באוגוסט 2006".

 

 


דו"ח חלקי

ב-30 באפריל פירסמה ועדת וינוגרד דו"ח ביניים חלקי, אשר התייחס רק לדרך קבלת ההחלטה לצאת למלחמה, לחמשת הימים הראשונים של המלחמה  (12 - 17 ביולי 2006) ולבחינת המדיניות בשש השנים שקדמו למלחמה, מאז הנסיגה מלבנון (2000). במסיבת עיתונאים בה נמסרו עיקרי הדו"ח, מסר יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אליהו וינוגרד, כי הוועדה איתרה כשלים חמורים בשיקול הדעת, וכן ביחסי העבודה שבין הדרג הצבאי לדרג מדיני. "את עיקר האחריות אנו מטילים על ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הקודם", הצהיר יו"ר הוועדה, אך הוסיף כי לכישלון - כמו גם ל"אכזבה הציבורית מתוצאות המלחמה" - היו שותפים נוספים. ועם זאת, נמנעה הוועדה מלפרסם המלצות אישיות.

 

כמו כן מתחה הוועדה ביקורת נוקבת על ממשלות ישראל בעבר והמדיניות אותה הנהיגו לגבי ההתמודדות עם ארגון החיזבאללה מאז נסוג צה"ל מלבנון. תפישת הביטחון למשל "לא עודכנה ולא איפשרה התמודדות עם האתגרים בכללותם".

 

בדו"ח עצמו קבעה הוועדה מספר מסקנות קשות לגבי צמרת הדרג המדיני והדרג הצבאי:

 

ראש הממשלה - אהוד אולמרט

בדו"ח הוועדה נקבע כי: "ראש הממשלה אחראי ליציאה ללא תוכנית מעובדת היטב. הוא אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות. הוא כשל כמנהיג הצריך להוביל את ארצו לפעולה צבאית יזומה מתוך שיקול דעת ואחריות". כמו כן נקבע כי: "אנחנו מוצאים את ראש הממשלה אחראי מיניסטריאלית ואישית לליקויים בהחלטות שהתקבלו ולליקויים בהליך קבלתם. ראש הממשלה גיבש את עמדתו מבלי שהוצגה לו תוכנית מפורטת ובלי שדרש כי תוצג - ולכן לא היה יכול לנתח את פרטיה ולאשר אותה. יתר על כן, הוא לא דרש חלופות של ממש לשיקול דעתו, ולא גילה ספקנות ראויה ביחס לעמדות הצבא. בכך הוא כשל. ראש הממשלה כשל גם בכך שהממשלה בראשותו אימצה החלטות כאלה, ובכך שהוא עצמו תרם לתוצאה זו באופן ישיר ומרכזי, בכך שלא התנהל בצורה שיכלה לתרום לעיצובן בצורה תואמת הנסיבות, ובכך שהוא עצמו הצהיר על יעדים שלא ניתנים להשגה - וכי הלחימה תימשך עד להשגתם".

 

שר הביטחון -  עמיר פרץ

בדו"ח הוועדה נקבע כי פרץ: "לא מילא את תפקידו כמנחה הצבא. חוסר הידע שלו וחוסר ניסיונו גרמו לכך שהוא כשל במילוי מכלול תפקידיו. בתקופה הנבדקת לא דרש ולא בחן תוכניות של הצבא, לא וידא את מוכנותו ואת היערכותו ולא בדק בראייה כוללת את ההלימה ודרכי הפעולה שהוצעו ואושרו ליעדים שנקבעו".

 

כמו כן נקבע כי שאלת מינויו של פרץ היתה "פוליטית" במהותה: "אנחנו סבורים כי החלטתו של שר הביטחון לקבל על עצמו את התפקיד - כמו החלטתו של ראש הממשלה למנותו אליו - היו החלטות פוליטיות שצריכות להיבחן ברמה הפוליטית והציבורית בלבד, ולא היה בהן כשל מהסוג שאנחנו בוחנים. צריך להניח, לטובתו של שר הביטחון, כי אם היה ניתן לו זמן מספיק - הוא היה רוכש את הכשירות הנדרשת".

 

ואולם, "חוסר התמצאות בנושאי משרדו אינו דבר שצריך למנוע מאדם כניסה לתפקיד, אבל לבטח אין הוא דבר שצריך להתגאות בו ולהעלותו על נס. בכל אלה מצאנו כשלים וליקויים של ממש בהתנהלותו של שר הביטחון ... הוא לא נקט צעדים שיכלו לעזור לו לפצות על חוסר ניסיון וידע, כגון הפעלה מיידית של מערכת ייעוץ צמודה נוספת, שלא מתוך מערכת הביטחון".

 

הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') דן חלוץ

בדו"ח הוועדה נקבע כי חלוץ: "אחראי אישית ופיקודית לעובדה כי ביום הפקודה לא היו באמתחתו תוכניות מוכנות ריאליות למצב הסלמה בזירת לבנון ... הוא לא העלה בפני הדרג המדיני - למרות שידע כי אין לו ידע וניסיון - את מורכבות הזירה, את תובנות הצבא לגבי מגבלות פעולה באש מנגד, ואת המגבלות הגדולות במוכנות הצבא. משהתקבלה המלצתו לצאת בפעולה צבאית חריפה, הרמטכ"ל לא נערך מייד לגיוס מילואים ולהשלמת החסרים לקראת מהלך קרקעי אם יידרש - ולא כלל את הפסקת ירי הקטיושות כיעד מרכזי. בכל אלה תרם הרמטכ"ל תרומה מכרעת לליקויים ולכשלים במהלך ההחלטות על היציאה למלחמה".

 

 


דו"ח סופי

בחודשים לאחר פרסום הדו"ח החלקי נאלצה ועדת וינוגרד להתמודד עם תביעתם של מספר אישים (מן הדרג הצבאי והמדיני כאחד) אשר חששו לפגיעה בשמם בדו"ח לקבלת מכתבי אזהרה וזכות שימוע בטרם יכתב הדו"ח הסופי. בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין זה התחייבה הוועדה כי הדו"ח הסופי לא יכלול המלצות אישיות בעניינו של איש. 

 

במהלך חודשי עבודתה שמעה הוועדה 74 עדים, ביניהם אלופי צה"ל, ראש המוסד, שרי הממשלה ואנשי מקצוע שונים. דיוני הוועדה נערכו מאחורי דלתיים סגורות ורק מעט מן העדויות דלף לכלי התקשורת. כמו כן ערכו חברי הוועדה סיור בגבול הצפון שם שמעו סקירות מפי אלוף פיקוד צפון דאז, אודי אדם ומפי מפקד אוגדה 91 דאז, תא"ל גל הירש.

 

ב-30 בינואר 2008 הגישה ועדת וינוגרד את הדו"ח הסופי המסכם את עבודתה ומתייחס בפירוט לאירועי המלחמה מיום ה-18 ביולי 2006 ועד ה-14 באוגוסט. הדו"ח נפרש על פני 617 עמודים. במסיבת עיתונאים אשר נערכה באותו יום הקריא יו"ר הוועדה השופט וינוגרד את עיקרי הדו"ח.

 

הדו"ח הסופי קבע כי למרות שישראל השיגה הישגים מדיניים משמעותיים במלחמה, צה"ל כשל בתפקידו מפני שלא הצליח להגיע להכרעה צבאית ולא סיפק ביטחון לתושבי המדינה. את אי יכולתו של צה"ל לנצח את ארגון חיזבאללה, ייחסה הועדה לכשלים ארגוניים של הצבא וכן לתופעה אותה כינתה ה"דשדוש". המושג "דשדוש" מתייחס לאי יכולתה של ההנהגה הצבאית והמדינית להכריע בין פעולה מהירה וכואבת נגד חיזבאללה, לבין מהלך ממושך של כיבוש דרום לבנון. ה"דשדוש" גרם לכך שנבחרה דרך אמצע שהכילה מרכיבים משתי שיטות הפעולה אך בפועל לא הביאה לתוצאות המיוחלות מאף אחת מהן.

 

בנוסף, ביקרה הועדה את היעדר ההתאמה בין ההחלטות הצבאיות ליעדים המדיניים של הלחימה. לפי הדו"ח, הדרג המדיני אישר פעולות צבאיות בעוד לוחות הזמנים שהתהליך המדיני הכתיב לו לא אפשרו, למעשה, את הצלחתן. הועדה טענה כי ממשלת ישראל יצאה למלחמה ללא הבנה מהותית של הפער בין מלחמה לעימות מוגבל וללא תכנית ארוכת טווח המתייחסת ליעדיה הסופיים של המלחמה.

 

קביעה משמעותית נוספת של הדו"ח הייתה כי ההחלטה לצאת למהלך קרקעי נרחב, ב-60 השעות האחרונות של המלחמה, הייתה סבירה ושקולה ולא נבעה ממניעים פוליטיים. בקביעה זו, הסתייגה הועדה מטענותיה של התנועה הציבורית שקראה להתפטרותו של ראש הממשלה. 

 

כפי שהתחייבה הועדה  בפני בג"ץ, הדו"ח הסופי לא כלל מסקנות אישיות. חברי הועדה טרחו לציין כי העובדה שלא קראו לאישים מסוימים להתפטר, אינה אומרת כי אין בהנהגה המדינית והצבאית אנשים הנושאים באחריות לתוצאות המלחמה. הועדה לא קראה להתפטרותם של פוליטיקאים וקצינים בכירים, כי לא ראתה זאת כתפקידה. ועדת בדיקה, נכתב בדו"ח, מצביעה על ליקויים וממליצה על תיקונים. ההכרעה בשאלה מי צריך להנהיג, הינה בתחום אחריותו של הציבור ונבחריו. 

 


ציטוטים- דו"ח סופי

 

דברים מתוך הדו"ח הסופי:

 

  • "אחרי 25 שנה ללא מלחמה הייתה כאן מלחמה, והיא החזירה אל מרכז הדיון והמחשבה שאלות נוקבות, שהחברה הישראלית העדיפה, בחלקה, להתעלם מהן" - ע"מ 46

 

  • "(הייתה) הימנעות מהכרעה בין שני דגמים בעלי הגיון פנימי ותכליתיות של תגובה ישראלית: גביית מחיר מפתיעה קצרה וכואבת, או כיבוש (זמני) של דרום לבנון." - ע"מ 523

 

  • "ההחלטות של הדרג המדיני והדרג הצבאי לגבי הפעולה הצבאית לא היו נחרצות ונחושות" - ע"מ 528

 

  •  "איננו שותפים להערכה המושמעת לעתים בישראל ומחוצה לה, לפיה המלחמה בלבנון הייתה תבוסה ישראלית" - ע"מ 542

 

  • "הפעולה הצבאית לא השיגה את יעדיה המוצהרים והצבא לא עמד במידה מתחייבת, לאורך תקופה ממושכת, באחת ממשימותיו העיקריות- להגן על אזרחי המדינה מפני פגיעה על ידי אויב חיצוני" - ע"מ 543

 

  • "לא מצאנו קשר סיבתי, הכרחי, ישיר, בולט ויעיל בין הפעולה הצבאית ובין ההישג המדיני" - ע"מ 544

 


מידע נוסף

 

דו"ח וינוגרד - מסקנות, פרשנות, תגובות והנוסח המלא של הדו"ח. פרוייקט מיוחד של אתר ynet

לקריאה- לחצו כאן

 

הדו"ח החלקי - פרוטוקול הדו"ח שהוגש באפריל 2007 ומתייחס לתקופה שקדמה למלחמה ול-5 הימים הראשונים שלה

לקריאה- לחצו כאן

 

הדו"ח המלא - פרוטוקול הדו"ח המלא, שהוגש בינואר 2008

לקריאת הדו"ח- לחצו כאן

 

עדויות ראש-הממשלה, שר-הביטחון והרמטכ"ל - כתבה באתר ynet

לקריאה בכתבה- לחצו כאן

 

ההחלטה על מינוי הועדה - כתבה באתר ynet

לקריאה בכתבה- לחצו כאן

 

מלחמת לבנון השנייה - היכן ממוקם הכפר עייתא א-שעב? מתי הפך חסן נסראללה למנהיג ארגון חיזבאללה? מבט מקרוב אל האישים והמקומות של מלחמת לבנון השנייה. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן

 

זו הארץ - תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.  

לציר הזמן - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©